מי שלא שמע, יוסי ביילין ו- חיבה חוסייני ( נושאת ונותנת פלסטינאית לשעבר, עורכת דין) ועוד אחרים, יזמו לאחרונה תוכנית שלום לפתרון הסכסוך הישראלי הפלסטינאי.
התוכנית הוצגה למזכ"ל האו"ם. למחלקת המדינה האמריקנית וכדומה.
פה פחות שמעו על כך באמת.
טוב, ישראלי מצוי, לא ייתן הרבה סיכוי בגרוש לתוכנית כזו. זה נכון. אבל, צריך לברך על כל יוזמה. האם זוהי היוזמה אבל ? ממש קלוש.
לפני תגובה פלסטינאית אופיינית, קצת על עיקרי התוכנית (לא ממצה כמובן):
- התוכנית מתגאה בנראטיב תנכ"י משותף. לראשונה לטענת יוסי ביילין. כלומר, חיפשו המשותף, לא המפריד. נניח אברהם אבינו.
- התוכנית נושאת הכותר: The holy land confederation as a facilitator for the two-states solution (כלומר: קונפדרציית ארץ הקודש, כמיתווה נניח, לפתרון שני מדינות לשתי עמים).
- פרקטית, הנחת העבודה של התוכנית פשוטה: בנט ובכלל, מתנגדים לפתרון שני המדינות. בטח ובטח, שלא מוכנים לפנות מתנחלים והתנחלויות מיהודה ושומרון. אף אחד לא יעמוד בזה. לכן:
- מתנחלים ישראלים ביהודה ושומרון, יוכלו אם יחפצו בכך, להישאר תושבי מדינה פלסטינאית ביהודה ושומרון. תושבים, אבל, לא אזרחים יודגש. ואילו מנגד:
- אותה כמות של מתנחלים שנשארו תחת ריבונות מדינה פלסטינאית, תהא זהה, לכמות של פלסטינאים שיחיו כתושבים (ולא אזרחים) בתחומי מדינת ישראל הרסמית.
- יהיו ועדות משותפות, כלכלה, ניהול משאבים, ירושלים וניהול קדושתה וכדומה. ירושלים תישאר עיר פתוחה בעיקרון.
- יהיה הסכם סחר חופשי בין שני המדינות וכדומה.
זה ככה בגדול עיקר הדברים. לא מיצינו הכל כמובן.
טוב, חייב להודות. הדברים השוליים קולעים למטרה:
ניסיון לנארטיב משותף. לא ייצלח אולי. אבל, יש בזה משהו. הנחת העבודה של ביילין, או הטריגר למעשה, הוא זה, שיוזמות השלום מתו. לא ביידן. לא בנט. לא נתניהו וכדומה. צריך להניע משהו. שני מדינות לשתי עמים, לא יעבוד מבחינת ראשי ממשלה ובכלל דעת קהל פה. והכי חשוב:
אף ראש ממשלה או אף ממשלה שפויה, לא תפנה מאות אלפי מתנחלים ישראלים ביהודה ושומרון. לא יעבוד.
אז אלו הנחות עבודה מקדימות לא רעות וקולעות למטרה. האם זה הפיתרון ?
איך ? אי אפשר להתחיל אפילו עם ערימות המכשולים הבלתי נתפסים:
נניח חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל. איך יעבוד ? מזרח ירושלים שסופחה בכלל למדינת ישראל. מי יהיו הפלסטינאים שיגורו בישראל ? חלוקת משאבים כמובן בקונפדרציה כזו וכדומה. אבל, מעל הכל:
הוא מניח ביילין, שהמתנחלים משיחיים. וישארו קרוב לאדמת הקודש ביהודה ושומרון הקדושים. זה הרציונל העיקרי שלהם, ויתפשרו בקטע המדיני אז. אבל, אפילו היה נכון (וזה לא נכון):
הם יהיו נתונים לחסדי משטר אפרטהייד פוטנציאלי במדינה פלסטינאית ? נתונים לחסדי כוחות הביטחון שם ? מי יגן עליהם שם ? מדינה כזו פלסטינאית, תהא ריבונית. צה"ל לא יוכל לעזור להם. נניח יהודים בעולם. במצוקה. מדינת ישראל תמיד עזרה להם בכל דרך כמעט. אז פה ממש ממול נשאיר מתנחלים לחסדי מדינה פלסטינאית. עם ים חמאסיניקים. זכרונות טראומטיים שהם נושאים. תאבי נקם. אל מול הוילות והקוטג'ים והשגשוג של מתנחלים שם.
מתנחלים ייאותו לכך ? ספק רב. גם אידיאולוגית:
הם רואים במדינת ישראל, התגשמות של חזון תיאולוגי. אלוהי. במדינת ישראל גופא, זו המימסדית חשוב להדגיש, כמעשה אלוהי. מעשה גאולה(או אתחלתא דגאולה. להבדיל מחרדים למשל). למה יוותרו על כך ? איך בדיוק ? הם יישארו בלי שום ביטחון ונשק ומינוף, כתושבים שנתונים לחסדי הרשות הפלסטינאית ? קשה להלום.
לבסוף, מענין לקרוא תגובה של פלסטינאי. כאן נדביק, מן הפורום לחשיבה אזורית:
תוכנית ביילין—אל־חוסייני: הסחורה הזולה של התוכניות המדיניות
תוכנית מדינית שהוכנה לאחרונה על ידי יוסי ביילין והיבה אל־חוסייני, ולטענתם גם הוגשה לאו"ם, מדברת על קונפדרציה שבמסגרתה המתנחלים יישארו בגדה במעמד תושבים, תמורת מספר זהה של פלסטינים שיישארו בישראל במעמד דומה. זו תוכנית כושלת מושחתת וכמו כל תוכנית מדינית כוזבת, פתרון הסכסוך הוא מטרתה האחרונה
ישראלים מזרמיה השונים של הציונות והפלסטינים הפועלים עימם אינם יודעים שובעה מפרסום תוכניותיהם המדיניות הכוזבות לפתרון הסכסוך הפלסטיני-ישראלי. אלה המוכרים את הסחורה הזולה הזאת מנסים להשיג כמה מטרות, בתיאום עם מנגנוני הביטחון הישראליים או בלעדיו. ראשית, הם מעוניינים לשבש ולחסל את פתרון שתי המדינות בגבולות יוני 1967, ולהסיט את הדיון מליבת הסוגיה המדינית ומאופיים של פתרונותיה. שנית, הם רוצים להכניס את דעת הקהל הפלסטיני והישראלי למבוך של תוכניות דמיוניות שאינן עולות בקנה אחד עם המציאות. שלישית, הם שואפים להשפיע באופן שלילי על דעת הקהל העולמית בכלל, ובפרט במדינות האו"ם ומוסדותיו, כדי ליטול חלק בפתרון הסכסוך המתמשך למעלה ב־74 שנים. זאת במיוחד לאור העובדה שפתרון הסכסוך מונח על השולחן מאז הצהרת בלפור הארורה. במרוצת הזמן הופיעו פתרונות שונים, ביניהם הצעת החלוקה 181 מנובמבר 1947.
התוכנית האחרונה שהתפרסמה בשוק העבדים המדיני הוכנה במשותף על ידי יוסי ביילין, מראשי יוזמת ג'נבה הכושלת, ועורכת הדין היבה אל־חוסייני. התוכנית התפרסמה במהדורת 7 בפברואר 2022 של העיתון ג'רוזלם פוסט. לדברי העיתון, ביילין, שר המשפטים הישראלי בעברו, הגיש את תוכניתו הכוזבת לאו"ם. להלן עיקריה: ראשית, תוקם קונפדרציה מסוג חדש בין שתי המדינות. שנית, כל מדינה תשמור על מאפייניה, אך תפעל במסגרת שכבה נוספת של תשתית משותפת שתחבר את העמים במקום לחתור להפרידם. שלישית, מתנחלי הגדה הפלסטינית יישארו במעמד תושבים, שלא כמו האזרחים שיתגוררו בתוך הגבולות הסופיים של המדינה הפלסטינית. תמורת זאת, יזכה מספר זהה של פלסטינים בתושבות בישראל. רביעית, התוכנית תבוסס על מודל אירופי לחיבור שתי מדינות עם לאומים ועם קבוצות אתניות שונות – מדינה ישראלית ופלסטינית.
הצמד ביילין ואל־חוסייני מתרץ את הישארותם של המתנחלים הקולוניאליסטים בכך שמנהיגי ישראל מסרבים לעקור אותם, ולכן על ההנהגה הפלסטינית להסכים מראש לתוכנית הכושלת והמושחתת. זאת כדי "שאיש ממקבלי ההחלטות העתידיים בישראל לא יצטרך לפנות אף ישראלי מהאדמות הפלסטיניות הכבושות". ביילין הציוני הוסיף: "במסגרת קונפדרטיבית, שיתוף הפעולה והתיאום יהיו קלים יותר מאשר בפתרון של שתי מדינות". מוכר הסחורה הפגומה, ביילין, שעמד בראש מפלגת מרצ, סיכם באומרו שיש להם "ראש ממשלה שאינו מאמין בפתרון שתי המדינות, אך גם אינו מאמין בחלוקה". ביילין הוסיף כי הוא מקווה שהתוכנית השקרית (שאמורה להימשך שנתיים), תוביל לדיון בין־לאומי בהחלטות על פתרון הסכסוך. מטרתו האמיתית של הדיון היא להסיח את דעת העולם באמצעות תוכנית חסרת אחריות שאינה מותירה פתח להצלחה. למעשה, היא ההפך הגמור מהצלחה.
נוסף על כל זאת, השר לשעבר לא התייחס לכך שהישארותם של המתנחלים ומתן אפשרות תושבות למספר שווה של פלסטינים בישראל, מטרתם לסחור בנוכחות הפלסטינית השורשית בגליל, במשולש, בנגב ובערים המעורבות. הכוונה להתמקחות זולה על חשבון שיבת הפליטים הפלסטינים בהתאם להחלטה 194 של האו"ם.
אין בדבריי כל חידוש באשר לעמדת ההנהגה הפלסטינית שפורסמה עשרות פעמים, והיא דוחה שיתוף פעולה קונפדראלי או פדראלי עם כל מדינה שהיא באזור. שיתוף פעולה כזה יתאפשר רק לאחר הקמת מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות ארבעה ביוני 1967, ובירתה ירושלים המזרחית, ולאחר שיבת הפליטים הפלסטינים בהתאם להחלטות האו"ם הרלוונטיות. לאחר מכן יהיה ניתן לבחור בין חלופות העולות בקנה אחד עם האינטרסים ועם העקרונות הבלתי־משתנים של העם הפלסטיני.
נשאל את הצמד הלא־תמים יוסי והיבה: מדוע ההנהגה הפלסטינית צריכה לעשות ויתורים לטובת ההנהגה הקולוניאליסטית הציונית? האם יש בין אבני הפסיפס הציוני כאלה שיקבלו את רעיון השותפות עם ההנהגה הפלסטינית לטובת עשיית שלום? ואולי מטרתכם לסחוט את ההנהגה הפלסטינית כדי לקבוע עובדות חדשות בשטח, ולמחוק את הפתרון המדיני המוסכם שבו תומכים הקוורטט והאו"ם? אדוני השר הציוני, למה שלא תדרוש ממנהיגיך לרדת מעץ הקולוניאליזם, הגזענות והפאשיזם, ולקבל את הרעיון של השכנת שלום? או שאולי העם הפלסטיני ומנהיגיו צריכים להתפשט ולעמוד ערום ועריה כדי שמנהיגי הפאשיזם יזכו בפתרונות הכוזבים שלהם?
מספיק עם דברי ההבל ואובדן הדרך בנושא הפתרון המדיני. הגיעה השעה שהישראלים יעשו צעד רציני קדימה לקראת שלום אפשרי ומוסכם: פתרון של שתי מדינות, לפני שיהיה מאוחר מדי. זאת בייחוד לאור העובדה שהנסיבות הפנימיות האזוריות והבין־לאומיות אינן מבשרות טובות לישראל מפירת החוק.
עומר חלמי אל־ע'ול הוא כותב פלסטיני. המאמר המלא פורסם בטורו של אל־ע'ול "פעימת החיים", באתר היומון הפלסטיני אל־חיאת אל־ג'דידה ב־5 במרץ 2022. תרגם מערבית: עמיר טאובר.
מי בעד, שיצביע!
עפר הארץ 
להשאיר תגובה