
טוב, לפני הבג"צ בו נדון, קצת רענון מויקיפדיה:

אז יש לנו פה סאגה ארוכה מאוד. שנים של עתירות של מרדכי ואנונו, נגד הגבלות וסייגים שמוטלים עליו בצוים מנהליים על ידי מערכת הביטחון. פה לפנינו עוד בג"צ אחד שמאתגר את הסייגים וההגבלות אלו שמוטלות עליו שנים.
נדביק תחילה כהרגלנו, את כותרי הייחוס של פסק הדין (בג"צ כאמור, הלינק לפסק הדין מוטמע):

אז הוא מבקש לבטל הצוים האלו. כמובן שמערכת הביטחון, לא נותנת בו אמון. המערכת מפחדת שהוא יסגיר מידע רגיש וסודי ביותר, בקשר ליכולות הגרעין של ישראל. הוא טוען, שכל המידע שהיה לו, נמסר ממילא. לא רלבנטי יותר. הוא טוען שהוא לא מתכוון יותר להתעסק עם דברים כאלו. כל רצונו לחיות עם אשתו הנורווגית. לא לעסוק בכך. צריך גם לבדוק הדברים בחלוף הזמן. לא ייתכן עד אין קץ לשיטתו, להשאירו במצב כזה.
אז קצת יותר בפרטנות, נצטט מה עושות לו ההגבלות אותן כאמור הוא מאתגר:

עד כאן הציטוט:
ומה מנגד טוען ואנונו, נצטט:

ועוד לטענתו:

עד כאן הציטוט:
טוב, כצפוי בית המשפט דחה העתירה. לא פעם ראשונה. גם לא שניה שלישית. בית המשפט, גילה הבנה רק לעיקרון, שבחלוף הזמן, יש צורך לבדוק ולרענן שוב ושוב את המצב. לא לקפוא על השמרים. זה עיקרון חשוב כאשר נוגע הדבר לצוים מינהליים. נזכיר:
הוא ריצה את עונשו. פה לא מדובר על ענישה. צוים מנהליים בעיקרון, צופים פני עתיד. הם מגבילים אדם או כולאים אותו, לא בגין מה הוא עשה בעיקרון, אלא, מה הוא עשוי לעשות. אז ברור, שכאשר אדם מרצה עונש, לא רלבנטי בעיקרון לרענן את הסיבות בגללן הוא מרצה עונשו. שהרי הוא ביצע עבירה, הורשע במשפט צדק, ומרצה עונש. אבל, כאשר מדובר על צו מינהלי, השאלה צופה פני עתיד. וזה מצב שיכול להשתנות. בהתאמה יש לצמצם או להסיר הגבלות פשוט.
לעיקרון הזה, השופטים גילו הבנה. אבל:
היה פה שוב דיון מעמיק של מערכת הביטחון. והמערכת משוכנעת, וגם שיכנעה השופטים, שאין מה לעשות, באם יוסרו המגבלות, ישנה ודאות גבוהה, לפגיעה קשה בבטחון המדינה. באם ואנונו לשיטתם, ישתחרר מתחושת ההגבלות או אימת הדין, הוא יזמר לשיטתם. יזמר ויסגיר סודות קריטיים מאוד.

נצטט עמדת מערכת הביטחון (כל הדיון אגב נשאר חסוי. לא נוכחות של בא כוחו של ואנונו, לא צילום וידאו, חלק מהחומר חסוי כמובן וכדומה):

עד כאן הציטוט:
טוב, אז פשוט שאדם לא ידבר. לא יזמר. זוהי הבעיה בסיפור. אלו מגבלות לא פשוטות על אדם שאוצר מידע ממודר במוחו. אנו נעלה פוסט נפרד אגב, על נושא מדיניות עמימות הגרעין של ישראל. נושא מאוד חשוב וחבוק כמובן בגישה לואנונו.
ושיגיד תודה אלן מאסק. מתלונן על טוויטר ? אלוהים….. ממש במרחק פוסט אחרון.
להשאיר תגובה