Photo by cottonbro from Pexels
לינקים בהתאמה:
- להחלטה של היועמ"ש
- תמצית ההחלטה בידיעה באתר משרד המשפטים
- הפגנות נוער גבעות וכדומה
תיק סגור, מעגל פתוח….
11 תגובות על 'תיק סגור, מעגל פתוח….'
-
בהתחשב בעובדה שהם ידעו שאלו יהודים ולא נשקפת סכנת חיים ומוות מהם היו צריכים להתיחס אליהם אחרת ולהזהר יותר. רדיפות משטרתיות גורמות לתאונות ולמוות ועל נהגי משטרה להיות ערים לנושא.
אהבתיאהבתי
-
בהחלט ענק צריך להיזהר במרדפים כאלה.
זה שהם יהודים או ערבים, לא מעלה ומוריד לגבי השוטרים. כך צריך להיות. מישהוא עובר עבירה אל מול עינך, בתורת שוטר, לא מענין אותך צבע עורו, או המוצא שלו.
הם כנראה זרקו אבנים על מכוניות פלסטינאיות. זה מאוד מסוכן. לא פעם בגלל אבנים כאלו שנזרקו על ידי פלסטינאים, אירעו דברים מחרידים. נהגים מאבדים שליטה וכדומה. זה מטורף. זוהי גם עבירה פלילית קשה מאוד.
יחד עם זה, המרדף התנהל, מחוץ לאירוע של זריקת האבנים על מכוניות פלסטינאיות כאמור. ואת זה, היה צריך לקחת בחשבון אולי. האירוע הפלילי המרכזי הסתיים. יושבי הסובארו, ידעו שמשטרה מאחוריהם. אבנים לא סביר שיזרקו עכשיו. אז אולי אפשר היה לגמור עם זה אחרת באמת.
להתראות
-
הנה ענק, כאן תחת הכותרים:
"פיגוע בשומרון: נלחמים על חיי אדל הקטנה"
"החשש שליווה את תושבי השומרון לאחרונה התממש • אם ושלוש בנותיה נפצעו סמוך לאריאל לאחר שרכבן סטה והתנגש במשאית – ככל הנראה בעקבות אבנים שנזרקו לעברן • אדל הקטנה בת השנתיים נאבקת על חייה, אמה במצב קשה • ראש המועצה שומרון: "יידויי האבנים – טרור"
זה לא משחק דבר כזה. אין פה יהודים, פלסטינאים וכדומה. זה מסוכן בטירוף. עבירה פלילית קשה. אנו מדינת חוק. לא איזה חרטה של בננות פה.
כאן:
https://www.israelhayom.co.il/article/78831
להתראות
אהבתיאהבתי
-
עבירת הפרת האמונים או בשמה הארוך יותר:
עבירת סל כוללנית ואמורפית שניתן לתפור לכל כשל אתי או אירוע ציבורי שנוי למחלוקת, אך בפועל, ובניגוד להגיון, לעולם לא תשמש נגד האנשים הכי החזקים במדינה שאין להם איזונים ובלמים חיצוניים או תמריץ להבחר מחדש (בכירי מערכת המשפט) אלא ככלי פוליטי שמופעל נגד נבחרי ציבור כדי שאחרי שנים של חקירות בטענות בומבסטיות של שוחד ושאר ירקות – יאפשר להדיח אותם באלגנטיות מהחיים הפוליטיים ולמנוע מהציבור לבחור את נציגיו בכנסת ובממשלה.
מדהים שהעובדה שמנדלבליט סגר את התיק למשנה שלו לא מספיקה לאנשים. אומרים לכם שגורם אובייקטיבי וחסר פניות בחן את הסיפור ומצא שמשנה שעובדת איתו יום יום באופן צמוד – ובדיעבד גם מתברר שהחזיקה אותו אישית בגרון באותה תקופה – לא עשתה מעשה פלילי, אז למה לא להאמין לו?
אהבתיאהבתי
-
אדם ג.,
ברוך בואך לעפר הארץ.
אתה עושה פיק אפ כמובן, למי ומה שנוח לך. לא מבין בדבר. לא חוקר. אלא פיק אפ ממוחזר עם כל הכבוד.
נניח היה את המקרה של הפרקליטה הבכירה ברקוביץ. הרגו אותה לגמרי. על מה ? על הדלפה ? אפילו לא לענין אישי הדליפה. סתם הייתה אמא מודאגת. הפרקליטות, בתי המשפט, כולם שיפדו אותה. על מה ? על עבירת הפרת אמונים. קולט ? לכתוב שוב אולי:
הפרת אמונים.
והעבירה הינה עבירת סל. פתוחה. שיורית. נכון. אבל:
איפה הפוליטיקאים שהיו צריכים לשנות אותה, לבטל אותה, לא ביטלו אותה במשך שנים ? מה אתה רוצה מן השופטים והפרקליטים לא מובן ?
והעבירה הינה חיונית ביותר. המחשתי פה, כיצד במערכות משפט, בהן אין עבירה של הפרת אמונים, עובדי ציבור, עושים מעשים קשים, ויוצאים זכאים.
אשאיר לינק בהמשך.
ושופטים מאוד מאוד נזהרים עם העבירה. רק כאשר הם משוכנעים, שעובד הציבור, עשה מעשה שברור כשמש שהוא לא ייעשה, הוא מורשע בעבירה. למשל:
חוקר משטרה, שמקיים יחסי מין עם עדה או חשודה שהוא חוקר בעצמו. זה נראה לך כדבר הזה ? אז אין ממש עבירה ברורה לגמרי במצבים מסויימים. לכן יש הפרת אמונים.
כפי שברקוביץ הדליפה. ועל כך הורשעה בעבירה של הפרת אמונים.
כאן על ברקוביץ:
https://he.wikipedia.org/wiki/ליאורה_גלט-ברקוביץ%27
להתראות
אהבתיאהבתי
-
אדם ג,
נמחיש לך, מה קורה, כאשר אין עבירה של הפרת אמונים:
נצטט תיכף מפסק דין אמריקני בעליון. רצו לסגור חשבון עם מושל ניו ג'רזי, להבאיש את ריחו, וביצעו חסימה של גשר בו תנועה אינטנסיבית וסואנת מאוד, הכל בתואנה של ביצוע מחקר סטטיסטי וכו… אלא, שהתביעה האשימה אותם (בהעדר עבירת הפרת אמונים) בהונאה פשוט. הונאה כספית. אבל, פה לא הייתה הונאה מבחינת העליון. ולכן, זוכו.
נצטט העליון בארה"ב:
נתרגם:
השאלה לפנינו היא האם הנאשמים ביצעו הונאה כספית. חבר המושבעים שמעו הוכחות המצביעות ללא ספק על: מירמה, שחיתות, ניצול סמכות לרעה וכו… אבל, החוק הפדרלי הנדון, לא מפליל על כאלו התנהגויות. על פי ההלכה שמיצבנו, נושאי המשרה הנדונים יכלו לעבור על חוקים אלו רק אם הייתה בכוונתם לקבל כסף או רכוש כלשהוא מן הרשות הציבורית.
עד כאן התירגום:
אתה קולט ? מירמה, שחיתות, ניצול סמכות לרעה. ואין, זיכו אותם. למה ? אין עבירה פתוחה של הפרת אמונים שם בארה"ב. בוא נתאר לך המקבילה:
רוצים לסגור חשבון עם ראש עיריית י"ם. סוגרים את כביש 1. טוענים שצריך לבצע מחקר סטטיסטי. אבל, למעשה, רוצים להבאיש את ריחו של ראש העיר. לפגוע במוניטין שלו. לסגור חשבונות.
ועל זה, יזוכו. למה ? אין הפרת אמונים פשוט.
כאן לפסק הדין בארה"ב:
אהבתיאהבתי
-
ובנוסף לויקיפדיה, נצטט מן העליון, בהקשר קצת שונה אבל, על פרשת ברקוביץ:
הפרשה שלפנינו העסיקה את הציבור לפני כעשור, והורתה בפרסום בעיתון "הארץ" כי משרד המשפטים ביקש לקיים חיקור דין לאיש העסקים הדרום-אפריקני סיריל קרן, בנוגע להעברת סכומי כסף מחשבונותיו לחשבון הבנק של גלעד שרון, בנו של ראש הממשלה דאז אריאל שרון ז"ל (להלן: פרשת סיריל קרן). הפרשה נחקרה בשעתו על ידי המשטרה, תוך ליווי צמוד של הפרקליטות, והדלפת פרטים מהחקירה עוררה את זעמו של היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, שהורה לפתוח בחקירה לאיתור ההדלפה. לסופה של חקירה נתגלה כי המערערת, פרקליטה בכירה וותיקה בפרקליטות מחוז תל אביב, שהתמנתה כפרקליטה המלווה בתיק, היא שעמדה מאחורי ההדלפה לעיתונאי ברוך קרא, הוא המשיב מספר 1 (להלן: קרא). אין חולק כי למערערת לא נצמחה טובת הנאה מההדלפה. המערערת העידה על עצמה כי פעלה מתוך מניעים אידיאולוגיים כ"מתריעה בשער", באשר סברה כי זכותו של הציבור לדעת, במיוחד ערב בחירות, על קיומה של חקירה בחשד לשוחד נגד ראש ממשלה מכהן המציב עצמו כמועמד לבחירות הקרובות. כתוצאה מחשיפתה כמדליפה, נאלצה המערערת לסיים את עבודתה בפרקליטות ונשללו ממנה חלק מזכויות הפנסיה. המערערת הועמדה לדין פלילי והורשעה בעבירות של גילוי והפרת חובה ומרמה והפרת אמונים לפי סעיפים 117(א) ו-284 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. במסגרת הסדר טיעון נדונה המערערת למאסר על תנאי וקנס (ת"פ (שלום ת"א) 10106/03 מדינת ישראל נ' ברקוביץ (16.3.2005)). בנוסף, בהליך שהתנהל כנגדה בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין, נגזרה עליה השעייה מעיסוק בעריכת דין לתקופה של שנה וחצי (בד"א 97/05 גלט ברקוביץ נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו).
כאן לעליון:
אהבתיאהבתי
-
כדאי היה לדעת:
בקנדה למשל, יש את אותה העבירה (הפרת אמונים) באותו נוסח ממש:
Criminal code of Canada
Section 122
Breach of Trust by Public officer
כך:
הנוסח ממש זהה לעבירת הפרת אמונים בחוק הישראלי, נצטט החוק פה:
מרמה והפרת אמונים
284. עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו – מאסר שלוש שנים.
אהבתיאהבתי
-
וכפי שציינתי, שופטים נזהרים מאוד מאוד עם העבירה הזו. שופטים קודם כל מחפשים את הנוסח של החוק. להתאים זאת עם המלל של החוק. כאן כמובן, יש בעיה תדיר. לכן, הם נזהרים שבע שבעתיים.
נצטט למשל מערעור פלילי 1877/99, מדינת ישראל נ' חיים בן עטר (עליון):
"העבירה של הפרת אמונים, שיש בה צורך כדי להבטיח מינהל תקין על-ידי עובדים נאמנים לטובת הציבור, היא בעלת אופי גורף ומעורפל. לפיכך, כפי שבית-המשפט אמר לא פעם, יש לנהוג בזהירות רבה עד שמרשיעים עובד ציבור בעבירה זאת. כפי שהשופט בך אמר בע"פ 3954/94 הנ"ל [18], בעמ' 547, "…מטרת המחוקק בעבירה זו לא תושג על-ידי קביעת קנה-מידה מופרז לאחריותו של עובד הציבור בפלילים, אלא על-ידי קביעת מבחן מתקבל על הדעת, ושמירה קפדנית על כך שרמה זאת תושג הלכה למעשה".
אשאיר לינק אחר כך לפסק הדין…….
אהבתיאהבתי
-
-
רק יוער:
הנוסח הישראלי והקנדי לעי"ל של הפרת אמונים, כמעט זהה. כלומר, מהותית זהה, פורמלית לגמרי לא ממש. למשל, פה עונש של שלש שנים. שם, לא יעלה על חמש שנים.
אבל, מהותית, לענייננו, אותו נוסח.
להתראות
אהבתיאהבתי
עפר הארץ 
להשאיר תגובה