שלטון החוק, ביטול חוק

לפנינו פסק דין אמריקאי, בית משפט של ערעור, פדרלי, ה- תשיעי במספר.

פסק הדין, מבטל למעשה חוק, או סעיף בחוק (מבטל או מעין, לא ניכנס לסיבוכים, קובע למעשה שהוא לא יכול להיות תקף נניח). זאת הואיל והוא לא חוקתי. בארה"ב, זה קורה תדיר. פה מייללים בלי הרף על ביטול חוקים או סעיפי חוק של בג"צ שעושה זאת במשורה וקמצנות מרשימים ביותר. שם אבל, תדיר קורה הדבר.

תכל"ס:

לא נוכל כמובן להיכנס למלוא הפרטים. אבל, הנאשם מה עשה ? נצטט מפסק הדין:

ועוד ממשיך הדבר:

הנאשם הפעיל ארגון (Americans Helping America Chamber of Commerce בקיצור: AHA). והארגון עזר למעשה, לשוהים בלתי חוקיים לשהות בארה"ב, ולהפוך לכאורה במירמה כמובן על פי התוכנית שלהם, לאזרחי ארה"ב. זה היה בניגוד לחוק, ושני סעיפי אישום ( 17,18) בוססו על שידול נקרא לזה, שידול לשהות או להאריך שהייה בארה"ב, בניגוד לתנאי הויזה.

ב- 2017 חבר מושבעים מצא הנאשם אשם בסעיפים של הונאה במיילים, הונאה כספית נניח, ושידול כאמור כלפי שוהים בלתי חוקיים, להישאר בארה"ב, הכל למען בצע כסף. לפחות 471 קורבנות השתתפו בתוכנית, וכל אחד שילם בין 550 דולר, ל- 10,000 דולר.

זה בתמצית הרקע.

עכשיו, הסעיף עליו מדובר קובע בחלק יותר רלבנטי, את האיסור הבא:

אסור נניח, לעודד, לשדל, להשפיע על שוהה או מהגר, להגיע, להיכנס או לשהות בארה"ב, הכל כאשר המשדל יודע, או שעוצם עיניו מלדעת, שזה מפר חוק למעשה.

אז בית המשפט של ערעור כמובן, גרס שיש לבטל האישומים הנדונים ( 17,18 כאמור) זאת מחמת היותו של החוק, גורף, ובניגוד לתיקון הראשון לחוקת ארה"ב, האוסר על הקונגרס, לחוקק חוק, שיפגע בחופש הביטוי ככה בגדול. למה הוא גורף, נצטט:

It is clear that subsection (iv) covers a substantial amount of protected speech. Many commonplace statements and actions could be construed as encouraging or inducing an undocumented immigrant to come to or reside in the United States. For example, the plain language of subsection (iv) covers knowingly telling an undocumented immigrant “I encourage you to reside in the United States.” Such a statement is protected by the First Amendment. See Williams, 553 U.S. at 300 (explaining that the statement “I encourage you to obtain child pornography” is protected speech); cf. United States v. Rundo, 990 F.3d 709, 717 (9th Cir. 2021) (“[L]ike the Fourth Circuit, we conclude that the First Amendment protects speech tending to ‘encourage’ or ‘promote’ a riot.”).

Photo by Ron Lach from Pexels/ למצולמים אין קשר לפוסט

אם כך, בית המשפט גרס, שברור כשמש, שאיסור כזה על ביטויים כאלו, כלפי מהגרים או שוהים, הוא גורף ביותר, ולא חוקתי. שהרי, הרבה אמירות בנאליות וטריוויליות זה יכסה. תארו לכם, שאדם יגיד ככה סתם לשוהה, אני מחזק ידיך, להישאר בארה"ב. תישאר פה. בסטאלה ככה. הרי אפשר יהיה להגיש כתב אישום נגדו על פי הסעיף הזה. כך גם נניח המחשה עם עידוד לכאורה למהומות. עם עידוד להחזקה של פורנו קטינים וכדומה. גורף מדי.

רק ראוי לציין, שבית המשפט, למעשה, ביטל או עיקר אותו משימוש נניח, למרות שכבר בעבר, הממשלה העמידה לדין על סמך סעיף זה.

חוק שהוא לא חוקתי. הוא לא חוק. ומי שקובע באם חוק הוא לא חוקתי, זה בית משפט. אף אחד אחר לא. כך צריך להיות הדבר. כך הדבר בהרבה מדינות בעולם. כך צריך להיות גם פה.

אנו עוד נקדיש פוסטים מאורגנים לסוגיה הזו. רק המחשה קלילה, מארץ החופש עלק.

רק תוספת: למי שמעונין לקרוא כתבה תמציתית על הפסק דין, כאן בג'וריסט:

https://www.jurist.org/news/2022/02/federal-appeals-court-law-against-encouraging-unlawful-immigration-a-free-speech-violation/

9 תגובות על “שלטון החוק, ביטול חוק”

  1. כשהעם יקבע את החוקה בצורה מסודרת, כשהעם ימנה את השופטים וכשהעם יוכל להדיח את השופטים כמו בארה"ב נעשה השוואות לארה"ב. בינתיים אנו עסוקים עם שודדי ים משפטיים.

    אהבתי

  2. י.ד,

    שוב אתה מתבטא בדעתנות מגוחכת, בעניינים שאתה לא משיג בהם שמץ של דבר הא ? מתי זה ייגמר ? חוקה זה רק לבוש פורמלי לעקרונות יסוד. הייתה ויש חוקה במדינת ישראל, אפילו לפני חוקי יסוד ( שהם כשלעצמם חוקים חוקתיים). למה ? כי תמיד היו עקרונות יסוד. החוקה רק מצהירה ומעלה על הכתב פורמלית, מה שממילא קיים.

    כך ערך יסוד למשל, הגנת הפרטיות למשל, הייתה כזו, לפני חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו למשל.

    איך העם ממנה שופטים י.ד. ? שופטים הם מינויים מקצועיים. העם ממנה רמטכ"ל למשל ? איך ? רמטכ"ל זה איש צבא. חייב להיות איש צבא. כך גם שופטים. חייבים להיות אנשי מקצוע. גם בארה"ב, הנשיא ממנה או מינה נניח השופטים בפסק הדין לעי"ל. ומה פה ? חברי כנסת בין השאר, ממנים שופטים (הוועדה לבחירת שופטים). בארה"ב זה הנשיא בלבד שממנה שופטים, והוא מעין מונרך או מלך. ואילו פה, יש ייצוג לחברי כנסת ממיגוון סיעות. יש נניח ייצוג ללשכת עורכי הדין וכדומה.

    אז פה הרבה יותר ייצוגי ועממי עלק, מאשר בארה"ב בכלל. מה אתה כותב לנו פה ?

    העם מדיח שופטים בארה"ב ? שופטים למשל בעליון בארה"ב, זה מינוי בעיקרון לכל החיים. עיקר המחלוקות שם זה לגבי העליון. ומי ממנה אותם כאמור ? הנשיא, והנשיא בלבד.

    חבל על הזמן איתך י.ד. בחיי….. אם אתה רוצה לחשוף דעתנות מגוחכת בכך, אז אתה בהחלט עומד בזה יפה.

    אהבתי

  3. ד',

    תודה על ההפניה. נושא חשוב מאין כמוהו.

    אתה יודע מה, הפוסט הבא ידון בדברים שכתובים שם. דברים חסרי שחר ממש.

    נעלה על זה פוסט. ממש היום, מקסימום מחר.

    להתראות

    אהבתי

  4. צודק אלרום, באמת לא צריך חוקה. לא ברור למה אהרן ברק כל כך התעקש שחוקי היסוד שלנו יוגדרו כחוקה. הנה הבריטים הסתדרו 1000 שנה בלי חוקה (וגם בלי בית משפט עליון…).
    ועדין מי שממנה רמטכ"ל הוא נבחר ציבור שיכול להדיח אותו מתי שרוצה ואילו אצל מינוי שופטים (והדחת שופטים), נבחרי ציבור מהווים מיעוט מקרב הבוחרים. אני לא בחרתי שום שופט שימנה שופטים אחרים ובוודאי אין לי יד ורגל בגילדה המקצועית של עורכי הדין.
    החוקה האמריקאית בפרק שלישי סעיף 4 קובעת במפורש כי:
    הנשיא, סגן הנשיא וכל הפקידים האזרחיים בארצות הברית, ניתן להדיחם מתפקידם בהליך הדחה והרשעה בגין בגידה, שוחד או פשעים ועוונות חמורים אחרים.
    (כששופטים נכללים כמובן בקבוצת הפקידים האזרחיים)
    כל הדיבורים הללו על השופטים כמינויים מקצועיים הם זריית חול בעיני הציבור.

    אהבתי

  5. י.ד,

    אתה לא מבין מה כותבים לך הא ?

    חוקי יסוד לא מוגדרים כחוקה. החוקה זה ענין פורמלי. לבוש צורני לעקרונות יסוד. עקרונות היסוד, קיימים, חייבים להיות קיימים, גם מבלעדי חוקה או חוקי יסוד. ואהרון ברק לא התעקש להגדיר חוקי יסוד כחוקה אז ממילא. זה ענין של מהות בעיקרון, אל מול פורמליות. ואם התעקש, אין לזה משמעות מהותית. כך או כך, עקרונות היסוד, הם החוקה, וחוקי היסוד הם עקרונות היסוד. זה קשקוש בגרוש. קשקוש סמנטי.

    נניח שיש פה חופש ביטוי כערך יסוד מרכזי. הוא לא כתוב בשום חוק יסוד. לא מעלה ולא מוריד הרבה. זה מעלה ומוריד בעניינים מסויימים, שלא ניכנס אליהם.

    מה זה עדיין לא מובן ? רמטכ"ל הוא איש מקצוע. כך גם שופט. הוא איש מקצוע. רשות מבצעת, ממשלה, באה והולכת, אבל, השופטים נשארים בתפקידם. למה ? הם מינוי מקצועי. אתה לא מבין, שאדם שלא למד משפטים, לא הוסמך וכדומה, לא יכול להיות שופט או עורך דין ? מה פה לא מובן בן אדם ? כך זה בכל העולם כמעט.

    אתה לא בחרת שופטים, כי אתה לא יכול לבחור שופטים. כפי שאתה לא יכול לבחור נניח ניצבים במשטרה, אלופי פיקוד, חשב כללי באוצר וכדומה, כך אתה גם לא יכול לבחור שופטים. מה פה לא מובן ? אי אפשר שכל החלטה, תהא של הריבון הטבעי (העם, הציבור, האזרחים). אין מערכת כזו בעולם. זה לא מתקבל על הדעת. לא יישים.

    אתה פה מביא את סעיף ההדחה ? אתה מבין מה אתה כותב. אפשר לספור על יד אחת, יד של חבלן פגוע, כמה שופטים הודחו כך בארה"ב ( זה רק שופטים פדרלים אגב). ומה ההבדל בכלל ? גם פה אפשר להדיח שופט. בדרכים אחרות אבל. ומי מדיח בארה"ב ? קונגרס, וסנאט. הקונגרס חוקר ומחליט על תהליך הדחה. והסנאט מנהל משפט, ומחליט האם אשם או זכאי.

    נו, אז זה גם כן ייצוגי. העם, הריבון הטבעי, לא בוחר האם להדיח. אלא, גוף ייצוגי.

    לא מובן י.ד., מה אתה כותב לנו פה. שוב ושוב. למה אתה עושה זאת לעצמך ?

    אהבתי

  6. רק הבהרה:

    לחוקה בעיקרון, יש 3 מרכיבים או ווקטורים:

    זהות המדינה, יחסים מוסדיים, עקרונות יסוד.

    לצורך עקרונות יסוד, החוקה בעיקרון היא רק פורמלית יותר. לגבי יחסים מוסדיים (נניח, יחסי גומלין בין בין הרשות השופטת, המחוקקת, ממשלה וכו…) זה קצת שונה. והזהות, גם יותר דומה, להעלאה על הכתב, פורמלית, לגבי מה שכבר ממילא קיים.

    אהבתי

  7. בדמוקרטיה כל אנשי המקצוע באשר הם כפופים לנבחרים וממונים על ידם ומודחים על ידם. בישראל ישנה קבוצת אנשי מקצוע שאינם ממונים על ידי הנבחרים ואינם יכולים להיות מודחים על ידי הנבחרים ולכן ישראל איננה דמוקרטיה.

    אהבתי

  8. י.ד,

    כמה פעמים, צריך להסביר לך מהי דמוקרטיה. כלום לא חודר לך לראש:

    הדמוקרטיה היא שלטון העם באמצעות שלטון החוק. החוק הוא השליט. לא השליט הוא החוק.

    אנשי המקצוע, כפופים קודם כל, לשלטון החוק. לא לנבחרים. אם נבחרים יורו אותם לבצע משהו, שהוא בניגוד לחוק, אסור יהיה להם לבצע אותו.

    מה פה לא מובן י.ד בשם כל הקדושים ?

    זה שאיש מקצוע ממונה על ידי איש נבחר, לא אומר, שאיש המקצוע מציית לו, בבחינת "כזה ראה וקדש". הוא ממונה על ידי הנבחר, על מנת להוציא מדיניות אל הפועל, אבל, לא אם היא בניגוד לחוק או לחוקה. הוא חייב לסרב אז.

    האם אפשר להעלות על הדעת, שאתה לא מבין, ושוב ושוב, דבר כזה פשוט ? איך נסביר לך כל זאת בעדינות תמהני ?

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: