לינצ'.לא סביר. אבל כנה!

ויקיפדיה/ הפיגוע בתחנה המרכזית של באר שבע

לפנינו ערעור פלילי בעליון. מענין. חשוב. ערעור על המחוזי באר שבע.

לא נוכל להיכנס לכל הפרטים פה כמובן. אבל, עסקינן בערעור של המדינה, על זיכויים של שניים (סוהר ולוחם בגולני) אשר התערבו באירוע הטרור שבוצע בזמנו בתחנה מרכזית בבאר שבע (2015, על ידי המחבל מהנד אלעוקבי).

תכל"ס, המחבל ירה בתחנה המרכזית בבאר שבע. הרג את החייל עומרי לוי ז"ל. פצע אחרים. קצין הביטחון במקום, חשב בטעות, שאזרח אריתריאי הוא המחבל, וירה בו. בעודו שוכב פצוע, נעשו בו מעשי לינץ לכאורה, על ידי שני המשיבים בפסק הדין הזה, ועל ידי אחרים. תכל"ס, רק אלו שני המשיבים עמדו לדין, על ביצוע לינצ' לכאורה.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע, זיכה אותם. על הזיכוי הזה בעיקרון, נסוב הערעור של המדינה לעליון. בגלובל ככה, המדינה טענה, שהמשיבים, פעלו מתוך תאוות נקם פשוט, בכך שבעטו במנוח בעודו שוכב פצוע, ולא סביר שהוא היווה סכנה. המשיבים מכחישים מכל וכל, וטוענים, שהם פשוט פעלו בלחץ רב, בזמן אמת, לא מתוך הבנה מטבע הדברים, של מצב הדברים לאשורו, והם פשוט פעלו מתוך רצון כנה להגן על הציבור בתוך האירוע כאמור.

בית משפט עליון, דחה הערעור על שני חלקיו, ואישר את הזיכוי של המשיבים כאן.

עד כאן ככה בגלובל הדברים. רק נדביק פה כהרגלנו את כותרי הייחוס של פסק הדין:

טוב, ככה כהערה מקדימה חשובה. בפוסט אחר, בקשר למשפטו של נתניהו, הערתי כבר, לא להתרשם ממהומות בתקשורת. הפרקליטות ביקשה תיקון של כתב אישום. לא ביג דיל (מבחינה סטטיסטית) זה קורה תדיר. אין מה להתרגש ולהבין ולהסיק מזה כלום בהכרח.

והנה, פה גם הערעור נסוב בין היתר, על תיקון כתב האישום. הפרקליטות גילתה סרטון שצולם בקשר לאירוע, ורצתה באיחור להגיש אותו כראיה. אבל, זה היה באיחור. לא המחוזי, ולא העליון, יכלו להסכים לדבר כזה. המשפט הזה נמשך 5 שנים בקירוב. עינויי דין קשים למשיבים הנאשמים. אי אפשר, ועוד אחרי שנחשפו קווי הגנה, פתאום להביא סרטון, ולאתחל הכל למן ההתחלה. מה גם, שהמדינה ידעה על הסרטון, ולא הגישה אותו בזמן. פשוט שגגה. אין למדינה הסבר של ממש.

לזה בית משפט לא יסכים בעיקרון. הכל תלוי בשלב בו הדיון נמצא, ובהוגנות ההליך, ובאפשרות של הנאשם להתגונן וכדומה.

נצטט:

עד כאן הציטוט:

טוב קצת יותר תכל"ס קונקרטי לקייס הזה:

אחת השאלות המרכזיות (כפי כותר הפוסט) הינה האם הטעות של המשיבים/ נאשמים הייתה כנה (להבדיל מסבירה). הטעות כמובן, לא נסובה ממש סביב זיהוי לא נכון של המחבל, שהתגלה בדיעבד כאריתראי אומלל וחף מפשע. הם לא ירו בו. קצין הביטחון ירה בו בשוגג. הוא גם לא מת כתוצאה מפעולותיהם של המשיבים. אלא, תכל"ס כתוצאה מן הירי.

אז איפה הטעות היותר רלבנטית בדימוי מצב דברים ולא היא כאן:

אז יש לנו מצב, שבו המשיבים היו בלחץ. מבולבלים. בעודם מתעסקים עם המנוח, הרי עוד אירוע ירי בתכוף כפי שהם שמעו ( שהרי, לא האריתראי ששוכב מולם, הוא זה המחבל, אז האירוע התגלגל ולא נגמר). אז הם מספרים לבית המשפט, שהם לא היו בטוחים כלל, שהוא לא נושא מטען עליו למשל. שאין לו אולי עוד כוונות עויינות. ועוד, הרי הזירה של המנוח הופקרה (כולם רצו לאזור האירוע ירי הנוסף פתאום) והם רצו להוציא אותו מכלל פעולה במצב הזה. הוא גם זז לטענתם. והם פחדו מה יקרה בהמשך.

למדינה נשמע מאוד לא סביר. אבל, בלחץ רב, קשה להבין מה יש בראש לאדם. התקופה קשה. אירוע טרור רודף אירוע אחר. פיגועים של זאבים בודדים דאז.

קצת שובה לב בכנותו על פניו, הטיעון של משיב 1 (הלוחם מגולני) נצטט:

עד כאן הציטוט:

אכן, מי שזוכר הפיגוע הזה של הטכנאי בזק בירושלים, זוכר היטב, איך ירו בו (אחרי שהתחרע עם גרזן) והוא לא ויתר, ניסה שוב ושוב לקום. התמונה הזו, הייתה לו אולי באמת בראש, והוא תחת השפעתה ראה כך מצב הדברים. ייתכן. בלחץ רב, בזמן אמת, קשה לשפוט בדיעבד.

מה שחשוב מבחינה משפטית פה, זה דימוי מצב דברים כנה. אפילו אם לא סביר, כנה. כלומר, הם פעלו בכנות באופן לא סביר אולי, אבל, בכנות מתוך תחושת סכנה לציבור ורצון לנטרלה לשיטתם. המחוזי עמד על כך שהם היו בשירות המדינה, וחונכו לחתור למגע, וייתכן מכך להסיק קצת על כנותם. אולי.

הכנות הזו, מבחינה משפטית, הצילה אותם כמובן. שהרי היא נבחנת בזמן אמת, ולא כחוכמה בדיעבד. נצטט:

ועוד נצטט:

עד כאן הציטוט:

אז בסך הכל, הם זוכו, מתוך כך שהם פעלו במסגרת הגנה עצמית נחזה להיראות כך. הגנה עצמית יש לציין בפלילים, גם יכולה להיות לגבי צדדי ג' ככה בגלובל לגמרי. כלומר, לפעול מתוך הגנה עצמית כלפי הזולת בסכנה. זה מה שהם חשבו. זה מה שהם עשו בכנות. אפשר היה להקשות ולתהות וכדומה. אבל, זוהי חכמה בדיעבד כמובן. הם בכל אופן, הוכיחו את מניעיהם הכשרים בבית המשפט, והעליון קיבל זאת.

האם הסרטון היה משנה הרבה ? לטענת המדינה כן. אבל, הוגש באיחור רב. אי אפשר על חשבון נאשמים שסבלו 5 שנים עינויי דין כאלו.

25 תגובות על 'לינצ'.לא סביר. אבל כנה!'

  1. האם השופטים הם בני אדם? האם הם בני אדם מיוחדים? סופר בני אדם?

    שנה אחרי סגירת התיק בפרשת "מין תמורת מינוי", השופטת בדימוס מסבירה מדוע הופסקה תוכנית הרדיו שלה, מתכננת להגיע עם הסיפור שלה עד נטפליקס וסוגרת חשבונות עם הדס שטייף, מערכת המשפט והמשטרה
    שרי מקובר-בליקוב 10/06/2022 14:01 19 דק' קריאה

    החיים החדשים של אתי כרייף, שופטת השלום לשעבר שהעניקה משמעות חדשה למשפט התמים “להרים את נטל הראיה", מסעירים לא פחות מהפרשנות לציטוטים שדלפו מהסלולרי שלה. קצת יותר משנה אחרי סגירת התיק בפרשת “מין תמורת מינוי", וכרייף מתאוששת יפה. או בלשונה הציורית: “אין ספק שאני במים הרדודים עכשיו, אבל אני מתכוונת לצלול למים העמוקים ולהפוך לשחיינית מצטיינת".
    ובמים העמוקים הכל הולך: רדיו, פוליטיקה, ריאליטי, קמפיינים, תצוגות אופנה, לא בהכרח בסדר הזה, ולאחרונה אפילו דיבור על סדרה המבוססת על סיפור חייה. “בשלב זה בוחנים אפשרויות עם הסוכן שלי, רוברטו בן שושן", מערפלת כרייף מחשש לעין הרע. “כשישבתי בבית מובטלת, במצב לימבו, אם חד־הורית ללא פרנסה, זה לא נגע או הפריע למישהו. חלקנו מעדיפים כנראה חלשים ומסכנים על פני אמיצים ונחושים".

    בן שושן מייצג בדרך כלל דוגמניות וטאלנטים.
    “גם אני טאלנט, ואני לא מופתעת. בזכות הגיהינום שעברתי גיליתי את גן העדן. והוא יפה, והוא צבעוני ומואר ואני משתלבת בו יופי, כמו כפפה ליד".

    יש קצת פער בין עבודה כשופטת לעבודה כדוגמנית.
    “כל עבודה מכבדת את בעליה. מהידע הפרטי שלי, גם שופטים הם בני אדם. זה שהם מסתתרים מאחורי הגלימה זה לא אומר שהם לא בני אדם. ואני מדברת מידע אישי".

    הציעו לך להשתתף בתוכנית ריאליטי?
    “יש הרבה הצעות".

    ואת שוקלת?
    “בטח".

    שופטת בישראל לשעבר בתוכנית ריאליטי?
    “אני גאה להיות שופטת שהיא גם בן אדם. זה אומר אחת שאינה מורמת מעם ושהיכולת שלה לשפוט בחסד ובענייניות גוברת על כל יהירות מעמדית".

    הגשת את התוכנית “אלוהי המוסר" ברדיוס 100FM, למה רדיו?
    “אני אוהבת להסתכל על חצי הכוס המלאה, אז גיליתי שיש לי עוד כישרון, שאנשים יתמרמרו להם בכיף, אבל אני גם יכולה להיות שדרנית ברדיו. ראו זה פלא, רבת־כישורים אנוכי על אפם וחמתם של המקטרים".

    ואיך היה?
    “היה לי נהדר. יש לי קול רדיופוני וגם יכולת להעביר מסר שנון וקליל דרך גלי האתר. גם כלכלית זה לא היה רע כדי לשפר את מצבי העגום. אבל זכיתי ליהנות רק משתי תוכניות שהגשתי, עד שהגיחה הקנאה וצרות העין והתלוננו עליי שלא עצרתי מאזין שאמר שצריך להציב את העיתונאית הדס שטייף (שחשפה את הקשר בין נוה לכרייף – שמ"ב) מול כיתת יורים. שזה חצי אמת. שלא לומר שקר, כי אמרתי גם אמרתי, גם אם התמהמהתי כמה שניות, שאין מקום לפעול באלימות אלא רק באמצעים חוקיים שעומדים לרשותנו. בואי לא נשכח שזו תוכנית הרדיו הראשונה שלי ושהמונח הזה בסך הכל מבטא סלידה והוקעה ציבורית מהמעשים של הגברת שטייף".

    למה השם שלה מעורר אצלך כל כך הרבה אמוציות?
    “כי לדעתי, אם הייתי מתלוננת על גבר בכיר, נגיד תיאורטית על אפי נוה שכאילו הטריד אותי מינית, הגברת שטייף הייתה הראשונה לסנגר עליי ואז גם הייתי חביבת ‘מי טו' וכנראה חביבת הפרקליטות. הדמויות הללו שוכחות שזכות האישה על גופה זה לא רק כשגבר מטריד אותה וצריך לחסל אותו ואת משפחתו ולהרים את הנפגעת על כפיים, אלא גם כשהאישה רוצה מיוזמתה ומבחירה.

    "אם אתן פמיניסטיות, אז עד הסוף. הזכות של אישה על הגוף שלה היא בכל מקרה. נוח לכן להגן עליה רק אם היא קורבן מסכן? איזה מסר עלוב זה לנשים ואיזה מסר מפחיד זה לגברים. כשאישה רוצה יחסים אינטימיים, אם בחרתי את זה, זו הזכות שלי. ואם את פמיניסטית, אז תגני עליי. למה התפיסה היא שאישה כמו אתי כרייף צריכה להתקדם דרך המיטה וגבר אף פעם לא מתקדם דרך המיטה? זה עלבון לפמיניזם. אישה לא מתקדמת דרך המיטה נקודה. אישה במיטה כי היא בוחרת בזה. למעט כמובן מקרי אונס או הטרדה, שאצא נגדם בכל דרך".

    היו טענות שניצלת את התוכנית כדי לסגור חשבון עם שטייף.
    “לא, ביום שאבקש לסגור איתה חשבון זה ייעשה אך ורק באמצעים המשפטיים שעומדים לרשותי. שום מיצוי חשבון לא יחזיר את חיי הקודמים ולא ירפא את הנפש שלי".

    אז למה התוכנית ירדה?
    “אני מאוד מעריכה את מנכ"ל התחנה דוד בן בסט, וכשהבנתי שעדה של תלונות בדרך אליו, ושהדבר עשוי לפגוע בתחנה שלו, החלטתי בשיתוף פעולה איתו שאנחנו מפסיקים את התוכנית, למרות שזה מצער אותו ואותי. אני חושבת שזה היה הדבר הנכון לעשות".

    היה לך קשה?
    “לא, זה לא החלום שלי להיות שדרנית. פשוט נהניתי מהדרך. אני גם דוגמנית וגם מרצה וגם עורכת דין וגם סופרת. התחלתי לכתוב ספר ביום הראשון של החקירה. ידעתי שאכתוב ספר כמו שידעתי שאהיה עורכת דין ואהיה שופטת, וכמו שאני יודעת שאהיה חברת כנסת וגם שרת המשפטים. אני מגשימת חלומות סדרתית".

    שרת המשפטים?
    “זה לא מופרך. לא רציתם אותי כשופטת, תקבלו אותי כשרת המשפטים".
    אפשר להגיד על כרייף כמעט הכל, לצקצק, להסתייג, להשתלח או אפילו להתפעל, אבל בדבר אחד אין ספק: לשופטת לשעבר, שחוותה משבר פומבי קשה ומשפיל, יש עמוד שדרה ואנרגיות חיוביות שאפשר רק להתקנא בהן. היא כל הזמן שמחה ומחייכת. מסרבת ליפול ולסגת, אבל גם להודות באשמה או לקחת אחריות. היא מתעקשת על הצד שלה בסיפור, שמעניק פרשנות שונה לגרסה שהוצגה בתקשורת, ומכוונת גבוה גם אם הנסיבות לא לגמרי בעדה. בביתה היפה שבמושב צרופה השמש מאירה והצמחייה מטופחת. רוב הבתים ברחוב השקט שבו היא מתגוררת נטולי מספר או שם משפחה, אבל השלט “כרייף" מתנוסס בחזית, משקיף אל הרחוב גאה, מתריס, נוכח.

    פה היא קיבלה את הטלפון ההוא שבישר לה, “או שתפרשי מרצונך או שיוגש נגדך כתב אישום". במרפסת הלבנה, על ספסל העץ המוצל, בכתה בפעם הראשונה כשהבינה את גודל השבר ושהקריירה השיפוטית מאחוריה. מחדר העבודה שלה, העמוס תעודות הצטיינות ותארים, תלשה את התמונות שתיעדו אותה בטקס השבעת השופטים. ובו גם כתבה בקדחתנות את סיפור חייה מהרגע שהבינה שהתהפך עליה כליל. “הספר זה מעשה תרפויטי", היא אומרת. “החיים מספיק מורכבים כדי להרים לכל הפחות סדרת דרמה על חיי. לא מזמן סיימתי את הכתיבה.

    כרגע יש לי טיוטה בת 270 עמודים, וכל מה שנשאר זה לשנות כמה שמות ופרטים כדי לא להביך אף אחד, כולל את עצמי. גיליתי שזה עוזר להיות עסוקה. מאז שהפרשה התפוצצה, אני ממש על משקל ‘נוע תנוע'. עשיתי ספורט כל כך הרבה ובכזו עוצמה שממש הזקתי לגוף שלי וגם כתבתי ספר מרתק שיהפוך לסרט ויום אחד הוא יימכר לנטפליקס. גם זה יקרה. גם זה עוד אחד מהחלומות שיתגשמו. גיליתי שאני לא שקופה, ואם כבר אני לא שקופה, בואי נמנף את זה למקומות יעילים".

    כמו פוליטיקה?
    “הדרך הטובה ביותר עם יכולת ההשפעה הגבוהה ביותר היא הפוליטיקה. לכן התפקדתי לליכוד. זה היה הדבר הכי טבעי והכי מתבקש, הגם שלא היה מתוכנן. אני באה מבית ליכודי, הצבעתי לליכוד כל חיי, וכשפגשתי שני חברים במסעדת דגים בנתניה, הם הוציאו דף והציעו לי להתפקד למפלגה. אמרו שאני ממש מתאימה לדנ"א של הליכוד. אז באופן ספונטני, שמאפיין אותי לא אחת בחיי, חתמתי על הדף והתפקדתי.

    ברור שאם הייתי מתכננת את זה מראש, הייתי הולכת למצודת זאב לפגוש חבר כנסת כזה או אחר, דואגת לצלם, לפן, לחליפה, לא מצטלמת במסעדת דגים בנתניה כלאחר יד. אבל זה התגלגל וגם כמות הפניות שהיו בנושא הזה התעצמה. לומר את האמת? אני מבינה שחבל לפספס את היכולת שלי להיראות, להשמיע, לשנות ולתקן דברים שמחייבים כבר עכשיו תיקון במדינה".

    אם תיבחרי לכנסת, מה תתקני?
    “שני הדברים הראשונים לתקן, שאני גם טובה בהם, הם המשרד לביטחון הפנים ומשרד המשפטים. הגופים האלה לא יכולים לעשות מה שהם רוצים רק כי הם יכולים. הדבר הראשון שהייתי עושה זה גורמת לכל מי שמעל בתפקידו, בין אם ברשלנות ובין אם באופן מכוון, לארוז את חפציו בארגז וללכת הביתה. הבעיה במשטרה ובפרקליטות היא שהיד קלה על ההדק בסיווג מעשים כעבירות פשע חמורות. היד קלה על איומים בחקירות, על רמיסת זכויות של נאשמים וחשודים.

    מישהו צריך לעצור את זה, כי כל עוד השיירה עוברת, אנשים ימשיכו לרמוס זכויות ושם ותעסוקה ומשפחות של אנשים. יותר מדי פעמים התיק נסגר כלא היה, ואנשים שהתקדמו במערכות שכחו את אלה שפגעו בהם עד הקורבן הבא. זה לא יכול להימשך ככה. אם יש משהו שבגללו אני שוקלת להיכנס לפוליטיקה ולהתמודד כבר בפריימריז הקרובים זה לעצור את רכבת ההרים שדורסת בעיקר דמויות ציבוריות בעלות מעמד גבוה על יסוד חוק חדש: חיסול פוליטי".

    את מתכוונת לנתניהו?
    “בוודאי שנתניהו הוא חיסול פוליטי ממוקד בשלב הזה. במדינת ישראל, כמו בכל העולם, קיימת חזקת החפות, שהפכה לאחרונה לחזקת ההרשעה".

    נתניהו התמודד בבחירות וממשיך לכהן כיו"ר האופוזיציה באישור בג"ץ למרות כתבי האישום שהוגשו נגדו.
    “וטוב שכך".

    אז איפה חזקת ההרשעה?
    “ההרשעה היא תדמיתית. גם אני חוויתי את חזקת ההרשעה כשכיכבתי מעל כל דף רענן כשופטת. התיק שלי נסגר, אבל מה יזכרו ממני? מין תמורת מינוי. זה לא הבלון התפוצץ הבלון נגמר, כל חיי יקטלגו אותי עם השטות הזאת. למה? כי הם יכולים? זה דיני נפשות".

    כשופטת לשעבר, לא בעייתי לדבר נגד מערכת שהיית חלק ממנה?
    “שופט אמור לשפוט ללא מורא וללא משוא פנים. ואני רוצה לספר לך משהו, רוב השופטים שהכרתי התפיידו מחיי, וההתפיידות הזו מעידה שמורא ומשוא פנים ממש לא מהם והלאה. ולמה? כי הם יודעים יפה מאוד איך הם התמנו, איזה קשרים הפעילו, מי ניהל רומן עם מי, ומי קיבל הודעה על המינוי לפני המינוי בפועל מראש הלשכה שהוא לא אפי נוה ומי נעזר באבא או באח הבכיר במערכת הפוליטית או המשפטית. אז שלא יעבדו עליי. זה שלא תמכו בי זה נון גדול בעיניי למערכת המשפט, מהראשון ועד האחרון שבהם. לכן, כשאני אהיה בעמדת מפתח, בעמדת השפעה, אדע איזה שופטים נכונים למערכת. מניסיון, לא מנקמה או חיסול חשבונות, אני אדע מיהו האדם הישר, הכן והמקצועי, כי אני חוויתי את זה על בשרי, ואין חכם כבעל ניסיון".

    מגיל צעיר חלמה כרייף להיות שופטת. הרצון לשבת על כס השיפוט באולמות הדיונים השפיע עמוקות על מסלול חייה. היא נולדה כבת בכורה, אחות לשלושה בנים, והוריה עבדו קשה עד שמיצבו את עצמם כלכלית. “עזרה לזולת ומתן בסתר היו לחם חוק בבית, ותמיד היה לי חוש צדק מפותח ובטן שצועקת מול עוולות", מעידה כרייף על עצמה. “אולי גם הייתי מושפעת מסדרות טלוויזיה על עורכי דין ושופטים. כשהחברות שלי שיחקו עם בובות, אני שיחקתי בתיק מסמכים, וכשנכנסתי לבתי משפט, זה הרעיד לי את הלב. עד היום הלב שלי מתרחב בהיכל המשפט, מול דגל ישראל וכל הסמלים שתמיד הקסימו אותי. הרצון להיות חלק מזה היה דחף לא ניתן לכיבוש".

    כרייף סיימה לימודי הנדסה, תעשייה וניהול, מינהל עסקים ומשפטים. ב־2019 נפתחה חקירה פלילית שבמסגרתה נחשדו אפי נוה, ראש לשכת עורכי הדין דאז, וכרייף, בהתערבות לקויה בתהליך מינוי שופטים בתמורה לשוחד מיני. על פי החשד, כרייף ביקשה מנוה שיברר מדוע היא ממתינה זמן רב לזימון לוועדת משנה ראשונה. לאחר שבירר, עברה כרייף לקורס התאמה לשיפוט, שנחשב לשלב הבא במיון, קיבלה בו ציון נכשל – 4.5 מתוך 10 (לדברי כרייף הציון הסופי היה 5.2 – שמ"ב), ונקבע כי “כישוריה אינם מתאימים למשרת שיפוט". למרות הציון הנמוך עברה כרייף לשלב הבא, זומנה לוועדה למינוי שופטים, ושבעה מחבריה המליצו עליה לכהונה.

    איך הפכת לשופטת אם לא עברת את קורס ההתאמה לשיפוט?
    “הקורס הזה הוא קשקוש שהגיע הזמן שייעלם מהעולם. מדובר בקורס צבוע, שחלק נכבד מהאנשים שנשלחים אליו מאותרגים ולא נשאלים אפילו שאלה אחת. הם עוברים את הקורס בהליכה, כנראה בגלל ההיסטוריה והקשרים שלהם. בניגוד למה שחושבים, זה לא מבחן במתמטיקה, זה בסך הכל התרשמות כללית מחבורה שיושבת ומביעה דעה על חוק ופסיקה. באופן אישי אני חושבת שהייתי מצוינת, אבל אני עדיין מוכנה לצאת מתוך הנחה שלא מצאתי חן בעיני מי מהאליטיסטים שם. לדעתי, הקורס הזה היה מכור מראש".

    למה? לא לגיטימי בעינייך להתרשם ממועמד שאין לו מזג שיפוטי?
    “הם לא ראויים להיות בוחנים, כי הם טעו בענק. ההוכחה היא שבסוף הייתי שופטת מצוינת. מעולה. הלוואי שכל השופטים היו כמוני. הלוואי שאני הייתי נשפטת אצל שופטת כמוני: אנושית, מסורה. לא מיניתי את עצמי. מינו אותי טובי המוחות והבכירים שיושבים בוועדה למינוי שופטים ומקבלים על זה שכר כמו נשיאת העליון, שני שרים, שני חברי כנסת, נציגי לשכת עורכי הדין".

    איך הגעת בכלל לוועדה למינוי שופטים אם לא עברת את הקורס?
    “הקורס הוא לא חזות הכל. לפני שבועיים התפרסם ב'המקום הכי חם בגיהינום' שיותר משליש מהשופטים שנבחרו לבתי משפט השלום נכשלו בקורס המיון. יש מאגר סודי, שראיתי אותו רק בחומר החקירה, שנקרא ‘מאגר יהלום' ויש בו רישומים של שופטים שלא עברו את הקורס. אני אישית יודעת על כמה שופטים שלא עברו את הקורס ואיזה קשרים הם הפעילו כדי לעבור את הקורס. הקורס הוא לא תחליף להשכלה ולניסיון. הוא צריך לעוף מהעולם ובמקומו צריך לבוא מבחן אמיתי עם שאלות ותשובות וציון ולא הערכה של מישהו מרחביה שאתי כרייף לא באה לו בטוב בעיניים כי היא לא הבת של מישהו".

    איפה אפי נוה נכנס לתמונה?
    “כשסיימתי את הקורס, הרגשתי שעברתי אותו מצוין. אז התקשרתי לחבר שלי אפי נוה ואמרתי לו, לתחושתי הלך לי מצוין. והוא אמר, אני בטוח. אבל עובר שבוע ומתקשר אליי אדם שלא אציין את שמו ואומר לי, אתי, הם לא מתכוונים להעביר אותך את הקורס. אומרים שאת ערכית אבל שאין לך מזג שיפוטי. לי אין מזג שיפוטי? לי, שהייתי תובעת נוער במשך שבע שנים, ממונה על יעדי כוח אדם במשטרה וסגן ראש שלוחה, לי אין מזג שיפוטי? אז הרמתי טלפון לאפי נוה, חבר שלי וראש הלשכה, לא הזכרתי כהוא זה את הקשר האינטימי בינינו ואמרתי לו, אפי, טוענים שלא עברתי את הקורס, תבדוק למה. והוא בודק ואומר לי, נעשה לך עוול. כמה ימים אחרי שהוא בדק, קיבלתי בדואר מכתב ממנהל בתי המשפט ששמחים להודיע שעברתי לשלב הבא. איפה החלק הלא תקין פה? אמרתי לאפי לבדוק לזכר הימים שהיו ויהיו, לא ביקשתי ממנו שיתערב למעני".

    המשטרה חשדה שהשתמשת בקשר עם ראש הלשכה כדי להתקדם למשרת שופטת למרות תוצאות הקורס.
    “אפי הוא לא היחיד שפניתי אליו כדי שיבדוק. אין שום חטא בלנסות להפעיל קשרים כדי להגיע למטרה. אנשים עושים את זה כל הזמן. זה לגיטימי".
    שנתיים בלבד ניהלה כרייף את הדיונים בבית משפט השלום בנתניה, עד שהקשר בינה לבין נוה התגלה. העיתונאית הדס שטייף קיבלה מגרושתו של נוה את הטלפון הסלולרי הפרטי שלו, השיגה את ההתכתבויות שבו ומסרה את הטלפון למשטרה בתמורה לחסינות מהעמדתה לדין. המשטרה פתחה בחקירה, ונוה וכרייף זומנו לחקירה. במהלך חקירתה, כשנותרה לבדה בחדר, מחקה כרייף מסרונים מהטלפון האישי שלה. המסרונים שוחזרו על ידי המשטרה והעלו כי שר האוצר לשעבר משה כחלון, אף הוא חבר בוועדה לבחירת שופטים, היה בקשר אישי קרוב עם כרייף. “בכל מדינה מתוקנת, אדם שהוא לא חוקר ולא שוטר שפורץ לטלפון בלי אישור או צו, היה מוצא את עצמו בבית סוהר בדיוק כמו שפורצים לבית, למרות שהטלפון לפעמים הרבה יותר דיסקרטי מהבית", זועמת כרייף. “איך נותנים חסינות לפגיעה כל כך חמורה בפרטיות?".

    אבל ההתכתבויות סייעו למשטרה לחקור בפרשת אפי נוה.
    “ההתכתבויות הביאו את המשטרה אליי. הייתי בחקירה במשך 13 שעות, כאחרונת העברייניות. אפילו רשות ללכת לשירותים הייתי צריכה לבקש וגם לשם ליוו אותי. בשלב מסוים ביקשתי לעדכן את הבן שלי, שנשאר לבד בבית, כי בן זוגי גולדי (טל גולדמן – שמ"ב) המתין לי מחוץ למשרדי להב. ואז גמלה בלבי ההחלטה בספונטניות להגן על החברים שלי ולמחוק את המסרונים שניהלתי בטלפון עם חמישה אנשי ציבור, לא אחד ולא שניים, שלא קשורים בשום אופן לאפי נוה ולחקירה שניהלו נגדי.

    "עשיתי את זה, כי מה חטאו החברים שלי, ובגלל שאני אדם עם אמות מידה של נאמנות וערכי חברות, שהם מעל לכל. לא דאגתי לעצמי, דאגתי לחברים שלי. ידעתי שהחדר מצולם ושיראו את זה. הרי הייתי 14 שנים קצינת משטרה וגם שופטת בתחום הפלילי, ודווקא בגלל זה, כשראיתי את הצו שמאפשר לחוקרים לעיין בכל התכתובות שלי, הרשיתי לעצמי למחוק מסרונים שלא קשורים בקוצו של אבק לאפי נוה ולנושא החקירה, כדי להגן על החברים שלי, ובתוכם שופט העליון יוסף אלרון והשר לשעבר כחלון. זה רק מראה לך את מדרג האנשים שביקשתי למחוק".

    כל החמישה התכתבו איתך באופן שעלול להביך אותם?
    “לא בהכרח, אבל אני מטבעי אדם מאוד דיסקרטי. אף פעם אף אחד לא ידע מי מקורב אליי, מי תומך בי ועם מי אני בקשר. אני לא רברבנית. במשטרה הייתה לי חברה מאוד טובה שהייתה המפקדת שלי אבל אף אחד לא ידע. כזאת אני".

    מהחקירה דלפו מסרונים אישיים מאוד ששלחת לשר האוצר לשעבר כחלון.
    “לא היה בינינו שום קשר אינטימי, חד־משמעית. זה סגנון הדיבור שלי. אני לא מתביישת בו".

    דווקא כקצינת משטרה וכשופטת, לא הבנת שמדובר בעבירה של השמדת ראיות?
    “רשימת מכולת לא יכולה לשמש ראיה לשוד בנק. אם הייתי מוחקת מסרונים מאפי נוה או מסרונים שקשורים למינוי, אז בסדר, אבל מחקתי מסרונים שלא קשורים בכלל לחקירה בתום לב ובהבנה גמורה שאני שומרת על החברים שלי. לכן כל כך נדהמתי כשהם בחרו להלך עליי אימים עם ההאשמה הזו. כשמחקתי את המסרונים, ידעתי שאפשר לשחזר אותם, וזה רק גרם לי להיות בטוחה ששום דבר רע לא יאונה לי מההחלטה הפזיזה הזו, שבסופו של יום היא, ורק היא, גרמה לחתול לטרוף את השמנת. הגשתי להם על מגש של זהב את הדבר היחיד שאיתו יכלו ללפות אותי בגרון ולהגיד לי, או שתפרשי, או כתב אישום על השמדת ראיות".

    בדצמבר 2019 הודיעה המשטרה כי התגבשה תשתית ראייתית נגד נוה וכרייף לביצוע עבירות מתחום טוהר המידות ובעקבותיה החליטה הפרקליטות להגיש כתב אישום נגד נוה באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים ונגד כרייף באשמת שוחד והשמדת ראיות בכפוף לשימוע. שלושה חודשים לאחר מכן התפטר נוה מתפקידו וכרייף פרשה מכס השיפוט. “יש תקרת זכוכית לאישה שמגיעה מהפריפריה ובפרט אם היא מזרחית שבאה מבית שלהורים שלה אפילו אין תעודת בגרות", אומרת כרייף במרירות. “אני לא אומרת שאי אפשר להגיע לכל מקום מכל נקודה, אני עצמי ההוכחה לזה, אבל לנשים כמוני הדרך פחות סלולה והטיפוס יותר קשה. בצער אני גם אומרת שלאור הניסיון שלי, האישה הראשונה להיזרק מהמערכות הייתי אני, בגלל שלא היו לי כנפיים שיכסו אותי ויגידו, מה אתם רוצים ממנה, יש לה ארבעה תארים והיא שופטת מצוינת".

    את באמת חושבת שסיימת את כהונתך כשופטת בגלל שאת אישה, מזרחית ומהפריפריה?
    “לא גדלתי עם התובנה הזו ולא האמנתי בה עד שזה קרה לי. היום אני יודעת להגיד שהיה כל כך קל להעיף אותי מכל המדרגות בגלל שאני לא מגיעה מרחביה וההורים שלי הם לא מהמקום הנכון, למרות שאני לא פחות טובה מכל שופט אחר".

    אבל הטענות נגדך לא היו על רקע סתמי אלא בשל מחיקת המסרונים.
    “מגיע לי להדליק משואה בגלל שמחקתי את המסרונים האלה. אבל כשהספינה טובעת, העכברים בורחים. גם העכברים שהגנתי עליהם. ולמרות זאת הוכחתי שאני בן אדם שאפשר לסמוך עליו ושערכים של נאמנות לחברים והגנה על פרטיותם חשובים לי יותר מהפרטיות של עצמי. ההדלפה של השמות רק מוכיחה שצדקתי".

    אז למה הסכמת לפרוש מכס השיפוט ולא נלחמת להמשיך לכהן בתפקידך?
    “כי לא היו לי תעצומות נפש ויכולות כלכליות להמשיך ולהתמודד. זה קרה באבחה. קראו לי ואמרו, כאן ועכשיו, תחליטי מיד, או שאת פורשת מהשיפוט, או שמגישים נגדך כתב אישום. ביקשתי שעה לחשוב וקראתי לאבא שלי. ישבנו בגינה ואמרתי לו, מה אעשה? ואבא שלי אמר לי, כלום לא שווה את הסבל שלך. תעזבי אותם, תפתחי משרד, תהיי פרקליטת צמרת. הם לא שווים אותך. אז כתבתי לפרקליטות, מסכימה בצער. כמה ימים לאחר מכן שולחים לי מייל שאחתום על התפטרות והפסיקו לי את המשכורת לאלתר. זו הייתה הפעם הראשונה שנשבר לי הלב. זה היה ממש הרצחת וגם ירשת".

    זה לא היה צפוי?
    “כבר כשהמשטרה המליצה על הגשת כתב אישום הרגשתי הלם מוחלט, סכין בלב. עולמי חרב עליי. זה היה חושך. לא האמנתי שאני, אזרחית מצוינת, אדם ישר שמחנך את ילדיו לערכים וליושרה, הפכתי להיות עבריינית. הרי אני דם מדמם. זה היה כמו חלום בלהות שרק רציתי להתעורר ממנו. ועדיין, עד הרגע האחרון האמנתי שהתיק נגדי ייסגר ושאקבל בקשת סליחה בענק. אפילו הכנתי כמה שורות של מה אני אומרת אחרי שמודיעים לי שהתיק נסגר. הייתי בטוחה שזה הולך להיגמר ורציתי להיות מוכנה בשלוף עם מילות תודה".

    מה כתבת?
    “שאני מודה למשטרה ולפרקליטות שהגיעו לחקר האמת ועשו מלאכתן נאמנה ואני מודה לבן הזוג שלי ולילדים, ושאני שמחה לחזור ולהיות שופטת טובה יותר ומבינה יותר".

    היום, במבט לאחור, היית עושה משהו אחרת?
    “היום לא הייתי מוחקת שום מסרונים, כי אף אחד לא שווה שאשמור על הפרטיות שלו על חשבון החירות שלי לחופש העיסוק ולשם טוב".

    היית נוהגת אחרת מול אפי נוה סביב המינוי שלך?
    “אני מתעקשת לומר שמה שעשיתי עם נוה לגיטימי לגמרי וכל הצבועים שמבקרים את המעשים שלי יסתכלו לעצמם במראה בלבן של העיניים ויגידו לי מתי בפעם האחרונה הם ביקשו ממישהו שיבדוק להם באיזו יחידה הבן שלהם ישרת, איזה חדר אפשר לשדרג להם במלון. אז לבדוק לי אם נכונה השמועה שלא עברתי את הקורס יותר גרוע? למה טפלו על אתי כרייף דווקא? כי הייתי טרף קל. הייתי יתומה מקשרים. הפרקליטות והמשטרה הן חיה מוגנת. הייתי צריכה לזרוק להם עצם כדי שיירדו ממני, כי הם יכולים לטרוף ולגרום למחלות, לשיגעון ולדיכאון, ואולי זה מה שהיו מצפים ממני. אבל אני יכולה להגיד שאם הפרצוף שלי היום מסמל את מה שאסור לעשות, כי יש לזה מחיר, אז אני גאה בזה".

    היום את בקשר עם אפי נוה?
    “אנחנו לא בקשר מיום החקירה. אני לא כועסת עליו והוא לא כועס עליי, אבל יש שיקולים אחרים שקשורים לזוגיות ולמשפחה".
    אז עכשיו היא בבית. שוקלת הצעות, בוחנת את האפשרויות שלה. ובין לבין מגיחה להשקות מתוקשרות והפקות אופנה בכיכובה. אפילו דמות ב"ארץ נהדרת" כבר יש לה. נדמה שהיא נהנית מזה. “עכשיו יש לי קצת יותר זמן למשפחה ולעצמי", היא מחייכת. “בתקופה שבה הייתי שופטת לא ראיתי בית, לא זוגיות, לא חיי משפחה ולא חברים. הייתי נתונה כל כולי ומאודי מכף רגל עד ראש לתיקים שהייתי צריכה לפסוק בהם. חוץ מלהשכיב את התיקים לישון ולתת להם ארוחת בוקר, עשיתי הכל. אפילו לקחתי אותם הביתה".

    בעבר עלתה טענה שלעתים מופעלים לחצים לא כשרים על שופטים.
    “עליי לא הופעלו לחצים, אבל יש שיחות מסדרון שיש בהן שופטים, ואף פעם אי אפשר לדעת לאן זה יוביל בסוף ולאן זה יחלחל. שופטים משתפים את החברים שלהם בכל מיני דברים, החל בקשרים שיש להם וכלה בתלונות שמגישים עליהם. וכמו כל בן אדם, אנחנו בני השפעה ולא ל"ו צדיקים. גם לשופטים יש רומנים וגם לשופטים יש עניינים בחיים הפרטיים. האם זה פוגע בעבודה שלהם? אולי. בשלי זה לא פגע".

    לאחרונה מתרבות ההתקפות הבוטות על מערכת המשפט. איך את מרגישה כשאת שומעת את יו"ר יהדות התורה, ח"כ יצחק פינדרוס, אומר “החלום שלי הוא לפוצץ את בית המשפט העליון"?
    “אני לא בעד הסגנון הזה. והוא לא הסגנון שלי. אני לא בעד להרוס שום דבר ואף אחד. אני בעד להוקיע התנהגות עבריינית בחסות החוק".

    אבל הצטרפת למפלגה שאחד מבכיריה, ח"כ דוד אמסלם, תקף את נשיאת העליון חיות בחריפות חסרת תקדים כששאל אותה בפומבי “מה שתית הנשיאה חיות?" ואמר לה "אל תחשבי שאנחנו אהבלים, במקום לכתוב קשקושי שטויות שאת עצמך לא מבינה, תכתבי: מר אמסלם, אני לא סובלת אותך, לא סובלת את האמסלמים ולא המכלופים ולא אתן לכם סיוע למה זה שלנו".
    “אני מכירה את האמירות האלה ואני מכבדת את האנשים שאומרים אותן ואת הזכות שלהם להתבטא איך שמתאים להם. חופש הביטוי הוא זכות חשובה. אני לא מחלקת ציונים על סגנון. יש כאלה שגם לא אוהבים את הסגנון שלי, אבל עדיין זו לא עבירה להתבטא. אני מגנה עבריינות ואפליה בוטה בשירות בית המשפט ומוקיעה פגיעה בפרטיות והדלפת שיחות וחקירות וצביעות סלקטיבית".

    נתקלת בשוביניזם והטרדות במערכת המשפט?
    “ראיתי דברים שיכולים לפתוח יופי מהדורות".

    גם בתפקידך הקודם במשטרה?
    “כל שכן. כולם צבועים ומתחסדים. כשזה קרה לי, מילאו פיהם מים בלי למצמץ. בעיניי, גם המשטרה וגם השופטים צבועים וסלקטיביים, אם כי לא בהכללה. יש כמה צדיקים בסדום, ואני הצדיקה הראשונה שלא ממהרת לטנף על אחרים. אבל עוד בתקופתי במשטרה היה מי ששאל אותי, תגידי, את לא מוטרדת? השבתי לו, ‘כשאני רוצה, זה לא מטריד אותי, וכשאני לא רוצה, אף אחד לא מעז להטריד אותי'".

    ובבית המשפט? הוטרדת שם?
    “לא אפרט. רק אומר שהיו דברים שראיתי, שמעתי וגם חוויתי. שופטים הם בני אדם. במו עיניי ראיתי שגם הם הולכים לשירותים". 

    Liked by 1 person

  2. טוב ג'וש, מענין וחשוב לקרוא את הריאיון הזה. אבל, צריך בהחלט לסייג פה דברים.

    אתי כרייף אישה נהדרת. מדהימה אפילו. אבל, הבטן שלה מלאה, מלאה בטענות ותואנות רעות על המערכת. אז זה טבעי (אם כי לא בהכרח לגיטימי תמיד).

    אלא, שפשוט לא מתאימה להיות שופטת. מתאימה להרבה דברים אחרים. ברוכת כשרונות ואינטילגנציה. אבל, להיות שופט זה סיפור אחר לגמרי:

    דברים לא נבחנים רק על פי המצוי עם כל הכבוד. דברים נבחנים גם על פי הרצוי. על פי המודל הרצוי. ועל פי מודלים רצויים, היא לא ממש התאימה להיות שופטת.

    זה שהיא עסקה בתחומים משיקים לחוק ומשפט, לא עושה אותה מתאימה בהכרח להיות שופטת עם כל הכבוד. להיות שופט, זוהי אופרה לגמרי אחרת:

    להיות שופט, צריך להיות סופר בן אדם. אין ספק בדבר. ספק קלוש:

    הבעיה היא ששני מימדים הופכים אדם, לסופר בן אדם. אחד, הכישורים. שני: התפקיד עצמו:

    והתפקיד עצמו, מתעל אדם, להיות שופט, ולהיות סופר בן אדם. אבל, צריך גם כישורים בסיסיים לא פשוטים.

    היא בעצמה מודעת לכך הרי. נצטט אותה:

    לשאלה:

    שופטת בישראל לשעבר בתוכנית ריאליטי?

    ענתה כך:

    “אני גאה להיות שופטת שהיא גם בן אדם. זה אומר אחת שאינה מורמת מעם ושהיכולת שלה לשפוט בחסד ובענייניות גוברת על כל יהירות מעמדית".

    כלומר, היא מבינה שצריך לשפוט בחסד ובענייניות המתגברת על כל יהירות מעמדית.

    כמה כאלה אנו מכירים ? היא מבינה היטב הענין!

    שופט חייב לשים בצד, כל הזהות האישית שלו, ולהתרכז רק בזהות המקצועית. וזה אומר להיות סופר בן אדם:

    זה להיות בימין הציוני דתי, ולשפוט בהגינות הומוסקסואל מתועב בעיניהם. לשפוט בהגינות טרוריסט מתועב גם. זה להיות בשמאל כלכלי, ולהתייחס בהגינות, לבעל דין, שהוא נניח איזה תאגיד או מנהל חזיר קפילטיסטי סו קולד, המדכא ועושק שכבות חלשות וכדומה. זה אומר שיש לך ילדים ונכדים, אבל, אתה שופט בהגינות פדופיל נאלח. זה לדעת לקבל מן המדינה והמערכת משכורת, אבל, לא לעבוד בשום אופן בשביל המדינה והמערכת.

    לשפוט כדבריה שלה ממש, ללא מורא. ללא משוא פנים.

    אדם כזה, צריך להיות סיזיפי. צריך להיות בעל יושרה יוצאת דופן. בעל כישורים ואינטיליגנציה רגשית יוצאי דופן.

    היא עשתה מעבר זריז מאוד, לתוכניות ריאליטי. לכיכוב בתצוגות אופנה וכדומה בתעשיית הבידור וכדומה. התעשייה היא בסדר. אין בעיה. אבל, שופטים צריכים להיות, סיזיפיים, ספרטנים מבחינה מנטלית וכדומה. אחרת, אין אמון בגרוש באנשים שלא עומדים בפרמטרים כאלו.

    השופט חשין ז"ל, היה גורס, שאפילו פלאפל בחוץ לאכול, זה בעיה בשביל שופט.הנה, נצטט מכללי האתיקה לשופטים (סעיף 16):

    16. משמונה לכהונתו, אין מוטל על שופט לנתק את קשריו החברתיים, לרבות קשרים עם עורכי דין. עם זאת, ראוי לו לשופט כי ייזהר בקשריו החברתיים וייתן דעתו כיצד עשויות הבריות לפרש את הימצאותו בחברת אדם מסוים או בחברה מסוימת.

    עד כאן הציטוט:

    קולטים ? זאת אומרת, נניח יחצ"ן ידוע. רני רהב למשל. אדם ישר לכל הדיעות. הרבה לא סובלים אותו. אבל, אין ממש להטיל ספק ביושרו נחזה כך הדבר. אז מה? שופט יסתובב בחברתו ?המודל ( שזה הכללים והחוק) הוא כזה, שזה מעשה פסול. לא מתאים.

    זוהי הרמה הנדרשת משופט.

    והיא עם כל הכבוד. לא התאימה. לא התאימה לפחות למודל. וחבל מאוד, שהיא גורמת לנו להבין ביתר שאת בדיעבד, למה לא התאימה.

    קשה לי לכתוב זאת. היא אישה מדהימה. אבל, זוהי האמת.

    ואם מישהו רוצה להבין, למה שופטים הם סופר בני אדם, לפחות במימד של התפקיד שעושה אותם כזה, אז כאן העלתי פוסט מאוד חשוב, שמבאר זאת:

    https://myboudica.com/2021/12/24/%d7%a9%d7%81%d6%b0%d7%a4%d6%b4%d7%99%d7%98%d7%95%d6%bc%d7%aa-%d7%a4%d6%bc%d6%b7%d7%a1%d6%b0%d7%9c%d7%95%d6%bc%d7%aa/

    וכאן לכללי האתיקה של שופטים:

    https://www.nevo.co.il/law_html/law00/74172.htm#:~:text=כללי%20האתיקה%20לשופטים%20משקפים%20ומבטאים,יומין%20והמתאימים%20עצמם%20לזמננו%20ולמקומנו.

    נ.ב: התפיסות שלה לגבי פמניזם, מוטעות מאוד. זה חבל. אבל, לא נישאר צעירים פה.

    להתראות

    אהבתי

  3. אפרופו, סעיף חשוב לענין אתי כרייף, והדברים שהסברתי לעי"ל ( מתוך כללי האתיקה לעי"ל כאמור):

    שופטים בדימוס

    10. כללים אלה אינם מחייבים שופטים בדימוס. יש לזכור עם זאת, כי סביבתו הקרובה והרחוקה של שופט הורגלה להתייחס אליו כהתייחס אל שופט, וכי יחס זה נמשך והולך גם לאחר תום הכהונה. ראוי לו אפוא לשופט בדימוס כי ישווה נגד עיניו את רוחם ואת מגמתם של הכללים וכי יכוון התנהגותו ואורחותיו על פיהם.

    אהבתי

  4. בהתיחס לפוסט שהעלת, אני מתקשה להאמין שהשופטים לא הבינו שהנאשמים בעטו בו מתוך שנאה. הוא לא זז ולא היווה איום, אלא שהם הבינו שבני אדם באוירה כזו ובמצב כזה מבטאים את הרוגז והזעם שלהם. פשוט אי אפשר לומר: טוב צריך להבין אותם כי אז זה מהווה הרשאה לאחרים לעבור את החוק

    אהבתי

  5. אוף טופיק,
    מעניינת אותי עמדתך בנושאים העולים כאן

    #################

    עוטף תחנה מרכזית
    @OtefTM
    מזל טוב לבריטניה 💐🥂 ביהמ"ש העליון אישר הרחקת מסתננים לרואנדה. "טובת הציבור היא שהממשלה תיישם את מדיניותה"

    שומעת אסתי חיות? אתם לא פורצי דרך כמו שאתם חושבים על עצמכם. אתם מפגרים הרבה מאחור.

    @GadiTaub1
    @IsraelCourts
    reuters.com
    UK courts to hear last-minute appeals to stop first Rwanda deportation flight leaving
    7:34 לפנה״צ · 14 ביוני 2022·Twitter Web App
    ·
    4 שע׳
    משיב ל-
    @OtefTM
    ושוב נזכיר: השאלה אינה מדוע התנגדנו למתווה האו"ם. השאלה היא למה השמאל סיכל את ההסכם של ישראל עם רואנדה.

    בהצלחה לבריטניה
    ציטוט ציוץ
    עוטף תחנה מרכזית @OtefTM

    · 31 במאי
    בריטניה תתחיל להרחיק מסתננים לרואנדה ב 14 ליוני.

    זוכרים את קמפיין "שולחים אותם אל מותם"? יש בישראל מחנה שלם שחי על שקרים. בשבילם השקר הוא אוויר לנשימה

    היי קמיליה,

    לא מומלץ לקרוא איזה כמה שורות בטוויטר, של אדם, שאין לו מושג קלוש מה הוא כותב, ולהסיק משהו מזה.

    אלו דברים מאוד סבוכים. פה למשל, פסק דין של 120 עמודים על הנושא של הרחקה למדינה שלישית של פליטים. מה הוא קרא ? הוא מבין ? אנגליה זה פה ? זה אותו דבר ?

    חבל לבזבז גרעפס על כך.

    אפילו כך, לא סוף פסוק באנגליה. יש עוד הליכי ערעור.

    ובכלל, פה בית משפט אישר את ההסכמים בעיקרון של הרחקה למדינה שלישית. הבעיות היו אחרות. חשאיות ההסכמים. הנושא של הסכמה ומרצון וכדומה, נושא של החזקה במשמורת אחרי סירוב וכדומה.

    אז מאיפה בן אדם כזה יודע בכלל מה הוא מחרטט בטוויטר ?

    נעלה על זה פוסט מסודר באמת.

    אפשר כאן להגיע לפסק דין בזמנו:

    https://bit.ly/3Of44ZE

    נצטט אגב מפסק הדין, את השופט רובינשטיין. ללא ספק מן הציונות הדתית. חובש כיפה ואללה. הסכים עם הפסק דין של השופטת המובילה (השופטת נאור, ואגב ,כל השופטים , חמישה במספר, היו באחידות דיעים). נצטט אותו, נסמך ככה על המשפט העברי למעשה. קולטים ? המשפט העברי, שהיה חריג בפרוגרסיה שלו, בעת העתיקה. חריג ביותר. הנה:

    סוף דבר, האתוס של מדינת ישראל שנבנתה גם כארץ מקלט ליהודים נרדפים, המסורת של "לא תסגיר עבד אל אדוניו" שהלכה עמנו – אלה מצוים עלינו לנהוג זהירות בהתיחסותנו להרחקת זרים ומסתננים, גם אם אין מנוס ממנה במקרים רבים. כך ביחס האנושי, כך בדאגה מתמדת ומוקפדת ככל הניתן לרווחתם במקום אליו יישלחו. מצטרף אני לחברתי בכך, וגם בהצעה שלא ייצא למדינה השלישית בנידון דידן מי שלא נתן הסכמתו, הסכמתו כפשוטה, ולא בחינת "כופין אותו עד שיאמר רוצה אני". אין בזאת כדי לגרוע מהצעתה של חברתי בפסקה 125 באשר לחלופות, לרבות אפשרויות של תיחום מקומות מגורים. ועיקר: הכרעתנו כרוכה לבלי הפרד במבחן המעשה, כלומר, בהפקת לקחים, רצינית והוגנת בתום תקופת מבחן לא ארוכה.

    עד כאן הציטוט:

    וכן, בית המשפט העליון פה, ובכלל המערכת המשפטית פה, השופטים עצמם, מן המעולים שבמעולים. פה אנשים מניאקים כפויי טובה פשוט. זוהי שערוריה פסיכית ממש.

    להתראות

    Liked by 1 person

  6. nav,

    ברוך בואך לעפר הארץ.

    כן, אפשר להבין את הגישה שלך. הרבה יגרסו כך. הרבה יגרסו אחרת.

    אבל, השופטים לא תמיד קובעים על סמך מה שנראה להם אינטואטיבית כמובן. שופטים קודם כל, הולכים על פי הראיות, ההלכות, והחוק והחוקה מעל הכל.

    שופט אסור לו ללכת על אינטואיציה.

    השופטים לא היו לגמרי שלמים עם עצמם אכן. גם במחוזי, גם בעליון. אבל, על פי ניתוח הראיות והחוק, כך הם היו, באחידות דיעים, שצריך לפסוק.

    כפי שאתה שומע, נניח: זיכוי מחמת הספק. השופטים חושדים שאכן זה הרוצח או השודד. אבל, הניתוח שלהם הרי אנליטי. לא אינטואטיבי.

    אסור לשכוח, לא פעם, מסתבר שאדם שאינטואטיבית היה אשם בעליל, התגלה פתאום שהוא זכאי לגמרי. נניח על סמך די אן איי בדיעבד וכו… זה קורה הרבה לאחרונה בארה"ב.

    בקיצור, האינטואיציה מתעתעת. צריך מאוד להיזהר.

    יכול להיות גם, שהם בעטו במנוח, גם מתוך זעם. כלומר דחף של זעם. אבל, עם מוח או שכל, של מאבטח נניח בנסיבות הענין. אז הם אשמים, וגם לאיו.

    קשה מאוד לשפוט.

    להתראות

    אהבתי

  7. קמיליה,

    פעם שניה, שאת מגיבה, אני עלייך, והתגובה שלי, בבלוג שלי, נבלעת פשוט. מטורף. אז שוב הגבתי עלייך, בעריכה, בתוך התגובה שלך וכדומה שתהיי מודעת לכך.

    Liked by 1 person

  8. avn,

    הנה פה למשל, למה אסור לשפוט על סמך אינטואיציה. תחת הכותרים:

    הורשעו לשווא ברצח ושוחררו אחרי 36 שנה

    שלושה נערים שחורים מבולטימור נעצרו ב-1983 על רצח שלא ביצעו. שוטרים לחצו על העדים להפליל את העצורים, שנשלחו למאסר עולם. כעת, כשהם בני 52, הסיוט שלהם הסתיים והם זוכו: "מישהו צריך לשלם על זה"

    כאן:

    https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5632192,00.html

    ואסור לשכוח כפי שציינתי בפוסט:

    החוליה הראשונה, הייתה של שני בני אדם, שלא ידעו מה קורה. היו מחוץ לתחנה. לא צפו הנסיבות כמובן, ובמקום לרוץ ולתפוס מחסה בכיוון נגדי בכלל, הם רצו פנימה לתחנה, להסתער, לחתור למגע, בעוד הם לא בתפקיד כלל.

    אז החוליה הראשונה, די מרשימה. גם זאת צריך לקחת בחשבון.

    להתראות

    אהבתי

  9. לאל רום,

    אשמח לקרוא פוסט בנושא ה"חובה" של מדינות העולם הראשון ליישב בקרבן אנשים ממדינות העולם השלישי (שמעוניינים לשפר את רמת חייהם). או לפחות את חלק מהם (את אלו שהצליחו לעבור על החוק ולהסתנן למדינה).
    כל זאת, בלי להתחשב בכך שמספר הילדים לאישה בחלק מהמדינות שמדרום לסהרה / מהמדינות שמוצר ייצוא חשוב שלהן הוא עובדי כפיים – ממשיך להגדיל עוד ועוד את העוני של אותן מדינות. כלומר שגם קליטת מיליוני מהגרי עבודה במערב לא תפתור את בעיות העוני והמצוקה ההומניטרית באותן מדינות (וכנראה אפילו להפך – רק יעודד את המשך ילודת יתר).

    #################

    בינתיים, אולי תתעניין בהיבטים המשפטיים, ובהמוני ההשלכות האחרות (שלא מפורטות בכתבה), של שינוי החוק בחלק מהמדינות לגבי מעמדו של "הטבע".
    בעיני התפתחות מעניינת של הטרלול הפרוגרסיבית.

    https://epoch.org.il/opinion/439182/

    אהבתי

  10. קמיליה,

    לגבי פליטים, אז צריך באמת להבדיל בין פליטים (מדגיש: פליטים שזכאים להגנה ולמעמד פליטות על פי החוק הלאומי והבינלאומי) לבין מהגרי עבודה. בלגן. החוק מתאים לתקופות היסטוריות אחרות. לא לתקופה הזו. מה לעשות.

    מעבר לזה, כבר התפתחה פליטות הקשורה אפרופו לשינויי אקלים וכדומה. זה רק הניצנים, אבל, כבר מתפתח.

    מה לעשות…..העולם לא חובר יחדיו לפתור הבעיה בצורה קוהרנטית ויסודית. וזה חבל. זוהי בעיה רצינית.

    לגבי המאמר שהפנית אליו. אפשר להבין שזה נקרא ונשמע קצת כטרלול. אבל, זה לא ממש. במחשבה יותר מעמיקה, מהותית, ופילוסופית זה לא ממש טרלול:

    קודם כל, התופעה כבר ממילא קיימת בעולם המשפט, והיא בכלל אוניברסלית בעיקרון. נניח פה:

    כלב, הוא מוגן בחוק. הוא לא ישות משפטית אמנם. אבל, הוא מוגן בחוק. זכויותיו מוגנות בחוקים הנוגעים לצער בעלי חיים. האם הוא עצמו יכול לתבוע את זכויותיו ? לא. מישהו אחר עושה זאת בנעליו. המדינה, הבעלים שלו וכדומה.

    תינוק למשל, הוא מוגן. האם הוא עצמו יכול לתבוע או להיתבע. ממש לא. מישהו אחר בנעליו עושה זאת.

    אז זה קיים.

    עכשיו, אם כלב, בטח ובטח הטבע יטען הטוען.

    בכלל, נניח יש ישות אלוהית. השגחה עליונה. ישות ערטילאית, שאין שום הוכחה או תקפות לקיום שלה. ובכל זאת, יש קודים שלמים של חוקים, שעוסקים בחילול קודש, הגנה על מאמינים. הגנה על מקומות קדושים וכו… לא פחות טרלול מהותית. אבל:

    הטבע ממשי. חיוני. הטבע יש לו טבע הרמוני. אקו סיסטם למשל. הטבע כישות קונסטרוקטיבית, זקוק להגנה. ישנה הרמוניה בטבע. אם פוגעים בה, מכסחים אותה, הטבע , היצורים בטבע, בני האדם, נפגעים קשות ממש. מי יחלוק על כך ? נניח:

    צריך רמה מסויימת של חומציות במימי האוקיאנוס.נניח אוניות צופרות או מרעישות, פוגעות בדולפינים ולויתנים. נניח זיהום אויר שפוגע קשות בבני אדם, ומחולל מחלות ומוות כל שנה. נניח דייגים דגים דגים קטנים מאוד. ואז מינים יכולים להיכחד.

    יש הרי ממילא חוקים הנוגעים לאויר נקי. שמירה על מינים נכחדים וכו… גם פה בארץ.

    אז זה לא ביג דיל כפי שזה אכן באופן טבעי נדמה מקריאה ראשונה.

    להתראות

    Liked by 1 person

  11. אפרופו, בית משפט של ערעור, במדינת ניו יורק, דחה בקשה להביאס קורפוס (הבאה ממעצר או שחרור ממעצר נניח) בקשר לפיל מסויים. בית המשפט קבע, שדינים הנוגעים להביאס קורפוס (מעצר כאמור) נוגעים לבני אדם, לא לחיות, שאינן ישויות משפטיות.

    כאן:

    יש ללחוץ כדי לגשת אל 52opn22-Decision.pdf

    אהבתי

  12. קיים שוני בין שמירה על זכויות כלבים ופילים (שבהם מאוד קל לי לתמוך) לבין שמירה על זכויות "הטבע".

    שמעתי טענה של לוחמי הסביבה שהנזק הסביבתי הגדול ביותר שאדם עלול לעשות נובע מהבאת כל ילד נוסף לעולם. ילד שיצור, במהלך חייו הארוכים, את המוני נזקים קשים לטבע. וולדנות יוצרת נזק חמור שבעתיים מאכילת בשר בקר מספר פעמים בשבוע וביצוע טיסות תכופות.

    בנוסף להפיכת כל הלא – טבעוניים והטסים המתמידים לפושעים נגד הטבע –
    האם אנו צפויים להגשת כתבי אישום, על נזקים ארוכי טווח ואדירים לטבע, לכל הנשים שעוזבות את מחלקות היולדות בבתי חולים עם תינוק חי בזרועותיהן?
    האם ניתן לשים איזשהם גבולות לרצון (הלגיטימי גם בעיני) להגן על הטבע / על הסביבה?

    אהבתי

  13. קמיליה, אבל, אני כתבתי על כך מבחינה משפטית גם. כי מבחינה משפטית, יש זהות. שהרי גם כלבים, לא יכולים לתבוע ולהיתבע. אבל, בכל זאת, יש להם זכויות. כך גם הטבע. הוא עצמו ( הטבע) לא יכול לתבוע או להיתבע, אבל, לא אומר שאי אפשר לבוא בנעליו, כפי שבאים בנעלי תינוק או כלב או פיל.

    כפי שהמשפט בא בנעלי אלוהים שלא ברור כלל וכלל מי הוא בדיוק. אם המשפט שוקד על שמירה על מקומות קדושים שלא יחוללו, אז הרי המשפט בא בנעלי אלוהים.

    לגבי ילודה והפגיעה בכדור הארץ, תשמעי, זה ענין להשקפת עולם, למדיניות ציבורית וכדומה. יש דברים כאלו בעולם, שמעודדים ילודה באמצעות חקיקה ( איראן למשל). ומאידך מקומות שמרסנים ילודה באמצעות חקיקה כפי בסין למשל דאז לפחות.

    הרי יש כאלו הגורסים שילודה מאסיבית פוגעת במדינה. פוגעת באזרחיה (בלי קשר לטבע ואקלים). נניח בדואים, חרדים וכדומה, מתפרנסים כך מקצבאות ביטוח לאומי על חשבון משלמי מיסים. התשתיות קורסות מרוב ילודה או גידולים דמוגרפיים וכדומה, מבלי שהתשתיות תואמות או מתפתחות ומשודרגות בהתאמה. מומחים גורסים שפה יהיה אסון ממש.

    את יוצאת חוצץ, זה לגיטימי. יש כאלו שהם בעד.

    הכי טוב זה כמובן לא לכפות. אלא לשכנע. להזהיר. לתמרץ גם וכדומה, ולפעמים הטכנולוגיה יכולה לפתור בעיות. לפעמים לא.

    להתראות

    אהבתי

  14. כשאתם דנים פה בזכויות הטבע, הכלבים, הפילים, צריך להגיע להסכמה על הגדרות מסוימות. הגדרות אחידות הן אבני היסוד לכל דיון. השופטים אמורים לפרש את החוק, יש מישהו שצריך לחוקק. האם המישהו הזה יכול להחליט שהטבע מישני לאדם? מהות קיום העולם היא האדם, לא הכלב לא הפיל ואם אנחנו דואגים לאקלים זה רק מתוך רווחה לאדם.

    אם המחוקק מחליט שהגירה לאירופה תגרום לנזק בלתי הפיך לאירופה, ולכן אירופה לא תוכל להמשיך לייצר תרופות ומזון שאתם היא מאכילה את האפריקאים הפרימיטיבים, וכן לא תוכל למתן סכסוכים פניים בין מדינות אפריקאיות, האם השופט יכול להחליט שזה בניגוד לחוק כבוד האדם וחרותו ולפסול את החוק? הרי ההתאבדות של אירופה דומה לפגיעה באקלים, אנחנו חושבים על העכשיו במקום לחשוב על העתיד.

    אהבתי

    1. טליתא קומי,

      אתה כותב:

      השופטים אמורים לפרש את החוק, יש מישהו שצריך לחוקק.

      אחר כך כותב בתכוף:

      האם המישהו הזה יכול להחליט שהטבע מישני לאדם ?

      אבל, אתה לא כותב האם אותו "מישהו" זה הראשון או האחרון. משמע המחוקק או השופט.

      כך או כך, אם דואגים לרווחת האדם, אז דואגים גם לאקלים. שהרי ברור כשמש לאיפה הגענו. כדור הארץ בדרך להיהרס ממש מבחינת תנאי חיים לאדם עצמו.

      אז לא מובן. או שאולי אתה לא מודע למצב פשוט. עסקינן באדם קודם כל, ובתנאי החיים שלו.

      השופט כפי שהסברתי לא פעם, הולך על פי חוק. אבל, הפער כפי שהסברתי לא פעם, בין החוק, לבין המציאות, כל כך גדול ועצום ורב, שאין דרך אחרת, אלא לשופט לפרש החוק כך, שיתאים למציאות, יתאים להרמוניה החקיקתית, לעקרונות יסוד חוקתיים וכו….

      אין מנוס מזה. מה גם ששופטים הם מומחים אולטימטיבים לחוק ומשפט. לא המחוקק. המחוקק זה ערב רב של בעלי מקצוע קודם, שהגיע לכנסת, בלי שום רקע לא פעם, הכשרה וכדומה:

      מלצרים, עיתונאים, שדרני רדיו, כלכלנים, סתם תלמידי תורה חכמים וכדומה.

      אין מה לעשות.

      פה למשל פוסט שלי בעבר, למה צריך שופטים ובתי משפט. פשוט, הפער בין ההתרחשות במציאות, לבין החקיקה:

      https://bit.ly/3n0avo4

      להתראות

      אהבתי

  15. טליתא קומי,

    אתה כותב:

    השופטים אמורים לפרש את החוק, יש מישהו שצריך לחוקק.

    אחר כך כותב בתכוף:

    האם המישהו הזה יכול להחליט שהטבע מישני לאדם ?

    אבל, אתה לא כותב האם אותו "מישהו" זה הראשון או האחרון. משמע המחוקק או השופט.

    כך או כך, אם דואגים לרווחת האדם, אז דואגים גם לאקלים. שהרי ברור כשמש לאיפה הגענו. כדור הארץ בדרך להיהרס ממש מבחינת תנאי חיים לאדם עצמו.

    אז לא מובן. או שאולי אתה לא מודע למצב פשוט. עסקינן באדם קודם כל, ובתנאי החיים שלו.

    השופט כפי שהסברתי לא פעם, הולך על פי חוק. אבל, הפער כפי שהסברתי לא פעם, בין החוק, לבין המציאות, כל כך גדול ועצום ורב, שאין דרך אחרת, אלא לשופט לפרש החוק כך, שיתאים למציאות, יתאים להרמוניה החקיקתית, לעקרונות יסוד חוקתיים וכו….

    אין מנוס מזה. מה גם ששופטים הם מומחים אולטימטיבים לחוק ומשפט. לא המחוקק. המחוקק זה ערב רב של בעלי מקצוע קודם, שהגיע לכנסת, בלי שום רקע לא פעם, הכשרה וכדומה:

    מלצרים, עיתונאים, שדרני רדיו, כלכלנים, סתם תלמידי תורה חכמים וכדומה.

    אין מה לעשות.

    פה למשל פוסט שלי בעבר, למה צריך שופטים ובתי משפט. פשוט, הפער בין ההתרחשות במציאות, לבין החקיקה:

    https://bit.ly/3n0avo4

    להתראות

    אהבתי

  16. התגובה שלי לעי"ל לטליתא קומי, היא של אל רום (הבלוגר) לא מישהו אחר כמובן. רק האייקון שונה ( מחמת בעיה טכנית לא ברורה).

    אהבתי

  17. רק יובהר כאן, בקשר למאמר אליו הפניתה קמיליה:

    המאמר עצמו, עוסק במשהו פורמלי יותר, שלא נכנסתי אליו:

    וזה להעניק לטבע או עצמים בטבע, ישות משפטית עצמאית (כפי שנעשה במדינות אחרות בעולם, למשל:הודו).

    ישות משפטית עצמאית, הווה אומר:

    ישות, שיכולה לתבוע בעצמה, ולהיתבע בעצמה.

    אבל, כמובן שהטבע לא יכול לתבוע בעצמו, ולא יכול אפקטיבית, להיתבע בעצמו. מישהו, כשיר, ישות משפטית טבעית, תצטרך לעשות זאת בנעליו.

    אז מהותית, זה אותו הדבר כפי שהמחשתי:

    שהרי, אם נניח מפעל מזהם האויר. אז המדינה, למעשה, בשם הטבע, והאדם, תתבע את המפעל. הטבע לא יוכל ממילא בעצמו לתבוע המפעל.

    אז מהותית, זה אותו הדבר.

    פשוט סיבוכים פילוסופיים, שלא ראיתי לנכון להיכנס אליהם.

    שהרי, למשל, הטבע, אין לו טבע טריטוריאלי מוגדר. נניח עננים או רוח, לא מתוחמים לטריטוריה מוגדרת. למדינה מוגדרת. אז זה ממילא יפר עיקרון מרכזי ויסודי במשפט:

    תחולה טריטוריאלית. משמע, אם אסור לישראלי לעשן חשיש פה. אז האיסור לא יחול עליו, במדינה אחרת בעולם, שהוא שוהה או מתייר בה, ששם מותר לעשן חשיש. מאידך, מי שיבוא מאותה מדינה, בה מותר לעשן חשיש, ויעשן פה, החוק יחול עליו, בגלל תחולה טריטוריאלית.

    או כוח עליון. נניח כוח עליון, פוטר מהכל בעיקרון.

    נניח חוזה יכול להיות מופר בגין כוח עליון. אז הטבע עצמו הוא הכוח העליון (נניח רעידת אדמה, שריפה קשה וכו.. שפוטרים מקיום חוזה נניח).

    זה סיבוכים פילוסופיים שלא רציתי להיכנס אליהם, כי כפי שהמחשתי לעי"ל:

    אין לזה ממילא הרבה משמעות אפקטיבית.

    להתראות

    אהבתי

  18. ומה קורה פה למטה? זו דוגמה איך המומחיות השיפוטית עוזרת לשופטות לעוות את פסק הדין איך שנוח להן,
    מערכת המשפט כבר זמן רב במערומיה, הם דוחפים למעלה לא על פי איכות ויושר וכושר ביצוע אלא על פי קריטריונים של שמור לי ואשמור לך, תראה את הפרקליטות במשפט נתניהו,גועל נפש.

    https://www.inn.co.il/news/568538?utm_source=spotim&utm_medium=spotim_recirculation&spot_im_redirect_source=pitc

    אהבתי

  19. ג'וש,

    מה אתה כותב לנו פה לא מובן ? זה פסק דין על הונאת אבהות. אין בו שום דבר יוצא דופן שקשור לאיזשהוא גועל נפש שאתה מדמיין לנו פה.

    היה פסק דין בשלום. התהפך במחוזי. נימוקים מקצועיים. ברורים. אין דבר שגרתי מזה.

    השופטות בפסק הדין, נתנו נימוקים מאורגנים ביותר. התבססו על הלכות של בית משפט עליון, ואין שום בעיה עם זה.

    קראת בכלל הפסק דין ? אתה יכול לקרוא בכלל ולהבין דבר כזה ? איך אתה כותב לנו פה דבר כזה לא מובן.

    היה לא מזמן קייס דומה בעליון אגב:

    שם גבר הסתיר מאשתו שהוא הומוסקסואל בעצם. האישה תבעה. לא עזר. העליון לא קיבל זאת.

    די מקביל ודומה. בתי משפט בישראל, לא נוטים להתערב בעניינים כאלו של ניאוף, כוונות שבלב בקשר לנישואים, זוגיות וכדומה.

    אחרת, פה זועקים זעקות שבר, שבית משפט, איזה אליטה שמאלנית ערכית, שמכתיבה פה ערכים לציבור. אז למעשה, כך או כך ?

    כל זה, מסע קמפיין מתוזמן ונבזה נגד שופטים ונגד המערכת המשפטית. מניאקים נתעבים.

    כאן אגב לפסק הדין במחוזי כאמור הונאת אבהות:

    https://docs.google.com/document/d/17iMkw6JlW2YPWTQWwJHznxrwPql6v6Se/edit?usp=sharing&ouid=117210468250833582505&rtpof=true&sd=true

    מי שלא מבין משהו, יכול לשאול כמובן. אשאיר אחר כך, גם על ההומו בעליון.

    להתראות

    אהבתי

  20. אז הנה פה, קייס די מקביל, בעליון, רק כאמור, הגבר היה הומו, והסתיר מאשתו, והיא תבעה. התחתנה עם הומו ? כאן:

    https://bit.ly/3tKzwY2

    אהבתי

  21. ואגב, בפסק הדין לעי"ל בעליון, כל השופטים היו באחידות דיעים. יש לשלול תביעה מן הסוג הזה.

    ומי בהרכב ? שני שופטים מן הימין המובהק ( וילנר, סולברג (מתנחלים אשכרה)). והשופט פוגלמן, עלק בשמאל/ מרכז, גם צידד בדעתם ( השופטת וילנר, שופטת מובילה בקייס).

    נצטט למשל את סולברג:

    כבר נפסק בעבר כי אופן תחולת דיני החוזים ודיני הנזיקין, בכל הקשור למישורים האינטימיים שבין בני זוג, אינו זהה –
    ואינו צריך להיות זהה – לתחולתם במישורים אחרים, טיפוסיים יותר, כגון יחסים עסקיים-מסחריים, וכיוצא באלה. כך בכלל, וכך בפרט, כאשר עסקינן בתביעה המבוססת על אכזבתו הרגשית של אחד מבני הזוג, מהקשר הזוגי או מפירוקו. בכגון דא, הדעת נותנת כי דיני החוזים ודיני הנזיקין אינם זירת ההתגוששות המתאימה.

    עד כאן הציטוט:

    עיננו הקוראות. כך בעליון, כך שופטים ימניים לכאורה כפי שנתפס פה הדבר בעיני מטורפים רבים.

    השופט סולברג, קובע מפורשות:

    עניינים משפטיים קלאסיים, כגון: חוזים, נזיקין (נזק וכדומה) לא מתאימים לזירה האינטימית רגשית בין בני זוג וכדומה.

    איזה בעיות יש לנו כאן ?

    אהבתי

  22. קראתי לאחרונה על אשה שתבעה את בעלה בטענה שלאחר שהם שילמו עשר שנים שכר דירה היא גילתה שהדירה בעלות בעלה. גם לזה תקרא ענינים שבינו לבינה?
    כשאשה מגדלת ילד של מישהו אחר ומוצאת ממן לילד במירמה זו פגיעה כספית לא רק ריגשית. הטענות של השופטות שזה יפגע בילד ושהריון ממישהו אחר נופ תחת ניאוף ועל ניאוף לא שופטים הן מגוחכות.
    האמון שלך בשופטים הוא עיוור ולא מציאותי. תהיה ראלי, אתה פשוט חושש לאבד את עולמך אם תודה שהשופטים של היום היו עורכי דין נבלות ולא הפכו למלאכים בן לילה

    אהבתי

  23. גו'ש,

    תקרא כמו שצריך מה כתוב מפגר.

    ציטטתי שמה. מה עניינים בינו לבינה ? המשפט מאבחן בין עניינים רגשיים פרופר, מוכמנים, שבלב, לבין עניינים חיצוניים הנוגעים לחוזים, כסף וכדומה ( לפחות המשפט במדינת ישראל).

    אז דירה ובעלות בדירה זה דבר אחד. משפטי קלאסי. אבל, עניינים שבלב מנגד נניח:

    גבר אומר לאישה שהוא אוהב אותה. והם מקיימים זוגיות. אחר כך מסתבר לכאורה, שלא ממש התכוון שהוא אהב אותה, או אפילו הפסיק לאהוב אותה. אז זה פקינג נראה לך אותו דבר כמו:

    דירה, רכוש, חלוקת רכוש, בעלות על חפצים וכדומה ?

    ובכלל אם היית קורא הפסק דין, היית מבין שזה רק אחד מן הטיעונים הפגיעה בילד. היו שם עוד טיעונים, למשל:

    שאי אפשר בוודאות לדעת אף פעם למעשה, של מי הילד. ואז, לא יוצא מזה הרבה בסוף. נצטט:

    בשיטה משפטית כשלנו, בה בדיקת אבהות איננה מותרת אלא ברשות בית המשפט, מתקשות אנו לראות מתי תתקיים "הונאת אבהות" של אמת – הונאה בה האם יודעת בבירור – ובן הזוג לא יודע – שהצאצא נולד מאדם אחר ולא מבן זוגה.

    נסביר: בבסיס תביעה ל"הונאת אבהות" טענה כי בן הזוג סבר שמדובר בבנו ואילו האם ידעה שהצאצא איננו בנו, אך הציגה בפניו מצג אחר. על מנת שתיווצר "הונאת אבהות" נדרש אפוא פער בין מה שידוע לאם לבין מה שידוע לבן הזוג בשני אלו גם יחד: (1) פער במידע הנוגע לאפשרות שההפריה היתה מאדם אחר; (2) פער במידע הנוגע לשלילת האפשרות שההיריון הוא מבן הזוג. ללא שני מרכיבים אלו, אין מדובר בהונאה, משום שגם אם האם יודעת שהיא בגדה בבן הזוג, על מנת שתוכל להיווצר סיטואציה של הונאת בן זוג באשר לאבהות, עליה לדעת – בלא שבן הזוג יידע – שהילד לא נולד מזרעו של בן הזוג. סיטואציה בה שני מרכיבים אלו גם יחד – ובפרט, כמובן, המרכיב השני – ידועים לאם, אך לא ידועים לבן הזוג על פניה תהיה נדירה ביותר.

    הדבר מודגם בעובדות המקרה שלפנינו: הצדדים ציינו כי עובר להפריה, חיו יחדיו כבני זוג וקיימו יחסי מין; המשיב טוען שלא היה ידוע לו על מכשול כלשהו בפוריותו באותה עת וכך גם המערערת; המערערת טוענת שבאותה עת היא הזריעה עצמה מזרעו של האחר, על רקע חששה – להבדיל מידיעתה – שהמשיב עקר. בהתקיים שלושת נתונים אלו גם יחד, למעשה, לא יכולים הצדדים לדעת (ואף לא בית המשפט – שקבע כי לא הוכחה עקרות המשיב), מי אביו של הילד.

    עד כאן הציטוט:

    אז איפה האמון שלי עיוור חתיכת מפגר ? אני מתאר דברים כהוויתם. אני מרוגז על כך שמעלילים על שופטים. ואין קשר איזה אמון אני נותן בהם אם לאיו ( במקרה, השופטים פה מעולים אגב. ואף אחד לא יודע כמוני).

    ודאי:

    במקום להבין שאלו עלילות דם. שקרים מצוצים מן האצבע, סיפורי בדים כפי שאני מוכיח בעליל, כל פעם נוכחים קוראים, שאלו אכן, המצאות חסרי שחר על שופטים. אני להבדיל משוטה כמוך ואחרים, מוכיח זאת בעליל. בצורה חד משמעית. כל מה שאתה וכמוך יודעים לעשות, זה בלי לקרוא ולהבין, למחזר איזה טור דיעה שטוח הא ?

    קראת לאחרונה אתה כותב משהו. איפה ? מה ? פסק דין ? הבנת אותו בכלל אם קראת ? אתה לא מציין אפילו שום אסמכתא שום כלום.

    ראה הוזהרת ג'וש עכשיו פה:

    הייתי עדין איתך (תאר לך). לא אמחק לך תגובות (לא כאלו לפחות). אבל, אשפיל אותך עשרות מונים יותר קשה פה.

    עד אשר תחשוב מה אתה כותב. תרשום מצידי 10 אלף טיוטות. בטח אחד כמוך, לא יעז לכתוב עלי אישית, דברים שכאלו.

    ראה הוזהרת.

    אהבתי

  24. אני חושב שתהנה מהמאמר הבא:
    https://mikyab.net/posts/76538

    אהבתי

  25. מענין י.ד אותו מאמר. אמנם, חסר אחיזה של ממש במציאות הדברים שם. אבל, לפחות הכותב, אדם עם קצת יותר שכל, ומעל הכל, עם קצת יותר ענווה וצניעות לגבי נושאים משפטיים ומערכת המשפט פה ובכלל.

    עושה רושם ברור שהוא מבין את הבעייתיות הזו, שהחיים מסבכים המשפט, ולא המשפט את החיים. זוהי הבנה עקרונית חשובה מאוד, ולכן צריך שופטים ובתי משפט.

    יחד עם זאת, הוא לא מתמצא בחוקים, בתקנות, בסדרי דין, במשפט בינלאומי, בפילוסופיה של כל זה, ולכן, זה למעשה חסר אחיזה של ממש במציאות. הוא חי בעולם ארכאי, חסר היגיון עם כל הכבוד. ואגב, לא מבין הוא , שהפרטנות ההלכתית, כרוכה בסמנטיקה דאז. פרספציה דאז. שימוש מסויים בלשון, ולא כוונה מודעת להימנעות מכללים.

    לא נוכל להיכנס לערב רב של טענות ופרספציות שגויות:

    אבל, הוא טוען למשל, שצריך בעלות בשביל נזיקין. והשאר זה כבר ענין קזואיסטי ( נניח, שומר, גזלן וכו…שלמעשה אלו גם כל כללים הרי). אבל, בפירוש צריך להכיר ולדעת, שיש גם עוולת רשלנות כללית בדיני נזיקין. כלומר, אדם מתרשל, מתוקף כללי ביותר. לא נהג בצורה סבירה כפי שאדם או בעל מקצוע היה נוהג, ולא משנה בעלות. נצטט למשל, סעיף 35 לפקודת הנזיקין:

    35. עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה.

    עד כאן הציטוט:

    אז קוראים אנו: אדם סביר ונבון לא היה עושה באותן הנסיבות למשל.

    אז צריך להבין בדבר. צריך בקיאות פסיכית. לא עובד.

    מעל הכל:

    צריך להבין, שחוקים ניתנים לאנשים. אנשים פשוטים. הדיוטות. בשר ודם. והחוקים צריכים להיות מפורסמים רשמית. להזהיר רשמית אנשים בדבר אורחות התנהגות ברורות, בנוסח של עשה ואל תעשה.

    אז אם זה לא יהיה כללי פוזיטיבסטי כלשונו, לא תהא אחיזה עיונית, תודעתית, פורמלית לאיסורים. זה מצב בלתי מתקבל על הדעת. זה חייב להיות: כללי, מפורסם, כתוב, פורמלי, וחל מתאריך מסויים ברור.

    על כך, יש מערכות בינלאומיות של אחידות:

    חשוב למדינות ולארגונים, לדעת החוק בכל מדינה ומדינה. יש בוררויות, טריבונלים בינלאומיים שונים וכדומה. מסחר מתקדם וכו… אם זה יהיה מובנה כמובן, רק על המחשות, ולא כללים, לא תהא מערכת בינלאומית פשוט. יש כמובן גם אמנות מחייבות. שמחייבות חקיקה לאומית. כלומר, מדינה שחתומה על אמנה, צריכה להתחייב לחקיקה לאומית על כך. לא עובד.

    הוא גם לא מודע ומבין נושא של סדרי דין. נטל הוכחה. אלו דברים מהותיים ביותר, שמשליכים על הכללים והפרטים לכללים. מבלעדי זה, לא יעבוד.

    לא נגמור פה. יש לו קצת שכל לבן אדם. אבל, צריך לקרוא זאת, לא עם קורט מלח, אלא, צ'ילי חריף אש להזליף לעיניים אשכרה.

    לא עובדים הדברים. זו מערכת, שאי אפשר להכיר ולהבין פשוט. זה גיהנום.

    להתראות

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: