אז לפנינו פסק הדין של העליון, בקשר לשלילת אזרחות של טרוריסטים ערבים, אזרחי ישראל וכדומה. בטח קראתם בתקשורת על נושא טעון זה.

וכהרגלנו, נדביק תחילה את כותרי הייחוס של פסק הדין:

טוב, הפסק דין מאוד ארוך (מחזיק מעל 100 עמודים). קצת מורכב. לא ניכנס להכל. אבל, בשביל הנוחות, נדביק פה התקציר, על מנת שבמינימום, נקבל מקסימום של תמצית חובקת כל, והסברים ופילוסופיות מסויימות, יבואו בתכוף על ידי:

אז קודם כל, יש לנו חוק. החוק מאפשר שלילת אזרחות. נצטט חלקים רלבנטיים מסעיף 11 לחוק האזרחות:

ביטול אזרחות

11. (א) שר הפנים רשאי לבטל את אזרחותו הישראלית של אדם אם הוכח להנחת דעתו שהאזרחות נרכשה על יסוד פרטים כוזבים, וטרם חלפו שלוש שנים מיום שנרכשה האזרחות כאמור.
    (ב) בית המשפט לעניינים מינהליים (בסעיף זה – בית המשפט), רשאי, לבקשת שר הפנים, לבטל את אזרחותו הישראלית של אדם אם התקיים אחד מאלה:
    (1) האזרחות נרכשה על יסוד פרטים כוזבים וחלפו לפחות שלוש שנים מיום שנרכשה כאמור;
    (2) אותו אדם עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל, ובלבד שעקב ביטול האזרחות הישראלית לא ייוותר אותו אדם חסר כל אזרחות, ואם ייוותר חסר כל אזרחות כאמור – יינתן לו רישיון לישיבה בישראל, כפי שיורה שר הפנים; לעניין פסקה זו, חזקה על מי שיושב דרך קבע מחוץ לישראל כי לא ייוותר חסר כל אזרחות; בפסקה זו, "הפרת אמונים למדינת ישראל", כל אחד מאלה:
    (א) מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (בחוק זה – חוק המאבק בטרור), סיוע או שידול למעשה כאמור, או נטילת חלק פעיל בארגון טרור או בארגון טרור מוכרז כהגדרתם בחוק האמור;
    (ב) מעשה המהווה בגידה לפי סעיפים 97 עד 99 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, או ריגול חמור לפי סעיף 113(ב) לחוק האמור;
    (ג) רכישת אזרחות או זכות לישיבת קבע במדינה או בשטח המנויים בתוספת; לעניין זה, חזקה כי מי שיושב דרך קבע במדינה או בשטח המנויים בתוספת, רכש אזרחות או זכות לישיבת קבע במדינה או בשטח כאמור.
    (ג) לא תוגש בקשה לפי סעיף קטן (ב)(2) אלא בהסכמתו בכתב של היועץ המשפטי לממשלה.
    (ד) (1) בהליכים המתנהלים לפני בית המשפט לפי סעיף זה יתקיים הדיון בנוכחות האזרח שעניינו נדון, אלא אם כן נמסרה לו הזמנה לדיון בהתאם להוראות שקבע שר המשפטים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, והוא לא התייצב במועד שנקבע, ובית המשפט סבר שלא יהיה בקיום הדיון שלא בנוכחותו משום עיוות דין;

אם כך, ברור לנו ששר הפנים יכול לבטל אזרחות. סעיף 11(א) מאפשר לשר לבטל אזרחות, באם האזרחות נרכשה על בסיס פרטים כוזבים. לא בכך ענייננו. אבל, שר הפנים כמצוטט רשאי לבטל. הוא עצמו. אלא, שבסעיף קטן(ב) שר הפנים רק מגיש הבקשה כמצוטט, מי שרשאי לבטל, זה בית המשפט לעניינים מינהליים. זה הבדל של ממש. פרטים כוזבים אז, זה שר הפנים. אבל:

אם עסקינן במעשה של הפרת אמונים כנגד מדינת ישראל ( בגידה, טרור וכדומה כמצוטט) שר הפנים רק מגיש הבקשה. מי שמבטל האזרחות, זה בית המשפט לעניינים מינהליים ( נזכיר, מינהלי, משמע, משפט ציבורי, משפט הנוגע למוסדות השלטון וכדומה, להבדיל ממשפט פרטי, בין אדם לחברו או פירמה עסקית וכדומה).

אז יש לנו פה שני טרוריסטים. ערבים ישראלים. שר הפנים רוצה לבטל האזרחות שלהם. נצטט ככה בגדול מה הם עשו:

והשני:

עד כאן הציטוטים:

אז כפי שמורה אותנו הסעיף ,היה ככה בגדול דיון במחוזי מינהלי. על ההחלטות הללו הוגש ערעור למעשה. ובית המשפט העליון דן בערעורים.

אבל, מה בדיוק היה מושא הדיון בערעורים ? אז קודם כל, בגדול:

האם אזרחות הינה זכות יסוד חוקתית. אין ספק שכך הדבר קבע בית המשפט! האם ניתן לשלול אותה בכלל ? אין ספק, ניתן לשלול אותה, למרות שזוהי זכות יסוד חוקתית. בטח ובטח, כאשר מדובר במקרים קשים ונפשעים של מעשי טרור.

אז איפה בדיוק הבעיה ?

אז כך: תחילה, בכל המדינות בעולם, ניתן לשלול אזרחות, אבל, ובלבד, שלאדם יש אזרחות חלופית או אפשרות כזו לאזרחות חלופית. אלא שבישראל, ניתן לשלול אזרחות על פי החוק, גם אם אין לאדם אזרחות חלופית כלל.

האם זה חוקתי ואפשרי ? כן קבע בית המשפט. ההסדר החוקי חוקתי הזה הוא אפשרי. אבל, וכאן בא אבל גדול מאוד:

ובלבד, שתינתן לו אפשרות, לישיבת קבע פה. כלומר, תושב קבע, גם אם לא אזרח. אבל, זה לא מה שהסעיף מורה אותנו. מה שהסעיף מורה אותנו, זה כך, נצטט שוב:

"……ובלבד שעקב ביטול האזרחות הישראלית לא ייוותר אותו אדם חסר כל אזרחות, ואם ייוותר חסר כל אזרחות כאמור – יינתן לו רישיון לישיבה בישראל, כפי שיורה שר הפנים;"

כתוב יינתן לו רישיון לישיבה בישראל, אבל, לא כתוב, רישיון קבע. רישיון כזה יכול לפוג, ולכאורה, שר הפנים, יהא רשאי אז לא להאריך אותו, או כי אז, הוא יישאר נניח: סטייטלס וגם הומלס בפראפראזה ככה כדברי השופטים בפסק הדין ( נזכיר: אזרחות, תושבות וכדומה, מעניקים זכויות סוציאליות, אזרחיות, פוליטיות, נניח ביטוח לאומי, שירותי בריאות, הזכות לבחור ולהיבחר, לא להקל ראש בדבר).

בית משפט קבע, שצריך יהא לדאוג לו לתושבות קבע במקרה כזה.

ועוד בעיה עיקרית פילוסופית לענייננו:

בעצם על סמך מה ישללו אזרחות ? מהותית, זה לכאורה ברור ( ורק לכאורה כך): אדם, אזרח ישראלי, ביצע מעשה טרור נפשע. אז שוללים לו האזרחות. 

אלא שזה לא כזה פשוט פרוצדורלית כפי שזה נשמע. לא רק שכפי השופטים בפסק הדין, ניתן יהא לעשות זאת גם על זריקת אבנים הרי אז. אלא שיש לנו בעיה נוספת אחרת (מעבר גם לבעיה של "אכיפה בררנית" שלא ניגע בה פה, שהרי עם יהודים תהא בעיה כמובן):

וזוהי בעיה פרוצדורלית: יש לנו שני מסלולים בגדול לשלילת אזרחות: אחד מינהלי. אחד פלילי ( ויש גם מעורב). הפלילי הוא מידתי וסביר וטוב. למה זה ? פשוט:

פה עובדים קשה להרשיע אדם. דיונים מעמיקים. ראיות. קבילות ראיות. הרשעה מעבר לספק סביר. חשיפת חומרים. חשיפת חומרי חקירה וכדומה. אז הוא מקבל משפט הוגן. 

אלא, שאפשר תיאורטית, לבטל אזרחות גם על סמך מסלול מינהלי. לא חייבים רק הרשעה בפלילים (כפי במקרים הנוכחי). אלא שמינהלי, זוהי אופרה לגמרי אחרת. כאן, אין בית משפט במובן הפלילי. ראיות שהן גלויות למשל. ייתכן וזה יתבסס על ראיות חסויות. המועמד לשלילת אזרחות, ועורכי דינו, לא יוכלו לעיין בראיות. לא יוכלו להתגונן כראוי. סף האשם שונה. לא הרשעה מעבר לספק סביר, אלא:  סתם ראיות מינהליות מפלילות נניח לצורך הענין. 

זה כבר מייצר רושם של משהו יותר שרירותי, ולא ממש הליך הוגן. 

זה מה שקרה בענייננו פה. נצטט: 

עד כאן הציטוט:

אז חבל מאוד, שלא יכולנו כאן לגעת בפילוסופיה של תהליך פסילת חוק על ידי בית משפט. הייתה לנו הזדמנות. זהו תהליך אנליטי ושיטתי, מאוד מענין. לא כפי שנדמה מבחוץ. אבל, עיקר העיקרים כאן, לא היה בדיוק זה, ופסק דין די ארוך ומורכב.

בהזדמנות אחרת.