רואים קרוב, רואים רחוק

Photo by James Frid from Pexels

אז אפרופו הימורים, הכנסות מחו"ל וכדומה:

היום נכתוב, על בעיה מאוד חמקמקה במשפטים, אפרופו חו"ל – הארץ:

מה קורה, כאשר אדם עובר עבירה בחו"ל. מבצע מעשה נזק בחו"ל. אבל, ההשפעה מגיעה לכאן, למדינת ישראל, אדם נפגע, ניזוק וכדומה, אבל, העבריין או המזיק, הוא חי בחו"ל, ביצע זאת בחו"ל, לפעמים זה גם היה חוקי בחו"ל, אבל, פה אדם נפגע. זה בטח ובטח מקבל משנה תוקף, כאשר מדובר על עידן אינטרנט, שבקלות, חוצה גבולות במהירות האור ממש.

נתחיל תכל"ס עם החוק:

חוק העונשין, כך מגדיר "עבירת פנים"(חלקים רלבנטיים, מסעיף 7 לחוק העונשין, וסעיף 12):

וסעיף 12, מצטט:

דיני העונשין של ישראל יחולו על כל עבירת-פנים.

אם כך, שני דברים עיקריים:

הראשון, שאם עבירה נעברה, אפילו מקצתה בתוך שטח ישראל, או היתה אמורה להיעבר מקצתה בתוך שטח ישראל, אזי, זוהי עבירת פנים לכל דבר. משמע, כאילו, ישראלי, בישראל, עבר פה עבירה. והדבר השני כמצוטט בסעיף 12, חוק העונשין של מדינת ישראל, יחול על כל עבירת פנים.

אז נניח ככה:

גדי חי בניכר. ושלא כמו פה, הוא חי לו, באיזה מדינה אחרת בעולם, ושם מותר להמר. הוא חושב שזה חוקי אז, דרך האינטרנט, לענין פה מהמרים ישראלים, שגרים פה, להמר מפה. הוא חושב לעצמו כך:

השרתים בחו"ל. אני חי בחו"ל. איפה שאני חי, מותר להמר. מה הבעיה ? במה פשעתי ? ישראלים ניגשים לאינטרנט, ומהמרים מישראל, אבל, שרתים שם, אני שם, אין בעיה.זה חוקי, איפה שאני חי.
זוהי טעות בעיקרון. מדוע ? הסברנו לעי"ל, מקצת העבירה, נעברה בישראל. שהרי, הוא גרם לכך, בין אם על ידי פרסום, בין אם על ידי תשתית אלקטרונית, שמהמרים ישראלים, בישראל, יהמרו. ואסור כאמור בישראל להמר, רק חריגים מאושרים כדין.

זה לא היפותטי. כך אגב גם קרה בפועל:

נצטט מהחלטה של המחוזי, בערעור על החלטת שופט שלום (ראשל"צ). ותחילה רקע כללי, נצטט:

עיננו הקוראות. הוא אזרח אנגליה. אחד ממנהלי החברה הזרה. החברה רשומה ופועלת בגיברלטר. החברה עוסקת בשירותי הימורים באינטרנט בין היתר. עסקינן בהימורים אסורים כאן ופרסומים לגביהם כאן (עבירה כאמור, לפני סעיף 225 לחוק העונשין, ו- סעיף 227 לחוק).הוא היה בארץ.
נעצר או עוכב, ושוחרר בערבות.

לשים לב:

הוא טען בכלל, שאין בכלל אשמה פלילית פה. אין עבירה כלומר. הוא לא ביצע שום עבירה. הכל שם, והכל חוקי. מה רוצים ממנו פה ? השופט בשלום קבע, וגם אושר במחוזי, שיש כאן עבירת פנים על פניה.שהרי מקצת העבירה כפי שהגדרנו לעי"ל, נעברה פה. הפרסומים פה. ההימור מפה וכדומה. ולכן, הערבות תישאר בתוקפה.

חושבים שרק הימורים ? ממש לא! הנה, לשון הרע:

בפסק דין אחר, ערעור במחוזי ת"א על שלום (ת"א) נדון הענין הבא:

תובע מסויים, תובע אדם אחר, שחי בארה"ב. הוא שלח הודעת ווטסאפ (קבוצת ווטסאפ) דרך הסלולרי, ובהודעה, היה פוטנציאל ללשון הרע כלפי התובע פה.עכשיו, התובע בלשון הרע, ביקש מה שנקרא "היתר המצאה לחו"ל". הוא ביקש רשות בית המשפט, על פי תקנות סדר הדין האזרחי, להמציא (לשלוח) כתב תביעה לאותו אמריקני, שהוציא דיבתו שם. אבל, האמריקני טוען: שבארה"ב, זה לא לשון הרע. הוא חי בארה"ב, לא פה. לא עשה כל זאת מפה בכלל. הכל דרך סלולרי מארה"ב, מה פתאום הוא ייתבע פה ?

התביעה שלו נדחתה. הוא ייתבע פה. ויצטרך להתגונן מפה. לגופו של ענין, ובקשר לפוסט, נצטט את המחוזי, מה טוען שבח, זה הנתבע מארה”ב:

ולמה בין היתר על פי השופטת במחוזי, נדחו טיעוניו, נצטט:

כלומר, המעשה (לשון הרע) נקרא בישראל, פורסם בישראל, על אדם בישראל, ולא משנה, שהוא עצמו ( המזיק, המפרסם) היה בחו"ל. כאן יש לציין, לא עסקינן בעבירה פלילית (אם כי, חשוב לציין, שגם לשון הרע יכול להיות פלילי). אבל, לא משנה, שגם אם אדם חי בחו"ל, גם אם המעשה מותר בחו"ל, ההשפעה והנזק וכדומה, היא על אדם בישראל.

לכן, הותרה המצאה של כתב התביעה לחו"ל.

כך גם סחיטה ואיומים. כך גם פרסום תועבה, פדופיליה וכדומה.

לכן, ישראלים בחו"ל, צריכים להיזהר במצבים כאלו, ולא לחשוב שהם בהכרח מוגנים, על ידי אינטרנט, חיים בחו"ל, החוק בחו"ל וכדומה.

נ.ב: רק הערה מינהלתית, מי שמעונין שאכתוב על נושא מסויים, ציבורי, חשוב או בכלל, בטח במשפטים, יכול להשאיר תגובה פה ובקשה לכך, וייענה בעיקרון. אשאיר כתובת מייל לכך, בהזדמנות אחרת.

2 תגובות על 'רואים קרוב, רואים רחוק'

  1. זה מתחיל להיות מסובך, מכיון שלפי דברים אלו גם כיום אליפות הפוקר ישראלית בבולגריה הוא עבירה והמארגן צריך להשפט.
    ברגע שאני מארגן פה קבוצה לנסוע להמר בבולגריה אני מעודד אותם בארץ להמר בדומה למקרה של אותו אחד שמחזיק קזינו באינטרנט.
    ומה היה קורה אם אותו אחד בעל קזינו באינטרנט היה מחזיק חברת פירסום בחו"ל והיא היתה מפרסמת גם בארץ האם היתה לו אחריות שילוחית? הוא היה יכול לטעון שזו לא מחובתו לדאוג באיזו מדינה החברה בה מפרסמת זה חוקי.
    אם אני לוקח ילדה ישראלית בת 12 לערב הסעודית כדי להתחתן אתה או ללכת אתה למיטה זה לא אונס למרות שלא בצעתי עבירה שם?

    אהבתי

  2. ד',

    ברוך בואך לעפר הארץ.

    לכן כתבתי שזה נושא חמקמק ולא פשוט. דברים גם תלויים לפעמים, במדיניות האכיפה.

    הפוסט רצה להביע, שזה לא פשוט לחשוב שאתה ישראלי, בחו"ל, וכך נגמר הסיפור כמובן.

    לגבי אחריות שילוחית, כן בהחלט יש לו אחריות שילוחית במצב כזה אפשר היה לטעון. אמנם, לא הוא, ולא חברת הפרסום, אמונים מראש על הבנה של החוק בהכרח, אבל, מבין שניהם, האחריות ניתן לטעון, תרבוץ יותר לפתחי השולח, ולא חברת הפרסום.

    בכל מקרה, צריך רק להבין:

    רק כאשר יש מימשק טריטוריאלי, אז הפליליות תתגבש. כלומר:

    צריך שאדם או מנהל כזה, יבקר בארץ, יהיה פה פיסית, בשביל שיוכלו לעצור אותו, לעכב אותו וכדומה (אם בחו"ל זה חוקי). אחרת, זה בעייתי מאוד. אי אפשר יהיה לבקש הסגרה כמובן, בעוד במדינה המסגירה, העסק חוקי, ורק בישראל לא חוקי. מדינה לא תוכל להסגיר אדם כזה, במצב כזה אפשר בהחלט להניח.

    להתראות

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: