יֵשׁ רָשׁוּת, וְיֵשׁ רְשׁוּת לְכֶסֶף

ויקיפדיה/ הרשות הפלסטינאית

לפנינו פסק דין מענין, בקשר לחשיפת מידע על הסכם הלוואה מישראל, לרשות הפלסטינאית.

טוב, מן המפורסמות הדבר:

ישראל מחזיקה את הרשות הפלסטינאית בהרבה מובנים. שיתוף הפעולה הבטחוני מועיל מאוד לישראל. כאוס שם, שליטה של החמאס, לא ממש אינטרס ישראלי כמובן. יש להם גם בעיה של התמודדות עם הקורונה וכו…. אבל, לא בכך אנו עוסקים:

אנו עוסקים בפסק דין כאמור, של המחוזי בירושלים. העותרת:

לביא, זכויות אזרח, מינהל תקין ועידוד ההתיישבות (ע"ר) נ' מדינת ישראל – משרד האוצר.

ושוב אותה דילמה ידועה שכבר כתבתי עליה בהקשר של ה- Black sites בארה"ב:

התפרסמו מזה כבר ידיעות בתקשורת, למה למנוע מידע מאנשים ? העותרת רוצה מידע על ההסכם הלוואה הזה (ע"ס 800 מליון שח' על פי הנטען). למה שלא יפרסמו רשמית הדבר? למה שלא יפורסמו פרטים שיש בהם ענין ציבורי רב מאוד? מה פתאום בכלל לטענתם, לתת לרשות הפלסטינאית הלוואה ? שתשלם לשהידים הכסף ? איך פרסום הסכם כזה לציבור, יפגע באינטרס המדינה, או יפגע ביחסי חוץ של המדינה? אולי טוענים העותרים:

זה יגרור ביקורת ציבורית על הממשלה, אבל, איך זה בדיוק יפגע במעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית ? איך בדיוק זה ישרת את אויביה כפי טענתם ? איך בדיוק זה יפגע ביחסים עם צדדים שלישיים לא מובן להם ?

מכאן העתירה שלהם כאמור. שייחשף הדבר, ויהיה דיון ציבורי הוגן ושקוף.

השופט דן בדבר במעמד צד אחד (משמע, בלי נוכחות העותרים או באי כוחם, מחמת סודיות) והגיע למסקנה שזה בהחלט עלול לפגוע באינטרס הבטחוני הישראלי וביחסי החוץ, באם פרטי הסכם ההלוואה יתפרסמו. השופט השתכנע לחלוטין עושה רושם.

נצטט אותו:

עד כאן הציטוט:

ושוב נחזור על אותה האבחנה מבחינת בתי המשפט פה, ובארה"ב, אבחנה שבין פרסום רשמי רסמי, לבין פרסום ערטילאי יותר בכלי התקשורת. פרסום שמשאיר הרי ספק מקנן ומכרסם, לא מבוסס ממש, לבין פרסום חותך, פורמלי מצד הרשויות המוסמכות וכדומה:

נצטט:

עד כאן הציטוט:

טוב, בדבר אחד אין ספק. גם אם לא נדע פרטי ההסכם, לא נדע הסכומים, הריבית או הקיזוזים וכדומה בקשר להלוואה של מדינת ישראל לרשות הפלסטינאית, עדיין, המודיעין הישראלי, ראשי מערכת הביטחון, משוכנעים עד כה, "בריבית" השוטפת שהרשות הפלסטינאית עד כה שילמה למדינת ישראל, בדמות שיתוף פעולה בטחוני. יעיל מאוד יחסית. לפחות זה. פה אגב, יש מעט מאוד חילוקי דיעות בקשר לכך.

2 תגובות על “יֵשׁ רָשׁוּת, וְיֵשׁ רְשׁוּת לְכֶסֶף”

  1. מעניין מה יקרה כשמחמוד עבאס ימות. איך זה ישפיע על היחסים אתם. הם עוד יגידו שהוא המשטר הקודם ולא יחזירו את ההלואה. כמו שהרוסים עשו.

    אהבתי

  2. היי איימי,

    הענין הוא, שזה מה שההלוואה מנסה למנוע. סיכון מן הסוג הזה. המחשבה מאוד פשוטה למעשה:

    צריך לתחזק הרשות. צריך לשלם משכורות לשוטרים ואנשי ביטחון וכו… או אז, יש שיתוף פעולה בטחוני עם ישראל. יש רצון מצידם, לא לדרדר המצב. אז זה הסיכון בדיוק שהלוואה כזו באה למנוע. מי שזוכר, צוק איתן, היה בין היתר, בגלל משכורות למועסקים על ידי מנגנוני החמאס.

    אם כאשר עבאס ימות, זה בדיוק יהיה השיקול של היורש שלו. אותו שיקול. להימנע מכאוס. להימנע מהשתלטות החמאס. לשמר המנגנונים. ושיתוף פעולה בטחוני עם ישראל, ישמר המנגנונים והשקט היחסי ברשות הפלסטינאית.

    זאת יש לדעת:

    ברגע שנשק של הרשות, ברגע שאנשי ביטחון ברשות, יופנה יופנו או יוכלו להיות מופנים נגד ישראל, זה יהיה תחילת הגיהנום. אינתיפאדה שלישית, מן הגיהנום. וזה מה שישראל מנסה למנוע.

    לא מובן רק איזה הלוואה של הרוסים או כדומה.

    להתראות

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: