קטע במוקטעה. אין טעות!

ויקיפדיה (המוקטעה)

טוב, אנו עוד נסקר פה לפני ולפנים, את השתלשלויות המשפטית בהאג, בקשר לחקירת ישראל והסכסוך הישראלי פלסטיני פה. זה תהיו משוכנעים. אין מה לדאוג.

אבל, כאן נעשה איזה אתנחתא משעשעת. דאחקה פסיכית שעלתה לי לראש. קצת משעע, אבל, לא ממש. זה רציני מאוד מבחינה משפטית. כלומר, תיבול משעשע, אבל, הקונפיגורציה המשפטית פילוסופית, לא ממש.

נניח ככה:

כולם יודעים שישראל נחקרת בהאג הפלילי. מה קרה? הרשות הפלסטינאית, הגישה תלונה. זה מתחיל עם תלונה. עובר לחקירה מקדימה. בחקירה מקדימה, בודקים אם יש בסיס סביר לתלונה ולמעשים פליליים בינלאומיים. ואז, עוברים כבר לחקירה מלאה.

עכשיו בהאג, אנו נמצאים בשלב של חקירה מלאה, אחרי מקדימה כאמור, והכל באישור או מעין, של בית משפט שם.

אז מה משעשע פה ? תיכף, עוד מעט, נמריא פה:

אם כך, בסוף החקירה המלאה כאמור, וייתכן בהחלט שגם במהלכה, יוצאו צווי מעצר נגד בכירים פה במדינת ישראל. זה מאוד פשוט וצפוי לגמרי.

ישנה אגב גם אפשרות, לצווי התייצבות, אבל, הואיל וישראל לא צד לאמנת רומא, לא סביר. אלו יהיו צווי מעצר, למן ההתחלה.

לפני כן נזכיר:

יהודה ושומרון, מחולקת לשלש אזורי שליטה או ריבונות, הכל על פי אוסלו:

A, B,C.

C שליטה בטחונית ואזרחית שלנו לגמרי.

B מעורב, בטחוני על ישראל, ואזרחי נניח, הרשות וגם ישראל.

A, הכל הרשות הפלסטינאית. ביטחון ואזרחי.

אז עכשיו, מי הגיש התלונה ? הרשות הפלסטינאית. ואיפה היא הריבון ? בשטח A ולגמרי כך.

קולטים ? נניח אדם מגיש תלונה על אדם. למה? הוא היה קורבן למעשה עבירה שביצע עליו האדם, עליו הגיש תלונה. הוא הראשון לדאוג שייעצר זה העבריין. אחרת מי ?

אולי בית הדין עצמו יתהה התוהה. לא ממש. בית הדין אין לו יכולות אכיפה של ממש. רק בהאג. הוא תלוי בשיתוף הפעולה של מדינות, חברות באמנת רומא, אם לאיו.

אם כך, צווי מעצר, לכשיוצאו (קרוב לוודאי) יהיו חסרי משמעות של ממש:

שהרי, בית הדין בהאג, לא תהא לו פה סמכות ונגישות. ובכירים, תחת צוי מעצר, בעיקרון, לא יוכלו לצאת לחו"ל מפחד מעצר. או לפחות, ייחשבו היטב, לאיזה מדינות הם נוסעים ( חשוב להדגיש, שבית הדין בהאג, מיידע ומבקש גם ממדינות לא חברות, לסייע לו, ולעצור מבוקשים).

אלא מאי:

יתהה התוהה, איך יסעו אז לשטחי A בכירים ישראלים? נניח אבו מאזן, יפנה לבנט, תחת צו מעצר, שהוא עצמו דאג לו והגיש תלונה על מנת לייצר אותו, יגיד לו:

תבוא למוקטעה ונדבר ? נשב על מסבחה. על כנפה. והרי איך:

שטח A, הם הריבון. הם הגישו התלונה. הם צריכים להיות הראשונים לעצור נניח את ראש הממשלה, שבטח יהיה תחת צו מעצר סביר מאוד להניח.

ואם לאיו:

אז מה בדיוק ? פארסה לגמרי מגוחכת:

כמו נניח נאנסת, בוכה דם. מחכה ששוטרים ישימו ידם על האנס ויעצרו אותו.והיא מצידה, תפגוש אותו, תשב איתו, על איזה סמול טוק, על הא ועל דא ? ברור שנראה מגוחך הדבר. מאידך:

ברור גם, שהרשות עצמה, לא תעיז לעשות מעשה כזה, חסר היגיון, ולעצור בכירים ישראלים בשטח A, או בכלל. קשה לתאר מה יקרה להם.

אבסורד משפטי. או שלא….. המשפט הבינלאומי, קצת שונה. אבל, אבסורד משהו.

6 תגובות על 'קטע במוקטעה. אין טעות!'

  1. מה יקרה לכל אנשי הצבא האלו כשיהפכו חברי כנסת ושרים ויצאו לאירופה במסגרת תפקידם? האם הם יכולים לבקש מינוי דיפלומטי? הרי ברור שההאשמות האלו הן תקיעת מקל בגלגלים, מטרד. האם ישראל יכולה לעשות אותו הדבר נגד בכירים פלסטינאים?

    אהבתי

  2. רותם,

    ברוך הבא לעפר הארץ.

    על פי אמנת רומא, אין קשר אם הם דיפלומטים, חברי כנסת, אנשי צבא, ראשי מדינה או מה שזה לא יהיה. החסינות תוסר. דיפלומטים אולי קצת יותר בעיה. אבל, התובע בהאג, לא יחפש דיפלומטים. הוא יחפש בכירי צבא, ראש ממשלה, שרים וכדומה. ולאלו האחרונים, אין חסינות דיפלומטית. יש להם חסינות אחרת, אבל, היא לא יכולה לעזור. הפילוסופיה המרכזית באמנת רומא, הסרת חסינות, של מי שלא יהיה. בייחוד של ראשי ממשלה, מדגישה האמנה( סעיף 27 לאמנה).

    לא יכולה לעזור שום חסינות בעיקרון, בייחוד באירופה או מערב אירופה.

    המקום האחרון, אליו יוכלו לצאת, זה מערב אירופה למעשה. זה לב ליבה של אמנת רומא: מערב אירופה.

    בכירים פלסטינאים, כן, התובע חוקר פה בעזה פשעים בינלאומיים קשים. בד בבד עם החקירה של ישראל עצמה. בטח, הוא גם יוציא צווי מעצר לבכירים פלסטינאים בעזה.

    ישראל, לא צד לאמנה. אז זה בעייתי. כלומר, עזה נחקרת, כי זה התובע בעצמו חוקר(בגלל צוק איתן בעיקר). לגבי יהודה ושומרון, ייתכן שהוא יגיע בעצמו למסקנות לגבי בכירים פלסטינאים פה ביהודה ושומרון כאמור, תוך כדי חקירה, שיש גם אותם להאשים. ייתכן.

    כאן לאמנת רומא, סעיף 27 תקרא ( Article 27):

    https://legal.un.org/icc/statute/99_corr/cstatute.htm

    להתראות

    אהבתי

  3. הנה, נדביק פה למעשה, את סעיף 27 לאמנה:

    Article 27

    Irrelevance of official capacity

    1. This Statute shall apply equally to all persons without any distinction based on official capacity. In particular, official capacity as a Head of State or Government, a member of a Government or parliament, an elected representative or a government official shall in no case exempt a person from criminal responsibility under this Statute, nor shall it, in and of itself, constitute a ground for reduction of sentence.

    2. Immunities or special procedural rules which may attach to the official capacity of a person, whether under national or international law, shall not bar the Court from exercising its jurisdiction over such a person.

    נתרגם ספונטנית:

    האמנה הזו, תוחל באופן שיויוני על כל אדם, בלי שום אבחנה הנוגעת לתואר רשמי. בייחוד למעשה, תואר של ראש מדינה, חבר ממשלה או כנסת וכדומה. אלו לא יוחרגו בשום אופן מהאשמות או אחריות פלילית, ואפילו לא יקל הדבר בעונש עצמו.

    כל חסינות שהיא, כל פרוצדורה מסויימת, הנוגעת והנלוית לחסינות של בעל משרה כלשהוא, בין אם לאומית, בין אם בינלאומית, לא תמנע מבית המשפט להחיל סמכותו על אדם כזה כאמור.

    עד כאן תרגום:

    אז עיננו הקוראות, לא יעזור מאומה. וכבר הרי הוצאו צווי מעצר נגד ראשי מדינות, ואפילו לא חברות באמנת רומא ( אומר אל בשיר, סודן).

    להתראות

    אהבתי

  4. רותם ( וכל המעונין כמובן):

    כאן אפשר לקרוא למשל, על צווי מעצר, נגד נשיא סודן לשעבר, אומר אל בשיר (כאשר עוד היה נשיא המדינה הוצאו צווי המעצר כאמור, ולמרות שסודן, לא צד לאמנת רומא בכלל):

    https://www.icc-cpi.int/darfur/albashir

    אהבתי

  5. רק לחדד הנקודה:

    כתבתי שדיפלומטים קצת יותר בעיה אכן. אבל, לשאלת רותם, כתבתי אכן, שהתובע לא יחפש דיפלומטים, אלא, את ראש הנחש, בכירים בשירות הציבורי וכדומה. שר חוץ. שר ביטחון. ראש ממשלה. רמטכ"ל וכדומה.

    הם לא דיפלומטים אלו האחרונים. אבל מדגיש שוב. גם אם חסינות דיפלומטית, היא קצת שונה ( ולא ניכנס לזה למה, אולי בפוסט נפרד מאורגן יותר) זה לא משנה בכלל. הם לא יכולים להפוך לדיפלומטים, כי הם לא. דיפלומטים והחסינות שלהם, היא בקשר למשלחת של "מדינה שולחת" מה שנקרא, שנקלטת במדינה אחרת, ומייצגת את המדינה השולחת בטריטוריה של "המדינה הקולטת".

    אבל, מה לרמטכ"ל, לראש ממשלה וכדומה, ולדברים כאלו כמובן ?

    כך ניסו אגב גם עם אומר אל בשיר לעשות:

    הוא ביקר בדרום אפריקה, בכנס של האיחוד של מדינות אפריקה. הכל תחת צווי מעצר. באי הכנס הייתה להם חסינות דיפלומטית או מעין. אבל, לא אומר אל בשיר:

    לגביו קבע בית המשפט העליון בדרום אפריקה, שכל מה שעמד לו, זה חסינות בינלאומית מנהגית מה שנקרא, של ראש מדינה. וזהו. לא דיפלומטית או מעין, כפי באי הכנס, שהוא עצמו השתתף בו.

    להתראות

    אהבתי

  6. ואפילו כך, לשים לב, הסעיף המצוטט באמנת רומא, מציין מפורשות:

    שאפילו יש לאדם, חסינות שהיא בינלאומית במהותה ( נניח גם דיפלומטית) לא עוזר. אמנת רומא, מסירה כל חסינות דה יורה ( משפטית, עיונית).

    אבל, הבעיה במקרה כזה, ולא ניכנס לכך, היא יותר נניח נקרא לזה, פרוצדורלית, מאשר מהותית.

    אפשר למשל, שהמדינה השולחת, תוותר על החסינות הדיפלומטית של דיפלומט כזה. ואז חסינותו תוסר. זוהי פרוצדורה נקובה אגב. בחוק הבינלאומי.

    אבל, ניכנס לזה אולי, בפוסט יותר מאורגן. כי זה לא פשוט.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: