כתב תביעה לפנינו. בית משפט בקליפורניה. התובעים בתובענה ייצוגית (כתב תביעה אחד, של כמות גדולה של תובעים נקרא לזה) רוהינגים (Rohingya) מבקשים פיצויים ופיצויים עונשיים, הכל מפייסבוק או "מטא פלטופרם" כפי השם החדש (Meta Platform) על נניח: סיוע לג'נוסייד או טיהור אתני וכדומה במדינת בורמה או מאיינמר (Myanmar).הפיצויים המבוקשים על סכום של 150 מיליארד דולר, ועוד פיצויים עונשיים. ראו הלינק לאתר ג'וריסט ולינקים שם למעונין.

קצת רקע כללי:

פייסבוק הגיעה למאיינמר ב-2011. שם יש מיעוט מוסלמי (Rohingya). כפי שכולנו יודעים, היה שם טיהור אתני על פי הנטען. ג'נוסייד וכדומה. מעשים קשים מאוד מתוארים. הטענה הינה זו, שפייסבוק עודדה למעשה, פוסטים של שנאה, הכל באמצעות אלוגריתמים שמעודדים תפוצה, לייקים, תגובות וכו…ככל שהפוסט יותר רווי שנאה, יש תהודה יותר חזקה, ויותר תמריץ למעלה הפוסט ממילא להתמיד בכך. על פי הנטען, החונטה הצבאית שם, השתמשה בפייסבוק על מנת לפתוח חשבונות דמה ממש ( fake account ) ועודדה משתמשים ברשת הפייסבוק, לצאת ולפרוע באזרחים אורינגים וכדומה. המדובר באנשים או משתמשים, חסרי אופקים של ממש בשביל להבדיל בין פייק ניוז, פרופוגנדה של מימשל צבאי, לבין מציאות. תיארו בפניהם על פי הנטען, פלישה של זרים מוסלמים לבורמה, מעשי טרור של אורינגים וכדומה, הרוחות התלהטו, והיו פה פוגרומים של ממש, כאשר הכוחות בשטח, היו שילוב של כוחות צבא, ומיליציות אזרחיות. פייסבוק נטען, ידעה על הדבר, לא עשתה מספיק לסרוק ולפקח ולמנוע. והם בעצמם הודו שיכלו לעשות יותר.

מכאן התביעה לפנינו.

מענין לציין, שפייסבוק כבר נתבעה על אותו ענין, על ידי מדינת גמביה (מדינה במערב אפריקה). גמביה תבעה את מאניימר בבית הדין הבינלאומי לצדק הכל בקשר לפוגרומים הנטענים, וזה נתן לה זכות לתבוע בארה"ב את פייסבוק, בשביל לקבל מידע על חומרים שפייסבוק מחזיקה, המעידים על חלקה של פייסבוק בהפצה של תוכן השנאה וכדומה. רק יצוין פה, שהחוק בארה"ב, מאפשר לתבוע מידע, מתאגיד או אדם שם, באם זה לתועלת של טריבונל בינלאומי (ערכאה משפטית בינלאומית). עוד נציין, שהנושא של הפוגרומים והטיהור האתני באורינגים, נמצא בחקירה של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.

אבל, מה שהדהים אותי בכתב התביעה, הינו הציטוט הזה של אחד מן המנהלים הבכירים בפייסבוק ( Andrew Bosworth) הכל במיזכר פנימי שהופץ אחרי ירי פטאלי בשיקגו. ירי אשר תועד חי ברשת הפייסבוק. נצטט חלק רלבנטי, אשר מובא בכתב התביעה:

הוא טוען כך במיזכר שהוא הפיץ:

אנחנו מחברים אנשים. זה העבודה שלנו. זה קרדום וגרדום. אפשר למצוא אהבה כך, אפשר גם להציל אדם מהתאבדות. ייתכן גם שזה עולה חיים. עולה בחיים של אנשים. ייתכן שכך דרך פייסבוק, תואמה איזה מתקפת טרור רצחנית. עדיין, זה העבודה שלנו, לחבר אנשים. האמת הכעורה הינה זו, שאנו מאמינים בלחבר אנשים. כל כך, שכל מה שיאפשר זאת ויעודד זאת, מבחינתינו הוא טוב. זה הצידוק לעבודה הבלתי נלאית שלנו, על מנת לצמוח ללא הפסקה. שהרי, הטבע של העולם לא להיות מחובר. זה המצב המחדלי. לא מחובר ולא מאוחד. המוצר המנצח, לא חבוק באיכות, אלא, זה שכולם משתמשים בו, הוא זה המוצר המנצח.

כמובן שכתב התביעה מלין על כך בטירוף. בציניות. עשו הכל, בשביל לצמוח. בלי חשבון. נצטט איזה קטע ציני במיוחד:

פייסבוק הייתה מוכנה לסחור בחיי הרוהינגים בשביל לצמוח. מדינה קטנה זניחה בדרום אסיה. עשתה זאת בהצלחה. אבל, כל זה זניח היה בשביל פייסבוק. גם בלי בורמה, היא הייתה שווה עדיין 1 טריליון דולר. מרק זוכרברג היה עדיין בין עשירי העולם, ושווי המניה עדיין היה מרקיע שחקים, גם בלי כל זה.

זה די מדהים לקרוא כל זאת. רק לא נשכח:

קשה מאוד לשים יד על ראיות במשפט פלילי בינלאומי. בדרך כלל, אלו בכירים במימשל הציבורי. ראשי מדינות וכדומה. הם יכולים בקלות להעלים ראיות. להכחיש שניתנה פקודה או הוראה וכדומה, שמלכתחילה, ניתנה מרחוק או ברמיזה. אבל, כאשר יש מדיות חברתיות, יש גם ראיות בשפע, לאירועים, שניתן לטעון, שכך או כך היו קורים.

נשמח לשמוע דעתכם.