כוכבי נ' בר לב נ' הגבעות

ויקיפדיה בית דין צבאי (ישראל), תג היחידה, יחידת בתי הדין הצבאיים

לינקים:

  1. בג"צ פינוי עזה
  2. תקנות ההגנה לשעת חירום
  3. הכתבה בוואללה
  4. חוק סדר הדין הפלילי 1996

7 תגובות על “כוכבי נ' בר לב נ' הגבעות”

  1. אני חושב שכבר התווכחנו בעניין. למעשה בר לב צודק. הצבא הוא הריבון בשטחים והמשטרה וגם בית המשפט לא אמורים להתערב במתרחש בשטחים.

    אהבתי

  2. י.ד,

    לא העלתי פוסט על כך פה אף פעם. אולי אתה זוכר משהו מתמריץ.

    הצבא הוא לא הריבון בשטחים. הצבא הוא הזרוע של הריבון. הריבון זה הכנסת. המחוקק. הצבא פועל על פי חוק כפי שקראת בציטוטים לעי"ל. על פי דין. והחוק, נקבע בכנסת.

    ומי שמבצע ביקורת שיפוטית, ופרשנות לחוק, האם החוק מיושם, ונכון וכדומה, זה בית משפט.

    תקרא שוב בזהירות הציטוטים מבג"צ לעי"ל ובכלל.

    להתראות

    אהבתי

  3. י.ד,

    מצוטט שם, הנה שוב חלק רלבנטי מן הבג"צ, הצבא:

    " ככל רשות מינהלית הוא כפוף לעקרון החוקיות כל פעולה מפעולותיו חייבת לעגן עצמה בהוראת דין"

    אהבתי

  4. רק יוער פה:

    בבג"צ אליו הפניתי לגבי פינוי עזה, בג"צ קבע, שאין לו זמן לרדת ממש לרדת לשורשם של דברים. הפינוי היה קרוב, והיה צריך להכריע טקטית. אסטרטגית אבל , לא היה לו זמן כאמור להכריע (הפסק דין עצמו, קצר מאוד יחסית, 9 עמודים).

    לכן, יש פה עוד מקום לעתירה רצינית בנושא והסדרה משפטית מקיפה של הענין.

    שהרי, נניח שיש מטיילים ישראלים ביהודה ושומרון. מטיילים בשטח שלא הוכרז סגור על ידי הצבא. האם הצבא תהא לו סמכות עליהם, סמכות פלילית ? זה לא פשוט. יש ישראלים מן השטח הירוק, שעובדים נניח ביהודה ושומרון בשטח השחור. האם הצבא תהא לו סמכות פלילית עליהם ?

    נניח כך:

    המשטרה רוצה לעצור אזרח ישראלי, לא תושב יהודה ושומרון, אבל, לעשות זאת, בשטחי יהודה ושומרון, החוק הישראלי האזרחי/ פלילי, לא יהא מקור הסמכות ? ברור שאבסורד.

    אם כך, תהא אבחנה מפלה לכאורה, בין אזרח ישראלי תושב יהודה ושומרון, לבין אזרח ישראלי לא תושב יהודה ושומרון ?

    בסוף המתנחלים יתבעו בהאג על אפרטהייד ? בחיי…..

    להתראות

    אהבתי

  5. בסוף עשוי לקרות משהו אחר, כפי שלא פעם:

    בג"צ יכריע רק לגופו של מקרה ספציפי. כי לא תהא לו ברירה אחרת. ויטען שהמחוקק צריך להסדיר באופן מקיף הענין.

    המחוקק כפי הסאגה המתגלגלת של תקנות ההגנה לשעת חירום ( 1945) למשל, לא יעשה מעשה בענין. יגלגל הלאה תפוח אדמה לוהט. ובסוף:

    יאשימו את בג"צ. במה ? בדיקטטורה אליטית. בהתערבות לא לו בעניינים ריבוניים.

    אלו פארסות מסריחות, שחוזרות על עצמן.

    אהבתי

  6. ורק כדאי היה לגבש ולהבהיר הדברים יותר טוב:

    אין ספק שבר לב צודק במובן אחד(מבלי דעת כמובן צודק):

    חיילים, אשר לנגד עינהם ממש, מאולתר, מתבצעת עבירה בטחונית, לא כל שכן קשה. חייבים להתערב ולהשליט סדר, גם לגבי מתנחלים אלימים אין ספק שכך הדבר. אבל:

    זה רק כאשר זה מאולתר. הבעיה היא נוהל פרוטוקולי ומראש, שהוא חוקי, וחוקתי. לזה צריך הסדרה מקיפה יותר.

    אבל, אם מאולתר, לנגד עינהם, הם צריכים להתערב, ולהשליט סדר ברמה מיידית. לא לעמוד מן הצד, ולצפות בסרט כמובן.

    להתראות

    אהבתי

  7. והסאגה עליה כתבתי לעי"ל, זו המתגלגלת עם תקנות ההגנה 1945, היא זו:

    ששנים מחכים שהמחוקק יעשה מעשה, יבטל את תקנות ההגנה, ויחוקק תקנות חדשות כפי שבג"צ מזכיר ותובע לא פעם. היו הצעות חוק ויוזמות וכדומה. אבל, לא עושה זאת המחוקק בסוף. כך, שבג"צ, אין לו ברירה בנושא.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: