גזר דין חשוב ומענין ואקטואלי מאוד לפנינו. כידוע, ישנו הסיפור שמסעיר העולם, עם הכרזה של ארגונים הומניטריים פלסטינאים או מעין, כארגוני טרור. בארה"ב מוחים נמרצות. ארגוני זכויות אדם מוחים נמרצות. באירופה גם וכדומה. 

יש לנו הזדמנות כאן, להעיף מבט ברזולוציה יותר מעמיקה, מה קורה או עשוי לקרות בארגונים כאלו, דרך פילוח של גזר הדין של מוחמד חלבי שהיה מנהל בכיר בארגון: World vision ארגון הומניטרי גלובלי וכו… ובעצם, סייע לחמאס ולזרוע הצבאית שלו ברצועת עזה וכו… 

אבל, תחילה, וכהרגלנו, נדביק כותרי הייחוס של גזר הדין ( הכרעת הדין, חסויה אגב). הנה: 

אז מה בעצם קרה פה ? נצטט מגזר הדין כאמור:

אז ברור כשמש הדבר: זוהי מעילה קשה באמון. ארגונים הומניטריים, צריכים להיות נייטרלים. לעזור באמת ובתמים לאוכלוסיה נזקקת. אפילו הצפון קוריאנים, נותנים לארגונים הומניטריים לפעול בשטחם, ולעזור לאוכלוסיות במצוקה. הוא הנאשם, במסווה של מנהל בכיר בארגון הומניטרי, עשה מעשים שהם בעליל לא נייטרלים, לא חבוקים בדאגה לרווחת התושבים בעזה וכדומה. הכל כמצוטט ומודגש לעי"ל. זוהי פגיעה קשה באמון. פגיעה באמון, שבסוף תפגע באנשים, אשר באמת ובתמים זקוקים לעזרה של ארגונים הומניטריים. שהרי, הרבה מאוד תרומות של אנשים נדיבים ואצילים בעולם, תרומות בכסף לעזור לנזקקים באמת. אז יפסיקו לתרום. זה הולך לטרור.

שימו לב כמובן, כיצד פעולה הומניטרית אזרחית, הרי בסוף מממנת ומסייעת לטרור. אם אדם מקבל דמי אבטלה פיקטיביים ( או כמצוטט ומודגש לעי"ל משכורות פיקטיביות) אזי, במקום לעבוד, הוא עוסק בטרור. אז זה תומך טרור. כנ"ל הרי מכרזים תפורים למשל כמצוטט לעי"ל.

אין ספק, שכל אדם, צריך להביע את הסלידה ושאט הנפש מפעילות כזו.

יש לציין כאן, בית המשפט העליון בארה"ב, פסק מפורשות:

שאין לאבחן ממש, בין סיוע אזרחי לארגון טרור, לבין סיוע לטרור רסמי. אין לדעת בסוף, איך גבולות מיטשטשים, ולאיפה הכסף הולך בדיוק:

בקייס הידוע : Holder v. Humanitarian law project היה מדובר בסיוע לארגון הטרור PKK (וגם לטמילים). ואחד הדרכים שרצו לסייע להם, היה נניח בהדרכה משפטית, בקשר למשפט בינלאומי. פשוט לתת להם חינוך וכלים וידע וכדומה. מה הבעיה פה אז לכאורה ? נצטט העליון שם:

There is evidence that the PKK and the LTTE, in particular, have not "respected the line between humanitarian and violent activities

יש הוכחות שהם חצו הקוים, באבחנה שבין פעילות הומניטרית, ופעילות אלימה. ועוד נצטט:

כלומר, סבירות גבוהה שכל עזרה או תמיכה, תסתיים בסוף בתמיכה לפעילות אלימה, אפילו שהכוונה המקורית, הייתה כלל וכלל לא אלימה, מבחינת השופטים, והמימשל עצמו.

כל מה שצריך אגב, זה לנפנף לאמריקנים עם פסק הדין הזה. העליון שלהם. לא פה. אל תתבלבלו. לא היה פה משחק כסאות.

אז בסוף נגזר עונשו כך, נצטט:

אז, אי אפשר כמובן להכליל. אבל, לא לחשוב, שזה לגמרי מופרך. יש הטוענים, שכל ההכרזות האלו, פשוט נועדו בין היתר, ליצור לחץ על אבו מאזן, והרשות בכלל, בקשר לחקירה הפלילית בהאג פה. לא באנו פה לנטוע מסמרות לגבי כל מקרה ומקרה, וכל ארגון וארגון. אבל, לא לחשוב, שזה מראש מופרך. אל תטעו פה. דברים כאלו קורים, והם נתעבים.