מה מינהלי במעצר מינהלי

Photo by Sinitta Leunen from Pexels (למצולם אין שום קשר לפוסט)

אז הסתיימה שביתת הרעב של העציר המינהלי אבו הוואש. חתיכת שביתת רעב.

הזדמנות טובה, קצת לחטט בנושא הרגיש הזה של מעצרים מינהליים, להסביר את זה בצורה יסודית ומאורגנת יותר (כי זה לא ממש מובן בקרב הציבור וכלי התקשורת) ומעל הכל, לשמוע דעתכם על הדבר הזה.

אז קודם כל, קוראים לזה מעצר מינהלי, בגלל, שלכאורה, לא בצו של שופט נעצר אדם, אלא, בצו של שר הביטחון, או הרמטכ"ל. שר הביטחון והרמטכ"ל, הם נושאי משרה ברשות מינהלית מה שנקרא (גוף ציבורי) ולכן קוראים לזה מעצר מינהלי. אבל, זה לא משנה הרבה, מכיוון, שכך או כך, שוטר בנסיבות מסויימות, יכול לעצור אדם בלי צו שופט, וכך או כך, אפילו במעצר מינהלי, מגיע הרגע, ממש אחרי 48 שעות, שהמעצר עובר ביקורת שיפוטית, וחייב להיות מאושר על ידי נשיא בית משפט מחוזי, ואפשר לערער לעליון, שדן במעצר כדן יחיד (שופט אחד כלומר). כך או כך, גם בית משפט ושופט, נחשבים רשות מינהלית בעצם. רק יובהר, לשר הביטחון סמכות לחצי שנה של מעצר. לרמטכ"ל, רק 48 שעות, בלי הארכה.

אז מתי מפעילים הסמכות הזו ? על סמך מה בדיוק ? הקטע פה, שמדובר בחוק. החוק נושא הכותר:

חוק סמכויות שעת-חירום (מעצרים), תשל"ט- 1979

אז מה הענין בדיוק ? זה חוק הרי ? אבל, זה חוק שנחשב מאוד דרקוני, לרוב חוקים כאלו, הם מזמן המנדט הבריטי, ונושאים הכותר לא של חוק, כי אם: "פקודה…". זה חוק מאוחר יחסית, ולא תוצר דרקוני של כיבוש, מנדט בריטי וכדומה. אבל, הביקורת בעולם, קשה מאוד על החוק הזה. מוציא דיבתה רעה של המדינה. למה זה ?

לא בעצם בגלל שהוא מינהלי או מעצר מינהלי. אלא, שאנשים נעצרים. ולא מוגש נגדם כתב אישום. הם לא עומדים למשפט. פעמים רבות הראיות חסויות. והם בעצם לא יכולים להתגונן תכל"ס מפני המעצר עצמו כך נחשב הדבר. כלומר, אדם יכול לזעוק לחפותו, אבל, אין לו משפט להוכיח זאת. הוא לא עומד למשפט. וכל העסק יכול להיות מוארך, בתקופות של חצי שנה, על ידי שר הביטחון וכדומה, אבל, כמובן עם ביקורת שיפוטית או ערעור לבית משפט.

אז ברור שזה על פניו, נוגד ערכי יסוד במשטר דמוקרטי. ברור גם שזה עומד בסתירה לעקרונות בסיסיים של משפט הוגן. ברור שזה בסתירה קשה לנורמות בינלאומיות. נניח יש את האמנה לזכויות אזרחיות ופוליטיות. ישראל צד לאמנה. ניקח סעיף טריוויאלי שם, מצטט חלק רלבנטי מסעיף 9.3 למשל:

אדם שנעצר או נאסר בשל האשמה בעבירה פלילית יובא מיד בפני שופט, או בפני נושא משרה אחר שהסומך כחוק להפעיל סמכות שיפוטית, ויש לשופטו תוך פרק זמן סביר או לשחררו…..

אז ברור, שרוב מדינות העולם אגב, חתומות על אמנה בסיסית זו. והרי, ייעצר, ויובא למשפט. ויש לשופטו או לשחררו. וזוהי בעיה כאמור.

מי שחושב אגב, שרק ערבים פלסטינים, טועה טעות קשה. גם יהודים מן הימין הקיצוני, חווים לא פעם נחת זרועו של חוק זה. נניח:

הרב יצחק גינצבורג דאז, בתקופת הפיגועים של אמצע שנות התשעים. נעצר במעצר מינהלי. למה ? הסתה לפגיעה ונקמה בערבים וכדומה. נשיא בית משפט מחוזי אישר, אבל, שופטת העליון, דליה דורנר, ביטלה המעצר. גרסה שאין וודאות קרובה לביצוע פגיעות נקמה בערבים על ידי תלמידיו וכדומה. גרסה שתקופת הפיגועים, קצת חלפה, רחוקה, וזה מקהה מן החומרה וכדומה ועוד.

אבל ישאל השואל, מה זה משרת בדיוק ? ההנחה חייבת להיות, שהשב"כ לא מתעסק עם חפים מפשע. אם יש משהו על מישהו, למה לא להגיש כתב אישום, להעמיד למשפט, ובעצם, הוא יחטוף לא פעם, ענישה יותר קשה, מאשר נניח שנה במעצר מינהלי. למה כל זה ? שאלה טובה:

יש בעיה של קבילות ראיות. ראיות לא קבילות בבית משפט. יש בעיה של דחיפות המעצר. יש בעיה של ראיות חסויות. יש בעיה של חוסר רצון של השב"כ, להסגיר אמצעים, מודיעין וכדומה. מעדיפים, שיהיה מעצר מינהלי, מאשר, להסגיר מודיעין ומקורות וכדומה.

אז איפה אתם בסיפור הזה ? לבטל דבר כזה, או להשאיר אותו על כנו לאור בעיות הביטחון העצומות של מדינת ישראל ?

נ.ב: רק הדגשה חשובה: החוק עצמו, מכתיב לנו, מצטט: "היה לשר הבטחון יסוד סביר להניח שטעמי בטחון המדינה או בטחון הציבור מחייבים שאדם פלוני יוחזק במעצר, רשאי הוא, בצו בחתימת ידו, להורות על מעצרו של האדם לתקופה שתצויין בצו ושלא תעלה על ששה חדשים……" כלומר, עסקינן במצב שהוא יותר צופה פני עתיד. המעצר, הוא מעין מעצר מונע עבירה. שטעמי בטחון המדינה או בטחון הציבור כמצוטט, מחייבים שאדם יוחזק במעצר. יש חשש עתידי לביטחון המדינה, ולא ממש התמקדות, בעבירה שנעברה, ושיש להעמיד עליה לדין האדם. כפי בהמחשה עם הרב גינצבורג לעי"ל. האם ההסתה שלו תייצר פיגועי נקמה, על ידי תלמידיו, אם לאיו, עוד עד כמה זה עשוי להתרחש. צופה פני עתיד בקיצור.

18 תגובות על 'מה מינהלי במעצר מינהלי'

  1. המצב של ישראל הוא יוצא דופן. אפשר להגביל שמעצר מינהלי שכזה יהיה מותנה לעבירות נגד ביטחון המדינה. אחרת יהיה פתח לניצול לרעה. אני לא יכולה לחשוב על מקרים אחרים אבל לבטח קיימים. אולי אם זה ארגון פשיעה, אבל אז יש לבקש אולי מספר שופטים שילמדו את הנושא לעומק.

    אהבתי

  2. היי נירה,

    זה תמיד ביטחון המדינה. זוהי ההגדרה. ביטחון הציבור והמדינה.

    ובעיקרון, יש חשש, שיעברו עבירה. לאיו דווקא עברו עבירה זה מכבר. אלא, שיש חשש שיסכנו את ביטחון הציבור, אם לא ישהו במעצר. כלומר, זה ענין יותר, של סכנה צופה פני עתיד.

    לא הבנו בדיוק, מה שופטים או מספר שופטים ילמדו לעומק רק.

    להתראות

    אהבתי

  3. נירה, תקראי רק את העדכון, ה- נ.ב שהוספתי לפוסט עצמו לעי"ל.

    אהבתי

  4. מטעמי בטחון המדינה או בטחון הציבור. זאת אומרת חייב להיות ביטחוני צבאי (קשור לערבים), כי ביטחון הציבור זה די מקיף. האם אפשר לכלוא לחצי שנה אדם שחולה במחלה מדבקת על פי צו זה כדי למנוע מלהדביק? אני מניח שלא. האם אפשר לכלוא מאפיונר שאין הוכחות נגדו? או איש משפחת מיעוטים שנמצאת במסע נקמה פוטנציאלי נגד משפחה אחרת?

    אנחנו מחכים לחלק השני של הזהות הלאומית הישראלית:-)

    אהבתי

  5. תלמה ולואיז:

    אין הגדרה בטחוני צבאי. יש הגדרה בטחוני לאומי יותר. כלומר, שהתחולה היא יותר אסטרטגית. לא בעיה נקודתית של נניח עבריין שפורץ לבתים באזור מסויים. אלא, בעיית ביטחון, שהיא לאומית. אסטרטגית. יכולה לקרות בכל אזור. נובעת ממניעים טרוריסטיים. טרוריסטיים, יש לזה הגדרה צרה. לא קרימינליות רגילה (בתכוף הגדרה לטרור).

    מחלה מדבקת, זה ענין למשרד הבריאות, ופקודת בריאות העם ותקנות בריאות העם. לא משרד הביטחון. לעניינים כאלו, יש פרוצדורה מסויימת מאוד.

    לגבי מאפיונר, או איש משפחת מיעוטים וכדומה. אז בתיאוריה אפשר. אבל, זה לא בדיוק עונה להגדרה הצרה יותר, של טרור או ענייני ביטחון לאומי. ממילא, לא הרמטכ"ל, ולא שר הביטחון, יתעסקו עם זה בעיקרון. ושני האחרונים, רק הם יכולים לחתום על צו למעצר מינהלי הרי. סביר להניח שהמשטרה תתעסק איתם לרוב.

    אולי באמת נביא ההגדרה של טרור:

    סעיף 1, לחוק איסור מימון טרור, כך מגדיר את "מעשה הטרור":

    "מעשה טרור" –

    (א) מעשה המהווה עבירה או איום בעשיית מעשה המהווה עבירה אשר נעשה או תוכנן להיעשות כדי להשפיע על ענין מדיני, אידיאולוגי או דתי ומתקיימים בו כל אלה:

    (1) הוא נעשה או תוכנן להיעשות במטרה לעורר פחד או בהלה בציבור או במטרה לכפות על ממשלה או רשות שלטונית אחרת, לרבות ממשלה או רשות שלטונית של מדינה זרה לעשות מעשה או להימנע מעשיית מעשה; לענין פסקה זו – ראיה מראש, כאפשרות קרובה לוודאי, כי המעשה או האיום יעוררו פחד או בהלה בציבור כמוה כמטרה לעורר פחד או בהלה בציבור;

    (2) המעשה שנעשה או שתוכנן או האיום היה בו –

    (א) פגיעה ממשית בגופו של אדם או בחירותו, או העמדת אדם בסכנת מוות או בסכנת חבלה חמורה;

    (ב) יצירת סיכון ממשי לבריאותו או לבטיחותו של הציבור;

    (ג) פגיעה חמורה ברכוש;

    (ד) שיבוש חמור של תשתיות, מערכות או שירותים חיוניים;

    עד כאן הציטוט:

    אז אנו רואים האסטרטגיות: לעורר פחד או בהלה בציבור. לכפות על הממשלה לעשות מעשה. להשפיע על ענין מדיני, אידיאולוגי או דתי וכדומה. זה לא קרימינליות נקודתית רגילה.

    כאן לחוק:

    https://www.nevo.co.il/law_html/law19/999_377.htm

    לגבי החלק השני של הזהות הישראלית. זה יבוא. אולי בסוף השבוע הקרוב באמת. יש פסקי דין חשובים בין לבין וכדומה.

    מצא חן בעינך ? לא ראיתי שהשתתפת בדיון…..

    להתראות

    אהבתי

  6. ואגב תלמה ולואיז, זה לא חלק שני וזהו. זוהי סדרה ארוכה של פוסטים תהא…… אין פה שני חלקים וגמרנו.

    אהבתי

  7. https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001397920

    וגם זה נושא מעניין ששוה הבנה. לא מוגזם קצת? הצגה? בשביל זה לוקחים שופט? הרי ברור שזה סתם התבטאות

    אהבתי

  8. י.ד,

    נקרא ונראה, ונגיב. אם יש לך שאלה ספציפית רק, אין בעיה.

    עדנה:

    ברוך בואך לעפר הארץ.

    מה זה סתם הצגה או התבטאות ? לשון הרע. זכותו של אדם לשם טוב. היית רוצה שמישהו יפיץ עלייך שאת חולת נפש ? וכך יתיחסו אלייך אולי. זה דברים רציניים מאוד. מורכבים מאוד. מאוד נפוצים גם בישראל. לזה בדיוק יש בתי משפט:

    לאזן בין זכותו של אדם לשם טוב, לבין: חופש הביטוי,או, זכות הציבור לדעת.

    אין סתם התבטאות בקטעים כאלו. שמועות נפוצות על אנשים, וכך מתייחסים אליהם בסוף. המשפט מטהר את שמם. מפצה אותם. מעמיד את המעוולים או המוציאים דיבתם רעה, באור של קרימינלים וכדומה.

    לזה בדיוק יש שופטים ומשפט. אדם תובע את עלבונו.

    להתראות

    אהבתי

  9. י.ד,

    רק לשים לב, בכתבה לא צויינו חריגים (ועוד הרבה עניינים שלא ניכנס אליהם).

    כותב הכתבה שהפנית אליה, מדמה, שאין חריגים לכלל של דיון במעמד צד אחד, על מנת לקבל צו חיפוש במכשיר סלולארי וכדומה. אבל, יש חריגים לכלל הזה חשוב מאוד לציין ( לא מוסכם על כל השופטים אגב, השופט הנדל, מתנגד לחריגים). נצטט:

    " כן הוחלט בדעת רוב, כנגד דעתם החולקת של המשנה לנשיאה נ' הנדל והשופט ג' קרא, כי במקרים חריגים ביותר לבית המשפט סמכות לקיים דיון כאמור במעמד הצדדים"

    כאן אגב לפסק הדין (זה דיון נוסף פלילי אגב, וחשוב מאוד):

    https://bit.ly/3K4iOcw

    נ.ב: במעמד שני הצדדים, כלומר, הסניגור של החשוד, והמשטרה. צד אחד, רק המשטרה ( כאשר, השופט תדיר שם, הוא לא צד כמובן).

    להתראות

    אהבתי

  10. לדעתי מעצר מנהלי צריך להמחק מספר החוקים. הטיפול באבו הוואש ודומיו צריך להעשות לפי חוק חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, תשס"ב-2002

    אהבתי

  11. דודו,

    אבל אין שום קשר לחוק לוחמים בלתי חוקיים. הם עצמם תושבים של שטח שנחשב שטח כיבוש בינלאומית כך. אם הם לא השתתפו גם בפעילות עויינת, שכרוכה רסמי בשימוש בנשק וכדומה, זה לא עובד ורלבנטי.

    נניח בהרבה מקרים, הם עוסקים בהעברות כספיות, במסווה של פעילות צדקה, אבל, זה כסף כפי טענת השב"כ שמממן טרור בסוף. נניח.

    אז החוק לא רלבנטי ממש.

    המקרה הקלאסי, זה אזרח, שנניח בא מבחוץ, להשתתף בפעולות איבה רסמי או בדומה. נניח מעזה כפי שקרה לא אחת.לזה החוק רלבנטי(של לוחמים בלתי חוקיים) אבל, יהודה ושומרון, קצת סיפור אחר.

    להתראות

    אהבתי

  12. דודו,

    כאן למשל, תוכל אגב להגיע בעליון, לפסק דין, לגבי החוק ( לוחמים בלתי חוקיים) בקשר לתושב עזה:

    https://bit.ly/3zSNFUJ

    אהבתי

  13. מאידך, ניתן לטעון כך:

    שבבג"צ הסיכולים הממוקדים, נקבע, שגם אם אין מצב של מלחמה כוללת, המצב הוא של סכסוך בינלאומי מזוין (המצב ביננו לבין ארגוני המחבלים).

    ואם זה כך, ניתן לטעון, שהם עונים על ההגדרה של לוחמים, שלא זכאים למעמד של שבויי מלחמה כפי בחוק. והרי החוק מציין מפורשות, שהם בלתי חוקיים, בכך, שהם נוטלים חלק בפעולות איבה, בין אם ישירות, בין אם בעקיפין(מדגיש: בעקיפין, נניח סיוע עקיף).

    אז אם זה כך, אפשר היה לכאורה לעשות זאת, גם לפלסטינאים תושבי יהודה ושומרון. ואפילו בלי לשאת נשק ולהשתמש בו ניתן לטעון ( לגבי כאלו שממש משתמשים בנשק, מעצר מינהלי, מעט רלבנטי כמובן, הם נשפטים רסמי על עבירות קשות, ולא נכלאים במעצר מינהלי).

    אלא, שזוהי כלל וכלל לא הפרקטיקה הנוהגת ביהודה ושומרון, וזו תהא בעיה רצינית ממש.

    כאן אגב לחוק לכל המעונין:

    https://www.nevo.co.il/law_html/law01/187m1_001.htm

    אהבתי

  14. ואגב, גם החוק הזה של לוחמים בלתי חוקיים, צופה פני עתיד. כלומר, השאלה שם, או השיקול, צופה פני עתיד ( בין היתר). כלומר, הסכנה הצפויה, לבטחון המדינה.

    אהבתי

  15. אבל, כך או כך, תכל"ס, לא יפתור שום בעיה:

    שהרי הם לא יעמדו למשפט (אם יש בעיה עם ראיות) וכך או כך ישבתו רעב נניח. אז לא יפתור הבעיה ממש. טוב, כאן לכאורה יש יותר לגיטימציה בינלאומית. זה על פי אמנת ז'נבה לכאורה. לא ממש אבל. כי הקהיליה הבינלאומית סביר להניח, לא תכיר בכך, שזה סכסוך מזויין בינלאומי או מצב מלחמה כפי שקבע בג"צ בסיכולים הממוקדים.

    אהבתי

  16. אלרום
    דבר ראשון – בלי קשר לאיך זה יתקבל בקהילה הבינלאומית אני חושב שבזירה הלאומית חוק מעצר מנהלי הוא כתם על מערכת החוק. יש חוקים שאפשר לבלוע אותם כחלק מחוקי מלחמה אבל אין להם שום מקום בחוק הכללי – ולכן עדיף למחוק את חוק מעצר מנהלי ובשעת הצורך להשתמש בחוק חיילים בלתי חוקיים גם אם הקהילה הבינלאומית לא מכירה בעובדה שיש כאן 'סכסוך מזויין בינלאומי או מצב מלחמה' אני חושב שכל מי שחי כאן כן מכיר בזה.
    דבר שני לגבי הקהילה הבינלאומית – גם היא אכהגדרת המצב כאן כמצב מלחמהן תתנגד להכיר בכך שיש כאן מצב מלחמה נראה לי שמובלי הדעה הבינלאומית יתקשו יותר להסביר את התנגדותם להגדרת המצב כאן כמצב מלחמה מאשר את התנגדותם למעצר מנהלי. בכל העולם מתפרסמות מידי פעם תמונות מכאן הדומות מאוד למצב מלחמה – הקולות הנשמעים הם כשל מצב מלחמה והפעילות דומה מאוד למצב מלחמה. אם זה נראה כמו מצב מלחמה מתנהל כמו מצב מלחמה נשמע כמו מצב מלחמה – אז סביר שזה מצב מלחמה מי שטוען אחרת לא יוכל לעשות זאת בקלות.

    אהבתי

  17. דודו,

    ברור שזוהי בעיה רצינית (התדמית) כפי שהפניתי והמחשתי בפוסט עצמו אגב, על קצה המזלג.

    כך או כך, הסוגיה הינה משפטית בעיקר או גם. כלומר, מראות ותמונות לא משנות הרבה לגבי ההגדרה המשפטית כמובן.

    אבל, כך בג"צ קבע פה.

    לגבי מעצר מינהלי, אולי לא בדיוק מלחמה, אבל, זהו חוק שנוגע לשעות חירום. ובשעות חירום זה אפשרי, ומתקבל גם בינלאומית שכך הדבר.

    אלא מאיי, שפה תדיר יש מצב חירום. לא נגמר. מאז קום המדינה. נון סטופ. אז זוהי למעשה בעיה כשלעצמה גם כן.

    להתראות

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: