לפנינו פסק דין מענין וחשוב של בג"צ.

דנו בפוסט לאחרונה ברגישות הבלתי נתפסת של הר הבית, ובכלל העיר העתיקה.

לא ארוך. לא ממש מורכב. אבל:

מזה זמן, ובכלל תדיר כך, שאמצעי תקשורת פלסטינאיים ואחרים, מזהירים מפלישות של מתנחלים להר הבית וחילול המקום לשיטתם, על ידי תוכניות להקרבת קורבנות על ידי מתנחלים יהודיים.

נשמע קצת הזוי ללא מעט ציבורים. אבל, זה אמיתי. לא ממש נרחב. אבל אמיתי.

אז פה בבג"צ לפנינו, שמשון רפאל מוריס, יו"ר תנועת "חוזרים להר", נתפס לא מעט פעמים, עם גדיים המיועדים מן הסתם להקרבה בהר הבית (ראה ויקיפדיה סקירה מעניינת).

המשטרה וכוחות הביטחון, לא יכולים לאפשר זאת כמובן. הוצא עליו צו הגבלה, לבל יתקרב פה בחגים לאזור הר הבית, ובכלל העיר העתיקה.

הוא טוען הבחור, שזה מעקף מניפולטיבי. צריך להתמודד איתו בהליך פלילי. לא מינהלי ועל ידי שימוש גורף בתקנות ההגנה לשעת חירום, וצוים של אלוף פיקוד העורף וכדומה. אבל, בית משפט הזכיר לו, שמדובר בהליך מניעתי. כאשר עסקינן בהליך צופה פני עתיד, שנועד למנוע עבירה או הפרת סדר, פגיעה בביטחון וכו… משתמשים בהליך מינהלי לא פעם (כפי מעצר מינהלי).

נצטט קצת מן הבג"צ, מה הוא תיכנן לכאורה הבחור, בזמן הרמדאן והפסח:

עד כאן הציטוט:

אז לפעמים, זה אכן כך. כך ולא אחרת ממש.

רק כמובן, שלהקריב קורבנות כך בהר הבית, מעבר לשאלה של ביטחון לאומי, יש פה גם סוגיה הנוגעת לבריאות העם ותקנותיה. דברים כאלו לא עושים בצורה כזו. זה צריך להיות מפוקח ועומד בתקנות בריאותיות וכדומה. זה אבסורד. אבל, משני לעומת התבערה שזה יכול לייצר כמובן.