אז מה פשר הכותר המוזר הזה ?
אנו רגילים במדינת ישראל, לחילופי שלטון יעילים ומהירים מאוד יחסית. חופש הצבעה, חופש בחירה, ספירת קולות יחסית הוגנת ומסודרת, והשלטון מתחלף. למה טנקים או מרכבה סימן 4 שיכתרו את רשות השידור למשל, או את הקרייה בתל אביב. מגוחך!
לא כך המצב במדינות אחרות בעולם:
דברים לא נגמרים ככה בצ'יק:
זיופים, טענות לזיופים גם מבלעדיהם, פוטש על השלטון, מלחמות אזרחים, בתי משפט שתופסים צד, טנקים ברחובות, טנקים בערוצי שידור וטלויזיה ממלכתיים, אינטרנט חסום,עוצר, משטר צבאי, הוצאות להורג וכו….זה לא נגמר ככה. סאגות מטורפות, שאין להן קץ. כך באפריקה, דרום אמריקה וכדומה. עסק מדמם ובטח ובטח לא יציב.
נניח ככה כהמחשה:
יחיה ג'מה (Yahya jammeh) תפס ב- 1994 את השלטון בהפיכה צבאית בגמביה (מדינה במערב אפריקה). אבל, בבחירות ב- 2016 הוא הפסיד, וסירב לקבל את ההפסד של השלטון. הוא פשוט נשאר על כסאו. רק התערבות צבאית של צבא האיגוד נניח, האיגוד של מדינות מערב אפריקה (ECOWAS) ניתק אותו מרסן השלטון. המנצח בבחירות,אדמה ברו (Adama Barrow) הושבע בכלל לנשיאות, בשגרירות גמביה בדקר סנגל.
אז יש לנו מצב, שבגמביה כאמור, היה קצר יחסית, שתכל"ס, דה פקטו יש שליט ששולט, ודה יורה (משפטית, עיונית) שליט אחר טוען לכתר.
אז מה קורה במצב כזה:
במצב כזה, העולם או הקהיליה הבינלאומית, בבעיה:
מחד מי ששולט אפקטיבית, הוא לכאורה לא חוקי, לא לגיטימי. ומי שחוקי ולגיטימי לא שולט בפועל. דיכוטומיה בעייתית ביותר. למה זה ? מכיוון, שמדינות וארגונים בינלאומיים, ומוסדות לאומיים, יכולים להיתקל בבעיה לא ברורה במי להכיר למעשה. נניח שהמשטר הקיים, השולט דה פקטו (אבל, לא לגיטימי, לא חוקי) עותר בבית משפט של מדינה מסויימת אחרת, לקבל איזה כספים מופקדים, זהב שמופקד וכדומה. מה עושה שופט במצב כזה ? מה עושה מדינה במצב כזה ? שהרי:
המצב הבינלאומי משפטי, הוא כזה, שאין פרמטרים בינלאומיים ברורים ונוהגים תכל"ס, כיצד יש לקבוע, מי היא הממשלה הלגיטימית, ועל פי כך לנהוג. אפילו היו פרמטרים, זוהי בעיה, שהרי, תכל"ס, השליטה בידי מישהו, שהוא נחזה להיות הריבון והשליט והשולט, אבל, לא כך משפטית לכאורה. המצב יותר מסובך:
שהרי, מדינות מסויימות יכירו בשליט דה פקטו, אבל, לא דה יורה, ואחרות בדיוק הפוך.
זה מה שקורה, כאשר, אין לנו פרמטרים משפטיים נוהגים ברורים:
אין נוהג ברור של מדינות כיצד לנהוג. אין אמנה בינלאומית שמסדירה זאת. מה שיש לא פעם, זוהי פרקטיקה, שבמסגרתה, נניח מוסדות לאומיים, או בית משפט, פונים למשרד החוץ, למח' המדינה וכדומה, ומבקשים חוות דעת, או קביעה או הבהרה, מי לדעת המדינה או לדעת משרד החוץ של המדינה, הוא זה השליט החוקי והלגיטימי וכדומה. אבל, זה נכון כאמור למדינה אחת, לא למדינה אחרת.
נמחיש זאת עם ונצואלה:
נניח ונצואלה, תחת משטרו של מדורו (Maduro) נחשבת כממשלה לא לגיטימית בעיני האמריקנים, ועוד עשרות מדינות אחרות. הלגיטימי, הוא הזוכה בבחירות בעינהם, והוא: חואן גואדו ( Juan Guaidó). בשל כך, האמריקנים טוענים, שהם (ונצואלה) לא יכולים להעלות ענין על סדר היום, בארגון הסחר העולמי. ארגון הסחר העולמי, הוא ארגון בינלאומי, אבל, אין לו פרמטרים לקבוע אם כך אכן הדבר ועל סמך מה בדיוק.והרי תכל"ס, הוא השולט שם (מדורו).
או למשל, הסאגה המטורפת באנגליה, עם הבנק המרכזי, ורזרבות הזהב של ונצואלה שם:
הבנק המרכזי באנגליה, מחזיק ברזרבות זהב של ונצואלה בסך 1.95 מיליארד דולר. עכשיו, מדורו כאמור השולט. אבל, דה יורה, השולט הוא חואן גואדו מבחינת אנגליה. הבנק המרכזי של ונצואלה, מבקש לתת הוראות לגבי הזהב הזה, אבל, יש פה הרי, שני טוענים לכתר, וזו הייתה סאגה משפטית די בעייתית באנגליה לאחרונה. מבחינת בית המשפט, אפשר היה להפריד, בין שולט דה פקטו זמני, לבין שולט דה יורה עתידי נניח ככה בגדול.
יש למישהו רעיון אגב, איך נראית, או איך תיראה אמנה כזו ? איזה פרמטרים אובייקטיבים בינלאומיים אפשר לנסח, בשביל שתהיה הכרה מאורגנת בינלאומית, בממשלה כזו ולא אחרת, או טוען כזה לכתר, ולא אחר ?
או שבעצם, זה עסק אבוד בג'ונגל הבינלאומי שאנו חיים בו בהרבה מובנים.
עפר הארץ 
להשאיר תגובה