טראמפ נחקר למי שלא יודע, על ידי מדינת ניו יורק (שם מצוי המגדל שלו אגב בשדרה החמישית) בקשר להונאות מס וכדומה ( Popeple of the state of New York v. The Trump organization).

הוא מצוי תחת המון חקירות והליכים משפטיים, מזה שנים כך. מה שמענין בקייס הזה לענייננו, זוהי ההצהרה שלו. נצטט:

I once asked, “If you’re innocent, why are you taking the Fifth Amendment?” Now I know the answer to that question. When your family, your company, and all the people in your orbit have become the targets of an unfounded, politically motivated witch hunt…you have no choice

נתרגם ספונטנית:

פעם הייתי תוהה: אם אדם תמים וחף מפשע, למה לו לשמור על זכות השתיקה (או התיקון החמישי נניח) ? היום, אני יודע התשובה: כאשר משפחתך, החברה שלך, חוג מכריך, כל הסובב אותך, הופכים להיות מטרה לרדיפה משפטית פוליטית חסרת יסוד (בקיצור, צייד מכשפות) הרי, אין לך ברירה פשוט.

עד כאן התרגום:

ברור שציניקנים יגרסו, שהוא סתם איזה אופורטוניסט חסר עקרונות. יכול להיות. אבל, אפשר גם לטעון לפיכחון מסויים (או יותר ממסויים).

הוא עצמו, חסיד הביזור. עממיקו עלק. יוצא קשות נגד מפלצת הדיפ סטייט.שלטון פקידים עלק. פקידים שמאלניים אליטיים. והנה לנו, פתאום הוא מגלה, שהדברים סבוכים. לא פשוטים כפי שנחזים להיראות או להישמע על פניהם. האינטואיציה לא עוזרת:

אכן, זוהי אינטואיציה של שכל ישר. של חכמת המונים עלק. עממית עלק. אם אדם חף מפשע. תמים. למה הוא צריך את זכות השתיקה ?

אדם צריך אותה לא פעם, בלי קשר, אם הוא חף מפשע. כדאי לפרט קצת על הפילוסופיה של הזכות הזו, על מנת להבין שזה לא כזה פשוט ואינטואטיבי, כפי שהדיוטות חושבים או מדמים לעצמם:

ותחילה, הזכות פוטרת אדם, מדילמה בעליל בלתי אנושית. בלתי מוסרית. מבקשים מאדם לירות לעצמו ברגל. זה לא אנושי. הנה כך מצטט מבג"ץ 6319/95 יוסף חכמי נ' דוד לוי (נא (3) , 750) :

"זכות השתיקה באה כדי למנוע מאדם להיקלע לדילמה בה הוא מטלטל בין החובה המוסרית והמשפטית לומר את האמת לבין החולשה האנושית לשקר כדי להציל את עורו, לבין הסתבכות בביזיון בית המשפט עקב סירובו להעיד. כל אלה נמנעים על ידי זכות השתיקה."

עד כאן הציטוט:

ועוד, בלי קשר אם אדם הוא חף מפשע (או חושב שהוא חף מפשע) הרי פערי הכוחות בינו לבין המערכת, בלתי נתפסים. אדם מן היישוב, הדיוט בענייני חוק ומשפט. בלחץ עצום. מול חוקרים מיומנים. עושים בו ולו מניפולציות ותרגילי חקירה מתוחכמים על מנת להפיל אותו ברשת. הוא לא מבין אפילו באופן בסיסי את זכויותיו, או אם מה שעושים לו, הוא חוקי ועד כמה וכדומה. הוא מנותק מסביבתו התומכת. בדד אל מול חוקרים נחרצים ומיומנים, נחושים להפילו. זכות השתיקה, נותנת לו אפשרות, לא להתמודד כרגע בעודו בנחיתות טוטאלית, עד אשר למשל, יתיעץ עם עורך דין. עורך דין, שאיכשהוא, ישווה הכוחות, וימנע ממנו לעשות מבלי דעת, טעויות פטאליות, בלתי נתפסות בכלל.

הנה נצטט מן הקייס של גלעד שרון בזמנו ( בנו של אריק שרון ז"ל, ב-רע"פ 8600/03 מדינת ישראל נ' גלעד שרון ) . הנה:

הקנייתה של זכות שתיקה מוחלטת לחשוד – הזכות שלא לומר דבר בחקירה גם אם אין בכך כדי להפלילו בעתיד – נגזרת, לשיטת אלה הדוגלים בה, מכמה טעמים עיקריים. אחד הטעמים נעוץ בדאגה לחשוד. במהלך חקירה פלילית, ניצב החשוד לבדו אל מול חוקריו, ללא כל סיוע משפטי. בנסיבות אלה, קיים החשש כי חוקרי המשטרה ישתמשו לרעה בכוח המצוי בידיהם, על מנת לגבות הודאות מחשודים. הטענה היא כי יש להבטיח את זכותו של חשוד לשתוק, שעה שהוא ניצב בסיטואציה המאיימת והעוינת של חקירה במשטרה, כדי להגן עליו מפני התנהגות לא ראויה של חוקריו. טעם נוסף, הקשור בטעם שהוזכר, נעוץ ברצון להגן על שיטת המשפט מפני הודאות שווא של חשודים. הטענה היא, שהסיטואציה שבה נחקר אדם הנה כה מאיימת, מעצם טבעה וטיבה, עד שיש לאפשר לו לשתוק באופן מוחלט, בכדי למנוע מצבים בהם יענה שקר לשאלות בחקירה, בשל הבלבול, הלחץ והמצוקה בהם הנו שרוי. הודאות שווא כאלה תסכלנה את מטרות החקירה – גילוי האמת והתחקות אחר עבריינים. טעם נוסף הנו, השאיפה להימנע מלהטיל על אדם חובות עשה, במיוחד לאור פגיעתה של החקירה בפרטיותו ובכבודו. הדבר מתיישב גם עם אופיו האדברסרי של ההליך הפלילי, לפיו על התביעה לגייס את הראיות ולא על הנאשם לספקן. אציין בהקשר זה, כי הקנייתה של זכות שתיקה מוחלטת לחשוד, מבטיחה שהחשוד לא יסתכן באמירת דברים אשר בדיעבד יסתבר שהיה בהם כדי להפלילו, גם אם בשעת החקירה נראה היה שאין בדברים כדי להוות ראיה מפלילה בעתיד

עד כאן הציטוט:

לא ממצה הכל. אבל בכל זאת ( עוד רציונל למשל מוזכר לעי"ל בציטוט, הרצון להימנע מהודאות שווא, בגין בלבול ולחץ, ופגיעה בכך, בחתירה לאמת פשוט).

אז רואים אנו, בנושא ממש לא סבוך. בסך הכל זכות השתיקה. עד כמה האינטואיציה של אדם הדיוט, לא יכולה לעזור לו להבין המציאות המשפטית.

לכן, כפי שמסביר לא פעם. כפי שאדם לא מתעסק עם רפואה. כימיה. פיזיקה גרעינית. דברים שאין לו בהם מושג קלוש. כך פי כמה גרוע עם נושאים משפטיים. משאירים זאת, לעורך דין. למשפטנים. לשופטים מעל הכל. זה לא משחק להדיוטות, או משחק לניחוש שני/ שלישי. זה שהנושאים מעוררים מיד את האינטואיציה, ואת תחושות המוסר בנפש האדם, לא עושה את זה רומנטי, פשוט, ממודר, וקל לתפיסה.

האבסורד הוא, שהוא נגד הדיפ סטייט הדמיוני. אבל, בהודאה שלו שעכשיו הוא מבין את הצורך בזכות השתיקה, הוא בעצם תומך בדיפ סטייט הזה, או מבין, את שלטון הפקידים עלק, או הנחיצות שלו למעשה. אלו דברים סבוכים. מעין מדע מדוייק סבוך. מזקיק בקיאות. מקצועיות. אין חלופות אחרות. אז לזה קוראים שלטון פקידים. חד וחלק. וזה נחוץ להגנה על זכויות אדם בין היתר. על האדם הפשוט. זוהי לא אליטה מנותקת כפי שמדמים בקרים לערבים.

ספק אם זה יוציא אותו מן הסרט הזה של דיפ סטייט. אבל, זה יכול לבוא בתהליך הדרגתי לא ממש מודע.