פגסוס. תם ולא נשלם!

ויקיפדיה/ תוכנת פגסוס

באחד הפוסטים האחרונים, כתבנו על ועדת החקירה שהוקמה לגבי תוכנת הפגסוס והשימוש בה, והמימצאים שלה (עד כה)

עכשיו גם הגיע הענין כמובן למשפט נתניהו, וכאן לפנינו החלטת בית משפט בקשר לכך.

כאן עסקינן בעיקרון, בתיק 4000. הבקשה וההחלטה של בית המשפט, סביב שני עניינים מרכזיים:

בקשה לקבלת חומר חקירה. ובקשה לגילוי ראיות חסויות וכדומה.

בקשה לקבלת חומר חקירה, הינה בקשה של סניגורים בהליך פלילי. חומר חקירה, עליו מבוסס כתב האישום, צריך להיות מוגש לנאשם או בא כוחו, על מנת שיוכל לעיין בו, ולהכין הגנתו.

בקשה לגילוי ראיה חסויה, הינה בקשה גם של ההגנה בעיקרון. ההגנה מבקשת מבית המשפט, שראיה מסוימת, שיש עליה חיסיון ואי גילוי ממילא, תיחשף. תיחשף, הואיל והיא חשובה להגנתו של הנאשם. בדרך כלל, החיסיון הוא מטעמים בטחוניים, שלום הציבור, יחסי חוץ, אי רצון לחשוף שיטות פעולה, מודיעים וכדומה.

זה מה שההגנה כעת במשפט נתניהו מבקשת כאמור בהחלטה שניתנה לפנינו:

בקשה להסרת חיסיון על ראיות מסויימות. וחומר חקירה הנוגע לפגסוס והשימוש בו וכו….

נצטט מן ההחלטה:

ועוד:

אז לחלק מן הבקשות בית המשפט נענה. לחלק לא (מסיבות בטחוניות, מפחד של חשיפה של אמצעים וכדומה) הכל כמפורט בהחלטה. בחלק מן המקרים, יש השחרה או צנזור או פרפרזה. משמע: חלקים מסויימים מן הראיות החסויות, מצונזרות, וחלקים ניתנים לפרסום. ופרפרזה זוהי מעין תמצית כותרית מבלי לרדת לפרטים, של הראיה או טיבה וכדומה.

זוהי בקרה שיפוטית קלאסית שדואגת למידתיות. מסתבר כמובן, שמה שנראה חסוי בעיני המדינה, לא תמיד כך הוא בעיני בית המשפט. ויש לדאוג להגנה של הנאשם כמובן. אז בית משפט, מחליט מה כן, מה לא, במעמד צד אחד, או במעמד עצמו בלבד. במעמד צד אחד, משמע, רק השופט נניח, והתביעה במקרה זה דנים ונשמעים בדבר. ההגנה לא יכולה להשתתף ולהיות נוכחת בדיון.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: