חופש מביטוי וצנזורה 2

publicdomainvectors.org

לא מזמן העליתי פה פוסט, כותרתו: חופש הביטוי, וחופש מביטוי.

בפוסט כאמור, עמדנו על כך, שחופש הביטוי, הוא גם חופש מביטוי. כלומר, ביטוי כפוי, הוא גם פגיעה בחופש הביטוי. המחשנו איך בארה"ב הזכות לביטוי וחופש ממנו, זהים מבחינה חוקתית. פה בארץ ציינו, שבתי המשפט, עדיין לא התמודדו חזיתית ומפורשות עם זכות כזו, של חופש להימנע מביטוי.

בפוסט הנוכחי, ננתח פסק דין שניתן בימים האחרונים בארה"ב, ועניינו בביטול או הקפאת חוק, על ידי בית משפט מחוזי פדרלי (טקסס) חוק שחוקק במדינת טקסס, והוא עוסק למעשה באספקט של ביטוי כפוי:

הימנעות מצנזורה על ידי רשתות חברתיות. כלומר, החוק ככה בגדול, מנסה להכריח או לכפות על רשתות חברתיות גדולות, להימנע מצנזורה ככה בכללי.

וקצת דברי רקע:

מזה זמן יש בארה"ב מחלוקת או יריבות חריפה בין שמרנים לבין נניח פרוגרסיבים. המחלוקת לגבי צנזורה ברשתות חברתיות. השמרנים טוענים שהרשתות החברתיות, נשלטות על ידי שמאל פרוגרסיבי, על ידי ענקי הייטק מקליפורניה, והם מצנזרים תדיר שמרנים. או כפי דבריו של אבוט (Abbot ) מושל טקסס:

Texans must be able to speak without being censored by West Coast oligarchs

חייבים לאפשר לתושבי טקסס, להתבטות בחופשיות, מבלי להיות מצונזרים על ידי האוליגרכים של החוף המערבי לשיטתו.

אז עד כאן דברי רקע כלליים ביותר. נציין רק, שטראמפ אכן, הקים רשת חברתית בגין טענות אלו של השמרנים. וגם נציין, תביעה שהוגשה על ידי שמרנים בארה"ב ונדחתה על ידי בית משפט פדרלי לא מזמן, הכל בגין טענות של שמרנים, בדבר צנזור ואפליה של גוגל ויו טיוב לגבי חומרים שמועלים לרשת על ידי שמרנים כאמור.

נעבור לפסק דין עצמו:

כאן, רשתות חברתיות (או מעין התאגדות שלהן) מבקשות מן השופט, צו מניעה זמני, אשר יורה למדינת טקסס, להימנע מלהחיל את החוק המונע צנזורה. פשוטו כמשמעו. החוק הזה מבחינתם, מייצר נטל בלתי אפשרי עליהם. ייצר פגיעה בלתי הפיכה בפעילות הכלכלית והכללית שלהם. הוא פוגע קשות בזכותם לחופש הביטוי ועוד מלאים טענות כרימון.

השופט היה צריך להחליט כך:

האם על פניו, צו מניעה זמני, לפני דיון והחלטה סופית בתביעה, צו אשר מונע את החלת החוק, הינו מוצדק בנסיבות הענין.

השופט מצא שכן. הצו מניעה מוצדק. הוציא אותו אכן. וקבע שיש פה פגיעות חוקתיות קשות ברשתות חברתיות. למה זה ? הנימוקים שלו הם כדלקמן:

קודם כל, כפי שתיארנו הדברים, כפיית ביטוי, היא כמו מניעת ביטוי. הצנזורה מטבעה, מאפשרת לרשתות חברתיות, להימנע מביטוי לא רצוי. ברגע שמנעת צנזורה, אזי, אתה כופה פרסום וממילא ביטוי, נגד האוטונומיה של העורכים או הרשתות וכדומה כמובן.

ועוד, הנזק יהיה בלתי הפיך כלפי הרשתות ( יצויין כאן, שעסקינן ברשתות גדולות מאוד, רק 50 מליון משתמשים ומעלה). בארה"ב, התפיסה החוקתית שיפוטית, הינה זו בעיקרון, ששלילה של חופש ביטוי, ואפילו זמנית, הינה בלתי הפיכה בתוצאתה. נצטט את העליון, אשר מצוטט בפסק דין עצמו:

The loss of First Amendment freedoms, for even minimal periods of time, unquestionably constitutes irreparable injury

איבוד של חופש הביטוי, אפילו לזמן מינימלי, ללא ספק מהווה פגיעה בלתי הפיכה.

ולכן, בין השיקולים, למי ייגרם נזק יותר גדול מהוצאה של צו מניעה זמני ( למדינת טקסס או לתובעים) מבחינת השופט, לתובעים שיאבדו את חופש הביטוי בין היתר, או יאולצו לביטוי כפוי, ייגרם הנזק הבלתי הפיך והגדול יותר כאמור.

על כך, החוק, מחייב את הרשתות, לגילוי גורף ביותר( בדבר מדיניות צנזור ותוכן וכדומה). הגילוי הזה, יכול לחשוף שיטות פעולה, סודות מסחריים וכדומה.

האדמיניסטרציה שתידרש מהם, תהא בלתי נתפסת, מבחינת משאבים והשקעה לגבי דידם.

הם יהיו גם מועדים, לאיבוד של לקוחות, שטחי פרסום, ומשתמשים רבים, הכל בגין החלת החוק כאמור.

לבסוף (ולא ממצה כמובן) הם חשופים לתביעות ממדינת טקסס. שהרי החוק מאפשר לתובע הכללי של טקסס, לתבוע רשתות חברתיות, אשר בניגוד לחוק, יפעילו צנזורה כפי בחוק. הם יאלצו לבלות בערכאות משפטיות, לשלם הוצאות משפט וכדומה. יצויין כאן, שאפילו פוטנציאל להפרה, מאפשר לתובע הכללי של מדינת טקסס, לבקש צו מניעה מבית משפט.

משום כך, החוק הוקפא על ידי השופט.

לא מיצינו כאן הכל כמובן. אבל, כמה עיקרים חשובים מאוד.

רק בשולי הדברים:

החוק עצמו, מאפשר דווקא צנזורה, אבל, רק על עניינים הנוגעים לאלימות קשה, סקס קשה, עידוד טרור וכדומה. אבל, לא מאפשר צנזורה, המבוססת לגבי מדינת טקסס, על דיעה כללית או פוליטית וכדומה.

ועוד בשולי הדברים, אבל, כלל וכלל לא בשוליים:

פה תוקפים שופטים ובתי משפט תדיר, על סמכות לא ברורה לכאורה, שנטלו לעצמם, בביטול חוקים. לא רק שזה חסר היגיון וחסר בסיס והבלי ממש מבחינה משפטית. אלא, שהנה, אנו עדים, כיצד בארץ החופש לכאורה, שופטים ( נניח כמו פה שופט בשלום במקרה שלנו) מבטלים ומקפיאים חוקים. שם זה קורה, כל שני וחמישי ושישי. לא לטעות בדבר. זה דבר שקורה תדיר בהרבה מדינות בעולם. כאן אבל, תוקפים שופטי בג"צ באכזריות על כך, מבלי להבין דבר וחצי דבר בדבר. לא כל שכן, כאשר בג"צ עושה זאת בזהירות ובמשורה ממש. ואנו, עוד נעלה על כך, פוסט מאורגן.

רק הערה מינהלתית משהו:

למי שלא מודע לכך, כאשר מילה בפוסט מסומנת בקו תחתי, היא מפנה ללינק. לפעמים אני מציב הלינק במלואו. לפעמים המלל עצמו, מפנה ללינק באמצעות קו תחתי. אם יד עולה לכם במילה כאשר שמים או מרחיפים עליה סמן, ולא החץ של העכבר כפי הרגיל, אזי, זהו לינק. לינק חם. המלל גם "נדרך" וכך מזהים זאת כמובן.

11 תגובות על 'חופש מביטוי וצנזורה 2'

  1. האם לא צריך לאפשר לכל רשת חברתית ולכל בעל בלוג לקבוע את מידת הצנזורה שהוא בוחר? בערך כמו זכותו של מועדון פרטי סגור לקבוע מי יהיו החברים בו.

    יש מדינות בהן הממשלה מעמידה לדין אנשים שקראו לציבור שלא ללכת להצביע בבחירות כמחאה. זוהי טענה שלכאורה לעודד מישהו שלא לבטא את דעתו היא "כפיה" לא סבירה.

    אומנם הצנזור יכול לטעון שביטוי מסוג מסויים פוגע בציבור מסויים של קוראי הבלוג, אבל איש לא מחייב את הקוראים לקרוא את הנאמר. יש כותבים שאני פשוט מדלג על התגובות שלהם.
    בסופו של יום כל בלוג יש לו קהל משלו ובעל הבלוג או האתר צריך להחליט איזה קהל הוא רוצה שיהיה אצלו.

    אהבתי

  2. סוס אחד,

    שאלה כשלעצמה. אבל, לוגיקה משפטית ומוסרית, ממילא היא קצת שונה:

    נניח שיש בלוג, שהוא פתוח לציבור. אם היה מועדון פרטי סגור, אז הייתה הרשאת כניסה נניח. אבל, בהרבה בלוגים אין. למה ? נניח בין היתר, הבלוגר, רוצה תפוצה. רוצה שהמסרים שלו יהדהדו מקצה ארץ, לקצה אחר של העולם.

    ונניח כפי הרבה בלוגים, עניינים תקשורתיים ציבוריים חשובים נדונים שם.

    האם הגיוני נראה לך, שבלוגר, נניח שהוא שמרן, מתעב הומואים, ימחק תגובות של הומואים, תגובות מאורגנות, ענייניות, מנומסות, רק בגלל שהן של איזה הומו ובעד סובלנות כלפי הומוסקסואליזם ?

    אם אכן מועדון סגור, אז צריך שהבלוג יוגדר ככזה, עם הרשאת כניסה, הרשאת משתמש וכדומה (וגם זה לא לגמרי פשוט).

    אבל, אי אפשר גם לפתוח בלוג לציבור הרחב, וגם להדיר מתגובות וכדומה, ציבורים, בגלל הפליה, שהיא בעיקרה אסורה.

    ומהי הפליה אסורה ? נניח:

    על רקע, מין, מוצא, גזע, השתייכות פוליטית, צבע עור וכדומה.

    זה פוגע קשות במירקם החברתי. בסולידריות חברתית.

    אי אפשר לקבל דבר כזה.

    ומשמעות חופש הביטוי, זה סבלנות לדברים לא נעימים לאוזניים. לא סבלנות לדברים נעימים כמובן. אחרת, אין טעם בשיח ציבורי, וכל אחד, יחזיק, ומראש, במונופול על האמת. אז בשביל להתקשקש ?

    יש עוד רציונלים, אבל, נניח את זה, לפוסט מאורגן יותר בעתיד.

    להתראות

    אהבתי

  3. ורק הבהרה סוס אחד,

    כתבתי לוגיקה משפטית מוסרית וכדומה. אבל, מה שכתבתי, לא נחתך רסמי עדיין כך בבתי משפט פה. זה צויין לא פעם כאמרות אגב על ידי שופטים ( יותר כתהייה או שאלה לדון בה בזמן המתאים). אבל, לא נחתך מפורשות, רסמי, חזיתית כך.

    אבל, זה טיעון פוטנציאלי כשלעצמו משפטית מה שכתבתי.

    נעלה על זה בעתיד פוסט כאמור.

    להתראות

    אהבתי

  4. החוק המונע צנזורה. פשוטו כמשמעו. החוק הזה מבחינתם, מייצר נטל בלתי אפשרי עליהם. ייצר פגיעה בלתי הפיכה בפעילות הכלכלית והכללית שלהם. הוא פוגע קשות בזכותם לחופש הביטוי

    אני מבולבלת. זאת אומרת החוק שצנזורה אסורה מייצר נטל בלתי אפשרי עליהם? פוגע בזכות הביטוי שלהם?

    אם הבלוג פתוח לציבור אז מצד אחד זו "כלכלה חופשית" הציבור יחליט על הגבולות אבל כמובן שתמיד יהיו קיצונים לכאן ולכאן ולכן צריך איזו שהיא שליטה כדי שלא תיווצר אנרכיה. לא יותר פשוט להשאיר את ההחלטה לאלו שמגישים את השירותים? אומנם צריך רשות שתחליט אם לא נוצרים מונופולים חברתיים שמשתלטים על דעת הקהל אבל זה כבר היה קיים בזמן העתונות הקונבנציונלית.

    אהבתי

  5. נירה,

    זה בהחלט עשוי לבלבל, אבל, כך הם טוענים.

    אפשר גם להבין זאת:

    למשל, כתבתי שהם חייבים בגילוי נאות, כיצד הצנזורה שלהם עובדת. זה מעמסה. הם מחוייבים על פי הצעת החוק לפרוצדורה של תלונות או הגשת תלונה על ידי מי שנמחקה לו התגובה.

    הם מחוייבים למה שנקרא "הודעה והסרה" כלומר:

    לתת הודעה מראש למשתמש, מעין אזהרה לפני הסרה, או הודעה על הסרה וכדומה. זה נטל עצום, כאשר מדובר בעשרות מליוני פוסטים ותגובות וכדומה.

    מתואר שם למשל בפסק הדין, מצטט:

    For example, in a three-month period in 2021, YouTube removed 1.16 billion comments

    כלומר, במשך שלש חודשים, יו טיוב, הסירה מיליארד ו- 16 מליון תגובות. תחשבי על הודעה לכל משתמש וכדומה, או הסבר ודוחו"ת וכדומה. זה נטל קשה עליהם.

    אם הם צריכים בשקיפות לתאר את שיטות העבודה כפי בהצעת החוק, הם חושפים למשל אלוגריתמים, סודות מסחריים וכדומה.

    כלומר, עד עכשיו הם צינזרו בלי לעשות חשבון ולתת דוחו"ת וכדומה, עכשיו, זה הופך להיות רגולציה מלמעלה הצנזור עצמו, קשה מאוד מבחינתם, בהיקפים כאלו וכדומה.

    והפגיעה בזכות הביטוי היא פשוטה:

    ביטוי כפוי:

    נניח היו מכריחים אותך, להרים שלט ולצעוק: קומוניזם לשלטון, בעוד את בעד נניח הסו קולד שוק חופשי. אז זוהי פגיעה בחופש הביטוי בארה"ב. ביטוי כפוי. פיך וליבך לא שווים. את כמו אוטומט. צועקת סיסמאות שאת לא מאמינה בהם. זה פוגע בחופש הביטוי לא פחות.

    כך גם הם:

    אם מכריחים אותם להימנע מצנזורה, אזי, הם חייבים לפרסם דברים, שהם לא היו מפרסמים אחרת. כי הם מתנגדים להם, לא מאמינים בהם. אזי:

    הם חייבים לפרסם כך דברים, שהם לא מאמינים בהם.

    בקשר לבלוג פתוח אם לאיו:

    אין קשר לכלכלה חופשית. הציבור גם לא מחליט על גבולות. המחוקק מחליט על גבולות. ההחלטה לא יכולה להיות מושארת למי שמגיש שירותים. מכיוון שכך תיווצר אנרכיה מוסרית משפטית:

    נניח אדם יש לו חנות. בטאבו שלו. סחורה שלו. הוא פותח וסוגר כרצונו. הכל סבבה. אבל, בעניינים מסויימים, החנות לא שלו. אם נכנס ערבי, הוא לא יכול על פי החוק, לסרב למכור לו. זה שהחנות שלו, לא עוזר.

    נניח לאדם יש אקדח. שלו. ברישיון. זה שזה שלו, לא אומר כמובן שהוא יכול להשתמש באקדח כראות עיניו.

    אז כך בבלוגים:

    מי שפותח בלוג, לא יכול למחוק סתם כך תגובות, כי לא נראה לו הבן אדם שכתב התגובה, בעוד התגובה, עניינית, מאורגנת, מנומסת, תורמת מהותית לשיח לא כל שכן וכדומה.

    זה פשוט כמו תות.

    אבל, נעלה על זה פוסט מאורגן.

    להתראות

    אהבתי

  6. ונירה,

    כאשר את מצטטת משהו מן הפוסט או בכלל, תשימי מרחאות כפולות או בדרך אחרת תצייני מקור הציטוט וכדומה, או שאת מצטטת וכדומה.

    להתראות

    אהבתי

  7. נירה,

    רק נצטט מפסק הדין בקשר לנטל כלכלי וכללי ( עמ' 8-9 לפסק הדין):

    Additionally, Plaintiffs have alleged that HB 20 threatens their members with classic economic harms. “[E]conomic injury is a quintessential injury upon which to base standing.” TexDemocratic Party v. Benkiser, 459 F.3d 582, 586 (5th Cir. 2006). In their Complaint, Plaintiffs allege that their members “will incur significant costs to comply with the provisions in Sections 2 and 7 of H.B.20. The statute will force members to substantially modify the design and operation of their platforms.The necessary modifications will impose onerous burdens upon members’ respective platforms and services, interfering with their business models and making it more difficult for them to provide high quality services to their users.” (Compl., Dkt. 1, at 7). Furthermore, Plaintiffs allege their members will suffer damage to their brands and goodwill, (id. at 8), and their members will be forced to disclose technical information that will cost them competitive advantage and make it harder to block content, (id. at 7–8)

    נתרגם ספונטנית ותמציתית:

    בנוסף, טוענים התובעים שהחוק ( HB20) יטיל עליהם נטל כלכלי קשה. הם יספגו הוצאות קשות בשביל לקיים את הוראות החוק. הם יצטרכו לשנות את העיצוב ושיטות ההפעלה של האתרים או הרשתות שלהם. הם יצטרכו לשנות את מודל הפעולה הכלכלי והכללי שלהם, וזה יפגע גם באיכות המוצרים למעשה. המוניטין שלהם יפגע. הרשתות יחוייבו בגילוי של מידע טכני וזה יפגע בכושר התחרות שלהם. גם האפשרות להסיר ולמנוע תוכן לא רצוי ייפגע.

    עד כאן התרגום:

    בסך הכל, תיראי זאת, במונחים אופרטיביים וכלכליים כך:

    שזה יעמיס עליהם, דיווח ורגולציה, ויגרום להם בגין כך להפסדים. שהרי, מעמיסים עליהם איסור צנזורה. אבל, המדינה והרגולטור, רוצים לפקח על כך, שאיסור הצנזורה יקויים. אז זה עוד דיווחים, בקרה, פיקוח, רגולציה מבחינתם. וזה הפסדים קשים לטענתם.

    שוק חופשי אמרת לא ?

    להתראות

    אהבתי

  8. הפוסטים שלך דורשים מחשבה, כמו תרגילים למתיחת שרירי המוח בגיל מבוגר, וכבר לי אין הרבה שרירים כאלו.

    זה נראה לי שייך. האם המנעות מהצבעה חוקית? האוסטרלים מטילים קנס על מי שנמנע מהצבעה, הסינים מאימים לפגוע ממי שמבקש להטיל לקלפיות כמחאה פתקים ריקים.

    A Hong Kong court issued arrest warrants for two democrats in self-exile on Monday for allegedly advocating for others to boycott or cast blank votes in the upcoming legislative electio

    https://hongkongfp.com/2021/11/29/hong-kong-issues-arrest-warrants-for-two-self-exiled-ex-politicians-after-they-urged-election-protest-votes-boycott/

    אהבתי

  9. כן נירה,

    נראה בהחלט שייך. אפילו המחשה קלאסית ממש משהו.

    כופים על אדם להצביע. אז כופים עליו ביטוי. בהחלט. דבר כזה לא יעלה על הדעת בארה"ב למשל.

    האם זה שונה אבל בכל מה שנוגע להצבעה בבחירות כלליות? אולי יטען הטוען.

    עדיין, זוהי המחשה לביטוי כפוי.

    עוד אקרא ההפניה שהבאת.

    להתראות

    אהבתי

  10. ונירה,

    אפשר תמיד לשאול, בלי להתאמץ יותר מדי. אין צורך להתאמץ פה יותר מדי, למרות שהנושאים די סבוכים. פשוט שואלים. ואני מחדד, עונה, מבהיר, ממחיש וכדומה.

    מה שכן, צריך לקרוא בזהירות. לא כמו בדיוק שקוראים עיתון ספורט נניח.

    אהבתי

  11. נירה,

    רק בקשר לכתבה שהפנית אליה, היא מעט רלבנטית.

    הכתבה עוסקת יותר, בהסתה או עידוד לאי הצבעה. הימנעות מהצבעה, או פשוט פתק לבן כמחאה וכדומה ( עידוד והסתה על ידי שני גולים מרצון, עליהם הוצאו צוי מעצר אכן).

    ולא ממש ביטוי כפוי, על ידי כפיית הצבעה ממש. זה מוזכר או נרמז, אבל, לא ממש נדון ומבואר שם. רק מוזכר.

    להתראות

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: