אין הכרה, אין הקצבה

Photo by Julia M Cameron/ pexels.com

לפנינו פסק דין של בג"צ. נדביק כותרי הייחוס (הלינק לפסק הדין, מוטמע גם בתוך ההדבקה):

אז מה קורה פה ? העותרים לעי"ל, מבקשים שבית ספר יסודי בשם אלקאסמי שבעיר באקה אל- גרביה יוכרז כ- "מוסד מוכר" ויקבל תקציב מן המדינה. משרד החינוך סירב.

לשר החינוך ככלל, ישנה סמכות, להכיר במוסד חינוכי פרטי, כמוסד מוכר, ואף לתקצב אותו. אלא, שיש לו גם סמכות כמובן, לא להכיר במוסד כזה.

החקיקה הרלבנטית (מעבר ל- חוק חינוך חובה) הינה תקנה 3 לתקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים) התשי"ד- 1953. נצטט אותה (או חלקים רלבנטיים ממנה למעשה):

תנאי ההכרה

  1. (א) מוסד חינוך לא יוכרז כמוסד מוכר אלא אם נתמלאו תנאים אלה:

ולענייננו, כלומר, מתי השר לא יכיר במוסד כזה כאמור, נצטט:

(א1) נתקיימו התנאים בתקנת משנה (א), וראה השר כי הכרזה עלולה לפגוע במערכת החינוך הממלכתית, רשאי השר שלא להכריז על המוסד כמוסד מוכר; לצורך כך רשאי השר לשקול כל שיקול שלדעת השר נוגע לעניין, ובין השאר, שיקולים חינוכיים וכלכליים, לרבות אלה:

(1) סגירה צפויה של כיתות, מוסד חינוך או מוסדות חינוך במערכת החינוך הממלכתית;

(2) פגיעה צפויה במספר התלמידים או בשיעורם במערכת החינוך הממלכתית;

(3) פגיעה צפויה בהרכב האינטגרטיבי של התלמידים במערכת החינוך הממלכתית; בפסקה זו, "הרכב אינטגרטיבי", משמעו הרכב התלמידים בכיתת הלימוד באופן המשלב תלמידים בעלי יכולות למידה שונות ומשכבות חברתיות-כלכליות מגוונות;

עד כאן הציטוט:

אז המחוקק אמר דברו באופן ברור ביותר. שר החינוך רשאי לא להכיר. גם לא לתקצב מוסד כזה. וגם נקוב הדבר: מה השיקולים באופן כללי ביותר, ששר צריך לשקול ( פגיעה במערכת החינוך הממלכתית ככה בכללי).

אלא מאי:

במקרה שלנו, משרד החינוך, לא נותן נימוקים ברורים. לא מפרט באופן ענייני, למה זה הוא מסרב להכיר במוסד הספצפי הזה. הכסף הוא כסף ציבורי. יש להחיל אמות מידה שיוויוניות בחלוקת כספים. יש לשקול שיקולים הוגנים. ממלכתיים. לא שיקולים שרירותיים.

תארו לכם:

שמפלגה מסויימת עולה לשלטון. ושירותים ממלכתיים, בסיסיים, ניתנים על פי שיקולים פסולים של השתייכות מפלגתית. תארו לכם, שאדם מזוהה עם מפלגת הליכוד, לא יונפק לו דרכון, בגלל שהוא מן הליכוד, והמפלגה בשלטון, הינה מפלגת העבודה נניח. אלא מאיי: כפי שקורה לא פעם, הנימוקים בטח לא יהיו במפגיע (מדגיש: במפגיע) שאותו אדם מסורב, הוא פעיל ליכוד נניח. אלא, הרשות המבצעת, תסווה זאת ( מדגיש: תסווה) באיזשהם נימוקים ציבוריים ערטילאיים.

ברור כשמש, שבית משפט יתחרע עליהם. ויורה אותם, לנמק באופן פרטני, עקבי, את הנימוקים, ואת התשתית העובדתית התואמת את הנימוקים, וירים מסך מאחורי המסווה הזה.

זה בין היתר (מדגיש: בין היתר) מושג "הסבירות" שאנו שומעים עליו לא פעם, בהקשרים מעוותים וקלוקלים:

איזה שיקולים שקלה הרשות או הגוף הציבורי, כאשר הפעילה שיקול דעת וקיבלה החלטה, לא כל שכן, החלטה שפוגעת באזרחים. האם הפעילה את שיקול דעתה באופן שיוויוני. ממלכתי. עקבי. מפורט. תוך התבססות על כל העובדות הרלבנטיות וכדומה. ואם לאיו, זה לא חוקי ! למה ? או הפרת אמונים פלילית. או, אזרחית מינהלית: נהגה באי שיויון והפליה. אי שיויון והפליה אסורים, הם מעשה לא חוקי. אז חוקי וסביר, אחד הם. רק הסבירות כפי שהסברתי, הינה האקסטנציה של החוקיות. המעשה הפרטני של החוק, הינו הסבירות או אופן ההפעלה של שיקול הדעת. ואנו עוד נעלה על כך פוסט נפרד ומאורגן כדבעי.

זה מה שקרה פה. לא היו מובנים הקריטריונים של משרד החינוך, להתעלמות מבקשות המוסד, לתקצוב והכרה. צריך היה להביא נתונים. עובדות. המאשרות והמנמקות את אי ההכרה, או מה בכלל הקריטריונים. אלו הרי כספי ציבור, שצריכים להיות מחולקים באופן הוגן ושקוף.

בעקבות העתירה אכן, משרד החינוך גיבש קריטריונים (למרות שהעתירה עצמה נמחקה, ושמורות לעותרים, הזכות לעתור בהמשך). הואיל וזה גרם לגיבוש קריטריונים, העתירה תרמה לשלטון החוק או לענין ציבורי חשוב, אזי, הושתו הוצאות משפט על המשיבים (משמע: המדינה, שר החינוך, משרד החינוך).

נצטט:

עד כאן הציטוט:

במקרה הזה שלפנינו, נצטט:

אז זה בית משפט! זוהי סבירות (לא ממצה כאמור, רחוק מזה). ומה אתם חושבים ? היו שם בהרכב שלשה שופטים מן הימין המובהק ממש (ואפילו מה, המשיחי אפילו). אתם חושבים שעניין אותם ימין שמאל ? ענין אותם אולי מישהוא יחשוב, שזה בית ספר ערבי ואללה ? זה מגוחך עד כדי אימה. רשות ציבורית, צריכה לנהוג בשקיפות, שיוויוניות, ממלכתיות, חוקיות, וסבירות. כל השאר, סיפורי אלף לילה וקהווה שאתם קוראים בערימות.

8 תגובות על “אין הכרה, אין הקצבה”

  1. arikbenedekchaviv ,

    לא ברור מה היו השיקולים של משרד החינוך למנוע הכרה והקצבה. לא ברורים הקריטריונים. מה מסתתר מאחורי ? זה עוד לא נחקר ממש כרגע עד הסוף. ייתכן ששיקולים לגיטימיים וחוקיים, ייתכן שלאיו. מה שברור, זה שהעתירה גרמה למשרד החינוך כאמור, לגבש קריטריונים.

    לא רוצה כרגע לחשוד בכשרים אולי, ולטעון להפליה כנגד המגזר הערבי.

    אבל, הפוסט מביע בעיה עקרונית, שגוף ציבורי, מפעיל שיקול דעת. מגיע להחלטה. אבל, ההחלטה הזאת, לא מבוססת כדבעי. לא קוהרנטית. לא ניזונה מתשתית עובדתית סבירה. לפעמים זה מסווה, למדיניות נניח מפלה. או סתם שיקולים זרים אחרים.

    בית משפט אז יתערב. חייב להתערב. לזה יש בתי משפט.

    להתראות

    אהבתי

  2. בוקר טוב
    לא העלת כלום לאחרונה אני מקווה שאתה בקו הבריאות

    מהפוסט האחרון של הינשוף:

    עוד נושא שאני מאד מוטרד ממנו – וכמעט אף אחד כאן לא מדבר עליו – הוא כתב האישום המתרקם כנגד ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג. שיחות שניהלתי עם חוקרים שמתמחים במשפט בינלאומי פלילי העלו כי טענותיה המשפטיות של ישראל בכל הנוגע לחוקיות ההתנחלויות אינן מחזיקות מים. אם יוגש נגדה בסופו של דבר כתב אישום, הרי שזה ילווה בצווי מאסר סודיים כנגד בכירים ישראליים בעבר ובהווה, לרבות בכירי משק וכלכלה. כל מדינה שחברה בבית הדין הבינלאומי חייבת לאכוף את צווי המעצר הללו, תופעה שיכולה לגרום לעשרות אלפי ישראלים, כולל מדינאים, אנשי עסקים בכירים ואפילו ראשי עיריות ומועצות, לחשוב פעמיים האם הם מעוניינים לחצות את גבולות המדינה. לופ שכזה יביא לבידוד בינלאומי גובר ופגיעה כלכלית ניכרת.

    ותגובה:
    בנוגע לחוקיות ההתנחלויות, האם ישראל חתמה על אמנת ז'נבה הרביעית? על מה אתה מתבסס בנוגע לאי חוקיות? אשמח לשמוע פירוט אם לא מדני אז ממישהו שיש לו ידע במשפט פלילי בינלאומי.

    https://dannyorbach.com/2022/04/09/%d7%9e%d7%9c%d7%9b%d7%95%d7%93-2022-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%a7-%d7%94%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%a8-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%96%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%94%d7%a4%d7%9c%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%aa/

    אהבתי

  3. ד',

    הכל בסדר. תודה על הדאגה וההתענייננות.

    כתב אישום בהאג הפלילי, לא מוגש אף פעם נגד מדינה. רק נגד אינדיוידואלים. אין דבר כזה כתב אישום נגד מדינה.

    אין צווי מעצר סודיים.

    זו לא יכולה להיות כמות ממש גדולה של צווי מעצר. בהאג הולכים על ראש הנחש בעיקרון.

    צווי מעצר כאלו, מחייבים אכן מדינות חברות, לעצור הבכיר המבוקש. אבל, לא תמיד זה כזה פשוט, בגלל, שיש הטוענים, ולא בצדק כלל, שהחסינות של ראש מדינה, גוברת על צווי המעצר.

    אלא, שגם מדינות לא חברות כלל אגב, מקבלות התראה ובקשה לעצור הבכיר. אבל, הן לא חייבות לכאורה. זאת אומרת, שאם אינדונזיה ( כפי שקרה למשל עם נשיא סודאן לשעבר, אומר אל בשיר) לא חברה באמנה, אבל, ראש הממשלה הישראלי ייסע אליה, היא תקבל התראה לפני ( אינדונזיה) ותתבקש לעצור ראש הממשלה הישראלי. אבל, שוב, היא לא חייבת לכאורה.

    לגבי התנחלויות. יש פסיקה של בית הדין הבינלאומי בהאג (לצדק, לא הפלילי) שהשטחים פה, יהודה ושומרון, הם שטחי כיבוש. כך או כך, נרכשו על ידי הפעלה של כוח צבאי. נכבשו. אז:

    למעשה, אם השטח כבוש, אסור לקיים בו פעילות אזרחית ריבונית כזו כפי התנחלויות. אסור להעביר אזרחים של הכובש, לשטח הכבוש וכדומה על פי המשפט הבינלאומי. זה על פי ג'נבה, ורומא.

    וחתומים אמנם על ג'נבה. אבל, זה לא משנה, שהרי עסקינן בכלל של משפט בינלאומי מנהגי. כלומר, זה מחייב מדינות, גם בלי חתימה ואשרור של אמנה.

    להתראות

    אהבתי

  4. כאן למשל רצ"ב לינק, הבקשה של בית המשפט של קדם משפט בהאג (פלילי כמובן) לאינדונזיה, לעצור את אומר אל בשיר ( נשיא סודאן כאמור, לשעבר):

    יש ללחוץ כדי לגשת אל CR2015_03993.PDF

    פה למשל, העלתי פוסט בזמנו, על איזה סוגיה או היתכנות די מגוחכת (וגם די רצינית) לגבי צווי מעצר על בכירים ישראלים:

    קטע במוקטעה. אין טעות!

    להתראות

    אהבתי

  5. וכמובן שאין מה לדאוג פה. פה בבלוג נסקר כל מה שנוגע להאג הפלילי בקשר לישראל…….זה יהיה אישית לוחצת ממש.

    אהבתי

  6. וכמובן, מה שאני כותב פה, זה ככה בתמצית של תמצית. דברים יותר סטנדרטיים, מקובלים בקרב מלומדים וכדומה. זה לא כזה פשוט בסך הכל. זה מורכב עד מאוד. נעלה על כך פוסטים מאורגנים כמובן.

    אהבתי

  7. אגב, לכל המעונין, הכי טוב יהיה, לקרוא ולהבין את הפסיקה של בית הדין הבינלאומי בהאג, לגבי גדר ההפרדה, ובכלל יהודה ושומרון וכו….

    כאן, מסמך של האגודה לזכויות האזרח ( משפטי לבג"צ, כתוב בעברית כמובן) הם מנתחים, מעמוד 5 והלאה, את הפסיקה של בית הדין כאמור.

    לא להתעצל. לקרוא. אפשר לשאול כאן אם לא מובן משהו. והכל יהיה הרבה יותר מובן:

    אז כאן לינק, מעמוד 5 כאמור:

    יש ללחוץ כדי לגשת אל gader_hague.pdf

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: