טרגדיית המלחמה

פסק דין של העליון, בערעור האזרחי של אבו אלעיש, ניתן היום.

קצת רקע עובדתי, נצטט מפסק הדין:

ביסאן בת ה-21, מיאר בת ה-15 ואיה בת ה-14 – שלוש בנותיו של ד"ר עז אלדין אבו אלעיש, נהרגו ביום 16.1.2009, בשלהי מבצע "עופרת יצוקה". יחד עמן נהרגה גם נור בת ה-17, אחייניתו של ד"ר אבו אלעיש (להלן: המנוחות). ארבע בנות משפחה אחת קיפחו את חייהן לאחר שטנק של צה"ל ירה שני פגזים לעבר ביתו של ד"ר אבו אלעיש, אירוע שגרם גם לפציעתם של בני משפחה נוספים. ד"ר אבו אלעיש (להלן: המערער), שעבד באותה תקופה כרופא במרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר, שהה בביתו כאשר נורו פגזי הטנק. המערער התראיין סמוך לאחר האירוע, וזעקות השבר והאבל שלו על מות בנותיו הועברו בשידור חי בערוץ 10 לבתים רבים בישראל ועוררו זעזוע (תצהירו של העיתונאי שלומי אלדר). הטרגדיה האישית הקשה של המערער ומשפחתו נחרטה אפוא בזיכרונם של רבים.

אם כך, הוא תבע בנזיקין (נזק) את המדינה.

אלא שיש בעיה רצינית. החוק פוטר את המדינה מנזיקין, כאשר מדובר בפעולה מלחמתית. זהו החוק ( סעיף 5 (א) לחוק הנזיקים האזרחיים).

נצטט אותו:

אין המדינה אחראית בנזיקים על מעשה שנעשה על ידי פעולה מלחמתית של צבא- הגנה לישראל.

המערער, ניסה לערער על כך, בדרכים הבאות:

טענה אחת, נסובה סביב הרשלנות הרבתית. כלומר, הוא טען לרשלנות קשה מאוד של צה"ל. זה הואיל והצבא ידע ( ומודה בכך שידע) שמדובר בבית של רופא, שעובד בישראל. ואכן, יומיים לפני משהו, הוסגו משם טנקים בגלל כך, ולמרות זאת, האירוע הזה המצער התרחש, לאחר מכן.

לא עזר. המחוקק לא מחריג רשלנות ואפילו רשלנות רבתית, כאשר מדובר בפעולה מלחמתית.

טענה אחרת, היא הסתמכות על המשפט הבינלאומי, הדין הבינלאומי ההומניטרי וכדומה.

לא עזר. מבחינת בית המשפט, זה לא מקים שום עילה לפיצויים עם כל הצער שבדבר.

מקרה קשה מאוד. אבל, במקרים כאלו, קצרה ידו של השופט מלהושיע.

5 תגובות על 'טרגדיית המלחמה'

  1. אולי אפשר לפי משורת הדין להציע לו עזרה. בתקווה שזה לא יהפוך לתקדים.

    אהבתי

  2. נירה,

    אי אפשר. שהרי מישהו יערער על כך. זה גם גובל בפלילים אחרת. זה בניגוד לחוק. אם לא עבר בעליון, איך יעבור אחרת ?

    צריך לשנות החקיקה בשביל זה.

    וברוכה הבאה לבלוג…..

    אהבתי

  3. ונירה,

    כדאי היה לצטט מפסק הדין, את השיקול או הרציונל לא לשלם פיצויים, מעבר לנושא של חוקיות פרופר.

    נצטט מפסקה 7 לפסק הדין:

    סעיף 5 לחוק קובע חסינות מהותית של המדינה בנזיקין, בהתחשב בטיבה של לחימה, שכל צד נושא באבידותיו ובנזקיו ואינו נושא בנזקיו של הצד מולו הוא נלחם" (עניין אלדאיה, פסקה 7, ההדגשה במקור). התפיסה העומדת בבסיס ההסדר היא כי תביעות נזיקיות אזרחיות אינן מתאימות מטיבן ומטבען למצבי לחימה, ויישומם של דיני הנזיקין המסורתיים במצבים אלה עלול לגרום לעיוותים משפטיים ולחשוף את המדינה לתשלום פיצויי עתק.

    עד כאן הציטוט:

    כלומר, הסכומים אחרי מלחמה, יהיו סכומי עתק הרי. כל צד נושא בנזקים שלו מבחינת בית המשפט. מבחינה משפטית גם, כמובן מדובר בעומס בלתי נתפס ועיוותים משפטיים כמצוטט.

    להתראות

    אהבתי

  4. "ארבע בנות משפחה אחת קיפחו את חייהן לאחר שטנק של צה"ל ירה שני פגזים לעבר ביתו של ד"ר אבו אלעיש, אירוע שגרם גם לפציעתם של בני משפחה נוספים." נראה לי שלהשלמת התמונה צריך להוסיף שבנותיו של אבו אלעיש לא נהרגו מהפגזים עצמם אלא מתחמושת של החמאס שהיתה בביתו ושהתפוצצה עקב ירי הפגזים.

    אהבתי

  5. דוודו,

    ברוך בואך לעפר הארץ .

    זה בהחלט היה כך קרוב לוודאי. רק שהפוסט יותר עוגן על עניינים משפטיים. כך שלא פירטתי פה הכל.

    לענין המשפטי המוצג בפוסט, אין זה משנה ממש הרבה.

    להתראות

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: