הסכם פוליטי נ' משפטי….

Photo by RODNAE Productions/ pexels.com

מצאתי לנכון, להעלות פוסט נפרד (אחרי תחילת דיון בפוסט קודם פה) על נושא חשוב מאוד ציבורית ומשפטית:

האם הסכם פוליטי הוא הסכם משפטי. האם הוא ניתן לאכיפה. עד כמה הוא מחייב. כיצד יש לשפוט אותו בכלל. והכי חשוב, כיצד השופטים פה שופטים הסכמים פוליטיים.

כדברי הקדמה פילוסופיים, הבאתי ציטוט מבג"צ ולנר דאז, ציטוט את השופט חשין ז"ל, הנה:

בעלי הסכם פוליטי נדמו בעיניי לשניים (אם שניים הם), המחזיקים איש ביד רעהו ומהלכים יחדיו, זה בצד זה, אל עבר יעד שקבעו לעצמם כיעד משותף. יש שהאחד ימשוך ימינה מן המתוכנן והאחר יימשך אחריו ויילך ימינה שלא ברצון, אך לא ימשוך ידו מידו של חברו: ויש שהאחר ימשוך שמאלה מן המתוכנן, והאחר ימשיך וילך עמו יד ביד, גם אם סר וזעף. יש שהאחד ינוח וחברו עמו ויש שהאחר ינוע וחברו עמו. יש יום שהשניים יסכימו על הכל: יש יום שראובן יוותר לשמעון: יש יום ששמעון יוותר לראובן: וכך יקיימו השניים "הסכם פוליטי" ביניהם מיום ליום ומשעה לשעה. אכן, אפשר שההתחייבויות אההדיות של השניים תנוסחנה בהסכם הפוליטי בלשון משפט קפדנית- בדרך כלל לא כך הוא- אך כל אנשי הפוליטיקה יודעים שלא הניסוח עיקר: העיקר הוא שההתחייבויות אהדדי הן מעת לעת, להבדילן מהתחייבויות ב"הסכם משפטי", המגבשות עצמן "אחת ולתמיד" בעת כריתתו של ההסכם. יש מעין "מאזן אימה" מתמיד בין השותפים ל"הסכם הפוליטי": כל העת בוחנים הם איש את רעהו. מעת לעת עושה כל אחד מן השניים"מאזן הישגים", והמשך קיומו של ההסכם תולה עצמו במסקנות שכל אחד מן השניים מסיק לעצמו. ועל דרך הדימוי נאמר: מתחילה חייבת שתהיה שפה משותפת בין השותפים להסכם פוליטי- ולו שפה דלה בת כמה עשרות מילים- ובשפה זו, דלה ככל שתהיה, מנסחים הם את ההסכם ביניהם. כל עוד השפה המשותפת מתקיימת והולכת, יכולים השניים להמשיך ולהידבר בינהם. ואולם אם נושרות מילים מאותם שפה, שוב אפשר שנגיע למצב שבו אין עוד בין השותפים שפה משותפת. באותו יום נדע שההסכם נעלם ואיננו עוד.

והכי חשוב ממשיך הוא לבסוף:

אם זה דרכו של ההסכם הפוליטי, כי אז ממילא אין לעניינו משמעות למושג ה"ההפרה". הפרה תיתכן רק במקום בו מתקיימת "התחייבות" ( במובנה המשפטי): ואילו בהיעדרה של "התחייבות"- ובהסכם פוליטי אין "התחייבות" במובנה המשפטי- ממילא לא תקום הפרה.

השופטים מסכימים בעיקרון, הסכם פוליטי, אינו ממש הסכם משפטי מחייב. אבל, לא לגמרי מסכימים, עד כמה הוא לא מחייב. מה שהם מסכימים איתו, זה לא רק שהוא לא ממש כמו הסכם פוליטי, אלא גם, שאם הוא סותר את תקנות הציבור, אזי, אין לו תקפות. במובן הזה, הוא כמו הסכם רגיל.

למה הכוונה בתקנות הציבור. הכוונה, למכלול של תפיסות, חוקים, נורמות, המשתמעים מן החוק ועקרונות היסוד. כלומר, מה פסול, מה לאיו, מבחינה ציבורית משפטית.

סעיף 30 לחוק החוזים ( חלק כללי) כך מורה אותנו, נצטט:

חוזה פסול

  1. חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל.

כלומר, אם משה וגדי מתערבים בינהם, שאם בית"ר ירושלים, תפסיד או תנצח, המפסיד יחתוך לעצמו אצבע, אז הרי, אפילו חתמו על חוזה, ואפילו מרצון חופשי לכאורה, החוזה הזה הוא בטל מעצמו למעשה. למה ? התערבות על חיתוך אצבע, סותר את תקנות הציבור. אין לעשות כדבר הזה. לא ניכנס עכשיו לפילוסופיה מעמיקה יותר. ברור הדבר לכאורה.

כך גם הסכם פוליטי. אם ביסודו הוא סותר תקנות הציבור, לא יהיה תקף. יהיה בטל ההסכם. אם נניח, שהסכם פוליטי יהיה כרוך בסחר סמים באופן כלשהוא, הרי ההסכם יהיה בטל. כל ענין הנוגע לסחר סמים, סותר תקנות הציבור.

נצטט מפסק דין בבית משפט שלום באשקלון, לגבי תביעת פיצויים, על הפרת הסכם פוליטי, שיסודו בהסכם רוטציה בקשר לבחירות למועצת העיר באר שבע. נצטט:

זה מוסכם. אבל, נשיא בית המשפט העליון דאז, א.ברק, גורס, שיש להתערב במקרים מסויימים ולשפוט ולבקר הסכמים פוליטיים. הם לא מחוץ לחוק. הם לא בבחינת שטח הפקר לגמרי. נצטט מפסק הדין לעי"ל:

מאידך, ישנה דיעה אחרת, של השופט אלון דאז מן העליון. נצטט משם:

לגבי בנט, שקד, ימינה, והיישום של כל זה עליהם, נדון בנפרד, בפוסט נפרד לגמרי. רציתי רק לתאר הגישה המשפטית הכללית בקרב השופטים.

8 תגובות על “הסכם פוליטי נ' משפטי….”

  1. הבוחרים אם קראת את הפוסט בזהירות, הם הענין העיקרי פה. לכן, יש שופטים הגורסים, שהסכם כזה הוא לא סו קולד: שפיט. כי הוא נתון לשיפוט הציבור בעיקר.

    על כך, אם קראת היטב:

    תנאי חשוב ויסודי, זה עצם פרסום ההסכם לציבור. מבלעדי הפרסום לציבור, זה לא כלום בעיקרון.

    אז בהחלט, זהו הסכם פורמלית. אבל, הרבה פחות מבחינה מהותית הסכם ככזה.

    הבעיה העיקרית אינה אם הוא הסכם או מה הלבוש ההגדרתי שלו המדוייק:

    אלא, האם ניתן לאכוף אותו. האם הוא ממש מחייב משפטית מחייב.כיצד יש לשפוט אותו.

    למה זוהי בעיה ? מהרבה סיבות, אבל אחת חשובה ומצוטטת גם (ראה חשין ז"ל לעי"ל):

    הדינמיות של החיים הפוליטיים. דברים משתנים ובמהירות. אחת הסיבות לכך:

    בחירות יחסיות כפי הנהוג במדינת ישראל. בחירות שיוצרות תמהיל קואליציוני ממשלתי. תמהיל של מפלגות שונות. אז איך לשפוט הדברים ?? נניח:

    אדם בתמהיל כזה, לא ייצא ומלוא תאוותו בידיו. אז עדיף 50 אחוזים מאשר לא כלום. לממש 50 אחוז מן ההבטחות לבוחרים, על פני לא כלום, ועל פני מסירת השלטון למפלגה מנגד:

    נניח נתניהו:

    הוא בימין הכלכלי. עכשיו, איך בשם כל הקדושים, מתן סכומים אדירים מן הקופה הציבורית, לחרדים, אברכים וכדומה שלא עובדים, פרזיטים מקצועיים על פי התפיסה של רוב הציבור, מתיישבים עם משנתו הימנית כלכלית ?

    ברור שלאיו. לא מתיישב בשום אופן הדבר. אבל:

    נניח לגבי דידו, בשביל למנוע תבוסתנות שמאלנית, או איבוד הציביון של המדינה כיהודית לשיטתו, מוטב לשלם מחיר כזה לחרדים.

    האם הוא הפר הסכם עם הבוחרים שלו ? כן:

    שהרי, יש לו בוחרים, מן הימין החדש. ימין כלכלי חילוני. מה פתאום לפרנס ים פרזיטים מקצועיים לשיטתם ? אבל:

    אין לו ברירה לכאורה. הוא לא יכול לצאת בשיטה תמהילית יחסית, ומלוא תאוותו בידו.

    מה לעשות ? צריך לשנות השיטת בחירות.

    להתראות

    אהבתי

  2. רק להבהיר זאת:

    ניתן לטעון, שמצע מפלגתי, זהו הסכם בהתנהגות מה שנקרא. כלומר, גם אם אין חוזה כתוב וחתימה, יש הסכם. נניח כך:

    אדם שולח יד, מנפנף למונית. הנהג מונית קולט. עוצר. אומר לו הנוסע: לרחוב שינקין בתל אביב. הנהג מתחיל ליסוע.

    האם נכרת חוזה ? כן. לא בכתב. אבל, בהתנהגות מוסכמת. קודים מוסכמים. הנהג מסיע. הנוסע ישלם. זהו ההסכם בינהם. זוהי ההתחייבות בינהם.

    כך ניתן לטעון לגבי בוחרים ונבחרים:

    הנבחרים משכנעים שיקיימו מדיניות מסויימת, והבוחרים, במעין תמורה, מצביעים. אז זהו הסכם שבהתנהגות.

    אבל, פוליטיקה זה תחום שונה, בעיקר בארץ, והסברתי לעי"ל בתגובה ל- י.ד. למה.

    לא מזמן השארתי בפוסט אחר, במקום אחר, פסק דין הודי, מאוד מענין:

    השופטים גרסו, שהבטחות בנסיבות של פיצויים ושיפוייים על שכירות תחת מגיפת הקורונה, יש לקיים. וחייבו הממשלה לקיימים. למרות שההבטחה הייתה ממש במסיבת עיתונאים לכאורה לא מחייבת ממש בחוזה רסמי נניח.

    אשאיר לינק אחר כך לפסק הדין.

    להתראות

    אהבתי

  3. משפט הציבור אינו תחליף למשפט ציבורי. הפוליטיקאי יכול להונות את הציבור כפי שיש הטוענים שבנט בראש מפלגת ימינה פעל, ואחרי כן להסתלק עם הרווח ולהשאיר קרקע חרוכה. הציבור אינו יכול לבקש סעדים. אם הוא היה יודע שבית המשפט יכול להעמיד אותו לדין על מעשיו הוא היה אולי נוהג יותר באחריות.
    וכמובן המציאות מראה שאפשר לשטות ברוב האנשים כל הזמן.

    נתניהו משמן את כפות החרדים, האם זה שונה מבנט משמן את כפות המוסלמים?

    אהבתי

  4. ד, לגיטימי לחשוב כך. כך טוען אכן אהרון ברק. לא בקטע של הונאה בדיוק, אלא בקטע שמשפט ציבורי מעשיר את השיפוט, ועושה אותו יותר אובייקטיבי פשוט. בהחלט.

    לגבי שמנים וכדומה, זוהי שיטת הבחירות. וחייבים להחליף אותה. במדינה שסועה מהמון קבוצות אתניות שונות, מיעוטים ששונאים אחד השני וכדומה, מאוד בעייתי להקים קואליציה וממשלה תמהילית. מאידך, אם זו תהא ממשלה או קואליציה הומוגנית, אז לא יהיה ייצוג משמעותי כלל לקבוצות מיעוטים בממשלה לפחות. לא תקציבית. לא ניהולית.

    נעלה על זה פוסט נפרד. זה די סבוך.

    אהבתי

  5. כמובן ד', שבתגובתי אליך, התייחסתי להונאה במובן הרך יותר, כפי שאני מניח שאתה התכוונת.

    הונאה של ממש, זה כבר לא עסק למשפט הציבור. זה גם ענין של הסכם שסותר תקנות הציבור כפי שהסברתי לעי"ל. או כי אז, אין חילוקי דיעות בין שופטים. הסכם כזה בטל.

    להתראות

    אהבתי

  6. ואגב ד', לא המחשתי דרך נתניהו וחרדים בשביל לנגח את נתניהו. אלא המחשה אחת מיני רבות, משורבבת לתוך ניתוח אובייקטיבי ( מדגיש: אובייקטיבי).

    אבל, ואגב אורחא, יש הבדל בין בנט לנתניהו בקטע הזה:

    זאת מכיוון שציבורים רבים, רואים בחרדים פרזיטים של ממש. מקצועיים כאמור:

    בעוד שלגבי כספים למגזר הערבי, יש קונצנזוס בציבור, מימין ומשמאל:

    יש למגר הפשיעה בכל דרך. זהו איום אסטרטגי. יש לשקם ולשפר התשתיות שלהם. לייצר תעסוקה. לייצר יותר אינטרגציה, אמון של מגזרים ערביים, במשק ובתודעה הישראלית.

    כי הם כאן. כי צריך להפוך אותם, אולי לא ליהודים כמובן, או ציוניים אפילו. אבל:

    לישראלים. צריך להפוך אותם לישראלים יותר טובים. והאחריות היא גם מלמעלה. הזנחה של עשרות שנים.

    והם עובדים. מוכנים לעבוד ולתרום, להבדיל מחרדים.

    אז יש על כך קונצנזוס בעיקרון , להבדיל מחרדים. זה הבדל של ממש.

    להתראות

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: