סוס אחד, נכנס לקזינו

https://www.pexels.com/photo/ace-bet-blackjack-business-534181/

מגיב בפוסט קודם (סוס אחד) העלה נושא מענין בעקבות כתבה בגלובס, ואילתרנו פוסט כאן.

הנושא במשך שנים כבר מעסיק הציבור או ציבורים רבים.

חוק העונשין, לא מתיר הגרלות, הימורים, משחקי מזל וכדומה.

כללית, החוק (העונשין, סעיף 224) מגדיר משחקים מן הסוג הזה, כ:

כלומר, הואיל ועסקינן בגורל או ניחוש נניח, ולא בהבנה או יכולת, אזי, המשחק אסור (למעט מקרים חריגים באישור, מפורטים שם).

אז האם פוקר אכן, הוא משחק אסור או מותר. השאלה תלויה כמובן, באופי המשחק. האם היכולת, או המזל. יש טיעונים לכאן ולשם, רק צריך לזכור, שטיעון אחד תדיר מתפספס:

והוא, שגם אם מזל רע, אדם יכול להרוויח בפוקר. כלומר, קלפים נחותים, יכולים לנצח קלפים יותר חזקים, כל זאת, בגלל יכולת מנטלית ( מדגיש: יכולת). "פני פוקר" מה שנקרא. כלומר, אדם יכול לשחק אותה, כבעל ביטחון עצמי, באמצעות מניפולציה, של הגדלת סכומי ההימור, למרות קלפים לא הכי חזקים, והשחקן מנגד, יירתע. כלומר, היכולת המנטלית, העמידות המנטלית, ההעזה, יכולים לגרום לרווח. זה גם שיקול שיש לקחת בחשבון.

ושלא כפי הכתבה בגלובס, השופטים בפסק הדין של אמית אמשיקשוילי, כלל לא דנו בסוגיה הזו, של האם פוקר הוא משחק מזל אם לאיו. כותב הכתבה, דימה משום מה, שהשופטים חמקו מן השאלה. אבל, הם לא חמקו כלל מן השאלה. השאלה פשוט לא הייתה רלבנטית לפסק הדין:

המערער טען שבשנת 2007 הוא לא היה תושב המדינה (על שנה זו הוצאה שומה בגין רווחיו מפוקר וכדומה) ופקידי השומה (פקידי המס) טענו שכן. על כך, הייתה שאלה של סיווג המס, ולצורך הענין, זה לא ממש היה רלבנטי.

נצטט מפסק הדין:

ותחילה רקע כללי:

והנה, נצטט את השופטת וילנר למשל:

אז ההכרעה עוד תבוא בעתיד אפשר להניח. חשוב לציין:

בית משפט נמנע מלדון ככלל, בשאלות שהן לא רלבנטיות. לא יעיל. בזבוז משאבים. בית משפט דן רק במה שחשוב ורלבנטי להכרעה בענין שלפניו ושהוא במחלוקת. פסק דין כזה, יכול לקחת עשרות עמודים. הרבה משאבים. ואכן, בפסק הדין של אמית לעי"ל, בסך הכל: 9 עמודים. בית משפט לא חומק משאלות. אין לו פשוט משאבים מיותרים "להתנשנש" על שאלות תיאורטיות. כך צריך להיות הדבר.

נ.ב: רק עדכון קטן, חשוב לציין, שרווחים לא חוקיים, גם כן חייבים במס על פי הפסיקה בישראל. כך גניבה, הימורים וכדומה.

10 תגובות על 'סוס אחד, נכנס לקזינו'

  1. מדהים, ממש מדהים.
    נראה שהכתב בגלובס לא הבין מה הוא קורא או החליט לעשות לקוראים קליק בייט ולמשוך קוראים על ידי סילוף הדברים.
    אתה הבהרת את הנושא המעניין, לא שמישהו מאתנו ינסה עכשיו את כוחו בפוקר למחייה.

    זה קצת מזכיר לי את המקרה של הדוגמנית בר מיכאלי גם שם היא טענה שמרכז חייה היה בחו"ל ולא קיבלו את טענתה.
    לא הבנתי מדוע אמא שלה שלקחה את האשמה היתה צריכה לשבת בכלא אם הם לא הסתירו הכנסות רק היו ביניהם חילוקי דעות.

    אני מבינה שבמקרה הזה העובדה שהוא העביר כספים לארץ גרמה לשופטים להחליט שזה מרכז חייו. למרות שיש לו בית בקנדה, יתכן גם שהוא לא שילם כספים במדינה אחרת.
    אם הוא היה בארץ לא יותר מ 30 יום הביטוח הלאומי כנראה הכריז עליו כלא תושב, האם זה לא מספיק?

    אהבתי

  2. היי נירה,

    תודה.

    לא נראה לי שהייתה איזה כוונה רעה משהו של הכתב בגלובס. אלא, פשוט חוסר הבנה, של איזה ענין משפטי וכדומה, לכאורה סבוך. זה קורה הרבה פעמים. אם כי, לאחרונה, מזה שנים למעשה, קורעים פה שופטים באכזריות, בלי להבין כלום מהעבודה שלהם. אבל, אולי אנו סתם חושדים בכשרים פה.

    התכוונת לבר רפאלי אני מניח ( כתבת: בר מיכאלי, אולי התבלבת עם דוגמנית אגדית אחרת, מיכאלה ברקו אולי, או קרן מיכאלי אולי).

    ואכן, היה שם ענין של מרכז חיים באמת. אלא שצריך להבדיל בין דיווחים לבין הכנסות כמובן. כלומר, לא דיווחו על הכנסות, בגלל מחשבה, שאין צורך, כי מרכז החיים במקום אחר כאילו.

    ולגבי הפסק דין לעי"ל, הוא סתם שהה 30 יום בארץ (בשנת 2007) זה לא שזה הפרמטר לתושבות כמובן.

    אם מענין אותך נושא של תושבות/ מרכז חיים וכדומה נירה, כאן, תוכלי לקרוא מאמר ( רמי אריה, עו"ד/ רואה חשבון) זה די מורכב:

    http://www.ralc.co.il/מאמר-5514,1921-שוהים-בחו-ל-וממשיכים-לשלם-לביטוח-לאומי-בעייתי.aspx

    להתראות

    אהבתי

  3. וכאן נירה, על הפסק דין בזמנו של בר רפאלי (מאמר פשוט ובהיר יחסית):

    https://www.yaronhaimlaw.co.il/ישראלים-בחול/פסק-הדין-בהליך-האזרחי-של-בר-רפאלי/

    אהבתי

  4. נירה,

    רק כדאי לחדד יותר, ובאופן פורמלי, את נושא התושבות, על פי החוק:

    נצטט חלק רלבנטי מפקודת מס הכנסה (סעיף 1, הגדרות) כך:

    "תושב ישראל" או "תושב" –

    (א) לגבי יחיד – מי שמרכז חייו בישראל; ולענין זה יחולו הוראות אלה:

    (1) לשם קביעת מקום מרכז חייו של יחיד, יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים, ובהם בין השאר:

    (א) מקום ביתו הקבוע;

    (ב) מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו;

    (ג) מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו הקבוע;

    (ד) מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו;

    (ה) מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים;

    (2) חזקה היא שמרכז חייו של יחיד בשנת המס הוא בישראל –

    (א) אם שהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר;

    (ב) אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר;

    לענין פסקה זו, "יום" – לרבות חלק מיום;

    עד כאן הציטוט:

    אז למעשה, בלי קשר לפסק הדין, יש כאן 30 יום. אבל, לא בקשר לביטוח לאומי, ואם שהה 30 יום ויותר, וסך כל התקופה בישראל, בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה, 425 ימים או יותר, אזי, ייחשב תושב כאמור.

    כאן לפקודת מס הכנסה:

    https://www.nevo.co.il/law_html/law01/255_001.htm#Seif1

    להתראות

    אהבתי

  5. כאן אגב, לגזר הדין, בקייס של בר רפאלי ואמא:

    יש ללחוץ כדי לגשת אל 20868-06-20.pdf

    אהבתי

  6. בחרתי מקצוע לא נכון, איזה סכומים הוא הרויח המהמר הזה, או אולי צריך לטעון השתכר כי מס הכנסה טען שזה משלח ידו. אבל אם הוא שיחק פוקר בבולגריה האם הוא לא חייב תשלום מס הכנסה במדינה בה היתה הכנסתו? ואם כן האם אין זה כפל מס? גם בר רפאלי כנראה שילמה מס הכנסה בארה"ב.
    ומה יהיה אם מחר מדינת קנדה תגיד לו שיש לו בית שם וזה מרכז חייו?
    לא נראה לי הגיוני שמדינה תדרוש ממישהו שהכנסתו במדינה אחרת לשלם מס בארץ.

    בכל אופן תודה רבה, היה הסבר מעניין

    אהבתי

  7. ענק,

    על לא דבר.

    הוא לא שיחק בבולגריה (בפסק הדין). בולגריה זה התחרות פוקר, מן הכתבה של גלובס.הוא שיחק בעולם משהו, לאיו דווקא בולגריה.

    ויש אמנות למניעת כפל מס אגב. אז זה מסדר עניינים גם.

    כאן תוכל לקרוא על אמנות כאלו:

    https://he.wikipedia.org/wiki/אמנה_למניעת_כפל_מס

    נ.ב: הפוסט הבא אגב, ידהים אותך יותר, אם אתה חושב שכפל מס זה משהו בכלל. לא תאמין מה אתה קורא. אפרופו הימורים בחו"ל.

    להתראות

    אהבתי

  8. פסק הדין התייחס גם להסכם שומה שנחתם בין רפאלי ובין רשות המיסים בדצמבר 2009, בהתייחס לשנות המס 2005-2007, ולפיו מעמדה של רפאלי הוא של “תושבת חוץ”. השופט קבע בפסק הדין כי יכול שתהיה להסכם זה חשיבות בהליכים אחרים שנוגעים לרפאלי – אך אין לו נפקות לשנות המס שבערעור.

    נראה לי שפשוט דפקו אותה. אם בין 2005-2007 היא הייתה תושבת חוץ אז איך זה שפתאום מרכז חייה הופך להיות ישראל ב 2009-2010?
    להגיד שהיא אירחה בבית אימא ולכן זה מרכז חייה? שהיא מחזיקה כרטיס אשראי ישראלי? שהיא שוקלת לקנות דירה? שהיא לא הביאה את לאונרדו דה קפריו להעיד? והיא עוש שילמה מס במקור בארה"ב.

    יש מליון ישראלים שגרים בחו"ל 20 שנה מחזיקים דירה וכרטיס אשראי ויש להם הורים בארץ. זה ממש סחטנות מה שעשו לה.

    אהבתי

  9. רם.נ:

    ברוך הבא לעפר הארץ.

    תשמע, כמוה יש בערימות ישראלים, קייסים בבית משפט וכו… לא חושב כלל, שחיפשו אותה אישית. אותה ואת אימא.

    בסך הכל, היה הסדר טיעון. הן היו מיוצגות. הן הודו. תיקנו. לקחו אחריות. שילמו חזרה כספים, קנסות וכדומה. השופטת התחשבה בכך, שהם לא בזבזו זמן שיפוטי יקר. לא שיחקו חתול ועכבר עם המערכת. זה חשוב מאוד. שופטים מאוד מתחשבים בכך.

    כל המכלול די מורכב:

    אבל, למעשה, מה שגרם לההפללה שלהם בין היתר, אפרופו כפי שכתבת, רכישה או השכרה של בית, אז הייתה פה העלמה של נתונים מפקיד השומה, על מנת שלא יחשוד.

    כאשר מטשטשים עקבות, מטייחים, זה מדליק נורה אדומה כמובן.

    נצטט מגזר הדין, עסקה אחת, ב- 2009:

    " ביום 7.10.2009 נחתם חוזה לשכירת דירה בבנין המכונה מגדלי YOO ( להלן:"הדירה במגדלי YOO), על מנת שתשמש את הנאשמת 2 למגוריה בעת שהותה בישראל. הנאשמת 1 חששה כי שכירת הדירה כאמור עשויה להוות זיקה בה יתחשב פקיד השומה בשקלו אם מרכז חיי הנאשמת 2 בישראל, ועל כן הביאה לכך שבחוזה השכירות צוין כי שוכר הדירה הוא דור רפאלי, אחיה של הנאשמת 2, ושמה של נאשמת 2 לא צוין בחוזה. בפועל, בתקופתה השכירות, שימשה הדירה את הנאשמת 2 למגוריה בישראל".

    עד כאן הציטוט:

    אז אתה קורא, עם כל הצער שבדבר:

    הנאשמת 1 (אמא של בר) חתמה על חוזה שכירות. בשביל בר עצמה. למה? כי היא שהתה בישראל מידי פעם. אז זה מקרב מרכז חיים. לא מרחיק. אבל, הייתה פה מניפולציה. בעוד בר גרה שמה, אמא דאגה למה ? לרשום שהשוכר כאילו אחיה של בר עצמה.

    אז זה רק המחשה אחת.

    וזה החוק. וזה היה סביר.

    אמא גוננה עליה. כי היא ניהלה לה העסקים. ולקחה אחריות באצילות נפש. מכל בחינה שהיא.

    אבל, רשויות החוק, לא יכלו לפעול אחרת. זה גם החוק. על הרבה פחות מזה, שילמו אחרים, הרבה יותר יקר. אבל, הם לא שיחקו עם המערכת. לקחו אחריות כאמור. תיקנו ומהר. וזה נזקף משמעותית לזכותן.

    להתראות

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: