



https://www.nevo.co.il/law_html/law01/073_002.htm
נ.ב: רק יוער פה, שהוא גם הואשם בעבירה של הלבנת הון, בנוסף לשוחד כאמור בפוסט.
על משפט ועל בכלל
https://www.nevo.co.il/law_html/law01/073_002.htm
נ.ב: רק יוער פה, שהוא גם הואשם בעבירה של הלבנת הון, בנוסף לשוחד כאמור בפוסט.
מאד מעניין, תודה, ואולי כדאי שהציבור יכיר את הנושא
מדינת ישראל נוטה לנהוג בסחטנות כשזה קשור למס הכנסה. הרשויות אינן מקבלות טענה של אדם שחי במדינה אחרת אשר הייתה מרכז חייו ולכן אין הוא מבין מדוע הוא צריך לשלם את רווחיו שם למדינה.
ללא העזרה של פואד יש להניח שעל אותו מליונר היה לשלם מיסים, אבל האם פואד שיקר?
אתה נותן פה דוגמאות כאשר הכוונה היא למקרה ראש הממשלה הקודם. הוא איננו יכול לקבל מתנות מחבר כיוון שנודף מפה ריח של שוחד עתידי. הוא איננו יכול לבקש הטבות בפרסומת כי היא מתת מכוח תפקידו.
אהבתיאהבתי
על לא דבר ד',
לכן אני מעלה פוסטים בנושאים אלו (בין היתר לכן) על מנת שהציבור יכיר הדברים, מקרוב יותר. יש הרבה תפיסות שגויות מאוד בקרב הציבור בענייני חוק ומשפט, ובכלל.
מדינת ישראל לא נוהגת בסחטנות בקטע הזה. מכיוון שיש חוק. ובית משפט, אישר כל זאת. לא פעם, לא בקייס אחד, ולא שניים.
אפנה אותך לפוסט שלי: "סוס אחד, נכנס לקזינו" תקרא שם התגובות שלי, הציטוט של החוק, לינקים אחרים וכדומה. כאן:
https://myboudica.com/2021/12/14/סוס-אחד-נכנס-לקזינו/
פואד בפירוש, לא ציין בעדותו, שהוא קיבל סיוע בדמות הלוואה מאותו איש עסקים. הוא רק ציין שקיבל סיוע בקשר לקשרים עם חברות אנרגיה בינלאומיות וכדומה.
לא כיוונתי כלל לנתניהו פה. אבל, במקרה של נתניהו, זה לא בדיוק הדוקטרינה של: "שלח לחמך על פני המים", אלא, דרכי שוחד אחרות.
להתראות
אהבתיאהבתי
נצטט ד', מפסק הדין (ע' 4 לפסק הדין):
"בעדותו השיב בן אליעזר בשלילה לשאלה האם קיבל סיוע מהמערער, מעבר לסיוע במגעים עם חברות מתחום הנפט והגז, ולא ציין כי קיבל מהמערער סכום של כ- 1,490,000 שח' כפי שפורט לעי"ל."
להתראות
אהבתיאהבתי
למה הלבנת הון?
אומנם פואד שיקר אבל מדוע איש העסקים מואשם בשוחד? מה הוא לא עשה בסדר? עכשיו כל טובה שתעשה לחבר תהפוך למירמה בעתיד
אהבתיאהבתי
היי נירה,
המסקנה שלך, הינה זו שהוא שיקר. והיא מסקנה סבירה. זה לא אומר אגב שהוא שיקר. לפעמים, יש לחץ, התרגשות, שיכחה, טרמינולוגיה שגויה וכדומה. יש הדחקה. לא כתבתי אגב שהוא שיקר. אבל, זוהי מסקנה סבירה, ומתבקשת מבחינה משפטית.
הוא לא עשה בסדר אותו איש עסקים, שנתן לו הלוואה, על מנת, לשלוח לחמו על פני המים, ולחשוב, לתכנן, להרות, שבבוא היום, על מנת לקבל תמורה, פואד, יצטרך לבגוד באמון הציבור, יצטרך לעבור על החוק, ולעזור לו באיזשהיא צורה.
נניח אנלוגיה רזה נוספת:
פקיד קהל במשרד הפנים. תור גדול. הוא עובד ציבור. אחד מן הלקוחות, עם מסעדה בסמוך, עושה חשבון, כמה הוא צריך אותו. כמה הוא יצטרך אותו. מספק לו פה ושם איזה ארוחה על חשבונו. כאשר אותו בעל מסעדה צריך שירותים ממשרד הפנים, אותו פקיד מיודעינו, נותן לו קדימות בתור, על חשבון אנשים שמחכים.
אז הרי, זה פוגע בציבור. פוגע בערך השיויוניות. פוגע במירקם החברתי. פוגע באמון הציבור, ברשיות השלטון. אנשים מחכים בתור. השירות לא ענייני ושיויוני. אלא, כל דאלים גבר. או, אם יש לך מה להציע, תזכה לקדימות.
איך היית מרגישה ? וזה כולה עמידה בתור עלק.
זה דבר שלא ייעשה.
אותו כנ"ל עם איש העסקים. פואד צריך היה לדאוג לציבור בכללותו נניח. להיות שיויוני וממלכתי. לא לפעול במשוא פנים כלפי מישהו, בגלל שהכיסים שלו עסיסיים. בגלל שהוא משועי הארץ.
בעצם הדבר, פואד הרי השחית את אותו בעל העסקים. מבחינתו, כך נראה השירות הציבורי ( מבחינת אותו איש עסקים).
לא כל טובה לחבר, הופכת לשוחד. צריך שהחבר יהיה עובד ציבור. צריך שיוכח, שהשוחד או טובת הנאה, ניתנה בתמורה למשהו. בין אם קונקרטי, בין אם בדרך כלל, צופה עתיד וכדומה. זה לא כזה פשוט. צריך כוונה, מודעות.
לגבי הלבנת הון, אחר כך….
להתראות
אהבתיאהבתי
נירה,
בקשר להלבנת הון, נצטט מפסק הדין לעי"ל בעליון. הנה:
על-פי כתב האישום, יש לראות את העברת הכספים לבן אליעזר כשוחד אותו הסוו המערער ובן אליעזר על מנת שייראה כ"הלוואה". הסכם ההלוואה מהווה אינדיקציה מובהקת לכך שמדובר בכספי שוחד. מעבר לכך, יצירת מנגנון ההלוואה, אשר נועד להסתיר את העובדה כי מדובר בכספי שוחד, מהווה פעולה ברכוש אסור כהגדרתה בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס – 2000. לפיכך, בגין המעשים המפורטים באישום הראשון יוחסו למערער עבירה של מתן שוחד, לפי סעיף 291 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, ועבירה של איסור הלבנת הון, לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס – 2000.
עד כאן הציטוט:
נצטט את העבירה עצמה, מחוק איסור הלבנת הון, הנה חלק רלבנטי יותר:
איסור הלבנת הון
3. (א) העושה פעולה ברכוש, שהוא רכוש כאמור בפסקאות (1) עד (4) (בחוק זה – רכוש אסור), במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, דינו – מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין –
(1) רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירה;
(2) רכוש ששימש לביצוע עבירה;
(3) רכוש שאיפשר ביצוע עבירה;
(4) רכוש שנעברה בו עבירה.
עד כאן הציטוט:
כלומר, הייתה פה הלוואה, תנועה של כסף, והתנועה הפיננסית הזו, הייתה לצורך ביצוע עבירה פשוט. זוהי עבירה על איסור הלבנת הון. הלוואה פיקטיבית במקרה שלנו, על מנת לעבור עבירת שוחד. על פי הפסק דין, גם לא דווח הדבר כפי שצריך אגב.
להתראות
אהבתיאהבתי
רק לחוק איסור הלבנת הון, כאן לכל המעונין:
https://www.nevo.co.il/law_html/law01/017m1_001.htm
אהבתיאהבתי
סער הבטיח לראשי סמיע שיפעל לביטול האיחוד אחרי הבחירות ובתמורה קיבל את קולותיהם בקלפי.
האם אין זה שוחד?
האם פואד שיקר בעדותו שהנ"ל הוא באמת תושב שמרכז חייו בחו"ל ולכן איננו חייב בתשלום מס הכנסה? זה קצת מזכיר את המקרה של ח"כ כץ שהואשם בכך שניסה להעביר חוק מוצדק אבל עם אינטרס אישי.
השאלה היא האם תוכן עדותו של פואד היה שקר.
זה כבר נהיה מורכב. כל אחד שיש לו אינטרס אישי ינסה לקדם אותו והוא משוחד, כביטוי משוחד בדעותיו.
קראתי פעם על מועמד לראשות עירית מלאכי שהציע קודם הבחירות למועמד אחר שיפרוש ובתמורה ינתן לו תפקיד מזכיר אם יזכה, הוא הואשם בשוחד וטען שזהו חלק מהסכמי בחירות.
קיימת מערכת יחסי חברות בין אנשי עסקים ופוליטיקאים, זה טבעי. על פי טענה זו ברגע שמליונר נותן לנתניהו מתנה זה כבר לא ראוי כי זה פוטנציאל לשוחד, התחיבות למתן תמורה. זה עדיין לא אומר שהתמורה תהיה לא חוקית.
נראה לי שהרבה מאלו הם "שידרוג" של רגישות, בערך כמו שכיום צביעת פנים בשחור נחשבת השפלה לכושים ולכן איומה ונוראה, בעוד שאין כוונת הצובע אלא להשתעשע וזו רגישות יתר. זה נסיון לשרש שחיתות בתפקידי ציבור, אבל זה בעיתי. בהרבה מאד מקרים איש ציבור נותן את התפקיד לאדם שהוא בו בו מתוך היכרות רבת שנים. לאנשי ציבור יש מערכת קשרים ענפה.
בכל מקרה, זה ש"נותן השוחד" במקרה פואד נכנס לכלא ומקבל השוחד לו, זה באמת לא ראוי. גם לא נראה לי שזה היה ממש שוחד.
אהבתיאהבתי
תלמה ולואיז,
השאלה אינה חוקיות התמורה. השאלה היא יחסי תן וקח. משוא פנים של איש ציבור, של עובד ציבור. עובד הציבור, נאמן לציבור בכללותו. לא לאדם מסויים. עובד ציבור, צריך לנהוג במשאבי ציבור, לא על מנת להיטיב עם עצמו או עם מקורביו. אלא, עם הציבור, ובכללותו (בעיקרון). אין לו משל עצמו כלום לעובד הציבור. רק מה שהוא של הציבור. אלו משאבים ציבוריים. הוא לא יכול לנהוג בהם, כראות עיניו. להעדפות אישיות שלו.
שוחד, הוא ענין אישי. עניינים פוליטיים, שקופים גלויים, מסחרה, מקח וממכר במובן הפוליטי, לא נחשב שוחד. אחת ההנחות הגלומות בכך מוסרית:
הינה זו, שאיש פוליטי, פועל לטובת האידיאולוגיה והציבור שבחר בו. הוא לא פועל לטובתו האישית במסחרה פוליטית. וזה טבע הדברים במשטר דמוקרטי. פשרות פוליטיות, הסכמים קואליציונים וכדומה.
זה החוק.
נ.ב: ופואד לא נכנס לכלא. פואד ז"ל כתבתי.
להתראות
אהבתיאהבתי
כדאי אגב לקרוא על פואד בויקיפדיה למי שלא ממש מכיר. אדם עשוי ללא חת אגב:
https://he.wikipedia.org/wiki/בנימין_בן_אליעזר
אהבתיאהבתי
להשאיר תגובה