לפנינו הצעת החוק הממשלתית הכה מדוברת, בקשר לחוק האזרחות ואיחוד משפחות וכדומה. כותרתה:

הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב- 2022

אז מה קובעת הצעת החוק:

הצעת החוק, קובעת כלל מסויים, וחריגים לכלל. הכלל מפורט בסעיף 2 להצעת החוק, נצטט:

כלומר שר הפנים לא יעניק לתושב אזור או לאזרח או לתושב של מדינה המנויה בתוספת, לא אזרחות, ולא רישיון לישיבה בישראל, וכנ"ל מפקד האזור שלא ייתן היתר לשהייה בישראל.

האזור, מוגדר בסעיף 1 כ: יהודה ושומרון, וחבל עזה. ומדינה המנויה בתוספת: איראן, לבנון, סוריה, עיראק.

אז עד כאן זה די ברור. אבל, זהו הכלל. לכלל הזה, יש חריגים. חריגים משמע, שכן יינתן היתר שהייה וכדומה, בנסיבות מסויימות מפורטות בהצעת החוק. ואיזה נסיבות? נצטט מסעיף 3, היתר לגבי בני זוג:

נצטט סעיף 4, היתר לגבי ילדים:

היתר לגבי מקרים הומניטריים מיוחדים, נצטט חלק רלבנטי יותר, מסעיף 5:

לשים לב, לסעיף קטן (ה) כאן, הוא מורה אותנו, שיחסי אישות, בן זוג, ילדים משותפים וכדומה, לא יהוו כשלעצמם, טעם הומניטרי מיוחד. נצטט:

אלא שיש חריג לחריג, וזה בני העדה הדרוזית, ברמת הגולן, נצטט את סעיף קטן (2) ממש בתכוף:

כלומר, דרוזים מוחרגים בקשר לאיחוד משפחות בהקשר הזה, ובלבד, שבן הזוג, שוהה כדין בישראל, ומתגורר בשטח רמת הגולן כאמור.

נמשיך עם חריגים חשובים:

סעיף 6, טיפול רפואי, עבודה בישראל, ומטרה זמנית כללית אפשרי הדבר, ובלבד, שלא יעלה באופן מצטבר התקופה, על שישה חודשים. נצטט:

היתר נוסף חריג מענין, הינו זה, ששר הפנים, משוכנע שהאדם העותר להיתר או אזרחות, מזדהה עם מדינת ישראל, והוא או בן משפחתו, פעלו פעולה של ממש, לקידום ענין של מדינת ישראל, או שיש למדינה אינטרס אחר, לתת לו היתר שהייה וכדומה. נצטט סעיף 7:

לא נכנסנו כמובן, לכל הפרטים, אלא רק לעיקר. יצויין פה, שתוקף החוק יהא עד 3 באוקטובר 2022, אבל, הממשלה רשאית בצו, להאריך את תוקפו, ובאישור הכנסת, לתקופה שלא תעלה בכל פעם על שנה אחת (סעיף 11 לחוק).