קואליציה פיננסית .

ויקיפדיה/ פאינה קירשנבאום

לפנינו פסק דין חשוב בעליון. ערעור פלילי, של פאינה קירשנבאום ורמי כהן (על מחוזי ת"א). תחילה התעקשו לערער על הכרעת הדין, וגזר הדין. בהמשך ירדו מזה, והתרכזו המערערים, רק בגזר הדין. עסקינן בעבירות שוחד ועבירות אחרות.

ותחילה, נדביק כהרגלנו את כותרי הייחוס של פסק הדין:

לא ניכנס להכל פה. רק קצת ניגע בפאינה קירשנבאום. מה היא עשתה ככה בגדול, נצטט מפסק הדין:

עד כאן הציטוט:

אז ברור כשמש, היא חלשה על כספים קואליציונים, ובתמורה להעברתם לגורמים שונים היא דרשה הטבות. הטבות שייטיבו איתה, עם מקורביה ומפלגתה.

המחוזי גזר את עונשה ל: 10 שנות מאסר בפועל. מאסר מותנה. קנס כספי של 900,000 שח', וחילוט בסך של מליון שח'.

בכל זאת, מה שמענין בקייס הזה, זה שהעליון, הקל קצת בעונשה. באחידות דיעים אגב של שלשת השופטים.

עבירת השוחד, נחשבת עבירה קשה מאוד. כך רואה זאת המחוקק (ענישה קשה למשל). בטח ובטח השופטים. קשה לתאר הרבה עבירות, שהבטן של שופט מתהפכת מהם, כפי עבירת השוחד. עבירת שוחד, חייבת בעיקרון להיגמר במאסר. אין פה חוכמות.

בכל זאת, הקלו קצת. מה היו השיקולים של השופטים:

ותחילה, גילה המתקדם יחסית (67).

ועוד: ריצוי העונש בכלא נשים. יש רק כלא נשים אחד (נווה תרצה). שם אין חלוקה ואבחנה בין אסירות, על פי חומרת העבירה וכדומה. על פי עבירות צווארון לבן, כחול, שחור או אללה. לא פשוט.

יש רק כלא אחד. התנאים שם לא פשוטים.

מעל הכל, ולמרות שהיא לא חסכה זמנו של בית המשפט. ניהלה הליך משפטי עד הסוף ממש. עמדה על כל תג ותג, כל זיג וזג מכתב האישום (שזה שיקול משמעותי יכול להיות בגזר הדין) הרי שבתקופה בה היא עברה העבירות, הנהלים והפרוטוקולים והתקנות בקשר לשימוש ראוי בכספים קואליציונים, לא היו הכי מחודדים. השופטים הקלו עליה קצת בגין כך. נצטט השופט המוביל ( י.עמית):

עד כאן הציטוט:

ותכל"ס, הוקל כך אחרי העליון:

עד כאן הציטוט:

מענין לקרוא הפסק דין. לשים לב, יש גם נושא של סיקור חיובי בתקשורת (אפרופו משפט נתניהו). אנו נקדיש לכך פוסט נפרד ומעמיק.

7 תגובות על 'קואליציה פיננסית .'

  1. לאל רום,
    כתבת:
    " … השיקולים של השופטים (להקלה בעונש):
    … ריצוי העונש בכלא נשים. יש רק כלא נשים אחד (נווה תרצה). שם אין חלוקה ואבחנה בין אסירות, על פי חומרת העבירה וכדומה. על פי עבירות צווארון לבן, כחול, שחור או אללה. לא פשוט.
    יש רק כלא אחד. התנאים שם לא פשוטים. …"
    ——————-
    שאלותי
    (בהנחה שלא עתיד להיבנות בקרוב כלא נשים נוסף בישראל, עם תנאי כליאה משופרים)

    1. האם משמעות הדבר היא ש*כל* פושעת ופושעת, שעתידה להיכלא בנווה תרצה (או נמצאת בו כיום), אמורה לזכות בקיצור תקופת מאסרה? או בהפחתה *מראש* בעונש?
    האם נקבע כאן תקדים לגבי כל שאר האסירות בישראל ,שיגישו בקשה לקיצור תקופת עונשן?
    אם לא: למה לא?

    2. איך מדיניות זו הולמת את זכויות הגברים לשיוויון עם נשים?

    אהבתי

  2. היי קמיליה,

    תשמעי, מדובר בעונש קשה מאוד, והקלת מה בעונש סך הכל.

    עכשיו, מקובל בעיקרון בארץ ובעולם, לאבחן בין אסירים לאסירים ( נניח מעשיהו, לצווארון לבן. בטחוניים בנפרד מפליליים. עצורים בנפרד מאסירים וכדומה).

    אז למעשה, על פי הנטען, ענישה של נשים, מהווה למעשה חריגה מפלה במדיניות הזו.

    אז השופטים לקחו זאת בחשבון. היא צווארון לבן סו קולד, וצריכה לשבת עם אסירות שהן צווארון כחול או שחור סו קולד.

    אז זה מהווה אולי תקדים כלשהוא. אבל, יהווה תקדים לנשים בעלות צווארון לבן. לא לנשים עם צווארון כחול או שחור.

    מעל הכל:

    צריך שהאדם המועמד למאסר, יהיו לו הנסיבות שיאפשרו לשופט להקל כמובן. לא בכל מקרה מקילים במאסר כמובן. במקרה הזה, כתוצאה מתמהיל של סיבות ( יודגש: תמהיל של סיבות) הקלו עליה.

    אבל כן, אם תגיע אישה, באותן הנסיבות, היא תרצה גם הקלה במספר השנים. אפשר להתבסס על הקביעה בפסק הדין, ולבקש בגין אותה עילה, הקלה במאסר.

    אם השופט יקבל אם לאיו, זה תלוי בתמהיל הכללי. למשל:

    במקרה שלה, היא לא הודתה. ונלחמה על כל פרט בכתב האישום. זה משפיע לחומרה על גזר הדין. אם הייתה מודה אגב ומראש, וחוסכת זמן שיפוטי יקר, הייתה נכנסת לעוד פחות שנים.

    בסך הכל, 7 וחצי שנים. זה לא מעט בכלל כמובן. אבל, זוהי עבירת השוחד. עבירה קשה מאוד.

    להתראות

    Liked by 1 person

  3. ורק כדאי היה לצטט השופט עמית בקשר לכך ( גם בקשר לבניה של מתקן כליאה חדש, ולהדגיש גם, שלא על זה בעיקרון ביסס השופט ההקלה בענישה. אם כי, ברור שמכאן ואילך, יתבססו על דבריו במצבים דומים להבא). הנה:

    נקודת המוצא היא כי הכול שווים בפני החוק. במהלך עשרות השנים האחרונות נעשו, ועודם נעשים, ניסיונות חשובים להטמיע שוויון מגדרי במערכות השונות, במטרה לצמצמם את ההפליה הכרונית ממנה סבלו נשים לאורך ההיסטוריה. על אף זאת, בכל הנוגע לעונשי מאסר, על פי רוב, לנשים עברייניות ישנן נסיבות ייחודיות, המבדילות אותם מגברים עבריינים, והעשויות להצדיק ענישה מקלה יותר במקרים מסוימים (ראו והשוו: ב"ש 71/78 מדינת ישראל נ' אבוקסיס, פ"ד לב(2) 240, פסקה 18 (1978). ראו גם את החלטתי בבש"פ 5693/16 זגה נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (24.7.2016)). הלכה למעשה, המציאות מוכיחה כי בתחום הענישה הפלילית מספר האסירות הפליליות בישראל (לא כולל אסירות ביטחוניות) עומד על פחות מאחוז ממספר האסירים הפליליים. בשל המספר הקטן של האסירות, הן מרוכזות כולן בבית הסוהר "נווה תרצה", כאשר הרוב המכריע של האסירות כלואות בגין עבירות רצח והריגה, אלימות, רכוש וסמים, ורק כעשרה אחוז מהן כלואות בגין עבירות מרמה וצווארון לבן (ראו היבטים בכליאת נשים בישראל מרכז המחקר והמידע של הכנסת (12.7.2017)). בכך קשה מצבן של אסירות נשים לעומת אסירים גברים, המחולקים בין בתי הסוהר בהתאם למאפייניהם האישיים, לסוג העבירה שבגינה נכלאו ולאוכלוסיית האסירים בבית הסוהר.

    ואם הזכרנו את כלא "נווה תרצה", נציין כי המדובר במבנה ישן שתנאי המחייה בו קשים, על אף שהסגל והשב"ס עושים כמיטב יכולתם. בעת שביקרתי בבית הכלא עוד לפני מספר שנים, עמדה על הפרק תוכנית להעברתו למבנה חדש ומודרני בסמוך לכלא "אשל" בבאר שבע. למרבה הצער, על אף ההכרזות החגיגיות והתחושה שהמעבר קרוב מתמיד, הרי ש"נשיאים ורוח" ובית כלא מודרני לנשים בישראל – אין. חברה ניכרת ביחסה לשוליים, ואוכלוסיית האסירות נמצאת עמוק בשולי החברה. יש לקוות כי הרשות המבצעת "תרים את הכפפה" ותממש בהקדם את ההבטחה/ההתחייבות לסגירת "נווה תרצה" ולהעברת האסירות למתקן חדש ומודרני כיאה למדינות מתוקנות במאה ה-21.

    ומהתם להכא. האמור לעיל, אף שלא שימש אותי בפני עצמו בקבלת החלטתי להקל בעונשה של המערערת, עולה בקנה אחד עם הכרעתי.

    עד כאן הציטוט:

    אז הוא מתנסח כך, שאגב אורחא היא הולכת לסבול בלי הפרדה בצבעי צווארון, אבל, זה עולה בקנה אחד עם הכרעתו. בלי קשר, ברור שזה יהווה תקדים לביסוס בקשות במצב דומה בעתיד. זה לא ממש מחייב. אבל, תקדים לבקשות, זה ברור.

    להתראות

    Liked by 1 person

  4. וכפי שהסברתי לא פעם:

    המערכת הזו, עובדת יותר קשה, למנוע מחף מפשע להיכנס לכלא, מאשר להרשיע עבריינים. בלתי נתפס ממש. אבל, אין ברירה אחרת.

    במקרה שלנו (מקרה קלאסי) היא לא הודתה בכלום. טחנה המטחנה של הצדק, עד עפר דק. המון זמן שיפוטי יקר בוזבז.

    לכן, הודאה מראש של נאשם, זה שיקול לקולא וחומרה בגזר הדין:

    האם הנאשם הודה (מרצון חופשי הודה כמובן) אם לאיו, וחסך זמן שיפוטי יקר מאוד.

    נצטט (פסק הדין של המחוזי, למעלה מ- 1000 עמודים, קולטים?):

    המשפט התנהל בבית המשפט המחוזי משך למעלה משלוש שנים. על אף שאין חולק כי ההגנה התנהלה ביעילות, ויתרה על עדים טכניים והסכימה להגשת מוצגים, הרי שנוכח מספר הפרשיות והיקף התיק, התקיימו 107 ישיבות; נרשמו 7,137 עמודי פרוטוקול; נשמעה עדותם של 80 עדי תביעה ו-12 עדי הגנה; והוגשו מטעם הצדדים 1,444 מוצגים הממלאים קרגלים רבים.

    עד כאן הציטוט:

    אז אין למערכת הזו ברירה. אפילו שמראש סיכוי קלוש, השקעה עצומה בעשיית צדק. אין דרך אחרת. אינטואיציה וחוק ומשפט, לא מתיישבים.

    וחשוב לזכור, מי שמודה, חוסך זמן שיפוטי יקר, שנועד לאנשים אחרים שמחכים לפסק דין בתיקים אחרים. קורבנות למעשים ומצבים קשים. אז זה לא פשוט.

    להתראות

    אהבתי

  5. אם תנאי הכליאה של נשים בישראל (בנווה תרצה) אכן גרועים משמעותית מהממוצע / מהשכיח של תנאי הכליאה של גברים בישראל – זו אכן עילה להפחית את משך הכליאה של נשים (בהשוואה לגברים). גם אם הגברים והנשים ביצעו את אותו פשע ובאותן נסיבות.

    האם התנאים הגרועים יותר בנווה תרצה (בהשוואה לתנאים בכלא גברים ממוצע או שכיח) אינם עילה להגשת תביעה קולקטיבית, של כל העצירות וכל האסירות בישראל, לשפר את תנאיהן ו/או לקצר את משך הכליאה של *כולן*?

    אהבתי

  6. קמיליה,

    זוהי לא תביעה קולקטיבית. זוהי עתירה לבג"צ בעיקרון, בקשר למשפט ציבורי או מנהלי. ייתכן והעותר או עותרת תהא אסירה אחת. וייתכן שהעותר/ים יהיו ארגון זכויות אדם, עמותה כלשהיא וכו… ("עותר ציבורי" מה שנקרא).

    יש מה שנקרא "תובענה ייצוגית". תובענה בשם קבוצה גדולה. אבל, לרוב זה בנושאי צרכנות, וחבוק במשפט הפרטי יותר , לא הציבורי ( אם כי, תיתכן גם תובענה ייצוגית נגד המדינה בתחום או ענין כלשהוא).

    אי אפשר לעתור לקיצור משך הכליאה. אפשר לעתור לשיפור התנאים, ולחייב המדינה לשפר התנאים. לא לקצר אבל. קיצור זמן כליאה, הוא ענין, שנוגע לנסיבות אישיות של כל אסירה ואסירה, ובקשר להליך פלילי אינדיבידואלי. לא משהו קולקטיבי ייצוגי.

    להתראות

    Liked by 1 person

  7. קמיליה ( וכל המעונין):

    כאן למשל, רצ"ב לינק לבג"צ, ארגוני זכויות אדם, עותרים בקשר לתנאי כליאה (קורה לא פעם). במקרה שלנו, עותרים לתרגום נהלים ופרוטוקולים, גם לשפה הערבית (לאסירים ערביים וכדומה).

    העתירה נמחקה בגין עניינים מקדימים פרוצדורלים וכו…. אבל, בעיקרון.

    כאן:

    https://bit.ly/3pQ3Wpu

    למי שמתענין בנושא בכללותו , כאן למשל, דו"ח הכליאה דאז של הסנגוריה הציבורית:

    יש ללחוץ כדי לגשת אל 07-07-2013.pdf

    להתראות

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: