טראמפ נ' טוויטר נ' בכלל

ויקיפדיה/ טוויטר

לפנינו פסק דין אמריקאי, חשוב מאוד, מענין מאוד.

טראמפ ואחרים, תובעים את טוויטר, בגין השעייה לצמיתות נגיד ככה, את החשבון שלהם בטוויטר כמובן.

אפשר לקרוא כתבה תמציתית למעונין, בג'וריסט, על הפסק דין וכדומה.

הנושא בכללותו חשוב מאוד. מסעיר את ארה"ב מאוד (ראו למשל, את הרכישה של אלון מאסק את טוויטר, אפשר לקרוא בויקיפדיה, הלינק מוטמע לעי"ל). לא נוכל להיכנס לכל סיבוכי הפרטים של הפסק דין. אבל, נעסוק ככה בראש חץ אחד עיקרי חשוב ומענין.

נציין תחילה, שהתביעה לפיצויים, להשבת פעילות החשבון וכדומה עוד דברים, נדחו על ידי בית המשפט (מחוזי פדרלי, צפון קליפורניה). אם כי, בית משפט נתן להם עוד צ'אנס לתקן התביעה.

אז מה קרה כאן ? בעקבות ציוצים שונים אשר מייצרים לטענת טוויטר דיסאינפורמציה לגבי מגיפת הקורונה. בעקבות ציוצים מסיתים בקשר למהומות בגבעת הקפיטול בבחירות האחרונות בארה"ב (6 בינואר) טוויטר השעתה החשבונות וכדומה. הם תובעים בין היתר, השבה של פעילות החשבון, ופיצויים. לצורך כך, תבעו כאמור בבית המשפט.

טוב, חופש הביטוי מקודש בארה"ב. זה ידוע. אבל, צריך להבדיל כמובן, בין חופש ביטוי בספירה הפרטית. לבין הספירה הציבורית. התיקון הראשון לחוקה האמריקנית, אשר עוסק בחופש הביטוי, מגן על חופש הביטוי מפני עושק המימשל. נגד עריצות המימשל. אבל, במישור הפרטי, דווקא העדר חופש ביטוי מבחינת פיקוח ואכיפה, תואמים מבחינת האמריקנים, את ערכי החופש והחירות, ולמעט חריגים.

נצטט מפסק הדין:

אז ברור כשמש הדבר לכאורה. טוויטר חברה פרטית. חובות חוקתיים בקשר לחופש הביטוי לא חלים עליה. זה פשר החירות האמרקנית גם. אבל, עורכי הדין של טראמפ טוענים לחריג מסויים. החריג הינו זה, שאם חברה פרטית, פועלת בספירה ציבורית. בצבעי מדינה. לוקחת על עצמה תפקיד קלאסי ומסורתי של מדינה או גוף מדינתי (נניח שיטור קלאסי) אזי, החובה החוקתית לחופש ביטוי חל עליה, משל הייתה מדינה או מימשל, שהרי היא פועלת בשם המימשל או בנעלי המימשל. מתפקדת מימשלית ממש.

אבל, השופט לא התרשם מן הטיעון. הטיעון מבחינה משפטית מושגית וכללית, אכן נכון. אבל, לא יכול להיות מיושם במקרה של טוויטר פשוט.

התובעים טענו כך:

כל מיני חברי קונגרס דמוקרטים, הצהירו והצהירו שוב ושוב, שיש להגביל את חופש הביטוי או הניהול של חופש הביטוי של טוויטר ואחרים. יש לחוקק בדבר. יש הרי בארה"ב מעין חסינות לגופי מדיה אינטרנטיים (ידוע כ- Section 230) יש לשים קץ לרגולציה העצמית הזו של חברות האינטרנט או הרשתות החברתיות וכדומה. יותר מדי אסונות. מכאן:

טענו עורכי הדין של התובעים, שהם בעצם, פעלו כמעין שלוחה או סוכנים של המימשל, והתבטאויות אלו, הם היו הגורם להשעיית החשבונות.

השופט לא קיבל זאת. לא זיהה כלל וכלל, התבטאויות כלליות (להבדיל מאיומים מפורשים, בדבר אכיפה של חוק או סנקציות וכדומה) של מחוקקים, בדבר הצורך לחוקק, עם השעיית החשבונות. כל חשבון הושעה בגין סיבות ספציפיות ונפרדות. וההתבטאויות כאמור, הינן לגיטימיות, טבועות בתפקיד (של חקיקה) ולא נשאו שום איומים כלפי טוויטר. טוויטר פעלה על דעת עצמה לגמרי מבחינתו. נצטט, למשל את קמלה האריס דאז (היום סגן הנשיא כמובן):

Then -Senator Kamala Harris is quoted three times for calling for "Trump's Twitter account (to be) suspended" and calling on dorsey to "do something about this Tweet" from Trump, but conspicuously missing is any threatening remark directed to Twitter

אז היא קראה שלש פעמים להשעיית חשבונו של טראמפ. אבל, ברור כשמש לגבי דידו של השופט, שמה שחסר פה, זה איומים מפורשים וישירים כלפי טוויטר עצמה.

הנושא הזה של חופש הביטוי ברשתות חברתיות, תופס נתח נכבד מסדר היום הציבורי בכל העולם כמעט. לא ברור עדיין כיצד יש לנהוג. יש ערכים נוגדים ומתחרים בצורה קשה בספירה הזו. אבל, ברור שאפשר להניח, שהרגולציה תלך ותשתכלל. שיכלול יותר סביר, מאשר כסח טוטאלי.

9 תגובות על “טראמפ נ' טוויטר נ' בכלל”

  1. די ברור שאם קמלה האריס קוראת להגביל את חשבונו של טראמפ יש לזה משקל על טויטר גם אם זה לא איום ישיר. טויטר יזהר שלא לעמוד בצד הלא נכון מול המחוקקים. הוא פשוט קורא לאן הרוח נושבת. יש לו גם עניין מסחרי אישי, אם יותר אנשים יגבילו את טויטר הוא יפגע, זה החישוב שלו הוא מה טוב לי וכלל לא מה צודק או מוסרי.

    כל הרעיון של דרישה מאתרים ותוכנות מסרים להגביל ביטוי היא לא מעשית, אין אפשרות לעשות זאת, זה דורש הרבה מאד משאבים ובסופו של דבר ניתן לעקוף את זה. הרי כולם משקרים כל הזמן בלי סוף ולא ניתן למצוא מי משקר בלי לחקור לעומק ולמעטים יש עניין או אנרגיה לחקור את האמת עד עפר דק.

    לדוגמה הסרט 2000 חמורים שעלה אמש, ניתוח של 10 טריליון מסלולי טלפונים ערב הבחירות שהעלו כ 2000 בלדרים שעברו על יד תיבות בחירות מספר רב של פעמים. הוכחה נסיבתית להשפעה על הבחירות בקנה מידה משמעותי.
    המבקרים מיד טענו שאיכון טלפונים לא מדוייק, שבוודאי יש אנשים שזה מסלולם הקבוע, שבוודאי מתוך 10 טריליון ניתן למצוא מספר אנשים שיעשו כל דבר.
    אבל המבקרים מעוותים את המציאות, בסרט נטען שנבדקו המסלולים של הטלפונים האלו בתקופות שאינן בחירות, שהם עברו והמשיכו לתיבות בחירות אחרות תוך זמן קצר, שיש גיבוי מצלמות.
    כשאתה מקשיב לכל צד הוא משכנע, אין אפשרות לבדוק את שלל הנתונים, לא ברור מי משקר, בקיצור אתה נשאר באפלה.

    אהבתי

  2. עתידן,

    הרבה דברים ברורים לך פה, אבל, הם לא ממש ברורים.

    מחד מחוקקים. מאידך, טוויטר גם צריך יותר להיזהר אולי עם מי שתכל"ס בשלטון. נו, למה לפי דעתך, אופוזיציה ולא נניח קואליציה ( כפי הטרמינולוגיה פה).

    מעבר לזה, כתבתי הרי, שלרשתות חברתיות שם, יש חסינות או מעין. חסינות בחוק.

    לא ממש ברור.

    זה דורש משאבים וצנזור. זה נכון. אבל, יש היום תוכנות AI וכדומה. בכמויות אדירות עושות זאת. למעשה, הצנזור היא זכות חוקתית בארה"ב. עצם היכולת לצנזר. כפי שהסברתי בפוסטים אחרים קודמים פה:

    יש חופש הביטוי בארה"ב. ויש גם חופש מביטוי. כאשר אתה מונע אפשרות צנזור, אתה כופה ביטוי על רשתות ואנשים וכדומה. וזה אסור.

    ולך ספר את זה לישראלים למשל. כמה פייסבוק תרמה להסתה ולטרור ופיגועים פה וכדומה. לא שאני בעד צנזור בהכרח. אבל, הרבה יותר מדי חושבים אחרת.

    העלתי פה פוסט בזמנו, על התרומה של פייסבוק למלחמת האזרחים בבורמה/ מאניימר. כדאי לקרוא אותו. כאן:

    הכל מחובר, בכל מחיר, מתחבר, ומחובר, וחברים

    ואפשר להגיע לאמת. אבל, צריך לזה שופט, ומשאבים של בית משפט וכדומה. זה לא לגמרי אבוד דברים כאלו.

    מה שכן, הצנזור של היום, יכול להיות האמת של מחר. נזכיר:

    פייסבוק צנזרה כפייק ניוז, זליגה של הקורונה ממעבדה בסין. אחרי שביידן הורה ל- סי איי איי לחקור:

    הפייק ניוז של אתמול, הפך ל- real news של היום, ושל היום למחרת. פתאום פייסבוק, הורו לא לצנזר.

    אז זה מאוד סבוך. נעלה על זה פוסטים מאורגנים באמת.

    מענין הסרט. אחפש עליו.

    להתראות

    אהבתי

  3. מה האינטרס של אילון מסק להשפיע על טוויטר על ידי רכישת החברה?

    האם רצונו להשפיע על דעת הקהל כדי שתתמוך בו בעיניניו ועסקיו האישיים? להפעיל לחץ על על הקונגרס כדי שלא יקשה עליו ברגולציות? לגייס כספים למצעים מרחיקי לכת? או שפשוט הוא באמת חושב שצריך לאפשר חופש ביטוי מוחלט?

    קשה מאד לדעת איפה עובר הגבול בין דיסאינפורמציה לדעה ולכן הטלת "צנזורה" מאד מסובכת. עדיף כבר לתת לכולם להגיד מה שהם חושבים ולאתר את הקיצוניים בצורה זו.

    אהבתי

  4. היי נירה,

    לא בדיוק אינטרס. הקטע פשוט:

    הוא הסתבך עם בית משפט וטוויטר בעבר. בית משפט אסר עליו להתבטות בטוויטר במשך תקופה. סיפור באמת מסובך וקשה. הוא נצרב אישית מן הדבר הזה. כמו הרבה מיליארדרים, יש להם אפשרות עם המון כסף לממש קפריזות ופנטזיות אישיות וכדומה.

    אז פשוט מעין טראומה אישית. ובלי קשר, גם דברים אחרים נכונים.

    לגבי קיצוניים. מה לעשות נירה, ואנשים נהרגים. לפעמים בערימות. אז נניח שאת בכירה במימשל. אז את מבינה, שהסתות ברשתות חברתיות, גורמות להרג ולטרור.

    מה היית מעמידה אל מול מה ככה נשאל אותך:

    חופש הביטוי או חיים של אנשים ומניעת טרור.

    ברור שהיית בדילמה לא פשוטה.

    ונניח תאתרי קיצוניים. אז על סמך מה בעצם ? על סמך התבטאויות. אז זוהי צנזורה. כי על סמך התבטאויות שלהם, תאתרי אותם, ומה תעשי ? תפעלי מן הסתם. זה לא ישכב במוזיאון. אז מה עשית ? אפקט מצנן. כי קיצוניים, יחששו להתבטות באינטרנט אז. כי יעשו להם משהו. אם לאיו. אז זה יהיה תיאורטי מה שאת קוראת כך לאתר קיצוניים ?

    להתראות

    אהבתי

  5. "מעבר לזה, כתבתי הרי, שלרשתות חברתיות שם, יש חסינות או מעין. חסינות בחוק."

    התגובות שלך מוסיפות מימד חדש והבנה מעמיקה ומהנה יותר.

    החסינות שלהן היא בעלת משקל שמאפשר להן ליצור שיווי משקל והגבלה של הסטה וסילוף מידע. משחררת את מרחב הפעילות שלהן אך גם מציבה בפניהן דרישות שלא ברורה ההכשרה של בעלי ההחלטות לגבי יכולתם והמוטיבציה שלהם לביצוען.

    המהלך של פייסבוק שצנזרה כפייק ניוז, זליגה של הקורונה ממעבדה בסין שהסתבר ככל הנראה כארוע שהביא לקורונה
    ומאשים את סין באחריות למות 15 מליון בני אדם, היא דוגמה, פרושו שההחלטות מתבצעות על ידי אנשים שאיננו יודעים כמה הם מוכשרים לבצע אותן ואיזו הכשרה יש להן וזה בנושאים שיש לציבור ענין בהם. הם צריכים להחליט אם הפצת מידע שכזה תדחוף את הציבור ללחוץ על הממשל לבצע צעדים כנגד סין.

    זה מדהים איך כלי שכזה הגיע לכוח השפעה כה גדול ולערך כספי כה רב. חברות כמו פיסבוק וגוגל גם משתמשות בכח ההשפעה והכספים כדי לפלוש לתחומים אחרים, רפואה, AI טכנולוגיה. הן הופכות להיות ענקים שמזכירים את חברות הנפט הענקיות או אילי העתונות של פעם.
    הן מתוות את הכיוון שהאנושות תלך אליו, ללא בקרות שיפוטיות מצד החברה.
    את חברת מה בל פירקו בשנות ה80 לחברות קטנות כי כח ההשפעה שלהן הפך אותן למונופול. מדוע כבר לא עושים דברים שכאלו?

    אהבתי

  6. תודה תלמה. אבחנה נכונה באמת. צריך המון ידע וכישורים ובקיאות בשביל לשפוט מה כן מה לא. שופט למשל, מזיע הרבה זמן, בשביל לקבוע דברים כאלו (נניח כמו האם פרסום מסויים, הוא לשון הרע אם לאיו. זה לא מובן מאליו, ובטח לא מובן על פניו).

    הם (רשתות) עושים את זה חופשי על הבר בארה"ב. אבל:

    אסור לשכוח 2 דברים:

    פה זוהי הפליה. בארה"ב, זוהי תפיסה שעוגנת על חירות וחופש. החופש של פרטים במרחב הפרטי, לעצב מערכות יחסים כפי רצונם. חופש הביטוי כפי שכתבתי, נוגע בארה"ב, ליחס בין המימשל לבין הפרטים. לא בין הפרטים לבין עצמם. אבל:

    פה, זוהי למעשה הפליה. אי אפשר גם לרשת פרטית, לנצזר כך סתם אנשים. צריך נימוקים לזה. נימוקים טובים.

    בכך אנו שונים מארה"ב (אם כי לא נקבע לגמרי כך חותך פורמלית בעליון פה).

    ועוד, אסור לשכוח כפי שכתבתי:

    הפעלת צנזורה, הינה הכרחית לחופש הביטוי בארה"ב ( שלא כמו פה). פה בתי משפט, או עליון בכל אופן, עדיין לא קבעו, שחופש הביטוי, וחופש מביטוי, אחד הם.

    ומה משמעות הצנזורה הרי:

    הצנזורה נותנת חופש מביטוי לאדם או לתאגיד. מונעת כפיית ביטוי. איך ? על ידי צנזור. אתה לא מפרסם מה שלא בא לך לפרסם. לא יכפו עליך לפרסם או להתבטות בדרך מסויימת על נושא מסויים.

    אז אם רשתות חברתיות בארה"ב, מנצזרות כרצונן, הרי זה חלק מזכותן לחופש הביטוי או חופש מביטוי למעשה. כך נקבע בעליון בארה"ב לגבי חופש מביטוי. אז אפילו אם השיפוט שלהן פגום או היה פגום, זוהי זכותן החוקתית לצנזר.

    כדאי לקרוא פוסטים שהעלתי על כך. הנה:

    חופש מביטוי וצנזורה 2

    וכאן:

    חופש ביטוי וחופש מביטוי

    להתראות

    אהבתי

  7. איך משיבים מעט שפיות לשיח החירשים הישראלי | מפגש ראשון | פרופ' אהוד מנור

    מיזנטרופ אפ"י עדותו

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: