22 תגובות על 'טרגדיית המלחמה II'

1. 

   דרור

   אפריל 25, 2022 at 5:27 am

   כמובן שלנו ברור שישראל עושה מעל ומעבר. למעשה פרסום כל החקירה הזו מתאר את שיטות הפעולה של צה"ל וזה עלול להזיק לנו בעתיד.
   אבל בתעמולה נקוט הכלל "אל תבלבלו אותי עם העובדות".
   במבצע האחרון כשישראל הפילה רב קומות לאחר שממנו שודרו אותות אלקטרונים שנועדו לשבש את פעילות כפת הברזל נדרשנו להסברים. ההסבר כמובן מבהיר לחמס שהאותות אומנם מפריעים לנו.
   אין מה לעשות, בבית משפט בהאג לא מקבלים צדק.
   ממש כפי שאפשר לקוות ששיקלי יקבל צדק בטענה שלו שלא הוא פורש מהאידיאולוגיה אלא השאר.

   אהבתיאהבתי

2. 

   אל רום

   אפריל 25, 2022 at 5:46 am

   דרור,

   לא ממש ברור. לשמאל למשל, בטח הקיצוני, לא ברור כלל וכלל הדבר.

   לגבי הרב קומות, תשמע, גם צה"ל גרס שזו הייתה טעות. שהרי, יש לצה"ל אמצעים בדיוניים ממש, לשבש חזרה אותות אלקטרוניים. אבל, להפיל קבל עם ועדה ועולם, רב קומות כזה, באופן ראוותני, שם התיישבו כל נציגי התקשורת הגדולים בעולם. לא היה ממש חכם. צה"ל הצטער על כך.

   והאג לא קשור לזה. בהאג, אין תעמולה. שם חוקרים הדברים, ועומדים למשפט צדק. שם אין פרופוגנדה. יש משפט. עורכי דין. שופטים וכדומה. זה לא מבוסס על תעמולה. זה מבוסס על טיעונים. עובדות. ראיות וכדומה.

   להתראות

   אהבתיאהבתי

3. 

   ד.

   אפריל 25, 2022 at 3:07 pm

   אתה מכיר אל רום את המשפט פורנוגרפיה זה עניין של גאוגרפיה? מתוך "בית התה של חודש אוגוסט". בהאג יראו את הדברים מתוך עיניים שלהם, אצלם הזכות של יהודים למדינה נופלת בפני מניעת גזענות. זה החוק.
   איך אתה יכול לבקש משפט צדק כשהם מיצגים צדדים פוליטים שאים רואים את הדברים כפי שאנחנו רואים אותם? הצדק יהיה צדק שלהם לא שלנו. זה כמו סוקרטס ששתה את כוס התרעלה כי צריך שיהיה חוק וסדר.

   להפיל את הרב קומות ההוא אולי היתה הכרזה ורק השתמשו בטענה כתרוץ, שקרים תמיד חוזרים כמו בומרנג. אם היו אומרים שזה נעשה כדי ללמד אותם לקח, אם היו הורסים כמה מאות בתים רבי קומות ביחוד של בעלי תפקידים זה היה יעיל יותר אבל פשוט בלתי אפשרי כיון שהעולם לא היה מבין שהשפה היחידה שהפלסטינים מבינים היא כוח.
   הבעייה שלנו היא שאנחנו מגיבים ולא יוזמים. צריך לחכות שתהיה לוויה עם מאות פעילים ברחוב ואז להרוג את כולם בהפצצה אחת במפתיע.

   אהבתיאהבתי

4. 

   אל רום

   אפריל 25, 2022 at 3:27 pm

   ד',

   הבעיה הינה בהגדרה. מהו משפט צדק.

   משפט צדק לא עוגן על תוצאה. שהרי, תמיד צד מסויים יפסיד, ויטען לאי צדק.

   משפט צדק, מוגדר כמשפט שבו, המסגרת (מדגיש: המסגרת) הייתה של ניהול משפט הוגן וצודק. משמע:

   הצד הנאשם למשל, היה מיוצג. ניתנה לצד הנאשם זכות שימוע מלאה. הועברו לצד הנאשם כל חומרי החקירה הרלבנטיים. היה משפט מסודר. העדים של הצד הנאשם נשמעו בבית המשפט. השופטים נהגו בהגינות. נימקו בצורה מפורטת ביותר, שקופה ביותר, את ההחלטה שלהם.

   אז כפי שכתבתי: לא תעמולה. אלא, ראיות. עובדות. הוכחות. טיעונים. על פי חוק ותקנות וכדומה. זכות ערעור גם.

   במובן הזה לפחות, בהאג יש משפט צדק. אין צל צילו של ספק קלוש אפילו בדבר.

   ותשמע, גם אם אתה חושב על הטייה ומשוא פנים, הנה:

   התובעת הקודמת, פתחה בחקירה מקדימה בקשר לאירוע של המרמרה. והיא סירבה לחקור בסוף. סירבה לעבור לחקירה מלאה. למה סירבה אם הייתה מוטה כנגד מדינת ישראל ? התכסחה אינספור פעמים עם בית המשפט שם, והצדדים הנפגעים וכדומה, וסירבה לחקור האירוע (לחקור אחרי חקירה מקדימה).

   אז צריך להבין במה מדובר, אחר כך לקבוע דברים כאלו עם כל הכבוד.

   לגבי הרב קומות, כפי שכתבתי, צה"ל מצטער. זה הפך להיות האייקון של המלחמה. האייקון שמבטא כפי שנתפס בעולם הדבר, את הברוטליות של הצד הישראלי. ובשביל מה ? כמה אותות אלקטרוניים מפגרים ?

   אם אתה יכול להשיג אותה תוצאה צבאית, וגם לנצח או לא להפסיד בזירת הפרופוגנדה. אז זה מיותר.

   להתראות

   אהבתיאהבתי

5. 

   אל רום

   אפריל 25, 2022 at 3:37 pm

   ד',

   הנה כאן רצ"ב לינק לסיפור של המרמרה בהאג (האג הפלילי כמובן).

   התובעת החליטה לא לחקור, והתכסחה עם בית המשפט שם וכו….

   https://www.coalitionfortheicc.org/icc-decision-union-of-comoros

   להתראות

   אהבתיאהבתי

6. 

   אל רום

   אפריל 25, 2022 at 3:59 pm

   הכי טוב להמחיש מפה, עם טרוריסט:

   נניח טרוריסט ביצע פיגוע. עומד למשפט. אז מה ? הוא חושב משפט צדק ? יגחך. אבל:

   אין ספק אובייקטיבית שהוא קיבל משפט צדק.

   הוא היה מיוצג. על ידי עורך דין שפעל לטובתו, ורק לטובתו. הוא קיבל חומרי חקירה עליהם מבוסס כתב האישום. קיבל זכות ערעור. טענותיו נשמעו. ראיותיו הוצגו. עדיו נשמעו בבית המשפט וכו… ואפילו משפט פומבי הרי.

   למה זה לא משפט צדק אז יתהה אדם (לגבי דידו של הטרוריסט):

   אם כך, הוא נפל "לצד הלא נכון". לצד של האוייב. וחוקי האוייב למשל, מעיקרם, ביסודם מעוותים. שהרי, הוא מוגדר כטרוריסט. אבל, מבלבלים פה יוצרות בין קורבן לבין אגרסור הרי מבחינתו. הוא לא טרוריסט לגבי דידו. מדינת ישראל היא מדינת טרור ועוולות ודמים מבחינתו.

   אבל, משפט צדק הוא קיבל. אין ספק.

   אהבתיאהבתי

7. 

   י.ד.

   אפריל 26, 2022 at 7:02 pm

   אלרום,
   הטענה שלא מדובר במשפט צדק מתחילה מעצם ההכרעה לחקור את ישראל פשעי מלחמה בהקמת התנחלויות. בית המשפט בהאג הצדיק זאת בטענה כי יש כאן פגיעה בשטח המדינה הפלסטינית. הוא טען כי עצם הקמתה של הישות הפלסטינית גורם להתפשט לכל השטח הכבוש. מנגד הוא טען שאין כאן קביעה של גבולות מראש. רק נזכיר שבקביעת הקו הירוק בהסכמי שביתת הנשק ב1949 נכתב במפורש על פי דרישת הירדנים והמצרים שקווי שביתת הנשק אינם מוכרים כקו הגבול הבין לאומי של ישראל. ולכן גם בהסכמי אוסלו נכתב במפורש שקו הגבול הסופי צריך להקבע בהסכמה משותפת של ישראל והערבים. טענה שבית המשפט לכאורה מקבל.

   יש כאן סתירה עצמית. אם אין גבולות מוסכמים והשטחים מצויים במחלוקת אי אפשר לטעון שהשטחים שייכים מראש לרשות הפלסטינית. ואם כך לא ניתן לטעון שמדינת ישראל עושה פשע מלחמה ביישוב יהודים בשטחים. אם אין קו גבול מוסכם לא ניתן לפעול בגניבה ולטעון שששטח הרשות הפלסטינית מתפשט על כל השטח הכבוש ולכן ההתנחלויות אינן חוקיות. קודם יקבעו קווים סופיים ולאחר מכן ההתנחלויות מעבר לקווים יחשבו פעולה בלתי חוקית.

   הטענה לפיה ההתנחלויות הן מכשול לשלום היא טענה לגיטימית, אם כי מפוקפקת. הטענה שהן בלתי חוקיות היא לא לגיטימית ובית המשפט בהאג חצה את קו הגבול הלגיטמי כאשר הוא קבע זאת.

   אהבתיאהבתי

8. 

   אל רום

   אפריל 26, 2022 at 8:16 pm

   י.ד,

   מסבירים לך שוב ושוב, להפסיק להתבטא בדעתנות מגוחכת, בדברים שאין לך בהם מושג קלוש. אתה גורם לנזק לקוז שלך, ודברים כאלו, גורמים נזק לקוז של מדינת ישראל.

   ומשפט צדק הסברתי מהו. תקרא שוב בזהירות התגובות שלי לעי"ל ל- ד'. משפט צדק, לא עוגן על חוק או חוק לא צודק. שהרי, חוקים הם יחסיים. אבל, מה שלא יחסי ואוניברסלי:

   זה אושיות של משפט צדק. המסגרת. הפרוצדורה, שהיא בעצם גם מהות.

   נמחיש לך שוב, בספירה שלך אולי יותר, שלא יהיו ספקות:

   נניח יש פה נוהג דתי במדינת ישראל כמובן, לבצע ברית מילה, לרך הנולד. בעיני הרבה אנשים בעולם, זה מנהג ברברי בטירוף. מנהג שהוא בלתי נתפס. פשע אכזרי נניח. אבל, לא בעיני יושבי ציון כמובן.

   אבל, החוק או המנהג, לא בדיוק הענין. אלא:

   שמי שירצח מוהל, אשר אל מול עיניו, חותך לרך הנולד את החתיכה המדוברת, יקבל משפט צדק, למרות שהחוק או הנוהג, בעיניו הסובייקטיביות, הוא בעליל נפשע. הוא יקבל משפט צדק כי:

   הוא יהיה מיוצג על ידי עורך דין. עורך דין שידאג לטובתו ורק לטובתו. תהא לא זכות ערעור באם יורשע. טיעוניו יישמעו בשימת לב על ידי שופטים הגונים. הוא יעיד את עדיו. תהא לו זכות לחקור העדים מנגד. תהא לו זכות לקבל חומר חקירה, עליו מבוסס כתב האישום וכדומה. המשפט יהא פומבי. זכויותיו ייקראו בפניו. על ידי השוטרים. על ידי השופטים וכדומה.

   אז המשפט יהא משפט צדק, למרות, שהחוק בעליל לא צודק בעיניו.

   לגבי נושא התנחלויות וכו… אין לך מושג מה אתה כותב. אתה בטח ובטח לא מבין הצד מנגד. אתה יודע מה:

   השארתי ל- ד', לינקים טובים לאחרונה, לקבל מושג כללי ולא ממצה כלל, על עמדות הצד מנגד ובכלל.

   שני פוסטים. חלק I. חלק II. ויקטור קטן, אופיניו ג'וריס. תקרא. תקרע התחת ותבין בכלל על מה המדובר:

   פה חלק ראשון:

   The False Premise Sustaining Israel’s West Bank Claim – Part I

   פה חלק שני:

   The False Premise Sustaining Israel’s West Bank Claim – Part II

   זה על קצה המזלג ממש.

   אהבתיאהבתי

9. 

   אל רום

   אפריל 26, 2022 at 8:35 pm

   אנחנו נעלה פוסטים מאורגנים באמת. בהירים. על עמדות הצד מנגד. הפלסטינאים. משפטנים בינלאומיים וכדומה. שהדברים יהיו ברורים ומובנים. כי אנשים פה חיים בפלאפלנד. זה בלתי נתפס.

   אהבתיאהבתי

10. 

    י.ד.

    אפריל 26, 2022 at 10:30 pm

    מאמרים אש"פיסטיים הם אופציה פרשנית אחת של המציאות. העובדה שאיזה ארגון קיקיוני תבע זכויות על הגדה המערבית לפני 1967 לא אומרת שהוא מייצג את האנשים שם. הפרשנות של כותב המאמר מכוונת לייצג את הפרשנות של אש"ף למציאות. היא לא אומרת שהיא באמת מפרשת נכון את העניין. מעבר לכך שהפרשנות מתעלמת מלוז הטיעון שלי. הטיעון שלי לא בא והכחיש את הנציגות הפוליטית הערבית. הטיעון שלי טען כי היות וסוגיית הגבולות לא הוגדרה באופן סופי, הגבול בין ישראל למדינה הערבית לא הוגדר גם כן ולכן הניסיון לקבע אותו על הקו הירוק הוא מוטעה. הסכמי אוסלו יצרו מתווה להקמת מדינה ערבית על בסיס השטח שנכבש במלחמת ששת הימים אבל הם לא הגדירו שטח סופי ולכן השאירו את שאלת היישובים הקיימים פתוחה. הניסיון לקבוע שטח למדינה הערבית באופן סופי שממנו נגזר שההתנחלויות אינן חוקיות כפי שעשה בית המשפטי בהאג הוא מוטעה כדי שההתנחלויות יהיו לא חוקיות נדרש שיוסכם קו גבול סופי ושההתנחלויות יהיו מעבר לקו הגבול הסופי. זה לא קרה.

    אהבתיאהבתי

11. 

    אל רום

    אפריל 26, 2022 at 10:51 pm

    י.ד,

    זה לא מאמר אשפיסטי. זוהי תפיסה כללית רווחת בעולם בקרב משפטנים למשפט בינלאומי ופלילי וכדומה. אתה לא מבין מה אתה כותב.

    ושאלת הגבולות פה לא רלבנטית, לא קראת. ואם כן, לא הבנת:

    מה שרלבנטי, זה זכות ההגדרה העצמית של הפלסטינאים. גבולות החלוקה. ומעל הכל:

    על פי המשפט הבינלאומי המנהגי (ואמנת ג'נבה במקרה זה) אסור לרכוש שטחים בכוח צבאי. אסור להעביר אזרחים של הכובש, לשטח צבאי שנכבש. ולכן, הגבולות, לא מעלים ולא מורידים כלום.

    מה שמעלה ומוריד מבחינתם זה כך:

    השטח נכבש בכוח צבאי. הכובש ( ישראל) משליט שם משטר צבאי, ומכיר בכך בעובדה המשפטית, שזהו שטח כבוש. אין מכאן חוקיות, לבניית התנחלויות בשטח שנכבש, ואין חוקיות בהעברה של אזרחים של הכובש, לשטח הכבוש, על מנת להתיישב שם, ולנצל גם משאבים של העם הנכבש.

    גם בתי המשפט פה הכירו בכך. את ההתנחלויות הגדירו כצורך בטחוני. מצב בו הצורך הבטחוני קודם לצורך האזרחי (או מגדיר אותו למעשה. ראה בג"צ אלון מורה).

    אז מסבירים לך, להפסיק להתבטא בדעתנות מגוחכת. לא סתם אני כותב לך את זה.

    יש טיעוני נגד. אתה אבל, בטח לא הכתובת. כי בשביל "נגד" צריך להבין "הטיעון" או הקונפיגוצריה המשפטית. אז חדל לך מכך.

    אהבתיאהבתי

12. 

    אל רום

    אפריל 26, 2022 at 11:06 pm

    נצטט מבג"צ אלון מורה (אם כי חשוב להדגיש, שם היה מדובר על קרקע פרטית, לא ציבורית):

    "אבל כאשר הראייה של הצרכים הבטחוניים מלכתחילה לא גרמה ליזמה להקמת הישוב באותו אתר, אלא האישור בא רק בדיעבד בתגובה על יזמת הדרג המדיני – אין אני סבור שגישה פסיבית זו מעידה על כך שמלכתחילה היה קיים הכרח צבאי ליטול קרקע פרטית לצורך הקמת הישוב האזרחי, בגדר סעיף 52 של כללי האג. הפעם לא הוכח איפוא שבהקמת הישוב האזרחי הקדימו רשויות הצבא מחשבה ותכנון צבאי למעשה ההתישבות, כלשון הדברים שאמרנו בפרשת בית-אל (בע' 126 ג)."

    נצטט אגב את סעיף 52 לאמנת האג ( שהיא הפכה למשפט בינלאומי מנהגי, כלומר, אין צורך פורמלי, בחתימה ואשרור על האמנה. זה מחייב מדינות גם בלי):

    "אין להפקיע דברים שבעין ואין לכפות על הרשויות המקומיות או על התושבים, מתן שירותים, אלא לצרכי צבא הכיבוש. עליהם לעמוד בפרופורציה למקורות הארץ ולא להטיל מבחינת אפיים על האוכלוסיה חיוב לקחת חלק בפעולות הצבאיות נגד מדינתם.

    אין להפקיע ולכפות שירותים אלא בהרשאתו של מפקד המקום שנכבש.

    בעד טובין שהופקעו יש לשלם, במידת האפשר, במזומנים: לא נעשה הדבר. תינתן קבלה ותשלום הסכום המגיע יבוצע בהקדם האפשרי"

    כאן לאמנה:

    אהבתיאהבתי

13. 

    י.ד.

    אפריל 26, 2022 at 11:07 pm

    האם מזרח ירושלים מוגדרת שטח כבוש? לכאורה לא. היא סופחה לישראל. לא מופעל שם משטר כיבוש. אז מדוע לא לספח עוד שטחים? מסיבות טכניות, לא מהותיות. מה שיוצר את האיסור על יישוב אנשים בשטחים כבושים הוא שהשטח לא שייך למדינה. זה מעבר לקו הגבול הבין לאומי שלה. זה לא סוג המשטר – צבאי או אזרחי – שיוצר את האיסור אלא קו הגבול של המדינה. גם אם המדינה תספח רשמית את השטח זה עדין אסור (וזאת הבעיה בגולן עם כל הסימפטיה שלי לישובי הגולן; סוריה עדיין לא התפרקה סופית).
    אתה מבלבל בין סיבה ותוצאה. כיון ששטח נמצא מעבר לקו הגבול הבין לאומי שלי אני צריך להפעיל בו משטר צבאי ואסור ליישב בו אנשים. לא בגלל שאני מפעיל משטר צבאי אז אסור לי ליישב בו אנשים. האם היה אסור לישראל ליישב אנשים בגליל בשנות החמישים והשישים בגלל שהיה משטר צבאי על הערבים בגליל? ברור שהיה מותר כי זה בתוך קו הגבול הרשמי של ישראל. בשטחים אין קו גבול בין לאומי רשמי ולכן אין איסור.

    אהבתיאהבתי

14. 

    י.ד.

    אפריל 26, 2022 at 11:09 pm

    ולכן אמנת האג (שדווקא למדתי אותה) לא רלבנטית לסיפור הנוכחי. אמנת האג אוסרת על יישוב אזרחים כאשר שטח נמצא מעבר לקו הגבול הבין לאומי של המדינה. היא לא עוסקת במקרה שלנו שאין קו גבול בין לאומי למדינה.

    אהבתיאהבתי

15. 

    אל רום

    אפריל 26, 2022 at 11:09 pm

    כאן לבג"צ אלון מורה:

    יש ללחוץ כדי לגשת אל 1670.pdf

    אהבתיאהבתי

16. 

    י.ד.

    אפריל 26, 2022 at 11:10 pm

    העניין בבג"ץ אלון מורה שהפקיעו קרקע פרטית בשטחים. היות ותושבי השטחים הם אכן כבושים אי אפשר להפקיע מהם קרקע לצרכים אזרחיים אלא רק ביטחוניים. אבל שטח ציבורי בשטחים הוא פתוח לכולם. גם למתיישבים יהודיים (ועל כך בג"ץ מעולם לא חלק).

    אהבתיאהבתי

17. 

    אל רום

    אפריל 26, 2022 at 11:13 pm

    י.ד, מסבירים לך פקינג מסבירים. האיסור על העברה של אזרחים ורכישה של שטחים בכוח זה אמנת ג'נבה. לא האג לכאורה. אתה לא מבין מה אתה כותב. והאג, קבע פרמטר של שטח כבוש, הוא שטח בו יש משטר צבאי. שלטון צבאי.

    את מזרח ירושלים סיפחו. לא את יהודה ושומרון. אז אם לא סיפחו את יהודה ושומרון ( ומבחינתם, בטח אסור לספח) מה אתה רוצה בדיוק ?

    אפילו כך, יש החלטת מועצת הביטחון, שלא מכירה בסיפוח של מזרח ירושלים. מגדירה אותה בעליל, כמנוגדת למשפט הבינלאומי. אז אם מועצת הביטחון, לא מכירה בסיפוח של מזרח ירושלים, אחרי הסיפוח כאמור. סיפוח מלא. אתה רוצה שיכירו ביהודה ושומרון, לא מסופחים כלל ?

    אתה לא מבין מה אתה כותב. תפסיק עם זה כבר.

    אהבתיאהבתי

18. 

    אל רום

    אפריל 26, 2022 at 11:19 pm

    י.ד:

    נצטט מהחלטת מועצת הביטחון, אחרי סיפוח ירושלים המזרחית:

    2. Affirms that the enactment of the "basic law" by Israel constitutes a violation of international law and does not affect the continued application of the Geneva Convention relative to the Protection of Civilian Persons in Time of War, of 12 August 1949, in the Palestinian and other Arab territories occupied since June 1967, including Jerusalem;

    נתרגם ספונטנית:

    מאשרים שהחלת חוק היסוד (ירושלים) מהווה הפרה של החוק הבינלאומי, ולא יכולה לגרוע מהחובה להמשיך ליישם את אמנת ג'נבה הנוגעת להגנה על אזרחים בזמן מלחמה משנת 1949, בפלסטין ושטחים אחרים מאז 1967 כולל ירושלים.

    כאן לויקיפדיה, עם ציטוט ההחלטה שם:

    https://en.wikipedia.org/wiki/United_Nations_Security_Council_Resolution_478

    אהבתיאהבתי

19. 

    י.ד.

    אפריל 27, 2022 at 8:09 am

    טעות שלי, אמנת ג'נבה. פרמטר נוסף של שטח כבוש שהוא מעבר לגבול הבין לאומי שלך. אם לא, גם דיקטטורה צבאית היא שטח כבוש כי יש שם משטר צבאי. שאלת המשטר איננה קשורה להגדרת השטח ככבוש או לא. מה שרלבנטי הוא השאלה האם יש קו גבול מוסכם או לא שמעבר לו השטח מוגדר כבוש. לישראל אין קו גבול סופי ולכן גם לא ניתן להגדיר את השטח ככבוש (הוא למעשה משוחרר). צריך לדאוג לזכויות של התושבים שם שהם אכן כבושים היות והם לא בעלי אזרחות אבל אי אפשר להגדיר את השטח עצמו ככבוש.
    הטענה של מועצת הביטחון על מזרח ירושלים לא משנה הרבה. מבחינת רוב מדינות העולם גם החלת החוק הישראלי על מערב ירושלים איננה חוקית (וכך היה גם בארה"ב עד טראמפ).

    אהבתיאהבתי

20. 

    אל רום

    אפריל 27, 2022 at 8:20 am

    טוב י.ד. מספיק, חלאס….. תפיק לעצמך סרטים כמה שתחפוץ. צפה בהם בעצמך. אנחנו כאן סיימנו.

    אהבתיאהבתי

21. 

    י.ד.

    אפריל 27, 2022 at 8:44 am

    דרך אגב, בעיה דומה קיימת גם בקשמיר כשגם הודו וגם פקיסטן טוענות השהיא נכללת בשטחן ושהצד השני הוא הכובש. גם שם אין קו גבול בין לאומי מוסכם ולכן לא ברור מיהו הכובש (וגם שם זו ירושה של הקולוניאליזם הבריטי).

    אהבתיאהבתי

22. 

    י.ד.

    אפריל 27, 2022 at 3:46 pm

    דוגמא נוספת לטיעון שלי היא טיבט. הסינים מפעילים שם משטר כיבוש אכזרי ביותר המדכא את האוכלוסיה המקומית הטיבטית תוך יישוב של סיניים במקום. ועם זאת זה לא נחשב כהפרה של אמנת ג'נבה כיון שטיבט נכללת בתוך קו הגבול הבין לאומי של סין.

    (אפשר לתהות האם מבחינה מהותית אין כאן כיבוש של עם זר אבל מבחינה פרצדורלית – עם כל הכאב – לא מדובר בכיבוש)

    אהבתיאהבתי