NGOs נ' שורת הדין ואח'

Wikipedia/ Karim Ahmad Khan

אז יש לפנינו הודעה חשובה ומעניינת של התובע החדש בהאג: קרים אחמד קאן.

התובע החדש עוגן על שיתופי פעולה יותר נניח. עם מדינות למשל. נותן יותר צ'אנס למדינות לחקור בעצמן, ולהעמיד לדין בעצמם. כך גם בהודעה לפנינו, הוא מציין, שהוא עומד לתת דגש יותר חזק, על שיתוף פעולה עם ארגונים אזרחיים. למשל: NGOs ( ראשי תיבות של: Non governmental organizations). שיתוף פעולה עם קורבנות למעשי פשע. שיתוף פעולה עם קהילות מקומיות וכדומה.

צריך לציין ככה בגלובל:

שלא כפי בשיטתנו המשפטית, יש לקורבנות בהאג (האג הפלילי כמובן) זכות עמידה בהליכים משפטיים. זכות עמידה, משמע ככה בכללי, הם נחשבים צד כאילו בהליך משפטי. יש להם הזכות לאתגר, להשיב, לעתור, לערער וכדומה. הם גם מיוצגים על ידי עורך דין וכדומה. אצלנו אין זכות עמידה לקורבנות של עבירות. אבל, יש זכויות. זכויות שנקובות בחוק ממש ( חוק זכויות נפגעי עבירה).

אפשר להביא כהמחשה נניח, את הליך המרמרה נגד ישראל בהאג. הליך מטורף לגמרי. וכאן למשל, תוכלו לקרוא למשל, על הליך או תשובה שיזמו הקורבנות באמצעות עורך דינם, נגד החלטות של התובעת בהליך וכדומה. או למשל, הקריאה לקורבנות הסכסוך כאן בפלסטינה להגיש הודעות ובקשות וכדומה, להאג, בקשר לחקירה כאן.

על כך צריך לציין, ששיתוף פעולה כזה, מעוגן באמנה עצמה (אמנת רומא כמובן). נצטט (סעיף 15.2 לאמנת רומא) :

אז השאלה הנצחית בטח שמטרידה הקוראים:

האם זה טוב או רע ליהודים או לישראל:

אוטומטית, בישראל מחשיבים כל דבר כרע מאוד. רע ליהודים. רע לישראל. אנטישמי מראש.

למעשה:

זה רע, וגם טוב.

זה רע, כי ברור שאין הרבה ארגונים בעולם שהם בעד ישראל בקשר לסכסוך ולחקירה כאן. אז מה טוב ? זה גם טוב, כי יש ארגונים ישראליים וגלובליים, חכמים ונועזים ויצירתיים. והם נלחמים בזירה המשפטית הבינלאומית. לא משאירים את הזירה מיותמת או רק לרטוריקה של הצד מנגד, ונלחמים.

כך למשל, אפשר לציין לטובה, את ארגון "שורת הדין". הוא ארגון פעיל מאוד. יצירתי. פועל בכל העולם. והגדיל לעשות בהליך האחרון של התובעת הקודמת בקשר לחקירה בפלסטינה כאן:

התובעת ביקשה רשות של בית משפט לעבור לחקירה מלאה אחרי חקירה מקדימה. היא לא הייתה חייבת אגב. אבל, עשתה זאת, בין היתר, על מנת לתת צ'אנס לחצי עולם אשכרה, לבחוש בקדירה המטורפת הזו, ולתת את ה- אין פוט שלו (את דעתו לגבי ההחלטה לחקור כאן חקירה מלאה כאמור). אז ארגון שורת הדין, הגיש את חוות דעתו בענין, יחד עם המון ארגונים ואישים אחרים.

ויקיפדיה/ שורת הדין

והרי:

איך הגיעו בכלל למצב הזה ? ממשלות קודמות פה, ברשלנות מדהימה, השאירו את הזירה פרוצה לגמרי למדינות וארגונים אחרים. כך התאפשר למשל לרשות הפלסטינאית להגיש תלונה נגד מדינת ישראל. שהרי, ניתן היה לטעון, שהם לא מדינה, וממילא לא מדינה חברה באמנת רומא. אז איך יגישו תלונה ? אבל, השופטים דחו זאת. למה בין היתר? זה פשוט, כולם ישנו בשמירה, ולא גרמו למדינות חברות באמנת רומא, להביע התנגדות לקבלת הרשות הפלסטינאית או פלסטין כמדינה חברה (למעט קנדה יש לציין, שהיא היחידה שהביעה התנגדות. אבל, רופף מדי, חלש מדי).

כך התעוררו באחת, לסיוט נורא.

אז אם הוא עוגן התובע, על שיתופי פעולה עם ארגונים לא ממשלתיים ואחרים, אז גם ארגונים כפי שורת הדין, יכולים להיכנס בעובי הקורה, ולתת את המילה שלהם.

אז זה רע, וגם טוב.

6 תגובות על 'NGOs נ' שורת הדין ואח"

  1. משכיל, מוסיף ידע בתחום שאדם מהישוב לא ימצא זמן ללמוד לעומק.

    אהבתי

  2. כן אבירם. לכך נועד הבלוג. תודה

    אהבתי

  3. הודעה מטעם הפרקליטות:

    פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה לפני זמן קצר בקשה לבית המשפט המחוזי בירושלים לתקן את סעיף 64 לכתב האישום בתיקי האלפים.
    כזכור, בסעיף 64 לכתב האישום נכתב: "במועד לא ידוע, זמן קצר מאוד לאחר אישור מינויו של פילבר, ובמסגרת יחסי ה'תן וקח' שהתקיימו בין הנאשמים נתניהו ובני הזוג אלוביץ', זימן הנאשם נתניהו את פילבר לפגישה בלשכתו. בפגישה זאת, מסר הנאשם נתניהו לפילבר שהנאשם אלוביץ' התלונן בפניו על אופן טיפולו של משרד התקשורת בנוגע לעסקיו, והנחה את פילבר לפעול במסגרת תפקידו כמנכ"ל המשרד באופן שייטיב עם הנאשם אלוביץ'".
    התביעה מבקשת כעת לתקן את הרישא של הסעיף, כך שייכתב בו כי "במועד לא ידוע, לאחר שהחליט הנאשם נתניהו על מינויו של פילבר, כאמור בסעיף 62, ובמסגרת יחסי ה'תן וקח'…", ויתר חלקיו של סעיף זה יוותרו על כנם.
    על פי הבקשה, תיקון זה נדרש נוכח בחינה כוללת של המסד הראייתי ביחס למועד בו התקיימה פגישת ההנחיה ובהמשך לעדותו של העד פילבר מיום 11.5.2022, ומבקשת לקבל הבקשה מטעמים של הגעה לחקר האמת.

    כאמור, האמור בכתב האישום לגבי תוכן הפגישה אשר כונתה "פגישת ההנחיה" בעינו עומד, אף שנדרש לדייק את מועד התקיימותה, ומכאן הבקשה.

    עוד על פי הבקשה, לאור כפירתם הגורפת של הנאשמים בעצם קיומה של ההנחיה ולאור קו ההגנה של נאשם 1, בנימין נתניהו, הכולל בחובו גם את קו ההגנה שאותו היה מציב לו היה נטען בכתב האישום כי פגישת ההנחיה התקיימה עוד לפני מינויו הרשמי של העד לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת – התיקון המבוקש אינו פוגע ביכולתם של הנאשמים להתגונן מפני כתב האישום.

    התביעה טוענת בנוסף, כי חומרי החקירה המבססים את התיקון המבוקש, ובכלל זה חוות דעת האיכונים המנתחת את כל טווח הזמן שאליו מתייחס סעיף 64 בנוסחו המתוקן, מצויים בידי ההגנה זה מכבר והם חלק מן המסד הראייתי שהוצג על ידה לעד במהלך חקירתו הנגדית.

    עוד יוזכר, כי למעט העד פילבר, עדי התביעה שנשמעו עד כה לא היו צד לפגישת ההנחיה ועדותם, ממילא, לא עסקה במועד קיומה. בנוסף, רובן של התכתובות שהוצגו על ידי ב"כ נאשם 1 בעניין מועד פגישת ההנחיה היו תכתובות בין העד פילבר לבין עדים שעדותם טרם נשמעה בבית המשפט.

    על פי מכלול הנסיבות, לנאשמים עדיין פתוחה הדרך להמשיך וללבן עניין זה עם העד פילבר בחקירתו הנגדית, כמו גם לחקור עדים ולהביא ראיות ביחס למועד התקיימותה של פגישת ההנחיה, ובכך מתקיימים המבחנים שנקבעו בפסיקה הנוגעות לתיקון כתב אישום.

    מצ"ב הבקשה המלאה

    בברכה,

    הילה קובו, עו"ד
    דוברת פרקליטות מיסוי וכלכלה
    אגף דוברות הסברה ותקשורת | משרד המשפטים

    *****************
    האם לאור העובדה שפילבר נתן סימנים מובהקים לכך שהפגישה הייתה אחרי מינויו, הדבר לא ישפיע על מהימנות עדותו בבוא השופטים לקבוע אם להאמין לו לעניין תוכן פגישת ההנחיה?
    איך אפשר להתיחס לטענה מעורפל כמו "במועד לא ידוע" הרי לא ניתן לסתור דבר שכזה.
    ארבע פעמים הם תיקנו את כתב האישום.

    אהבתי

  4. עתידן,

    תיקון של כתב אישום, ואפילו כמה פעמים, הינה פרקטיקה מקובלת ולגמרי שגרתית. כתוב הרי באותו הטקסט שציטטת:

    " ……ובכך מתקיימים המבחנים שנקבעו בפסיקה הנוגעות לתיקון כתב אישום"

    כלומר, שהפסיקה מתירה תיקונים כאלו, בהתקיים מבחנים מסויימים. זה לגיטימי וחוקי. לגבי התיקונים הספציפיים, אז השופטים בתיק יחליטו, באם אכן זה עומד או עובר המבחנים שנקבעו בפסיקה כאמור.

    ולמה בעצם מבחינה פילוסופית אפשר להתיר תיקון כזה ?

    פילוסופית, צריך לחתור לצדק. ביסוד הצדק, האמת. חקר האמת. אז אם זה לא פוגע מהותית בהגנה של הנאשם, וזה מקיים חתירה לצדק ולאמת, אז למה לא להתיר התיקון ? אם יש גם מספיק ראיות טובות להוכיח הרשעה, למה לא להתיר את התיקון.

    ועוד, אם מראש, בנקודת התנע של כתיבת כתב האישום, הפרקליטות לא ידעה, ולא יכלה לדעת ( מדגיש: לא יכלה לדעת) על מושא התיקון המתבקש, אז היא פעלה בסבירות ובשקידה. לא יכלה לדעת. הסתבר משהו בדיעבד אמנם, אבל, משהו שמקיים חתירה לצדק ואמת.

    אז למה לא להתיר התיקון ?

    נביא אנלוגיה רזה:

    יש לנו את שמעון. גדי. ראובן.

    שמעון רוצה לחסל את גדי. שכר את שירותיו של ראובן כרוצח שכיר.

    מוגש כתב אישום נגד ראובן הרוצח שחיסל את גדי. הכל מבוסס היטב. ראובן נתפס בסביבות הזירה. אותרו שאריות של אבק שריפה על ידיו. טביעות אצבע על האקדח שהושאר בזירה. התמורה נניח 100 אלף דולר, נמשכה מחשבונו של שמעון ביום מסויים. ואותרה הפקדה של 100 אלף דולר בחשבון של ראובן.

    רק מה, לא ברור, באיזה מועד מדוייק הכסף נמסר, פיסית ממש, במזוודה, משמעון, לראובן.

    אז ברור שהפרקליטות תגיש כתב אישום נגד שמעון (הרוצח). ברור שזה שלא ידוע באיזה תאריך מדוייק ואיפה נמסרה המזוודה לראובן, לא יניא הפרקליטות מהגשת כתב אישום. היא תכתוב "במועד לא ידוע" אכן. ואם:

    יסתבר לה יותר במדוייק, מתי המועד, או בקירוב יותר מתי, הפרקליטות עשוייה לתקן כתב האישום. שהרי, זה גם חותר לאמת וצדק. גם לא יכלו לדעת זאת מראש. וגם:

    זה לא יפריע להגנה של הנאשם. שהרי, יש מספיק ראיות גם כך נגדו, וזה מהותי לכתב האישום ולהרשעה.

    אבל, אם הייתה צריכה לדעת, ומראש על פי החומרים. ואם זה ישבש בצורה מהותית ההגנה, זה יכול להיות סיפור אחר.

    להתראות

    אהבתי

  5. עתידן,

    הנה, נקוב אפילו חוקית מפורשות הדבר. נצטט חלקים רלבנטיים, מחוק סדר הדין הפלילי 1982 (רצ"ב לינק):

    תיקון כתב אישום בידי התובע

    91. תובע רשאי, בכל עת עד לתחילת המשפט, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, במסירת הודעה לבית המשפט המפרטת את השינוי; בית המשפט ימציא העתק מן ההודעה לנאשם.

    תיקון כתב אישום בידי בית המשפט

    92. (א) בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; התיקון ייעשה בכתב האישום או יירשם בפרוטוקול.

    עד כאן הציטוט:

    אז במקרה הראשון כמצוטט, התובע רשאי, אבל, עד תחילת המשפט (בלי אישור של בית משפט לכאורה). במקרה השני המצוטט, בית המשפט רשאי לתקן לבקשת התובע נניח (ולא רק) לאחר שכבר התחיל המשפט, ובלבד, שניתנה הזדמנות לנאשם, הזדמנות סבירה להתגונן.

    כאן לחוק (סעיפים 91, 92 כאמור):

    https://www.nevo.co.il/law_html/law01/055_096.htm#Seif36

    להתראות

    אהבתי

  6. למי שמעונין עוד להעמיק:

    אז כאן מאמר רצ"ב של פרידמן ושות' (משרד עורכי דין) הכל לגבי תיקון כתב אישום, ועוד, הפניות שם לפסקי דין וכדומה:

    https://www.fridmanwork.com/LAWx-lawyers125878.html

    להתראות

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: