שפיטות,מדתיות, סבירות

Photo by Pavel Danilyuk from Pexels

רק הערה בדיעבד:

אחד הציטוטים מפסק הדין, נשבר קצת שמאלה יתר על המידה, וכך המשיך הקו. מתנצל. בכל מקרה, מזהים היטב, איפה ציטוט, איפה כתיבתי שלי בצורה מאוד ברורה. אבל, לא היה בדיוק ממש בשליטתי.

נ.ב: רק לשים לב, כתבתי שהם (האברכים) נזרקים באחת לקרשים. זה היה יותר פראפרזה. בפועל, השופט שטיין השווה זאת למצב, שסטודנט ישלם מראש שכר לימוד לשנה מסויימת, ובאמצע השנה, עם תחולה מיידית, יעלה שכר הלימוד, ויחול על אותה שנה נוכחית. כשם שאי אפשר לעשות זאת במערכת חינוך חילונית הוא גרס, גם לא לגבי חרדים או פעוטונים וכדומה. אחרת, עסקינן בהפליה הוא גרס. לא כל שכן, ההשפעה על ההתפתחות התקינה של פעוטות והסכימו שאר השופטים.

אל רום

ינואר 12, 2022

Uncategorized

15 תגובות על 'שפיטות,מדתיות, סבירות'

Gonen Ginat

ינואר 13, 2022 at 4:17 pm

ואם במישפטים עסקינן, לתשומת לבך

בכל הדיונים על ההתקפלות של ראש הממששת העלוב בנגב, חסר קולו של אדם אחד, שהיה ראוי שיישמע. שם שנשכח כבר שנים. שמו של האיש – אליעזר אביטן, מבאר-שבע.
וזה הסיפור שלו:
בשנות ה-80 החלה המדינה לשווק קרקעות לבנייה ביישוב הבדואי שגב-שלום בדרום, באמצעות מינהל מקרקעי ישראל (היום – רמ״י, רשות המקרקעין). התנאים היו מאוד טובים: המדינה רצתה לעודד את הבדואים לעבור ליישובים מסודרים.
אליעזר אביטן, באותם ימים שוטר מבאר-שבע, פנה למינהל מקרקעי ישראל, וביקש גם כן לקבל קרקע בשגב-שלום באותם תנאים. המינהל סירב, וטען שהקרקעות מיועדות רק לבדואים. אביטן הסכים לוותר על התנאים המועדפים, והמינהל המשיך לסרב.
בלית ברירה אביטן עתר לבג״ץ, וטען שמדובר באפליה: למה ליהודי אסור לגור בשגב-שלום?
ומה החליט בג״ץ? כמובן, למנוע מאביטן לרכוש מגרש ביישוב הבדואי. המציאו נימוקים מוזרים. אגב, אביטן לא רק הסכים לוותר על התנאים המועדפים, הוא צירף לעתירה גם תצהירים של ראשי היישוב הבדואי שגב-שלום כי אין להם כל התנגדות שיהודים, ובכלל זה אביטן עצמו, ירכשו מגרשים ביישוב ויחיו לצידם.
אבל, הפתעה, הפתעה – בג״ץ לא היה מוכן שיהודים יחיו ביישוב בדואי, ודאי שלא בתנאים המועדפים שקיבלו בדואים (למתעניינים – בג"צ 88/52 , ״אליעזר אביטן נגד מנהל מקרקעי ישראל ואחרים״.
(אני מניח שאין צורך להזכיר את הצביעות של בג״ץ, כשנזכרים בפסק הדין ההפוך לגמרי בבג״ץ קעדאן, כשערבי רצה לגור ביישוב יהודי).
אז למה בכל הדיונים על המתרחש בנגב לא שומעים את קולו של אליעזר אביטן? יש לי הרגשה שאני יודע את הסיבה: הוא לא מתאים לתמונה שמנסים למכור לנו. ולכן, דווקא משום כך חשוב לזכור את השם שלו – אליעזר אביטן, השוטר מבאר-שבע שחשף בפני כולנו את צחנת הצביעות של בג״ץ ואת אגדות הקיפוח של הבדואים בנגב. עכשיו אפשר להמשיך לעצום עיניים.

אהבתיאהבתי
אל רום

ינואר 13, 2022 at 4:24 pm

Gonen Ginat,

ברוך בואך לעפר הארץ.

אם היית קורא הבג"צ, היית יודע, שזו הייתה מדיניות ממשלתית אז. בג"צ רק אישר, שהמדיניות הממשלתית, היא חוקית, חוקתית, וסבירה ומידתית.

בכלל, אם אתה לא יודע, בהרבה תחומים, יש מה שנקרא "הפליה מתקנת". כך נוהג גם המחוקק. למשל:

הוא מכתיב, מכסות מסויימות של נשים, בארגונים, דירקטוריונים וכדומה, על מנת לייצר הפליה מתקנת מה שנקרא.

אין לבג"צ קשר לכך, חוץ מזה, שהוא מאשר, את מה שהמחוקק קבע, או מה שהממשלה קבעה. ומה שהוא מאשר אם אתה לא יודע, זה לא האם זוהי מדיניות ראויה או שגויה. אלא:

האם המדיניות: היא חוקתית, חוקית, סבירה, מידתית. כפי בפוסט לעי"ל ממש.

כל ממשלה בתורה עושה את שלה. לבג"צ תמיד באים בטרוניות, על עניינים לא לו פשוט.

אז תקרא מה שמתחת לאף שלך, עם כל הכבוד.

להתראות

אהבתיאהבתי
אל רום

ינואר 13, 2022 at 4:33 pm

Gonen Ginat

נצטט מן הבג"צ (אביטן):

עיניך הקוראות, מדיניות ממשלתית, עוד משנות ה- 60. בג"צ לא אחראי עליה. הוא רק מאשר כאמור, שהיא חוקית וחוקתית וכדומה.

להתראות

אהבתיאהבתי
אל רום

ינואר 13, 2022 at 4:39 pm

ופה, מצטט מחוק החברות, תשנ"ט 1999 (מן התוספת הראשונה):

2. במינוי דירקטור בחברה ציבורית ובחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, יגוון הרכב הדירקטוריון בהתחשב במין של המועמד, נוסף על החובה לגוונו בהתחשב בידע ובניסיון של המועמד, בהתאם לצרכיה המיוחדים של החברה.

עד כאן הציטוט:

כלומר, במינוי דירקטורים, יש לקחת בחשבון, תכל"ס, שגם נשים למעשה, ישובצו, על מנת לייצר מה שנקרא, הפליה מתקנת וכו…זה לא מקרה קלאסי ביותר, אבל, מעין.

כאן:

https://www.nevo.co.il/law_html/law01/139_002.htm

אהבתיאהבתי
נירה

ינואר 13, 2022 at 6:10 pm

https://www.inn.co.il/news/537831

https://www.inn.co.il/news/537860#utm_source=rotter-iframe&utm_medium=refrerral

האם גישושים עם הפרקליטות היא פרקטיקה מקובלת? האם יש לזה משמעות כל שהוא?

האם הפרשנות של הפרקליטה הגיונית (לא נראה לי)

האם זה רק לצורכי תעמולה? כל צד אומר על השני הנה הוא מתקפל?

אהבתיאהבתי
ד.

ינואר 13, 2022 at 6:23 pm

במינוי דירקטור בחברה ציבורית ובחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, יגוון הרכב הדירקטוריון בהתחשב במין של המועמד, נוסף על החובה לגוונו בהתחשב בידע ובניסיון של המועמד, בהתאם לצרכיה המיוחדים של החברה.

זאת אומרת שחברה יכולה לסרב לקבל אשה לדירקטוריון אם לגבר יש יותר ידע ונסיון? זו לא סתירה בין שני חציי המשפט? קצת מבולבל המשפט. בכל אופן אף פעם לא הבנתי את העניין הזה של אפליה מתקנת לגבי נשים. היא נראת לי מחוץ לגבולות הפרופורציה. בית המשפט מלא בעורכות דין ושופטות בצורה מוגזמת.

אהבתיאהבתי
אל רום

ינואר 13, 2022 at 6:45 pm

היי נירה,

ודאי. מנהלים משא ומתן, ולפני כן גישושים. יש לזה הרבה משמעות. לא מובן למה זה בעיה בעינייך ?

אם את מתכוונת הפרקליטה עו"ד שם גוטליב אחת, באחד המאמרים שהפנית אליהן, אז ממש לא הגיוני כרגע לפחות. על פי דיווחים אחרים, בכלל פנו לפרקליטות להגיע לעסקת טיעון איכשהוא, אז איך התיק קורס ? איך הפרקליטות לשיטתה מחפשת לרדת מן העץ שעלתה אליו בזדון לשיטתה ? מנדלבליט על פי פרסומים אחרים, לא מוכן לוותר על קלון. אז איך בדיוק ? יש הרבה דברים אחרים לא הגיוניים שם, אבל, זה לא הזמן לכך, אלא, פוסט מאורגן.

הנה כאן נירה למשל:

https://www.ynet.co.il/news/article/h16n1tt2y#autoplay

צריך להמתין בסבלנות. זה ההיגיון היחידי כרגע. ולראות….

היי ד' ,

נכון שבתי המשפט, פרקליטות וכו… המון נשים. אבל, לא במקומות אחרים.

אין סתירה, אלא, זה גם וגם. בכל מקרה, זה סעיף שהוא בבחינת המלצה כללית, אבל, זה מנחה כללית בוא נגיד.

מה יש לא להבין ד' ? יש הפליה מבנית:

נניח ככה:

יש הפליה מבנית, בגלל שנשים נכנסות להיריון. מעסיק, מעדיף גברים, במקום נשים, בגלל, שהן נכנסות להיריון, ואז בלגן בעבודה לגבי דידו. כנ"ל נניח גם גברים מילואים בקרבי וכו….

אז זה מבני. אז צריך לתקן הדברים. למה לפי דעתך, אפשר לתקן עם גברים במילואים קרביים, ולא עם נשים ?

לפעמים ההפליה מיטיבה:

כי נשים, יותר מוצלחות מגברים למשל בניהול והשקעות ( וגם בכלל). לפעמים זה טוב, כי צריך לגוון. חשוב מאוד לגוון בעיני רבים.

אלא שלנשים יש בעיה של דימוי עצמי. בעיה של היריון וגידול ילדים וכדומה. לפעמים, הפליה מתקנת, עוזרת במובן הזה.

זוהי פרקטיקה מקובלת בהרבה מדינות מערביות בעולם.

חבל בכלל שנשים נזקקות להפליה מתקנת. זה כן.

להתראות

אהבתיאהבתי
אל רום

ינואר 13, 2022 at 7:17 pm

ד',

הנה כאן, יש לנו חוק יותר מאורגן, ספציפי, ממוקד, ומחייב, כותרתו:

"חוק שיווי זכויות האשה, תשי"א-1951"

ונצטט למשל:

אבחנה מותרת והעדפה מתקנת

1ב. אין רואים כפגיעה בשוויון או כהפליה אסורה כל אחד מאלה:

(2) הוראה או פעולה, שנועדה לתקן הפליה קודמת או קיימת של נשים, או הוראה או פעולה, שנועדה לקדם את שוויונן.

עד כאן הציטוט:

אז כאן כתוב מפורשות, על הפליה מתקנת לגבי נשים.

ועוד לגבי ייצוג הולם בגופים ציבוריים, למשל, מצטט:

ייצוג הולם

6ג. (א) בגוף ציבורי ובועדות המכרזים והמינויים של גוף ציבורי, יינתן ביטוי הולם בנסיבות הענין, לייצוגן של נשים בסוגי המשרות ובדירוגים השונים בקרב העובדים, ההנהלה, הדירקטוריון והמועצה, ובלבד שאם לצורך ביצוע הוראה זו נדרשת העדפת אישה, תינתן העדפה כאמור אם המועמדים בני שני המינים הם בעלי כישורים דומים.

כאן לחוק:

https://www.nevo.co.il/law_html/law01/317_004.htm

אהבתיאהבתי
אל רום

ינואר 13, 2022 at 11:17 pm

אפרופו שיויון הזדמנויות לנשים, גיוון דירקטוריונים וכו… משהו חם בגלובס. נצטט:

קרן אמיתי תחייב סטארט-אפים לשלב נשים בדירק' כתנאי להשקעה

אחד הנתונים המעניינים בדוח ההון האנושי בהייטק שפרסמו לפני כשנה ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל ורשות החדשנות הצביע על כך ששיעור הנשים הכולל בהייטק עמד נכון לדצמבר 2020 על 28%. עוד עלה מהדוח כי נשים מהוות 5% מסמנכ"לי הטכנולוגיות בהייטק הישראלי בלבד, ו-33% מסמנכ"לי השיווק. כאשר בוחנים את הסטארט-אפים הישראלים, הנתונים נמוכים עוד יותר: רק 4.5% מהם נוסדו על ידי נשים, ורק 11% כוללים בצוות המייסד שלהם אישה אחת לפחות.

תמונת המצב הזו הוביל את קרן ההון סיכון אמיתי ונצ'רס, שהוקמה ב-2010 וגייסה עד היום 250 מיליון דולר, לחייב סטארט-אפים להקצות מושבים בדירקטוריון לנשים או לאוכלוסיות מיעוט כתנאי להשקעה.

ב-Term Sheet של הקרן נכתב כי כל ראיון עבודה ייעשה עם אישה אחת לפחות או מועמד מאוכלוסייה שאינה מיוצגת באותה החברה – עבור מושב בדירקטוריון או כל משרה פתוחה אחרת.

בפורטפוליו של קרן אמיתי רשומות השקעות משמעותיות ב-25 חברות. מתוכן, אינוויז טכנולוגיות, המפתחת טכנולוגיות לתעשיית הרכב האוטונומי, הונפקה בשנה החולפת בנאסד"ק באמצעות מיזוג עם חברת ספאק; ויצרנית השבבים הישראלית ואלנס הונפקה ב-NYSE גם כן באמצעות ספאק, לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר.

"מאז שהקמתי את הקרן והתחלתי להשקיע בישראל, כמעט כל ישיבות ההנהלה שלי היו רק עם גברים. המייסדים היו גברים, והגיוס הראשוני כלל לרוב רק גברים", מספר בן רבינוביץ', מייסד הקרן והשותף הבכיר בה. "זה נראה לי מאוד חריג, והיה ברור שמשהו לא בסדר באקוסיסטם בהייטק הישראלי, הן מבחינת הזדמנויות לנשים והן ובגיוון ככלל.

"המהלך הוא הדבר הנכון לעשות בעיניי. גיוון מחזק חברות, ודוחף אותן קדימה. אני בטוח שזה הדבר הנכון לחיזוק החברה הישראלית בהווה ובעתיד".

כאן:

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001398560

עוד נעלה על העניינים האלו, פוסטים מאורגנים וכו…

אהבתיאהבתי
ד.

ינואר 14, 2022 at 6:33 pm

מעניין מקיף ולעניין. רוב תודות,

אהבתיאהבתי
אל רום

ינואר 14, 2022 at 6:50 pm

על לא דבר ד' …..

אהבתיאהבתי
תלמה ולואיז

ינואר 15, 2022 at 5:37 am

יש הפליה מבנית, אבל אנחנו חיים בחברה קפיטליסטית. בעל חברה יבחר את מה שעדיף עבורו כלכלית. הוא יעשה את השיקול שלו אם עדיף לו גבר שהולך לצבא או אשה שהולכת לחופשת לידה. לפעמים השיקול שלו חברתי, האווירה במקום העבודה. Thomas Sowell כבר שנים רבות מפרט כיצד בפועל הטענות על אפליה מוגזמות ביותר. נשים משתכרות פחות באותם גילאים היות ובשל גידול ילדים יש להן פחות נסיון בעבודה. האם זו לא כפיה על מעבידים?

קראתי היום שמשפחתו של האתיופי שנהרג בתאונת תקבל מהמדינה 1.8 מליון ש"ח ויתנהל משפט כנגד השוטר. כל זה נראה לי כתוצאה מהמהומות והלחץ של האתיופים. אז איפה הצדק ללא משוא פנים? בית המשפט פועל תחת לחץ צבורי.

https://www.ynet.co.il/news/article/byo8xzr2f

אהבתיאהבתי
אל רום

ינואר 15, 2022 at 12:38 pm

תלמה ולואיז,

כלכלה תלמה, נועדה גם לאנשים, לא רק מספרים. אסור לשכוח זאת. אין טעם בכלכלה, על הנייר, ואנשים חיים בעוני מחפיר. מספרים גם חשובים. אבל, צריך לאזן בין הדברים.

נניח יש הרבה אנשים, מעדיפים להיות עצמאיים בעבודה. ולהרוויח פחות. לא רוצים בוס עליהם. ירוויחו פחות יחסית. יקרעו התחת באיזה מכולת קטנה, מצאת החמה, עד צאת הנשמה, ובלבד שיהיו עצמאיים.

אז ככה טוב להם. הכסף זה לא הכל בשבילם. צריך גם שלמות, איכות, איזון נפשיים וכדומה.

אז יש לנו בעולם, בארץ, 50 אחוזים נשים. אז זה לא פשוט. נשים, שרבות מהן, חיות בתחושה של הפליה. חבל בכלל שכך המצב מעיקרו. נשים לא זקוקות להפליות מתקנות. אלא, בזכות צריכות להגיע לעמדות, להנהיג ולהוביל.

קפיטליזם לא רלבנטי. ככל שחברה היא סו קולד יותר קפיטליסטית, הרי התערבות הממשלה יותר אינטסיבית. זה טבע הקפיטליזם. אלו סתם מנטרות וסיסמאות מגוחכות נישאות בפי כל. ככל שהמשק יותר תחרותי, צריך להתערב בו יותר, אחרת, אין תחרות, גדולים יאכלו קטנים. ולזה דואג רגולטור ורגולציה, שקטנים יוכלו להתפתח, ולא להיאכל על ידי גדולים.

ככל שהמשק מפותח טכנולוגית וצומח, צריך להתערב יותר ולהסדיר ולהטמיע רגולציה בגלל טכנולוגיה מתקדמת. בגלל ביזור מתקדם. נניח מסחר בשוק ההון היום, בפלטפורמות אישיות. מן הסלולרי. מן ה- PC וכדומה. אז צריך רגולציה אינטנסיבית להסדיר מסחר אלקטרוני מבוזר.

ומה את כותבת עם האתיופי ? הם תבעו בבית משפט. ובית משפט הכריע על פי חוק והלכות. בית משפט לא יוזם תביעות. הם יזמו התביעה, וקיבלו מה שמגיע להם וכדומה על פי אושיות צדק וחוק.

לא מובן איך בית משפט קשור לדעתך ? אולי סכום הפיצויים ? צריך לקרוא הפסק דין ולהבין. אנשים קיבלו פיצויים הרבה יותר גדולים מאלו ככה בגדול.

להתראות

אהבתיאהבתי
אל רום

ינואר 15, 2022 at 12:42 pm

ואגב תלמה ולואיז,

הפליה בקבלה לעבודה, זה הדברים הקטנים. הדיכוי של נשים ( בארץ, בטח ובטח בעולם) הוא בעיה הרבה יותר קשה. עשרות מונים יותר קשה.

אהבתיאהבתי
אל רום

ינואר 15, 2022 at 1:18 pm

תלמה ולואיז,

את מפנה ללינק, את צריכה לדעת מה כתבו בו. נדביק פה הכתבה אליה הפנית ( כי אני את הקייס, לא ממש מכיר):

הושג הסכם עם המשטרה: הוריו של סלומון טקה יפוצו ב-1.8 מיליון שקל

פרסום ראשון: בני משפחתו של הנער שמת מירי קצין משטרה בגן ציבורי בקריית חיים תבעו פיצוי בסך 2.5 מיליון שקלים מהמשטרה. בתום משא ומתן בין הצדדים הוחלט על פשרה, בקרוב צפוי משרד האוצר לחתום על ההסכם

כשנתיים וחצי לאחר שסלומון טקה (18) נהרג כתוצאה מירי של קצין משטרה צפויה משפחתו של הנער לקבל פיצוי על סך מיליון ו-800 אלף שקלים. כך נודע אמש (חמישי) ל-ynet ו"ידיעות אחרונות".

התקרית התרחשה בגן ציבורי בקריית חיים. הקצין, שהיה במקום עם משפחתו, טען להגנתו כי חש מאוים על ידי טקה וחבריו. בשלב מסוים הוא ירה מאקדחו, אך משום מה כיוון לקרקע ולא לאוויר. טקה נפגע מנתז ונהרג.

בעקבות מותו התעוררה מחאה המונית, שבמהלכה, לאורך ימים, יצאו לרחובות אלפים מבני העדה האתיופית. הם טענו כי ידה של המשטרה קלה על ההדק כאשר מדובר ביוצאי אתיופיה וביחד עם המשפחה ביקשו למצות את הדין עם הקצין. הקצין עומד בימים אלה לדין באשמת גרימת מוות ברשלנות.

במקביל הגישה משפחת טקה, באמצעות עורכי הדין אביתר קציר וגיורא אבן-צור, תביעה אזרחית נגד המשטרה על סך 2.5 מיליון שקל. עוד בטרם קיבל בית המשפט המחוזי החלטה סיכמו הצדדים על הסדר, שנמצא כעת בחתימות אחרונות וצפוי לעבור בשבועות הקרובים לאישור משרד האוצר.

הסיבה העיקרית להשגת ההסדר הייתה רצונה של המשטרה להימנע מגרירת הסוגיה הרגישה לדיונים משפטיים. הפשרה הושגה בתום מו"מ מאומץ ומייגע. גורמים המעורים בפרשה אמרו כי העובדה שהמשטרה הסכימה לפשרה אינה מלמדת על כך שמדובר בהודאה או בנטילת אחריות מצידה למותו הטראגי של הנער.

נודע כי פרקליטיו של הקצין היורה ביקשו תחילה לעכב את ההליך האזרחי עד לסיום ההליך הפלילי נגדו, אך בית המשפט דחה את בקשתם והורה לנהל את שני ההליכים במקביל. בסופו של דבר בירכו סנגוריו של הקצין על ההחלטה להגיע לפשרה, שכן להסדר לא תהיה שום השלכה על ההליך המשפטי נגדו.

עד כאן הציטוט/ הדבקה:

אז זה הוכרע לא בבית משפט בסוף, אלא, בהסדר פיצויים עם המשטרה והאוצר בהסכם וכו… והם תבעו בבית משפט, על סכום יותר גדול ( 2.5 מליון שקל) אבל בסוף כאמור, הסכם פיצויים, לא תביעה משפטית.

להתראות

אהבתיאהבתי