סוף ערכי אכן, לסוף טראגי

ויקיפדיה/ משטרה צבאית חוקרת

אז בית המשפט העליון, שם בפסק דין קץ לסאגה המשפטית שהרעישה באמת התקשורת והציבור, בנוגע לפרשת התאבדותו הטרגית של הלוחם ניב לובטון ז"ל.

נתחיל עם רקע כללי עובדתי תמציתי:

ניב ז"ל חייל בגבעתי. לענייננו הוא היה בקורס מכי"ם. הוא זומן למצ"ח (משטרה צבאית חוקרת) ומטרת הזימון הייתה לגייס אותו כמודיע או מקור מודיעיני. מקור מודיעיני על חבריו ליחידה ממש. בפגישה כאמור, הוא מסר מידע, ואף חתם על מסמך הסכמה לשמש מקור מודיעיני. כל זה הכניס אותו לסערת רגשות קשה מאוד על פי הסברה. חשוב לציין, שרכז המודיעין ששוחח איתו בטלפון לאחר מכן, הבין שהוא נסער מאוד, ולא לחץ עליו. גרס בפניו, שאין בעיות. הוא יכול לרדת מן ההסכמות. לבטלן. ממש כאילו לא ניתנו. לא קרה כלום. לא הורגש כלום כמעט מבחינת מצבו הנפשי של ניב ז"ל. עסקים כרגיל עשה רושם על פי עדויות שונות בתכוף לשיחה במצ"ח כאמור. אבל, ייתכן שמשהו עורר זאת, בשיחה מסויימת, והיווה הטריגר אולי להתאבדות ממש. אולי. נצטט מה בדיוק:

עד כאן הציטוט:

באותו היום, בשעה 17:00 לערך נשמעה בבסיס ירייה בודדת, לא ברור אם זוהי יריית ההתאבדות, אבל, כנראה. אז, אולי יש קשר מה שנראה כטריגר, לבין ההתאבדות. אולי.

טוב, מכאן מתחילים תחקירים על גבי תחקירים, וסאגות משפטיות וכדומה. הצבא לא חסך בתחקירים מעמיקים ביותר, ואף הופקו לקחים רבים. כל הכבוד (מכאן הכותר של הפוסט: סוף ערכי, לסוף טרגי).

לא נוכל כמובן להיכנס לכל הפרטי פרטים פה. מה שחשוב לציין ככה בקשר לעליון:

מדובר על הליך מאוחד. גם ערעור על מחוזי מינהלי. וגם בג"צ. פשוט איחדו בעליון בין שני ההליכים.

בבג"צ ההורים של ניב ז"ל, מבקשים שהאחראים במצ"ח, יואשמו גם באחריות למותו. ולא רק בכך, שהם הסתירו את עובדת היותו של המנוח במצב נפשי נסער לאחר הפגישת גיוס. הם עצמם (רכזי מודיעין) היו מודעים לכך שהוא במצב לא פשוט, ודיברו בינהם על כך, אבל, לשאלות ממונים וחוקרים בתכוף לאירוע, לא ענו ופירטו בקשר למשהו חריג אצל המנוח אחרי הפגישת גיוס. הם עמדו לדין על משהו אחר, ולא על אחריות ישירה למותו. נצטט:

עד כאן הציטוט:

אז על כך בג"צ ההורים. שיעמדו לדין על אחריות ישירה למותו של ניב.

הערעור המינהלי לעומת זאת, נוגע לדבר פשוט:

ההדחה של מפקד מצ"ח באר -שבע, רס"ן גלעד פרנקן. המחוזי בתל אביב, ביטל ההדחה בעקבות צעדים פיקודיים נגדו. למה ? מכיוון שכללי הצדק הטבעי, זכות השימוע וכדומה, לא היו תקינים בהליך שהתנהל נגדו. ולכן, המחוזי ביטל זאת. אבל, הצבא והרמטכ"ל לא מוכנים לקבל את ההחלטה הזו של המחוזי. זוהי התערבות בעניינים מקצועיים פיקודיים לגבי דידם, ומכאן הערעור שלהם לעליון.

ותכל"ס:

אז הכל נדחה. בג"צ ההורים נדחה. הערעור של הצבא גם נדחה. זה מקרה נדיר יחסית, שבו השופטים מתערבים בשיקול הדעת של רשויות מינהליות ציבוריות. כאשר נפגעים כללי הצדק הטבעי. כאשר הדברים לא נעשו על פי הנהלים והפרוטוקול, בית משפט מתערב.

השופט סולברג הסכים עם פסק הדין של הנשיאה חיות פה (וגם שטיין). בציבור, יש לו לסולברג איזה תדמית עלק ימנית, שמרנית, או שופט שמחזיק בגישה השוללת התערבות בג"צ או בית משפט בענייני שלטון וממשלה וכדומה. זה קרפ. מיתוס מגוחך. כאן למשל היה צריך להתערב. והוא הסכים עם כך, ללא סייג. ומסכם כל זאת עילאית. נצטט אותו:

וזהו. כפי שאני מסביר לא אחת. אין שופט ימני, שמאלני, מרכז וכדומה. זה קרפ. יש רק מקרים נדירים מאוד, של ואקום חקיקתי הלכתי, אז שופטים עשויים להתנשנש קצת על אידיאולוגיה כאילו אישית (וגם זה לא ממש). אלו מקרים נדירים ביותר, שחבל לבזבז זמן עליהם. אל תקנו את הקרפ הזה מכל מיני שרלטנים למינהם. שופטים עושים עבודתם על פי חוק. על פי הלכות פסוקות. ממש כמו פקידים. רק מתוחכמים בטירוף כפי שהסברתי לא פעם. פקידות מתוחכמת לעילא.

2 תגובות על “סוף ערכי אכן, לסוף טראגי”

  1. תודה נירה.

    אין בעיה עם דברים כאלו נירה. את יכולה להשאיר תגובות שונות בפוסט האחרון. זה לא משנה או מפריע לכלום.

    תודה על הלינק, נקרא ונתרשם….

    להתראות

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: