אייכמן ושודדי הים

כן בהחלט.

עסקינן באייכמן זה הצורר הידוע. הכותר נקרא כמו איזה ספר הרפתקאות לילדים. לא ממש:

שודדי הים, ביותר ממובן מסויים, חרצו את גורלו של אייכמן.להיתלות עד צאת נשמתו.

אז איך זה ?

הסניגורים של אייכמן, טענו טיעון פשוט ביותר (במשפט שלו כמובן):

הוא עומד לדין פה בישראל. על מה בדיוק ? הרי כאשר הוא עבר העבירות עליהן הוא עומד כעת לדין, מדינת ישראל לא הייתה קיימת. אז על איזה עבירות הוא עבר בדיוק ? של מי ? לא הייתה מדינה כאמור.

זה עיקרון חשוב בפלילים. אין עונש בלתי כי אם על עבירה נקובה בחוק. והעבירה והעונש לא יכולים לחול רטרואקטיבית ( כלומר אחורה מיום התחולה, משמע היום הקובע).

נמחיש זאת באמצעות אנלוגיה רזה:

המחוקק במדינת ישראל, מחליט כי החל מיום מסויים עתידי, אסור יותר להשתמש בכלים חד פעמיים. מי שישתמש בכלים חד פעמיים, הרי דינו מאסר 3 חודשים. היום הקובע לתחולה, הינו 31 בדצמבר 2021. רק מיום זה החוק יחול. אזי:

ברור שמי שהשתמש בכלים חד פעמיים, בחודש אוקטובר 2021, לא יכול לעמוד לדין ולהיענש. מכיוון שלא תיתכן תחולה רטרואקטיבית.שהרי, אין ולא הייתה אזהרה תקפה באוקטובר 2021, אין ולא היה איסור נקוב וברור בחוק, אז אין ענישה!

כך אייכמן. נצטט מפסק הדין את אחד הטיעונים של סניגורו, הכל בהקשר בו אנו דנים. הנה:

החוק משנת תש"י, שהוא המקור היחיד של סמכות בית המשפט במקרה דנא, מהווה תחיקה ענשית שתחולתה למפרע ( ex post facto ) והקובעת כעבירות מעשים שבוצעו עוד לפני שמדינת ישראל הייתה קיימת: לפיכך, מוגבל תקפו של החוק הזה לאזרחיה היא.

אם כך ברור כשמש הדבר.

שוב, מדינת ישראל לא הייתה קיימת. אין להשליך אחורה החוקים. איך ייתכן שהוא יישפט בישראל, ועוד ידונו אותו לעונש מיתה, בעוד שבזמן שעבר העבירות הנדונות, מדינת ישראל לא הייתה קיימת כלל ?

טוב, כאן נכנסים לתמונה שודדי הים, נצטט את אגרנט:

הסיבה היסודית, שבגללה מכיר המשפט הבין לאומי בזכותה של כל מדינה להשתמש באותה סמכות לגבי העבירה של "שוד ים"- על אף העובדה כי ריבונותה אינה מגיעה למקום הביצוע( לב-ים) והעבריין הוא אזרח מדינה אחרת או אינו שייך למדינה כלשהי-חלה, וביתר שאת, על הפשעים הנזכרים. סיבה זו היא, כזכור, שהאינטרס למנוע פגיעות בגופם וברכושם של העושים את דרכם דרך הים, וכן, במסחר החופשי בין העמים, הוא אינטרס חיוני, המשותף לכל מדינות התרבות ואשר היקפו הוא אוניברסלי…….

אז כך בפשטות, טוען בית המשפט העליון:

לכל מדינה יש סמכות אוניברסלית. הסמכות האוניברסלית, משמעה, שגם מחוץ לטריטוריה, גם לא בקשר לאזרחיה שלה, יש לה סמכות. אחת ההמחשות, הינה זו של שודדי ים. פיראטים. אותם פיראטים, במים בינלאומיים, הם אלו אשר הניחו את היסודות של המשפט הבינלאומי הפלילי אגב, ושל הסמכות האוניברסלית ממילא. אם למדינה יש סמכות כזו בקשר לשודדי ים, בטח ובטח, פשעים מתועבים נגד האנושות, ג'נוסייד, פשעי מלחמה וכדומה. במקרה דנן, הסמכות לא חבוקה בטריטוריה פשוט.

נצטט למשל מחוק העונשין ( העכשוי במדינת ישראל, התקף ממש) את סעיף16 (א):

עבירות נגד משפט העמים

  1. (א) דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירות-חוץ אשר מדינת ישראל התחייבה, באמנות בינלאומיות רב צדדיות ופתוחות להצטרפות, להעניש עליהן; והוא, אף אם נעברו בידי מי שאינו אזרח ישראלי או תושב ישראל, ויהא מקום עשיית העבירה אשר יהא.

אפילו נעברה העבירה, לא בידי אזרח ישראלי או תושב ישראלי, ויהא מקום עשיית העבירה אשר יהא, דיני העונשין של ישראל יחולו כמצוטט. והעבירות עצמן, מוגדרות כעבירות נגד "משפט העמים". אלו עבירות, שאין להן ראשית או אחרית. הן לא חבוקות בטריטוריה. כל העמים, יוצאים חוצץ נגדם מאוחדים. בטח ובטח הפשעים שביצע אייכמן.

נצטט שוב את העליון:

פירושו של דבר, שלא הכשרת הסמכות האוניברסלית לדון ולהעניש את האדם שביצע "שוד ים" היא שהצדיקה, מבחינה ענינית, להקנות למעשה זה את האופי של פשע בין -לאומי, ה"מיוחד במינו" ( sui generis ) כי אם האינטרס החיוני המוסכם של הקהילה הבין לאומית הוא שהכשיר את השימוש בסמכות האמורה.

ועוד:

היוצא מזה, כי המדינה התובעת לדין ומענישה על אותה עבירה אינה אלא פועלת כאורגן וכמורשה של הקהילה הבין לאומית וגומלת לעבריין על הפגיעה שפגע באיסור של משפט העמים.

כלומר, שבית המשפט גרס, בין היתר, ככה בכללי, שמדינת ישראל, ממלאת פשוט פונקציה בינלאומית. היא שלוחה של המשפט הבינלאומי. של כלל העמים. אין תחולה אז, לטריטוריה, להתיישנות, ליום קובע וכדומה. אין ראשית, ואין אחרית, בפשעים נתעבים כנגד העמים.

פעם המשפט הבינלאומי הפלילי, היה לצידנו. היום הרבה פחות לצערנו. אבל, חשוב להיות מודעים, ליסוד כה חשוב במשפט הבינלאומי פלילי, והוא:

הסמכות האוניברסלית, או, האוניברסליות של פשעים חמורים.

עד היום, ישנן מדינות, כפי שדה יורה ישראל ( כלומר-משפטית, עיונית, על הנייר) ששופטות, אזרחים לא שלהן כלל. עבירות לא בתחומן כלל. פשוט שמים ידם על העבריין, ושופטות אותו במדינתם. כפי שישראל מחוייבת לכך תיאורטית.

הפסק דין מרתק. נחשב אחד מפסקי הדין החשובים בהיסטוריה של המשפט הבינלאומי הפלילי. מומלץ מאוד לקרוא אותו. כמובן, הוא סבוך, משתרע מאופק לאופק, אני בררתי ובודדתי ווקטור חשוב, אבל,כל זה היה על קצה המזלג.

אגב, לקריאה מעמיקה יותר על פיראטים, כמניחי היסודות למשפט הבינלאומי פלילי, אפשר לקרוא כאן:

http://opiniojuris.org/2019/08/19/emerging-voices-theorising-universal-jurisdiction-time-to-reappraise-the-piracy-analogy/

12 תגובות על “אייכמן ושודדי הים”

  1. ברגע שאתה אומר שפעם בית המשפט הבינלאומי הפלילי היה לצידנו והיום פחות אתה מדבר על גמישות ועל פרשנות לחוק שמערערת את האמון בצדק

    אהבתי

  2. דרור,

    תודה על התגובה.

    אבל, זוהי לא קביעה משפטית. לא תיאור משפטי.

    אלא, אמירה אגבית (אגב).

    מעין יוצרות שהתהפכו, או מעין השוואה היסטורית לגבי מצבה של מדינת ישראל, פעם, לעומת היום, הכל בקשר למשפט פלילי בינלאומי.

    אין לזה קשר לגמישות או פרשנות לחוק. ממילא זה לא מערער את האמון בצדק או בעשיית הצדק.

    תודה

    אהבתי

  3. נהוג לברך ב"מזל טוב" כשנולד משהו חדש – אז שיהיה במזל טוב.

    הפוסט הראשון, על אייכמן, מעניין.

    הכרתי את טענתו (השקרית) שהוא בסך הכל מילא פקודות – ולכן אמור להיות פטור מכל עונש.
    אבל לא הכרתי את טענתו שבתקופה שבה פשע – לא היו בספר החוקים שלנו סעיפים המתייחסים למה שביצע – נסיון לרצח עם.
    (אלא רק סעיפים המתייחסים לרצח של אינדיוידואלים?) ולפיכך אסור לשפטו רטרואקטיבית.

    אסוציאטיבית – הטענה על המלחמה האוניברסלית בפיראטים ימיים מזכירה לי את הדיון האם יש / אין מוסר אוניברסלי. מוסר שמשותף לכל החברות האנושיות.
    (אם כן: כל ספרי החוקים, של כל המדינות, אמורים להיות אחידים. מה שמפנה את כל הבימה רק לבתי דין בינלאומיים שסמכותם אמורה תמיד לגבור על בתי הדין של המדינות ).

    אהבתי

  4. קמיליה,

    תודה, באמת תודה קמיליה ….

    בפוסט הוצג הטיעון הבא שלו למעשה:

    שכאשר הוא ביצע הפשעים, מדינת ישראל, לא הייתה קיימת בכלל. אז איך מעמידים אותו לדין בישראל ? שהרי, אם לא הייתה קיימת, איך עבר על חוקיה ? חוקיה של מדינת ישראל.

    ולא שלא היו בספר החוקים סעיפים לגבי רצח עם כפי שכתבת.

    שהרי, לא היה בכלל ספר חוקים, כי מדינת ישראל, לא הייתה קיימת כלל הוא טען.

    ויש מוסר אוניברסלי ומשפטי מוכר. אלא, שהוא מתייחס לפשעים קשים מאוד, ולזכויות יסוד משפטיות (פרוצדורליות יותר נקרא לזה כך נניח). והם:

    רצח עם. פשעים נגד האנושות למינהם. פשעי מלחמה. ועכשיו גם:

    פשע האגרסיה (תקיפה של מדינה צבאית, על ידי מדינה אחרת, בלי עילה משפטית ככה בכללי).

    אלו פשעים, שמי שמבצע אותם, יש לו ענין עם הקהיליה הבינלאומית ככזו. כולה.

    להתראות

    Liked by 1 person

  5. מאחר וגרמניה היתה קיימת בזמן ביצוע הפשעים, האם לא היה ראוי להעביר אותו לגרמניה למשפט? כיצד ישראל יכולה לדון אותו כשהיא צד בעניין? הרי היא גם ייצגה את הקורבנות וגם שפטה.

    אהבתי

  6. במחשבה שניה, אם הבנתי נכון, אז הטענה שהשפיטה היא רטרואקטיבית כי ישראל לא היתה קיימת אין לה משמעות מכיוון שהוא נשפט על קיום פשעים נגד משפט העמים. אבל במדינות שונות יש חוקים שונים ויש מדינות שלא היו שופטות אותו למוות.
    יש לי גם קושי עם זה כיוון שבתקופות שונות שופטים פושעים ממלחמת העולם השניה לפי קטגוריות שונות. כיום מי שנותר בחיים שופטים אותו על זה שהיה שומר במחנה ריכוז או עבד במשרד בעוד שמיד אחרי מלחמת העולם השניה כלל לא התיחסו אליהם ואפילו בעלי התפקידים הגבוהים יצאו בעונש קל

    אהבתי

  7. תומר,

    אבל, בכל שפיטה, הקורבן למעשה שופט את הנאשם. כך שלא מובן למה אתה מתכוון צד בענין ?

    שהרי, מי תובע בהליך פלילי ? המדינה ? משמע גם, הציבור ( למעט מקרים חריגים, של מה שנקרא: קובלנה פרטית).

    והרי הציבור, הוא גם כן קורבן למעשה עבירה. התובע, המדינה, תובעים את עלבון הציבור. תובעים את הסדר הציבורי.

    אלא מאי:

    שהשופטים עצמם ,לא עובדים אצל אף אחד. גם לא אצל המדינה. כלומר, הם מקבלים כסף מן המדינה. הם עובדי מדינה. אבל, לא עובדים אצלה (אצל המדינה, מקצועית נניח).

    נניח כך, נצטט את סעיף 2 לחוק יסוד: השפיטה:

    "בעניני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה, זולת מרותו של הדין."

    כלומר, שופט, לא עובד אצל אף אחד, רק אצל שלטון החוק נקרא לזה. אין עליו שום מרות של אף אחד. רק הדין.

    לענין אייכמן, הרי הבהרנו כך:

    שמדינת ישראל, הינה או הייתה הזרוע הארוכה של הקהיליה הבינלאומית. זוהי משמעות הסמכות האוניברסלית.

    כך שלתפוס צד לא רלבנטי ממש. אם היה רלבנטי, אזי, המדינה תובעת בהליך פלילי, והשופט עובד מדינה הרי כאמור, אז אי אפשר היה אף פעם להגיש כתב אישום נגד אף אחד אם כך.

    לגבי הסגרה לגרמניה תכל"ס, נצטט את העליון:

    "בא -כוח המערער הודה בעצמו שפנייתו לממשלת גרמניה המערבית לדרוש את הסגרת מרשהו הושבה ריקם ולכן הצעה ברוח זו מצד ממשלת ישראל לא הייתה לה תועלת מעשית"

    ועוד גרס בית המשפט, שכל העדויות והראיות כאן במדינת ישראל, ולכן, צריך להישפט כאן.

    להתראות

    אהבתי

  8. ותומר,

    לגבי המחשבה השניה, אז בעיקרון, חוקים שונים מעט רלבנטיים, הואיל, ופשעים בינלאומיים, הם אחידים בעיקרון. הם בינלאומיים. כלומר:

    פשעי מלחמה. רצח עם. אגרסיה. פשעים נגד האנושונת. הם בכל מקום נחשבים פשעים חמורים בינלאומית בעיקרון.

    שופט לצורך הענין, כפי בפסק דין, מסתמך בעיקרון על המשפט הבינלאומי. על משפט העמים. לכן השופטים הביאו פיראטים.

    היום נניח, יסתמכו על מה ? על אמנת ז'נבה. על אמנת רומא וכדומה.

    זה מה שנקרא, משפט בינלאומי מנהגי במקרים דנן פליליים, או jus cogens , כלומר, כה חמור, כה בינלאומי, כה מחייב, שאין צורך אפילו שמדינה תהא חתומה על אמנה בינלאומית, כפי אמנת רומא למשל, בשביל שתהא מחוייבת לכך.

    תודה

    אהבתי

  9. לתומר,

    הטענה שגרמניה מסוגלת לשפוט פושעי מלחמה נאצים בצורה אוביקטיבית יותר מאשר ישראל -היא יותר מאשר מקוממת.

    האם גרמניה אינה "צד לעניין"?

    אולי אייכמן היה זוכה למשפט אוביקטיבי יותר בפפואה ניו גינאה או בקרב שבטים פרימיטיבים המרוחקים מהאנושות המודרנית באגן האמזונס, מאשר בישראל.
    אבל בגרמניה?

    (ניתן להניח שלאור תבוסתם המצערת במלחה'ע השניה – הטקס שבו היו מעניקים לאיכמן את מדליית ההצטיינות על רצח יהודים היה נערך בחשאי).

    מי להערכתך סייע לו, ולהמוני פושעים נאצים אחרים, להגיע לדרום אמריקה ולחיות בה בשלווה ובנחת?

    מצ'ב כתבה המספרת ששלושה דורות אחרי המלחמה הזו, גרמניה עדין מסרבת לחשוף לציבור את התיק שלה על איכמן. לא כל כך קשה לנחש מדוע.

    https://m.ynet.co.il/Articles/3861620

    אהבתי

  10. מבלי להשליך מנושא אחד לשני, הכתבה הזו הזכירה לי את המקרה של לורד האו האו
    הבריטי שערק לגרמניה במלחמת העולם השניה ושידר שידורי תעמולה ברדיו האנגלי. הוא נתפס לאחר המלחמה והואשם בבגידה בכתר, אבל אז הסתבר שהוא כלל לא אזרח אנגלי. מאחר והוא הוציא שלא כחוק במרמה דרכון בריטי בו הוא נעזר לצאת מאנגליה לגרמניה בית המשפט קבע שכל זמן שהדרכון שלו היה בתוקף הוא נמצא תחת חסות המלך ולכן יענש על הבגידה בתקופה ההיא.
    ותלו אותו

    Liked by 1 person

  11. ד', פרשיה באמת מעניינת . אפשר לקרוא כאן בויקיפדיה עליה (קצת שונה ממה שאתה מתאר אגב):

    https://en.wikipedia.org/wiki/William_Joyce#Capture_and_trial

    ודווקא כן אפשר להשליך. לא לגמרי. אבל אפשר. שהרי, הוא עצמו ( הלורד) טען במשפט/ ערעור שפעילותו בגרמניה, היא מחוץ לסמכות בית המשפט באנגליה. אבל, בית המשפט גרס למעין סמכות אוניברסלית, כאשר עסקינן בבטחון המדינה. שהרי הוא טען, שהוא לא היה חב נאמנות לאנגליה. ופעל בכלל מגרמניה.

    להתראות

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: