פסק דין של העליון, בערעור האזרחי של אבו אלעיש, ניתן היום.
קצת רקע עובדתי, נצטט מפסק הדין:
ביסאן בת ה-21, מיאר בת ה-15 ואיה בת ה-14 – שלוש בנותיו של ד"ר עז אלדין אבו אלעיש, נהרגו ביום 16.1.2009, בשלהי מבצע "עופרת יצוקה". יחד עמן נהרגה גם נור בת ה-17, אחייניתו של ד"ר אבו אלעיש (להלן: המנוחות). ארבע בנות משפחה אחת קיפחו את חייהן לאחר שטנק של צה"ל ירה שני פגזים לעבר ביתו של ד"ר אבו אלעיש, אירוע שגרם גם לפציעתם של בני משפחה נוספים. ד"ר אבו אלעיש (להלן: המערער), שעבד באותה תקופה כרופא במרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר, שהה בביתו כאשר נורו פגזי הטנק. המערער התראיין סמוך לאחר האירוע, וזעקות השבר והאבל שלו על מות בנותיו הועברו בשידור חי בערוץ 10 לבתים רבים בישראל ועוררו זעזוע (תצהירו של העיתונאי שלומי אלדר). הטרגדיה האישית הקשה של המערער ומשפחתו נחרטה אפוא בזיכרונם של רבים.
אם כך, הוא תבע בנזיקין (נזק) את המדינה.
אלא שיש בעיה רצינית. החוק פוטר את המדינה מנזיקין, כאשר מדובר בפעולה מלחמתית. זהו החוק ( סעיף 5 (א) לחוק הנזיקים האזרחיים).
נצטט אותו:
אין המדינה אחראית בנזיקים על מעשה שנעשה על ידי פעולה מלחמתית של צבא- הגנה לישראל.
המערער, ניסה לערער על כך, בדרכים הבאות:
טענה אחת, נסובה סביב הרשלנות הרבתית. כלומר, הוא טען לרשלנות קשה מאוד של צה"ל. זה הואיל והצבא ידע ( ומודה בכך שידע) שמדובר בבית של רופא, שעובד בישראל. ואכן, יומיים לפני משהו, הוסגו משם טנקים בגלל כך, ולמרות זאת, האירוע הזה המצער התרחש, לאחר מכן.
לא עזר. המחוקק לא מחריג רשלנות ואפילו רשלנות רבתית, כאשר מדובר בפעולה מלחמתית.
טענה אחרת, היא הסתמכות על המשפט הבינלאומי, הדין הבינלאומי ההומניטרי וכדומה.
לא עזר. מבחינת בית המשפט, זה לא מקים שום עילה לפיצויים עם כל הצער שבדבר.
מקרה קשה מאוד. אבל, במקרים כאלו, קצרה ידו של השופט מלהושיע.
עפר הארץ 
להשאיר תגובה