ורק לינקים (לא השארתי בגוף הפוסט):
לחוק סדר הדין הפלילי 1982:
https://www.nevo.co.il/law_html/law01/055_096.htm
לפסק הדין עצמו ( דיון נוסף בעלין):
הגנה מן הצדק, לפני צדק
20 תגובות על 'הגנה מן הצדק, לפני צדק'
-
תודה, מעניין
אז עקרון השיוריות משמעותו שעל המשטרה והפרקליטות לנהוג בתהליכים שאינם תביעה פלילית אם ניתן לפתור את הבעייה מחוץ לכותלי בית המשפט?
אהבתיאהבתי
-
היי נירה,
בעיקרון כן (אבל, לא לישון). רק, שזה לאיו דווקא נפתר מחוץ לכתלי בית המשפט. במקרה הזה הספציפי ( יודגש: הספציפי) אותו נאשם, רפי רותם, הטריד במתקן בזק, נניח דרך הטלפון, כל מיני עובדי ציבור. אז, אפשר היה להוציא נגדו, "צו למניעת הטרדה מאיימת" מה שנקרא. אלא, שצו כזה, דורש בית משפט. צו שמוצא על ידי שופט. לא מחוץ לבית המשפט כמובן. אבל, ייתכנו מקרים, שזה יהיה מחוץ לבית המשפט. נניח תשלום כופר לרשות מיסוי וכדומה. מדובר בעיקר על הימנעות מהרשעה והליך שיפוטי פלילי רסמי וכדומה.
ברור שבמקרים חמורים וקשים, או סכנה לציבור וכדומה, לא יעבוד.
להתראות
אהבתיאהבתי
-
אגב נירה, כאן בחוק עבירות מינהליות (רצ"ב לינק) גם כן מגולם הרעיון. כאילו, ברירת קנס -משפט. לאדם, יש ברירה, לשלם קנס, או להישפט. אבל, לפני כן, יוציא, או יוכל, להוציא עצמו עם קנס פשוט.
טוב בחוק הזה, הפילוסופיה הינה יעילות יותר. אבל, החוק לא מתיר לעבירת פשע למשל, להיות מכופרת בקנס וכדומה. אפרופו מקרים חמורים שהזכרתי לעי"ל.
כאן לחוק:
https://www.nevo.co.il/law_html/law01/p176k1_001.htm
אהבתיאהבתי
-
רק הבהרה, העבירות מסווגות בין היתר, לפי חומרה של ענישה:
עבירת פשע, הינה עבירה שעונשה מעל 3 שנים.
השאר (חטא ועוון עד 3 שנים, נניח 3 חודשים חטא, ועד 3 שנים עוון).
אהבתיאהבתי
-
מותר לי לכתוב כאן: לא הבנתי כלום. כלומר, אם אתאמץ מעבר לרגיל, סביר להניח שאבין, אבל.. בשביל זה אנחנו משלמים לעורכי דין ומחזקים את הגילדה של "פרשני החוק".
אהבתיאהבתי
-
arikbenedek,
אם לא התאמצת מעבר לרגיל כפי שאתה עצמך גורס, אז אולי הנושא כשלעצמו, לא ממש מענין אותך. וחבל הרי, לבזבז זמן, על נושאים, שאין לך בהם ענין פשוט.
בשביל זה משלמים אכן לעורכי דין.
גילדה זוהי פרשנות שלך.
יש כאלו אבל, שרוצים להבין, על מה הם משלמים, עם או בלי עורך דין.
אגב, ראית בעליל, למה משלמים לעורך דין. והרבה אגב בעיקרון……
זה העולם.
-
arikbenedek
אם תתאמץ מעבר לרגיל, חידוד המחשבה ייהנה אותך. זה תרגיל מחשבתי. לשמוע על נושא שאתה לא ממש נתקל בו בחיי יום יום פותח עולם חדש, כמו לבקר במדינה אחרת בתרבות אחרת, או לשמוע על עולמם של בעלי מקצוע מסויים.
זה עדיף לפעמים על סתם בירבור לשם בירבור ברוב הבלוגים. זה גם קצת פילוסופיה, מלמד אותך להבין מה בעצם חשוב ומה עקרי. היום רוב הדיונים זה לא לוגיקה, זה יותר מי שמשתמש במילים שמצלצלות יפה הוא הצודק, ככה אי אפשר לדעת מה נכון ומה לא נכון. -
אל רום ותלמה ולואיז – תודה לשניכם על העידוד ועל הנזיפות ובהחלט על חוסר הבנה בוטה ומכוון לדעתי, למשמעות ההערה שלי.
נראה שבעיות הבנת הנקרא היא גם וגם אצל בעלי ענין וידיעת-מה.אצל חדי מוחאהבתיאהבתי
-
arikbenedek ,
מה שכתבתי, התבסס על מה שאתה כתבת. לכן, הבנת נקרא פה, זה אישיו שלך, לא של מישהו אחר עם כל הכבוד.
אתה כתבת, שלא התאמצת להבין. אז, מה רע בהנחה הזו (שהייתה אגב רטורית יותר ממהותית):
שאם לא התאמצת ממש, אז אולי לא ממש ענין אותך. לא כל שכן, כאשר לא כתבת כלום לגופו של ענין. וכתבתי, אולי (לא ענין אותך). מה גם, שיכולת לשאול ולבקש הבהרות לגבי מה שלא הבנת. אם לא הבנת שום כלום כפי שכן טרחת לבדוק. אז תשמע, איך נסביר לך זאת בעדינות ?
אז לא רואה איפה הבעיות שלנו פה ?
לגבי עורכי דין, אז כתבתי אמת, שאתה עצמך מודה בה למעשה אז. דברים סבוכים, לכן משלמים להם, והרבה מן הסתם.
לגבי "גילדה", זוהי הפרשנות שלך כתבתי. לא התעלמתי. גילדה, לרוב, פרשנות שלילית ככה בשפה מצויה, וכך כותבים אגב לרוב על עורכי דין. על שופטים גם וכדומה.
איפה יש פה איזה משמעות נסתרת, שבאופן בוטה ומכוון התעלמנו ממנה ?
אולי רק התעלמתי, "מפרשני החוק" משהו. שזה למעשה חסר משמעות, כי החוק, אין לו משמעות מבלעדי פרשנות ( אם כתבת זאת בציניות). ועורכי דין, התפקיד שלהם, זה לפרש החוק ( ביחס למקרה או לקייס כמובן לרוב). מי שעוסק בחוק, מתעסק בפרשנות שלו למעשה.
אז ראית צל הרים, כהרים בסוף….
אז, אין פה שום בוטות או התעלמות מכוונת ממשמעות נסתרת ומוכמנת ושום נעליים פה.
בסוף, לגופו של ענין, לא טרחת לתהות על כלום, לשאול כלום. אבל, חפרת מסביב פשוט.
אהבתיאהבתי
-
לא מכוון, עדיין לא ברור לצד שלנו למה התכוונת. אולי תבהיר?
אלא אם כן הכוונה שלך הייתה להמליץ על הבלוג "פרשני החוק"?
אהבתיאהבתי
-
http://en.gravatar.com/arikbenedek#pic-1
וזהו אריק, מסוגל להבין שירים של משוררים מתים אבל לא יתאמץ בעניני חוק וצדק.
לפחות שנדע במי מדובר 🙂 אני מכיר אותך מהאתר של מוטי אור, ושל עננת.:-)
ואתה הגעת דרך פרפרים? אני רואה שהבלוג עפר הארץ כבר מופיע שם.https://isra-parparim.blogspot.com/
אהבתיאהבתי
-
הסיפור של רפי רותם הוא מסובך, השופטים ידעו במי מדובר והעדיפו להתייחס אליו בכפפות של משי. לא כל אחד יכול לקבל סיוע משפטי ולהגיע לבית המשפט העליון. זה זמן וכסף.
היhתה השבוע כתבה על חלוקי הדעות בין חברות הביטוח לגבי התשלום לטכניון בעניין אסון אולמי ורסאי
יותר מ 20 שנים אחרי וזה עדיין מתנהל בבתי משפט. מי יכול כלכלית ונפשית?https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001394449
אהבתיאהבתי
-
היי ד',
לא ממש בעליון בכפפות של משי. נצטט את השופט עמית (בעליון, בדיון הנוסף):
וכעת, לאחר הדברים האלה, אין אלא לתמוה הכיצד הגיעה דעת הרוב בבית המשפט המחוזי, למסקנה שהיה זה בלתי סביר או בלתי מידתי להגיש כתב אישום נגד המבקש לנוכח עקרון השיוריות בדין הפלילי. לדידי, היה זה בלתי סביר אם לא היה מוגש כתב אישום נגד המבקש. הדבר היחיד הבלתי סביר הוא מדוע כתבי האישום לא הוגשו עוד הרבה קודם לכן, עוד לפני שהמבקש צבר לחובתו אישומים כה רבים והספיק להטריד ולהטיל חיתתו על עובדי ציבור נוספים. פסק דינה של דעת הרוב בבית המשפט המחוזי לא נתן משקל לקולם של נפגעי העבירות, והלכה למעשה, מפקיר עובדי ציבור ומשפחותיהם להתנכלויות, ללחצים, לאיומים, לעלבונות, להטרדות ולהטרלות. המבקש לא חדל ממעשיו הנלוזים גם כשניתנו החלטות שיפוטיות בעניינו, והתקשיתי להבין מה למעשיו ולפעולותיו כנגד 14 מתלוננים כמתואר לעיל ול"חופש הביטוי הפוליטי" או ל"ביקורת על גורמי אכיפת החוק" כאמור בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. אכן, בית משפט זה הצר עד מאוד, שמא יתר על המידה, את היקף העבירה של העלבת עובד ציבור, אך דומה שאין חולק על כך ש"קללות וגידופים אינם ביטוי פוליטי, אינם בגרעין הזכות לכבוד ולא בליבת הזכות לחופש ביטוי" (רע"פ 5991/13 סגל נ' מדינת ישראל, פסקה 4 לפסק דיני (2.11.2017)). כפי שציין כב' השופט גונטובניק בבית המשפט המחוזי, "מעשיו של המערער חצו את הקווים האדומים. מדובר בהתנהלות בלתי ראויה לחלוטין. אין המדובר במעשים שניתן להצדיקם". יכול היית לסבור כי לאחר דברים נחרצים ונכוחים אלה, הרשעתו של הנאשם והעונש המתון עד מאוד שהושת עליו יישארו על כנם. ברם, בית המשפט המחוזי הרחיק לכת ומצא להתערב בשיקול הדעת התביעתי, ולקבוע כי היה ראוי לנקוט בהליך של מניעת הטרדה מאיימת כהליך מידתי יותר מהגשת כתבי האישום.
עד כאן הציטוט:
מה שכן, עושה רושם, שהוא חושף שחיתויות או מעין, בלתי נלאה ממש. לא מרפה הבן אדם. ללא לאות. אולי יש בו באמת, איזה משהו מיוחד. צריך נרבים ברמות ממש, להיכנס בלי הפסקה בעובדי ציבור, אנשי משטרה בכירים וכדומה.
נצטט למשל כמה מהסצנות:
על פי האישום הראשון בכתב האישום הראשון, המבקש שלח לקצין משטרה אוסמו במספר הזדמנויות פקסים המטיחים בו האשמות והשמצות לגבי התנהלותו בחקירה. הוא התקשר לקצין המשטרה מספר פעמים לטלפון הנייד שלו והטיח בו דברים בנוסח "אתה מושחת", "משטרה מושחתת", "מקומכם בכלא", "אתה מקבל שוחד… מקבל שוחד מיני". בהזדמנות אחרת התקשר אליו המבקש בעוד זה יושב ברכבו עם בני משפחתו, והטיח בו דברים בנוסח "אתה שוטר מושחת, מנוול, אפס, סמרטוט, קומבינטור" ואיים עליו כשאמר לו "אני ארדוף אותך עשרים שנה, אתה תהיה בגללי בבית סוהר".
על פי האישום השני – המערער הטיח במר רוטקופף, יועצו הבכיר של שר המשפטים דאז, שעה שהלה ישב בבית קפה, "יא חתיכת מושחת, מניאק". לאחר מכן, בהיותו בסופר מרקט הטיח בו המערער "אפס, מושחת", וכאשר נתקל בו עוד מספר פעמים הביט בו בעיניו בצורה מאיימת, ובאחד המקרים, בעוד הלה שהה עם בתו הקטינה, סינן לעברו "אפס", דיבר אליו בטון מאיים, והטיח בו "יא חתיכת אפס, כלומניק…לכלא אתה צריך ללכת הבנת?", "אתה יודע על שחיתויות ולובש עניבה, הבנת או לא הבנת?…אתה מושחת…טמבל, חתיכת כלומניק…". בתו הקטנה של מר רוטקופף, החלה לבכות, מר רוטקופף היה נסער והיו דחיפות הדדיות בין הצדדים (שם).
על פי האישום הארבעה-עשר – המבקש הטריד את עו"ד זוסמן, פרקליטה במחלקת העררים בפרקליטות המדינה, בכך שטלפן לטלפון הישיר במשרדה מספר רב מאוד של פעמים, בתדירות של כפעמיים בשבוע, הטיח בה כי היא מושחתת מהיסוד, שידאג שתשב בכלא, שהיא פושעת, טייחה רצח, קיבלה שוחד מיני, ובגללה המבקש מצוי ברחוב.
על פי האמור באישום החמישה-עשר – הטריד המבקש את מר לויט, מנהל אגף החקירות בשירות המדינה, בכך שטלפן לטלפון הנייד שלו ואמר לו "אתה מושחת"; "אתה מושחת מהיסוד"; "יא חתיכת תופר תיקים, מושחת יא חתיכת אפס, זבל", ועוד.
על פי האמור באישום השישה-עשר – המבקש הטריד את רס"ר גרוס, רכזת הונאה תל-אביב, בכך שטלפן לטלפון הישיר במשרדה מספר רב של פעמים, ואף מספר פעמים ביום, צרח בשיחות אלה וקילל "אתם מושחתים", "אתם זונות", "אני שם זין עליך ועל המקום, יא חתיכת זונה מלוכלכת", "יא מושחתים, מאפיה"; "יא שרמוטות, מזדיינים"; "זונה את וכל המפלג הזה".
על פי האמור באישום השבעה-עשר – המבקש הטריד את קצין המשטרה רפ"ק הינדי בכך שטלפן אליו, העליב אותו והטיח בו האשמות לפיהן הוא לא שוטר ולא מקצועי, שיתבע אותו, יש קשר של שחיתות, הוא שוטר מושחת שמקומו בבית הסוהר, שמכר אותו, שהוא אפס, שקיבל תשלומים, ובנוסף שלח למכשיר הפקס במשרדו פקסים מטרידים המטיחים בו האשמות והשמצות, לגבי התנהלותו בחקירה.
עד כאן ציטוטים:
תביעות מול חברת ביטוח וכדומה, זה לרוב מתיש מאוד אנשים. פערי כוחות גדולים וכדומה. עורכי דין מיומנים, אל מול ניזוק או מבוטח וכו… זה באמת בעיה כלכלית ונפשית הדברים האלו.
עוד אקרא הכתבה בגלובס הזו…..
להתראות
אהבתיאהבתי
-
ד', מה שמתואר שם בכתבה אבל, זה התחשבנות בין חברות ביטוח כמובן. לא מכיר ממש הסכסוך הזה. אם כי, כמובן זוכר היטב הסיפור עם אסון ורסאי.
כך או כך, זה לא רק שאלה של שליחות ונאמנות אפשר להניח. סביר להניח שיש חוזה בין כלל לבין מגדל בקשר לפוליסות האלו. ואם טענות כלל נכונות, אז, מגדל הייתה מחוייבת בגילוי, גם מחמת תום לב שבגילוי בניהול משא ומתן לקראת כריתת חוזה אפשר להניח (חוק החוזים, שהרי על פי כלל בכתבה, מגדל הסתירה ממנה חוזים בינה לבין הטכניון באותו הקשר).
להתראות
אהבתיאהבתי
-
3. החלק האחרון של היום, ומן הסתם כך תהיה גם שארית החקירה הנגדית של בן-צור בשבוע הבא, עסק בהדלפות מחקירתו של חפץ בפרט ובתיקי האלפים בכלל. אחת מטענותיהם של סניגורי נתניהו היא להגנה מן הצדק: ההדלפות זיהמו את החקירה בצורה כזאת ופגעו בזכויותיו של נתניהו בצורה כזאת, שהוא ראוי לזיכוי רק בשל כך. כאשר מדובר היה בהדלפות בנוגע לחפץ, בן-צור הוציא ממנו כעס אמיתי ומלא רגש.
מכתבה וחשבתי שראוי שיהיה פה, למרות שאני מתקשה לראות את ההגנה מהצדק בהדלפות
https://www.news1.co.il/Archive/0024-D-151806-00.html
אהבתיאהבתי
-
היי נירה,
נצטט מפסק הדין לעי"ל ( דיון נוסף):
באותו עניין נקבע גם מבחן תלת שלבי לבחינת טענת הגנה מן הצדק (שם, בעמ' 808-807): בשלב הראשון, יזהה בית המשפט את הפגם או הפגמים שנפלו בהליך ואת עוצמתם. בשלב השני, על בית המשפט לבחון אם בקיומו של ההליך הפלילי חרף הפגמים יש משום פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות. בחינה זו תיערך בהתחשב במכלול נסיבותיו הקונקרטיות של ההליך ותאזן, בין היתר, בין: חומרת העבירה, עוצמת הראיות, נסיבותיהם האישיות של הנאשם ושל קורבן העבירה; חומרת הפגיעה בזכויות הנאשם; האשם שרובץ על כתפי הרשות; והשאלה אם פעלה בזדון או בתום לב. בשלב השלישי, יבחן בית המשפט את הסעד הראוי בנסיבות אותו עניין ובכלל זאת אם ניתן לרפא את הפגמים בהליך באמצעי מתון יותר מביטול כתב האישום. דהיינו, נקבע כי בסופו של דבר, הכרעה אם תתקבל טענת הגנה מן הצדק ותוצאותיה משקפות איזון בין מכלול הערכים, העקרונות, והאינטרסים של ההליך הפלילי (שם, בעמ' 807). עוד חידש פסק הדין בתחום הסעדים שניתן לתת מכוח דוקטרינת ההגנה מן הצדק. עד למתן פסק הדין, קבלת טענת הגנה מן הצדק הייתה צפויה להוביל לביטול כתב האישום; עם זאת, במסגרת פסק הדין נקבע כי הדוקטרינה יכולה להצמיח סעדים נוספים – ומתונים יותר – דוגמת הקלה בעונש ופסילת ראיה שהושגה באמצעים פסולים (יוער כי פסק הדין ניתן עובר לפסק הדין בעניין יששכרוב, שבו נקבעה דוקטרינת הפסלות הפסיקתית).
עד כאן הציטוט:
אז יש לנו מבחן תלת שלבי, לבחינת טענת הגנה מן הצדק:
שלב ראשון, זיהוי הפגמים.
שלב שני, האם חרף הפגמים, יש כזו פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות.
שלב שלישי, מה לעשות תכל"ס: האם ניתן לרפא הפגמים. האם לבטל כתב האישום וכדומה, או אולי, אפשר לרפא זאת ,באמצעים מתונים יותר, בלי ביטול כתב האישום.
ותכל"ס, עד כמה זה פגע בנתניהו וזכויותיו. עד כמה המשטרה נניח אשמה בהדלפות. ועוד, האם זה מצדיק ביטול כתב אישום, או שאפשר לרפא זאת, באמצעים יותר מתונים נניח.
מה נראה לך ככה בכללי ?
להתראות
אהבתיאהבתי
-
נירה ( וכל המעונין):
כאן תוכלי למצוא פסק דין, הדן בין היתר, בנושא של הגנה מן הצדק, בקייס מאוד מענין של פוליגמיה (ריבוי נישואין, שהוא אסור בישראל, ומהווה עבירה פלילית):
https://ln5.sync.com/dl/e30716670/rs6pucgn-9fasqepz-5i4nu45w-btzfjdw9
במקרה הזה הנדון, הופחת העונש, ולא בוטל כתב האישום.
להתראות
אהבתיאהבתי
-
העובדה שרק לבית המשפט העליון יש יכולת לביקורת מינהלית היא שיור של המורשת הקולוניאלית שלנו. עדיף שלכל בית משפט יהיה את היכולת הזו ושהם ישפטו על פי החוק ולא על פי סברות הבטן שלהם.
אהבתיאהבתי
-
י.ד,
ממש לא. כך זה בכל מדינה. לכל בית משפט יש סמכות מסויימת. סמכות עניינית, גיאוגרפית, ואורגינלית. אחרת אין סמכות. בית משפט, אסור לו. מה שהוא ייצר בהעדר סמכות ברורה ונקובה, יהיה "אפס משפטי". רק מה שבסמכות.
משפט מינהלי, נחשב יותר חשוב, יותר קריטי, משאירים זאת לא פעם לערכאות יותר גבוהות. משפט מינהלי, יש לו יותר גוונים של חוקתיות. לכן בין היתר,נחשב יותר קריטי משהו.
זוהי שאלה פשוטה של חלוקת סמכויות.
אף אחד לא שופט לפי שום סברות בטן. הסברות כרס הן שלך י.ד. עם כל הכבוד. אתה לא מבין כלום בדבר, וגורס ששופטים שופטים על פי סברות בטן ? נניח הפסק דין לעי"ל, הציטוטים, נראים לך כמו סברות כרס ?
אגב, לפעמים, גם ערכאות נמוכות, מתעסקות עם משפט מינהלי. זה מה שנקרא "תקיפה עקיפה":
אגב אורחא, תוך כדי שפיטה בקייס, שהוא בסמכות עניינית של בית משפט שלום למשל, הוא גם שופט סוגיה מנהלית שכרוכה בקייס מלפניו. אבל, רק אגב אורחא, על מנת להתמודד עם הסמכות הרגילה שלו.
להתראות
אהבתיאהבתי
-
ו- י.ד,
איך הבנת שרק לבית משפט עליון יש סמכות לביקורת שיפוטית מינהלית ? כתבתי הרי בפוסט, שיש למחוזי גם (מחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים). על כך, ציינתי כאמור, את מוסד ה-"תקיפה העקיפה" כאמור.
להתראות
אהבתיאהבתי
עפר הארץ 
להשאיר תגובה