באג האג, איראן והאג…..

בניין בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג /ויקיפדיה

לפנינו תלונה מעניינית שהוגשה לבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג:

ארגון זכויות אדם איראני ( Iran Human Rights Documentation Center (IHRDC)) הגיש התלונה להאג כאמור.

בסיס התלונה, מעשי פשע בינלאומיים חמורים, פשעים נגד האנושות, שביצעו לטענתם כוחות איראניים בסוריה, במהלך מלחמת האזרחים שם.

טוב יתהה התוהה:

לא איראן צד באמנת רומא, וגם לא סוריה, למה יצלח הדבר ? התיאוריה המשפטית שלהם פשוטה:

נכון להיום, יש 650,000 פליטים מסוריה, שברחו לירדן, בגלל, בין היתר, הכוחות האיראנים בסוריה. וזה הענין:

ירדן היא צד לאמנת רומא. כאילו, הפשע הושלם, התבצע בחלקו, על אדמת ירדן, מכאן הסמכות של בית הדין בהאג על הקייס.

יש גם תקדים לכך יש לציין. אורינגים שברחו או גורשו בכוח, מבורמה/ מאיינמר, לבנגלדש. בית המשפט בהאג, קבע, שבגלל שבבנגלדש הושלמה הבריחה שלהם או הגירוש, ובנדגלדש חברה או צד לאמנת רומא, אזי, יש סמכות לבית המשפט.

רק יוער כאן בשולי הדברים:

כפי שהסברתי לא פעם, יש דוקטרינה של הפניה דרך האו"ם ומועצת הביטחון, הפניה של קייס, לבית הדין בהאג ( UN referral). כך אפשר להפנות חקירה לתובע בהאג, גם לגבי מדינה, שהיא לא צד לאמנת רומא. הבעיה כמובן במצב כזה, זה וטו במועצת הביטחון. עד היום, רק שני מקרים: סודאן, לוב. שני האחרונים, מדינות שהן לא צד לאמנת רומא.

מענין מאוד. נעקוב, נעדכן, וננתח.

5 תגובות על 'באג האג, איראן והאג…..'

  1. תמונת פרופיל של תלמה ולואיז
    תלמה ולואיז

    נו באמת אז כל פליט שיברח למדינה שהיא צד יהווה סיבה מספקת להתחיל הליך משפטי נגד המדינה שהיא לא חברה היות והוא סיים את ההליך שלו שם. זה תרוץ קלוש.

    מה דעתך על המקרה הזה

    https://www.loc.gov/item/global-legal-monitor/2011-09-01/china-hong-kong-congo-assets-case-tests-sovereign-immunity/#:~:text=Article%20China%3B%20Hong%20Kong%3A%20Congo%20Assets%20Case%20Tests%20Sovereign%20Immunity&text=On%20June%208%2C%20in%20a,NPC%20Standing%20Committee%20in%20Beijing.

    אהבתי

  2. תלמה ולואיז,

    זה לא תירוץ. זוהי עילה משפטית. זה אפילו תקדים. תקדים בנגלדש כפי שציינתי.

    וזה לא כל פליט. הפשע חייב להיות נרחב, סיסתמטי, מאורגן מן הקודקוד. לא מקרה אקראי של איזה פליט או שניים.

    תודה על הלינק, אקרא, ונראה על מה המדובר באמת….

    להתראות

    אהבתי

  3. רק יוער פה:

    למרות התקדים, לא בטוח שהתובע יקנה זאת, או בית המשפט. זהו רק הטיעון שלהם. נחכה ונראה. במקרה של סין אגב, לא קנו זאת ממש. נחכה ונראה.

    אהבתי

  4. תלמה ולואיז,

    טוב, המאמר שהפנית אליו, דן בגדול בשני עניינים:

    אחד, היחס בין הונג קונג לסין, מבחינת שליטה ואוטונומיה ( מ- 2011 הסיפור מזכיר). בענייני חוץ וכדומה, הסינים בעלי הבית בהונג קונג וכדומה.

    המקרה הקונקרטי המתואר, נסוב סביב סוגיה די ידועה במשפט בינלאומי:

    האם אפשר לתבוע מדינה על מעשה מדינתי ריבוני נקרא לזה (מדגיש: מעשה מדינתי ריבוני). הסינים החליטו בשביל ההונקונגים שלא.

    אלא שצריך לאבחן במשפט בינלאומי, בין מעשה מדינה ריבוני, לבין מעשה של מדינה במשפט הפרטי. נמחיש זאת:

    נניח שמדינה שוכרת בנין לשגרירות שלה במדינה אחרת. עצם השכירות והחוזה הנגזר, הרי הוא בספירה של המשפט הפרטי. או כי אז אפשר לתבוע המדינה. היא כמו כל גוף פרטי אחר.

    אבל, אי אפשר לתבוע מדינה, על מעשה מדינה ריבוני. למשל:

    את מדינת ישראל, אי אפשר על פי החוק, לתבוע בנזיקין (נזק) על פעולה מלחמתית. כי זה לא בספירה של המשפט הפרטי, אלא, הריבוני מדינתי (מעשה המלחמה, או אירוע המלחמה).

    כאן רצ"ב לינק בפוסט שכתבתי בזמנו, תבע הרופא העזתי בקייס הידוע את המדינה, על פגז שהוריד את בני המשפחה שלו וכדומה(מבצע "עופרת יצוקה"). התביעה נדחתה, גם בעליון, בגלל, שזוהי פעולה מלחמתית פשוט. והמדינה לא אחראית בנזיקין על פעולה מלחמתית.

    אז אלו הקטבים:

    מחד פעולה במשפט הפרטי (כפי שכירות בנין) כי אז המדינה היא שחקנית כמו כל שחקן אחר במשפט הפרטי. מאידך, בקוטב הריבוני, אי אפשר לתבוע על פעולה ריבונית קלאסית (שהיא לא בספירה של המשפט הפרטי).

    אלא, שבמאמר שהפנית, כתבו מעט מאוד, ולמעשה כמעט בכלל לא, על אופי הפעולה הנתבעת. רק כתוב שזה יותר מענין מסחרי, ואיזה קרן להשקעות אמריקנית, שתבעה בהונג קונג, נכסים של הרפובליקה הדמוקרטית של הונג קונג. זה יותר סבוך מזה, אבל, אין פירוט.

    אבל, לפחות יש לנו, אבחנות מושגיות כאמור.

    כאן לפוסט שלי בעבר: "טרגדיית המלחמה"

    טרגדיית המלחמה

    אהבתי

  5. רק נצטט מפסק דין של שלום פה:

    "בפסק דינו המנחה של הנשיא ברק ברע"א 7092/04 In Right Of Canada נ' שלדון ג. אדלסון, תק-על, 97(2) 292, נבחנה קיומה והיקפה של חסינות המדינה הזרה בישראל, ונקבע, בין היתר, כי למדינה הזרה או לריבון הזר יש "חסינות מוגבלת" מפני תובענות בבתי המשפט בארץ. חסינות הריבון הזר חלה לגבי פעולות "שלטוניות", קרי פעולות שעושה השלטון תוך הפעלת סמכותו הריבונית, ואינה חלה לגבי פעולות "פרטיות" של המדינה, קרי פעולות שעיקרן בתחום הפרטי, כגון במשפט המסחרי. בהתאם לכך, סכסוכים הקשורים ברכישת מבנים לשגרירות זרה או לשכירתם של מבנים למטרה זו, מצויים בגדרי סמכותו של בית המשפט הישראלי. "

    כאן לפסק הדין. הצגה חלקית שלו רק ( באתר: Psakdin). מי שירצה, יותר מאוחר, אשאיר לינק לפסק הדין השלם:

    https://www.psakdin.co.il/Court/כשירותה-המשפטית-של-שגרירות-לתבוע-ולהיתבע-בישראל#.YhAq9GFByuZ

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: