גם אישה, גם שחורה…..

Ketanji Brown Jackson/Wikipedia.

אז הוא הבטיח ביידן (במהלך קמפיין הבחירות) וגם קיים. לראשונה אישה שחורה שופטת בעליון. גם אישה. גם שחורה. לא פחות חשוב:

היא הייתה סניגורית ציבורית. זה דבר חשוב מאוד. פה גם הרבה נשמעים בטענה, שצריך פה שופטים עם רקורדים בסניגוריה הציבורית, בערכאות גבוהות של בתי משפט וכדומה.

טוב, על פי התפיסה והחלוקה המקובלת לקטיגוריות, היא שופטת ליברלית. לא תשנה את מערך הכוחות השמרני בעליון כפי שנהוג לתפוס הדבר. אבל, ליברלית על פי התפיסה המקובלת.

הייתה שופטת מחוזי(מחוז קולומביה,פדרלי). גם עלתה לבית המשפט הפדרלי לערעורים בקולומביה. זה נחשב המחוז החשוב ביותר בארה"ב. המחוז המימשלי למעשה.

נולדה בוושינגטון. גדלה במיאמי פלורידה. על פי הדיעה הרווחת, מוטה מאוד או תומכת בתפיסות סוציאליות פרוגרסיביות בנוגע ליחסי עבודה או זכויות עובדים ואיגודים וכדומה.

הדבר הממשי באמת שקראתי עד כה עליה:

שהיא הובילה הפגנה, בהיותה סטונדטית בהרוורד, נגד סטונדט אחר, שהעיז להרים את דגל הקונפדרציה במעונות (או למעשה, מחלונה שלה בחדרה שלה במעונות).

אביה היה עורך דין. השפיע עליה מאוד. נצטט אותה ועירובין מן ה- Crime report:

בנאום שנשאה ב- 2017 גרסה שהיא בחרה במקצוע בגלל שבבית ספר יסודי היא הייתה נוהגת לשבת בפינת האוכל עם אביה ולעשות השיעורים כך. אל מול ערימה של ספרים משפטיים, ניצבה הערימה של ספריה שלה הצבעוניים משהו.

זה משפיע. מאוד משפיע. האוירה. ההורים כמודל וכדומה. לא פשוט להגיע למה שהיא הגיעה. לא פשוט בכלל. לא ניכנס פה לסיבוכים פסיכים.

אבל, חשוב מאוד. גם שחורה. גם אישה. סיזיפית. בקיאה. חרוצה. כישורים אינטלקטואלים גבוהים מאוד. מודל חשוב לילדות, נערות, נשים וכדומה.

ועוד איזה פיק אפ מויקי ציטוט:

The United States of America has a government of laws and not of men. The Constitution and federal law set the boundaries of what is acceptable conduct, and for this reason… when there is a dispute between the Legislature and the Executive branch over what the law requires about the circumstances under which government officials must act, the Judiciary has the authority, and the responsibility, to decide the issue.

כפי שאני טורח לא פעם להסביר:

החוק הוא השולט. לא השליט הוא החוק. כך המימשל בארה"ב, הוא מימשל המונע על ידי חוק וחוקים. לא אנשים שולטים. החוק שולט או קובע גבולות ההתנהגות. ולכן, כאשר יש חילוקי דיעות, בין המחוקק לבין הרשות המבצעת לגבי פרשנות החוק, רק הרשות השופטת, היא הפוסקת האחרונה.

רק יצויין, שהשופט סטפן ברייר הודיע על פרישה מן העליון, והיא תתפוס את מקומו.

ג'ו הבטיח, וקיים. מברוק.

לינקים:

  1. ויקיציטוט
  2. ויקיפדיה
  3. Crime report

רק הערה או ענין בדיעבד:

חשוב לצייין, שכל זה טעון אישור הסנאט. המינוי שלה כלומר, צריך להיות מאושר עדיין בסנאט.

4 תגובות על 'גם אישה, גם שחורה…..'

  1. כאשר יש חילוקי דיעות, בין המחוקק לבין הרשות המבצעת לגבי פרשנות החוק, רק הרשות השופטת, היא הפוסקת האחרונה.

    יש פה משהו שמקשה. המחוקק הוא שקבע את החוק, הוא חוקק אותו על פי דעתו טעמו החלטתו. אז איך זה שמישהו אחר בא ומפרש אותו, דהיינו אומר מה הוא התכוון לעשות? זה בערך כאילו שאתה מביע דעה ואני אומרת לך: זה לא מה שהתכוונת להגיד

    אהבתי

  2. היי נירה,

    זה נשמע לאדם מן היישוב אבסורד. נכון. אבל, צריך להכיר לעומק המערכת והתחום בשביל להבין:

    והבעיה הינה זו, שיש סתירות בין חוקים. צריך ליישב הסתירות.

    הבעיה הינה זו, שיש עקרונות חוקתיים. צריך ליישב עקרונות חוקתיים עם חוקים שונים. צריך גם לאזן בין עקרונות חוקתיים שונים. נניח מחד חופש הביטוי, מאידך: זכותו של אדם לשם טוב.

    המחוקק גם מחוקק באופן כללי. אבל, במציאות, צריך להכריע בין צדדים בקייס קונקרטי. ואז, צריך להכריע פעמים רבות, לגבי מצב אותו המחוקק לא צפה פשוט. מצב קונקרטי.

    נניח כך בצורה פשוטה מאוד:

    סעיף 17 (א) לחוק יסוד הממשלה, כך קובע:

    לא תיפתח חקירה פלילית נגד ראש הממשלה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.

    עד כאן הציטוט:

    אז נניח שמישהו יגיש תלונה נגד ראש הממשלה. אז יוצא מלשון הסעיף, מפשוטו של מקרא, שבעצם אי אפשר לחקור. מכיוון שהקצין משטרה שיקבל התלונה, צריך אישור של יועמ"ש לפני שהוא חוקר. אבל, איך היועמ"ש ייתן אישור, אם לא ברור באם יש בסיס לתלונה ועל מה מדובר בכלל תכל"ס. אבל, בשביל לבדוק אם יש בסיס לתלונה:

    צריך לפתוח ולנהל חקירה פלילית, לפני אישור היועמ"ש. אבל, לפני אישור היועמ"ש אין אפשרות לחקור על פי פשוטם של דברים.

    בית המשפט פותר הבעיה. פרשנות פותרת הבעיה. לא המחוקק:

    ואיך ? חקירה מקדימה. ואחריה, חקירה רסמי. אבל ,המחוקק לא כותב לנו:

    חקירה מקדימה, ואחריה חקירה מלאה רסמית. מפשוטם של דברים, יש אבסורד.

    כאן בבג"צ הזה למשל, תוכלי לקרוא על הסיבוך והפתרון לו:

    https://bit.ly/3t8pmzn

    ורק תובנה מנחה:

    לגבי אדם רגיל, אין אישור יועמ"ש על מנת לפתוח בחקירה פלילית. למה נגד ראש ממשלה צריך אישור יועמ"ש ?

    בין היתר, מתוך הבנה של התכלית של החוק או הסעיף, מבינים הפיתרון. אבל, התכלית הרי, לא כתובה בסעיף עצמו. הסעיף המצוטט, לא מסביר, למה צריך אישור יועמ"ש לפתיחת חקירה כנגד ראש ממשלה.

    וזה הענין. למה יש בתי משפט. ורק הם מבינים החוק באמת.

    מעבר לזה, האבסורד תופס גם בחיים עצמם. אדם קרוב אצל עצמו. הוא לא רואה כפי שאומרים לא פעם, את הדבשת על גבו. וראיה אובייקטיבית מבחוץ, מבהירה לו לא פעם, דברים על עצמו, שהוא לא מודע להם. למה ? כי הוא יצור סובייקטיבי, שקוע וגר אצל עצמו.

    החיים מלאים למכביר בהמחשות כאלו.

    כפי שפסיכולוג למשל, עשוי להכיר אותך, הרבה יותר טוב, ממה שאת מכירה ומבינה את עצמך.

    להתראות

    אהבתי

  3. אגב נירה:

    הפוסט הזה רצ"ב לינק שהעלתי בזמנו (תאגיד/ מדינה/ תאגיד) המחשה פנטסטית, חד משמעית, למה צריך בתי משפט ושופטים, ולמה המחוקק לא צופה ויכול בכלל לצפות תרחישים קונקרטיים:

    קריאה של הפוסט, נותנת המחשה ותשובה חד משמעית ממש:

    תאגיד/מדינה/תאגיד…

    להתראות

    אהבתי

  4. ועוד ענין שחשוב להזכיר:

    התפתחות טכנולוגית, ואפילו תמורות חברתיות וכלליות אחרות, מקדימות את מעשי החקיקה. נניח:

    האינטרנט עם כל ההשלכות, הקדים ומקדים בהרבה את מעשי החקיקה בקשר אליו. ודוק:

    סכסוכים פורצים בין אנשים וגופים. ואותם לא מענין שהמחוקק מפגר אחרי ההתפתחויות. צריך להכריע בסכסוך, גם אם המחוקק עדיין לא אמר את דברו.

    בית משפט עושה זאת.

    להתראות

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: