לפנינו פסק דין בבג"צ הפגנות רעננה (מעונו של בנט).
פסק דין לא קצר בכלל (49 עמודים). השתלשלות עניינים די מורכבת. לא ניכנס כמובן לכל הפרטים.
אבל בגדול:
שני עניינים עיקריים:
האחד, תיאורטי לגמרי (ונדחה בהתאמה) וזה השיפוץ בביתו הפרטי של בנט.
השני, מיתווה ההפגנות כנגדו בעיר רעננה, וסבל התושבים מן ההפגנות הללו. כאן נדחה בחלקו כתיאורטי, ובחלקו התקבלו העתירות.
וכהרגלנו, נתחיל עם הדבקה של כותרי הייחוס של פסק הדין:
טוב, אז כפי שבטח קראתם בתקשורת אולי, השב"כ רוצה שיפוץ במעון הרשמי בבלפור. בינתיים צריך שיפוץ והתאמה אצל בנט. אז רגע אחד. בינתיים הוא גר שם תקופה. ועוד ייקח זמן. העותרים טוענים שבעצם, זה הרי כבר מעון רשמי של ראש ממשלה, לא? ויש לזה השלכה מבחינת מיתווה הפגנות לשיטתם.
בית משפט כאמור, דחה הענין. לא רלבנטי. תיאורטי וכדומה. צריך אם כך היה, להגיש השגה בערכאה אחרת, השגה בנוגע להליכי תכנון ובניה.
מה שכן, בית משפט לא חסך ביקורת מן המדינה. מחד המדינה לא הגישה או עמדה בהליכי תכנון, ומאידך, כיצד העותרים ישיגו על הליכי תכנון שלא הוגשו ?
נצטט השופט המוביל(סולברג):
עד כאן הציטוט:
הענין השני, מיתווה ההפגנות:
טוב, על פי הפסיקה, אין ככה בגדול, להפגין מול ביתו הפרטי של איש ציבור. יש לזה כמה רציונלים. יש לו פרטיות גם. אולי זה יהווה כסות ללחץ פסול עליו. ירתיע מועמדים טובים לשירות הציבורי, מלשרת הציבור וכדומה.
אבל, יש איזונים שונים ומשונים שמאפשרים הדבר. נניח למשל, לא בדיוק מול הבית. אלא במרחק ממנו. במקום יותר ציבורי נניח.
התושבים ברעננה באזור, מאוד סובלים.
בית משפט קיבל את ענין הרעש אבל. לגבי ענין הרעש, אין ספק בדבר. בית משפט לא חסך ביקורת בקטע הזה. יש חוק. יש תקנות. אין פה מקום לתפיסות סובייקטיביות של שוטרים. כשזה חורג אובייקטיבית חוקית ממפלסי רעש מותרים, אין להתיר הדבר.
נצטט שוב השופט סולברג (אחידות דיעים בין כל השופטים):
אז נקווה שבמהרה בימינו יגמר השיפוץ, והתושבים יפסיקו לסבול. אם לא, תושבי רמת אביב ג', יהיו הבאים בתור עם הרוטציה לבוא.
עפר הארץ 
להשאיר תגובה