קורונה/חתונה/קורונה….

Photo by cottonbro/pexels.com

אז יש לנו כאן, פסק דין חשוב בעליון, בקשר להחזר מקדמה, לגבי אירועים שנקבעו או חוזים לקיום אירועים (כגון חתונה כפי שכאן) ובעצם, בגלל הקורונה, בוטל או נדחה האירוע וכדומה.

די נדיר, שקייס מסויים, יתחיל בבית משפט לתביעות קטנות, ויגיע לעליון בסוף. במקרים כאלו, כפי שכאן, צריך רשות ערעור. הערעור הוא לא מובטח. בגלגול שני מה שנקרא ( נניח מחוזי על שלום,סה"כ שניים) יש זכות ערעור מובטחת. בגלגול שלישי, צריך להוכיח לבית המשפט (לרוב העליון) שהקייס יש לו חשיבות ציבורית עקרונית, שחורגת מהענין הפרטי של הצדדים לסיפור.

הואיל וכאן מדובר בקורונה, והמון מקרים של ביטולים, תביעות להחזר מקדמות וכדומה, השופטת ( דפנה ברק-ארז) החליטה לתת רשות ערעור וכדומה.

אז כאן יש לנו גלגול שלישי, הואיל ואנו בעליון, אחרי בית משפט לתביעות קטנות. ערעור עליו למחוזי. ועכשיו ערעור לעליון, בגלגול שלישי כאמור. אז: קטנות- מחוזי- עליון.

אז נתחיל עם כותרי הייחוס של הקייס (לינק מוטמע):

אז יש לנו סכסוך פרטי. חוזה לקיום חתונה באולם אירועים או כדומה. החוזה נכרת לפני שפרצה הקורונה וכדומה. ושולמה הרי מקדמה. אלא, שאחרי שפרצה הקורונה, חוקק חוק בקשר לסכסוכי מקדמות וכדומה אירועים מן הסוג הזה. כותר החוק:

"חוק החזר מקדמה בשל ביטול אירוע (נגיף הקורונה החדש), התשפ"א-2020 "

ועכשיו צריך ליישב פה הדברים. ושוב, ענין עקרוני, המון סכסוכים כאלו בגין הקורונה, ולכן השופטת דפנה ברק, החליטה לתת רשות ערעור כאמור.

הגישה שלה אומרת בין היתר,דבר פשוט:

יש בחיים צדדים חלשים. ויש בחיים צדדים חזקים. לפעמים החוק נוטה לטובת החלש (נניח חוקי הגנת הצרכן) ולפעמים, הוא פרווה, ואפילו מגן על החזק יותר. מבחינתה, הסיפור פה, הוא גם סיפור של צד חלש, צד חזק יותר, והחוק שהוא צרכני יותר באופיו, ונועד להגן יותר על החלש. בעל העסק (אולם חתונות במקרה זה) אשר למשל, מחזיק המקדמה ביד. גם מחזיק צ'קים דחויים וכדומה, הוא נחשב נניח צד יותר חזק לגבי דידה.

אז שני ערכאות של מטה כאמור (אנו בגלגול שלישי) ראו זאת אחרת, ופסקו לרעת בני הזוג, ולטובת הבעלים של אולם האירועים. דעתה אבל של השופטת ברק, שונה.

אז קצת רקע עובדתי ומשפטי כללי לגבי הקייס הספציפי הזה. נצטט:

עד כאן הציטוט:

אז מה השאלה המרכזית פה בסיפור. נצטט:

עד כאן הציטוט:

ככה בתמצית. האם החריג לתחולת החוק ( חוק המקדמה כאמור) כפי שנקוב בסעיף 4(ב) לחוק עצמו, חל פה אם לאיו. זוהי השאלה המרכזית לגבי דידה של השופטת. נצטט הסעיף הנדון:

עדיפות החוק

4.(א) הוראות חוק זה יחולו על אף האמור בכל דין או חוזה לעניין מקדמה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות חוק זה לא יחולו אם האירוע במועד המקורי בוטל כאמור בסעיף 2 והצדדים לחוזה הגיעו להסכמה אחרת ביניהם לעניין החזר מקדמה לאחר יום ט"ז באדם התש"ף (12 במרס 2020), ובלבד שההסכמה כאמור הייתה מפורשת, בכתב ובנפרד מכל הסכמה אחרת בין אותם צדדים.

עד כאן הציטוט:

אז נקוב מפורשות הדבר. הוראות החוק יש להן קדימות לדין אחר. או, חוזה אחר לעניין מקדמה. ועוד: הסכמה אחרת בין הצדדים, תהא תקפה ( בקשר להחזרת מקדמה) אבל, ואבל גדול ומכריע כאן:

שההסכמה בין הצדדים הייתה מפורשת, בכתב, ובנפרד מכל הסכמה אחרת.

מבחינת השופטת ברק, זה הכריע את הכף. נצטט אותה:

ועוד:

והתוצאה, נצטט:

עד כאן הציטוטים:

ובקיצור: החוק מורה על הסכמה ברורה ומפורשת ובכתב ונפרדת. זה לא בדיוק היה הקייס פה לגבי דידה של השופטת ברק. הכל מתוך מגמה או תכלית כללית, של ראיית החוק כחוק צרכני, המגן על הצרכן בעיקר. אשר על כן, התקבל הערעור, וחזר לקטנות.

5 תגובות על “קורונה/חתונה/קורונה….”

  1. יפה מאד, אבל למה בשתי הערכאות הקודמות לא קיבלו את הטענה הזו?

    לנושא אחר ברשותך: הכרזתו של שיקלי כפורש:

    עכשיו יש 3 אפשרויות(על פי עמית סגל):

    * המחוזי יאשר – אפקט מצנן על מרידות נוספות מחשש להפרשה

    * המחוזי יפסול – רעידת אדמה שתביא לסוף הממשלה

    * המחוזי יוציא צו מניעה – המשך הברדק והעצמתו

    מה ההבדל בין פסילה של המחוזי לצו מניעה?

    אהבתי

  2. תודה ענק.

    בבית משפט לתביעות קטנות, דנו לגופו של ענין. בבית משפט מחוזי, דנו לגופו של ענין ככה יותר בקטנה, אבל, בעיקרון, בית משפט מחוזי קבע, שהענין, לא כזה קריטי, לא כזה חמור וציבורי, שתינתן בו בכלל, רשות ערעור ( צריך לציין, שמבית משפט לתביעות קטנות, לערעור במחוזי, צריך לקבל רשות ערעור, למרות שזה גלגול שני).

    נצטט המחוזי:

    9. לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות, וזאת מהנימוקים כדלקמן:

    א) בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות ניתנת רק במקרים חריגים, עת נעשה לאחד הצדדים עוול קשה או כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר, זאת בשל טבעם של הליכי תביעות קטנות, שתכליתם בירור יעיל, מהיר ופשוט של סכסוכים.
    ראה לעניין זה: רע"א 5623/18 עיריית ירושלים נ' נתנאל מור(9.8.18) סעיף 6, רע"א 1196/15 צח בר נ' פורטל (18/3/15) ורע"א 7535/16 דהרי נ' לדרמן (26.12.16).

    המקרה שלפני אינו נכנס בגדר החריגים המצדיקים מתן רשות ערעור.

    עד כאן ציטוט המחוזי.

    בקטנות דנו לגופו של ענין, ובית משפט של קטנות, קבע, שההסכמה הייתה למעשה נפרדת ומפורשת, לכן, החוק החדש, חוק המקדמות קורונה כאמור, לא חל במקרה הזה. נצטט:

    בימ"ש קמא קבע כי במקרה דנן חלים התנאים הנקובים בסעיף 4 (ב) לחוק, ועל כן הוראות החוק אינן חלות על המקרה (סעיפים 13 – 15 לפסה"ד).

    ועוד נצטט:

    הואיל ואין תחולה לחוק החזר מקדמה, בימ"ש קמא בחן את הסכמות החוזיות שגובשו בין הצדדים והאם קיימת לפיהן זכאות לסעדים המבוקשים בכתב התביעה.

    סעיף 2 לנספח להסכם קובע:

    "מוסכם על הצדדים כי מלבד שינוי במועד האירוע כל יתר הוראות ההסכם המקורי מיום 29.12.2020 ימשיכו לחול ויחייבו את הצדדים".

    סעיף 18.7 להסכם קובע:

    "מוסכם על הצדדים כי במקרה של ביטול אירוע מטעם המזמין בשל… ו/או בשל כוח עליון שלא תלוי בחברה ו/או במזמין, יבחר המזמין מועד אחר על בסיס מקום פנוי מוסכם והמחיר יעודכן לפי התאריך החדש ועל פי היום בשבוע. במידה ולא יימצא תאריך חלופי, תבוטל ההזמנה והחברה תשיב למזמין את הסכומים ששולמו על ידו".

    במקרה דנן מדובר על ביטול אירוע בשל כוח עליון שאינו תלוי בתובעים או בנתבעת 1. לכן קיימת תחולה להוראת סעיף 18.7 להסכם.

    בימ"ש קמא בחן את טענות הצדדים בנוגע ליישום הוראת סעיף 18.7 להסכם תוך בחינת המסמכים הקיימים בתיק והגיע למסקנה כי במחלוקת זו – הדין עם הנתבעים.

    עד כאן הציטוט:

    אז ככה בגדול, ההסכם בין הצדדים, נקבע על פי דין כללי, משמע, נניח חוק החוזים וכדומה, ולא על פי הדין המיוחד או הספציפי של חוק מקדמות הקורונה כאמור.

    אבל, התהפך כאמור בעליון.

    לגבי שיקלי, אני אתייחס יותר מאוחר.

    כאן לפסק הדין במחוזי למעונין:

    https://drive.google.com/file/d/10yjDjQFWmn1spKi3kwB3UdCla8m6s-Sc/view?usp=sharing

    אהבתי

  3. אם אתה מתייחס לשיקלי אז בהחלט זה חשוב עוד יותר:

    "הפרקליט של ימינה בדיון היום מבהיר: מרגע שנגמרו הבחירות הסיעה לא מחוייבת למה שאמרה המפלגה בבחירות."

    זה מטורף לא? האם למפלגה אין איזו מחוייבות משפטית לבוחר להבטחות ולהתחיבויות שלה? אין פה מעילה באמון? זה מתן קרטה בלנש לעשות מה שהנבחר רוצה ללא ביקורת? אמון עיוור בלתי מוגבל? דחילק.

    אהבתי

  4. לגבי שיקלי:

    אז על פי החוק באמת, אפשר לערער על החלטת וועדת הכנסת, למחוזי, שיידון בכך, בהרכב של 3 שופטים ( על פי: "חוק הכנסת").

    עכשיו, ייתכן בהחלט, שיינתן איזה צו מניעה זמני של המחוזי, שהחלטת וועדת הכנסת, לא תהא תקפה, עד החלטה סופית של המחוזי. בשביל זה, צריך שחבר הכנסת שיקלי, יוכיח, שבעליל, משהו היה פגום בדיון. על פי חוק הכנסת, זה צריך להיות ,או יכול להיות בין היתר, שלא ניתנה לו זכות שימוע ראוייה. לא התייחסו נניח לכל העובדות.

    נצטט מחוק הכנסת:

    פרישה מסיעה

    61. (א) פרש חבר הכנסת מסיעתו שלא במסגרת התפלגות, תקבע ועדת הכנסת בישיבה שבסמוך לאחר הפרישה ולאחר שנתנה לחבר הכנסת הזדמנות להשמיע את טענותיו, את דבר פרישתו, וכן את השינוי במספר חברי אותה סיעה.

    (ב) לא תקבע ועדת הכנסת כי חבר הכנסת פרש מסיעתו אלא לאחר שבדקה את העובדות הנוגעות לפרישתו ומצאה כי נתקיימו המבחנים שנקבעו בסעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת.

    (ג) על החלטת ועדת הכנסת על פי סעיף זה, רשאי חבר הכנסת לערער לבית המשפט המחוזי בירושלים, שידון בערעור בשלושה.

    (ד) חבר הכנסת שועדת הכנסת הודיעה על פרישתו, לא יצורף לסיעה כלשהי בתקופת כהונתה של אותה הכנסת.

    עד כאן הציטוט:

    אז אנו קוראים בחוק נקוב הדבר:

    " לא תקבע ועדת הכנסת כי חבר הכנסת פרש מסיעתו אלא לאחר שבדקה את העובדות הנוגעות לפרישתו ומצאה כי נתקיימו המבחנים שנקבעו בסעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת."

    אז אם הוא יוכיח, שכך על פניו יש חשד סביר שקרה, ולא בדקו כל העובדות וכדומה, בית משפט מחוזי אפשר להניח, יוציא צו מקדים, למנוע את יישום החלטת וועדת הכנסת, עד החלטה סופית של המחוזי.

    אבירם:

    בית משפט עליון פה קבע, שפוליטיקה, שונה היא מן החיים האחרים או הפרטיים. לא תמיד בפוליטיקה הדברים יכולים להיות מקובעים. מה שנוגע להבטחות פוליטיות, ועניינים אידיאולוגיים, יש מטבע הדברים גמישות בגין צורך לקיים משא ומתן ולהתפשר. אלא מאיי:

    המקרה של שיקלי, מקרה מאוד קשה, משהו בסביבות 700 הצבעות, ועוד בנושאים קריטיים ( כגון:חוק האזרחות) שהוא הצביע שוב ושוב, באופן לגמרי סיסתמטי, נגד הממשלה והקואליציה וכו….

    מקרה באמת קשה.

    כאן לינקים בהתאמה, לחוק יסוד: הכנסת, ולחוק הכנסת:

    https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_001.htm

    https://www.nevo.co.il/law_html/law01/190_065.htm

    להתראות

    אהבתי

  5. אבירם,

    נצטט מבג"צ ולנר בזמנו:

    " להבדיל מ " הסכם משפטי" ומ " התחייבות משפטית " האמורים להיות מרוכזים , נחרצים , ספציפיים וחד – משמעתיים בלשונם, " ההסכם הפוליטי" וה" התחייבות הפוליטית" אינם מכוונים עצמם, אלא להתוויית קווי מדיניות עקרוניים לפעילות הגופים שחתמו על ההסכם ונטלו על עצמם התחייבות: היסוד העיקרי המאפיין " הסכם פוליטי" ו" התחייבות פוליטית" הוא בהתחדשותם מיום ליום ובהקימם מיום ליום ומשעה לשעה , הסכמה על דרך פעולה מסוימת בתחום הציבורי. בעוד שבהסכם משפטי מגבשות עצמן ההתחייבויות אחת ולתמיד, בעת כריתתו של ההסכם, הרי יש מעין " מאזן אימה" מתמיד בין השותפים להסכם הפוליטי, שבו כל העת בוחנים הם איש את רעהו, והמשך קיומו של ההסכם תולה עצמו במסקנות שכל אחד מהם מסיק לעצמו"

    כאן:

    יש ללחוץ כדי לגשת אל %20נגד%20המערך%20מפלגת%20העבודה.pdf

    להתראות

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: