אני מניח שאתם מכירים את ג'וליאן אסאנג' (ויקיליקס).
אבל, לא תזיק איזושהיא הקדמת דברים, או רענון וכדומה. נצטט מויקיפדיה:
ג'וּלִיאַן אַסַאנְג' (באנגלית: Julian Assange; נולד ב-3 ביולי 1971) הוא עיתונאי ואקטיביסט רשת אוסטרלי, הידוע כמייסד, הדובר והעורך הראשי של אתר "ויקיליקס", המפרסם נתונים שנשלחו או הודלפו אל מערכת האתר בעילום שם. קהילת המודיעין האמריקאית האשימה את אסאנג' בדוח לא-מסווג בינואר 2017 עם "ביטחון גבוה" ששיתף פעולה עם ממשלת רוסיה בפרסום המיילים הגנובים במסגרת ההתערבות הרוסית בבחירות. בשנת 2017 נבחר על ידי ה"טיים מגזין" כאחד ממאה האנשים המשפיעים בעולם.[1] ב-11 באפריל 2019, לאחר שבע שנים שבהן קיבל מחסה בשגרירות אקוודור בלונדון, ובעקבות פעילות מדינית של ארצות הברית, הוסרה חסינותו, ואסאנג' נעצר בידי משטרת בריטניה,[2] ונידון לחמישים ימי מאסר באשמת בהפרת תנאי השחרור בערבות ממערכת המשפט בשוודיה אשר ביקשו להסגירו בגין אישום של אונס..[3] ב-4 בינואר 2021 החליטה שופטת בית המשפט הבריטי ואנסה ברייטסטר שלא להסגיר את אסאנג' לארצות הברית.[4] יומיים אחר כך, בעתירה מטעם ממשלת ארצות הברית, קבעה השופטת שהוא לא יוכל לצאת בערבות.
טוב, החשבון של האמריקאים איתו, ארוך מאוד. הוא גרם להם נזק של ממש. עסקינן ברדיפה של שנים. גם ממשלת שבדיה ביקשה הסגרתו וכדומה. בתמונה הוא נראה נינוח, מחייך, זחיח משהו. אבל, זה לא מצבו כלל היום.
נצטט מן הערעור, מה האמריקנים רוצים ממנו:
ומצבו הנפשי בעצם, זה עיקר הפוסט פה. כמובן, שלא נוכל לעמוד פה על כל עיקרי הערעור. לא נגמור. אבל, על עיקר העיקרים, איכשהוא נעמוד. וזה כאמור, מצבו הנפשי בקשר להסגרה לאמריקנים, והקשר לערעור.
אז האמריקנים כאמור, מבקשים נפשו בכל מחיר. הוא הזליג והפיץ מידע מסווג. הסגיר שמות של מודיעים כמצוטט. סיכן סוכנים של ה- סי איי איי. בקיצור, כל מה שיכול היה, בשביל לתקוע מקלות בגלגלי המלחמה, בעירק ואפגניסטן דאז. החשבון איתו מר מאוד.
אז מה כאן בפוסט בדיוק:
כאן נדון בערעור של ממשלת ארה"ב, בבית משפט מינהלי גבוה באנגליה, כנגד החלטה של בית משפט של מטה, שהוא לא בר הסגרה לארה"ב, הכל בגין מצבו הנפשי, וחשש ממשי שהוא עשוי להתאבד. על כן בקשת ההסגרה נדחתה, וכאן לפנינו, האמריקנים מערערים עליה.
רק כמה מילים פילוסופיות על הסגרה:
הסגרה יסודה בהסכם בין שני מדינות, הסכם בינלאומי, שעבריינים, שביצעו עבירה במדינה אחת צד להסכם, ושוהים במדינה שניה צד להסכם, יוסגרו אחת לשניה, ולא יסתובבו חופשי בגלל נקרא לזה סמכות טריטוריאלית מגבילה. הסכמי הסגרה, חותכים את הסמכות הטריטוריאלית. יש לציין, שהסגרה היא לא בכל מחיר. יש מכלול של שיקולים שיכולים למנוע הסגרה, למרות הסכם. נניח פה במדינת ישראל, סעיף 16 לחוק ההסגרה, מציין מפורשות, שאם אדם יהא נתון לענישת מוות, כלומר, הוצאה להורג, לא יוסגר בעיקרון, אלא אם כן, אותה עבירה פה בישראל, דינה מיתה.
נצטט סעיף 16 לחוק ההסגרה, תשי"ד 1954:
אז כאן בערעור, רק סייג אחד להסגרה נדון:
והוא, האם מצבו הנפשי של אסאנג', הוא כזה, שהוא עשוי להתאבד, אם יוסגר לארה"ב, יוחזק שם בבידוד, במקסימום אבטחה וכדומה. אם עשוי להתאבד ככה בגדול (תיכף ניכנס לפרטים יותר) אזי, על פי החוק באנגליה או UK, לא יכול להיות מוסגר.
השופטת קבעה, שזה אכן מצבו. והוא לא יכול להיות מוסגר (השופטת בערכאה שלמטה). ודוק:
מסתבר, שהאמריקנים, נפל להם אסימון, או עלה פופ אפ, מאוחר. רק בערעור עלה:
ונזכרו בכך, שהם אמורים, ויכולים, לתת ערבויות ובטחונות, שהוא לא יתאבד. או יותר נכון, שיעשו הכל שלא יתאבד. לא למטה עשו זאת. אבל, כאן בערעור. השופטים בערעור, קנו את זה, ושינו ההחלטה. ברור שהסניגורים שלו, טענו שזוהי מניפולציה למעשה, או פעולה שלא בתום לב. היו צריכים לעשות את זה אז, ולא לבזבז זמן של בית המשפט.
נצטט מן הערעור:
מבחינת השופטים, למרות האיחור, לאיו דווקא, האמריקנים פעלו שלא בתום לב. וזה גם פחות רלבנטי, כאשר מדובר בהסגרה, ובטחונות של ממש. השופטים ציינו גם לטובה, את שיתוף הפעולה בין UK לבין ארה"ב, ושעד היום, האמריקנים, עמדו בכל ההתחייבויות שלהם בקשר לדברים מן הסוג הזה.
מה בדיוק המצב הנפשי שלו ? מה הפרמטר בקשר למצב הנפשי, באם להיות מוסגר אם לאיו על פי השופטים:
נצטט:
ועוד נצטט חוות דעת של המומחה:
טוב, על פי המומחים שבדקו אותו, הוא סובל מאוטיזם (אם כי, תפקוד גבוה). הוא סובל מטראומת ילדות שכנראה התעצמה לנוכח תנאי הכליאה וההליכים בהם עמד. דיכאון. חרדות. פוסט טראומה וכדומה. לא תהא לו שום תמיכה בארה"ב, תמיכה כלשהיא מצד רשת משפחתית או חברית וכדומה. הוא מועד להתאבדות לגבי דידם במצב כזה. תנאי בידוד, ומקסימום אבטחה, יכולים לגרום לו להתאבד, על פי המומחה ( או 2 מומחים למעשה, אבל מצד ההגנה יש לציין, מאידך,מצד ארה"ב המומחה מטעמם, סתר זאת).
אז כתבנו, שהאמריקאים, נתנו בטחונות וערובות, לכך, שימנעו התאבדות שלו, או לפחות, יעשו ככל אשר אפשר בשביל כך:
ותחילה, במכתב דיפלומטי, הם הבהירו, שההתחייבות הזו, לעשות הכל למנוע התאבדות, הינה רשמית וטוטאלית. היא מחייבת, וככזו, כל בכיר בשירות הציבורי האמריקני.
ועוד התחייבו, שהוא יקבל כל טיפול אפשרי בקשר למצבו הנפשי.
ועוד, שאם יורשע, תהא לא אפשרות, לעתור לרצות עונשו בארץ מולדתו, אוסטרליה.
בקשר לתנאי הכליאה, הם לא עומדים בהכרח על בידוד ומקסימום אבטחה, אלא אם כן, בהתנהגותו שלו (של אסאנג') זה מתחייב.
מעבר לכך, השופטים ציינו, שהוא יקבל משפט מהיר (שהוא זכות חוקתית בארה"ב). אם כטענתו יש לו הגנה מלאה, אין צורך בהליך ממושך, גם לגבי דידו, והוא יוכל לגמור מהר את עינויי הדין והכליאה הצפויים לו.
טוב, יכולנו לגמור כאן איכשהוא. רק שאלה אחת או שתיים, נשארו פתוחות:
אם השופטת קבעה, שהוא מועד להתאבדות, ובגין מצב נפשי, ודחפים בלתי נשלטים יש לציין (שזה שונה, מאשר התאבדות מרצון כפי השופטים) לא מובן, איך יעזרו הבטחונות האמריקניים? מאידך, מה זה יהיה שונה בהרבה מן המעצר שלו באנגליה כמובן ניתן לתהות? טוב, למעט רשת תומכת של אנשים קרובים, וזה הרבה למעשה. עוד נדבך, השופטת גרסה, לא רק מצבו הנפשי, אלא, רמת האינטיליגנציה שלו, הינה כזו, שהוא יכול בהחלט, לעקוף אבטחה ופיקוח, ולהצליח להתאבד. גם כן, שאלה מסויימת בסיפור, אבל, לא ממש נדונה בערעור.
עפר הארץ 
להשאיר תגובה