בַּנְק מֶרְכָּזִי בְּלִי מִרְכּוּז

Photo by Alesia Kozik from Pexels

לינקים:

  1. חוק בנק ישראל
  2. מסמך הבנק המרכזי של קנדה (ניתוח מטבע דיגיטלי וריבונות)
  3. כתבה בג'וריסט תמציתית על המסמך של קרן המטבע העולמית
  4. למסמך קרן המטבע העולמית
  5. על הליברה ( פייסבוק)
  6. שקל דיגיטלי

10 תגובות על “בַּנְק מֶרְכָּזִי בְּלִי מִרְכּוּז”

  1. י.ד,

    שחרור אנשים מן הבנק המרכזי באמת. אבל, עדיין, יש לנו כמתואר בעיה עם המדינה. המדינה תהא בבעיה מסויימת. הבנק המרכזי הוא זרוע של המדינה. ואנשים, יש להם אינטרס וענין, לחיות במדינה חזקה ויציבה וכדומה. ולא תמיד אנשים מבינים, במה זה כרוך. אז זוהי בעיה מסויימת. ואולי באמת, רק מטבע דיגיטלי לאומי, יעשה זאת. אבל, מאידך, מטבע דיגיטלי לאומי, שוב יחזיר שליטה של בנק מרכזי הרי.

    אבל, ישפר מאוד המצב הרי מהרבה בחינות.

    להתראות

    אהבתי

  2. י.ד,

    אז שוב, לפעמים המדינה עצמה, צריכה להדפיס כסף כמובן. כל כלכלה, צריכה לאזן, בין המדינה לבין הפרטים או האזרחים. לאזן בין מספרים לבין אנשים. אי אפשר לראות רק אנשים. ואי אפשר מנגד, לראות רק את המדינה. צריך לאזן בין הדברים לא פעם.

    בכל מקרה, אז אם יהיה מטבע דיגיטלי לא ריבוני, אז מישהו אחר, ידפיס או מעין, או ישלוט מוניטרית בכמות הכסף כלומר וכדומה. זוהי אותה תוצאה, אבל, מבוזרת. אז נשאלת השאלה, איך בנק מרכזי, ישלוט ברמת המחירים. באינפלציה וכדומה, במצב של ביזור השליטה על הכסף.

    להתראות

    אהבתי

  3. כסף הוא מוצר רשת שאיננו תלוי בקיומה של המדינה. למדינה יש משקל בבחירתו (שצריך להסביר כיצד אותו משקל נוצר ואיך הוא דוחה כסף אחר) אבל אם במרחב הבין לאומי יעברו להשתמש בביטקוין ולא בדולר לא יהיה לאמריקאים הרבה מה לעשות.
    המדינה לא צריכה להדפיס כסף. זה עניין פוליטי שצריך להיות מוכרע דרך המערכות הפוליטיות (ולא דרך מערכות סמי מקצועיות).

    אהבתי

  4. י.ד,

    מה לאמריקאים כאן בדיוק לא הבנו ? אלו המערכות המדינתיות. מערכות בהן המדינה שולטת בכמות הכסף. הכסף הוא אמצעי תשלום קריטי בכלכליות מודרניות. מדינה בכלל הינה ארגון שצריך ומתערב בעיצוב הכלכלה המקומית, והבינלאומית. אי אפשר אחרת לעת הזו. ואחד מן הדרכים בהם המדינה מתערבת, זה דרך כסף, והדפסת כסף. הנפקה והדפסה. זה לא ישתנה בקרוב.

    ומה זה קשור לפוליטיקה לא הבנו ?

    או שאתה פשוט לא מבחין בין אסטרטגיה לטקטיקה. על פי החוק (חוק בנק ישראל לעי"ל למשל):

    הממשלה קובעת יעדים. נניח יעדי אינפלציה. כלומר, קביעה פוליטית/ מקצועית כללית אבל. ואילו הבנק, הוא זה, שקובע איך משיגים את היעד. כלומר, מתי מעלים ריבית. מתי מורידים ריבית למשל. בדיוק, כי זה נושא מקצועי. יש גם פחד לגלישה למדיניות פופוליסטית של פוליטיקאים מן הסתם.

    כפי שממשלה קובעת נניח מדיניות ביטחונית מסויימת. אבל, את היישום בשטח והטקטיקה, יקבע הצבא פשוט. הוא תכל"ס יישם זאת בשטח.

    הנה למעשה, כתוב לך, בסעיף 3 לחוק בנק ישראל, שמצוטט בפוסט, שהבנק יעשה מה שיעשה מוניטרית, הכל לפי המדיניות של ממשלת ישראל. תקרא סעיף 3 לעי"ל בפוסט.

    הטקטיקה שלו. האסטרטגיה של הממשלה. זה מארג שלם.

    להתראות

    אהבתי

  5. לטעמי אין שום חשיבות למלחמה באינפלציה (להיפך בנקים מרכזיים הרבה פעמים גורמים לאינפלציה). זו שאלה פוליטית בלבד של כמה מס רוצים להטיל על הציבור דרך הדפסת כסף ומי יהנה מהמס הזה.

    אהבתי

  6. י.ד,

    אין חשיבות למלחמה באינפלציה ? לא מובן. כלומר, אתה מקבל האינפלציה כמובן מאליו (עצם קיומה) וגורס שאין טעם להילחם בה ? לא מובן מה אתה כותב לנו פה? נניח כך:

    אדם מרוויח, 10000 שח' בחודש. נניח שיש תנודות קשות במחירים של מוצרים ושירותים, בגלל אינפלציה מן הסתם. יש מקרים של מאות אחוזים בשנה אפילו אינפלציה.

    כלומר:

    שאדם שמנהל משק בית, משפחה, הוצאות:

    ירויח חודש אחד: 10,000 שח' כאמור. חודש שני 7000 שח'. חודש שלישי 4000 שח', ככה אפקטיבית, מבחינת כוח קניה.

    ואיך הוא יכלכל את צעדיו והוצאותיו תסביר לנו. אין יציבות. אין ודאות. הכל עולה או יורד במקרה הטוב, כפי רכבת הרים מטורפת.

    זה המחשה במיקרו. תאר לך משק שלם.

    זה רק על קצה המזלג, למה נילחמים באינפלציה.

    להתראות

    אהבתי

  7. אינפלציה זו תוצאה של הדפסת כסף של הבנק המרכזי. לא ידפיסו כסף לא תהיה אינפלציה. ואם צריך עוד כסף תמיד אפשר ליצור ערכים נמוכים חדשים – חמש אגורות, אגורה, חצי אגורה וכו'.

    אהבתי

  8. י.ד,

    אינפלציה היא תוצאה של הדפסת כסף ? לא מובן מה אתה כותב לנו פה. הדפסת כסף יכולה לגרום לאינפלציה, זה לא אומר שזה גורם מבלעדיו אין.

    הסיבות הן שורשיות יותר:

    וזה שאין ערך אובייקטיבי למוצרים. ערך מוחלט. מה שקובע הערך, אלו תפיסות מופשטות. כפי זו הידועה למשל:

    היצע וביקוש.

    ביקוש גדול מעלה מחירים. והיצע גדול מוריד מחירים.

    אז זה לא כסף בהכרח. הכסף הוא רק מתווך משוכלל. אלא:

    שאין ערך מוחלט למוצרים. ערך מוחלט ואחיד וקבוע. תלוי כמה רוכשים מבקשים לקנות המוצר למשל.

    שהרי, נניח שהיה מסחר חליפין:

    אז מה ? נניח היית מחליף כבשים בגזר. ככל שיש פחות כבשים, ויותר גזר, אתה תשלם ביותר גזר, על כבשים.

    זה לא משתנה קבוע ואחיד פשוט. אז זה שווה ערך לאינפלציה.

    השאר, לא נגמור פה. אבל, רעיון טוב לפוסט בהמשך.

    להתראות

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: