בפוסט הראשון שהעלנו בבלוג ( אייכמן ושודדי הים) דנו בסמכות האוניברסלית. הסברנו שהסמכות האוניברסלית, הינה סמכות של מדינה, לשפוט פושעים בעבירות בינלאומיות קשות וכו… והסמכות אוניברסלית, משמע: למרות שהעבריין לא אזרח המדינה. למרות שהעבירה או העבירות, לא התבצעו בשטח המדינה בה הוא נשפט. זו הייתה בין היתר, סמכותה של מדינת ישראל למשל לשפוט את אייכמן ולהוציאו להורג. למרות, שהשואה התרחשה בכלל, לפני קום מדינת ישראל. למרות שאייכמן לא אזרח ישראלי ממילא. למרות שהפשעים עצמם ממילא, לא התרחשו בטריטוריה של מדינת ישראל ( שלא הייתה קיימת בכלל כאמור).

אז זה מה שלפנינו לכאורה עכשיו:

ארגון יהודי למען שלום במזרח התיכון ( Jewish Voice for a just peace in the Middle East) הגיש כתב תביעה בגרמניה, לבית משפט גרמני, בו הוא תובע את לפיד וגנץ. לפיד כראש ממשלה. גנץ כשר ביטחון, הכל בממשלת המעבר ובגין מבצע "עלות השחר".

אז שוב: המבצע לא התרחש בגרמניה. לפיד וגנץ לא אזרחים גרמניים. למרות זאת, ישנה סמכות אוניברסלית לגרמניה, לשפוט אותם על פשעים בינלאומיים קשים לכאורה כפי הנטען על ידם.

לא מזמן, נשפטו שני סורים במשטר אסד, בגרמניה. הם נמצאו אשמים ועונשם נגזר. הכל בגין פשעים נגד האנושות. עינוי של אסירים בכלא סורי (בקשר לאביב העמים הערבי שם, מלחמת האזרחים וכדומה). גם הם נשפטו ודינם נגזר, על בסיס הסמכות האוניברסלית כאמור. שהרי, הם לא היו אזרחים גרמניים בזמן ביצוע המעשים. העבירות התבצעו בסוריה, לא בגרמניה. ולמרות זאת כאמור, הסמכות האוניברסלית, מאפשרת לשפוט אותם הרי בגרמניה.

חשוב כמובן להדגיש. צריך טריגר טריטוריאלי בעיקרון. כלומר, צריך שהאדם המועמד להישפט, יהיה במדינה תכל"ס בה הוא צריך לעמוד לדין. אחרת, אי אפשר יהיה כמובן לעצור אותו, ולהביאו למשפט. אז בענייננו, כמובן שתנאי הכרחי בעיקרון, יהיה זה, שלפיד או גנץ, יגיעו לגרמניה (אם בית המשפט, יקבל התביעה וימשיך איתה, יוציא צו מעצר וכדומה).

ועוד, צריך להתגבר על בעיות חסינות כמובן. שהרי, ללפיד לפחות, יש חסינות בינלאומית ( מכוח המשפט הבינלאומי המנהגי, מנהגי, בניגוד לאמנה בינלאומית נניח. מכוח נוהג בינלאומי, או טוטאליות העבירה, כמו: ג'נוסייד) מפני מעצר, חיפוש, העמדה לדין וכו… גנץ לא ממש חותך. אבל, לפיד כראש ממשלה, זה בטוח.

עדיין, זה לא אומר שהחסינות ידה על העליונה. מבחינת בית המשפט בהאג ואמנת רומא, ידה של החסינות על התחתונה. במקרה הזה, זה תלוי במשפט הגרמני, ולא נוכל להיכנס לזה פה.

מה הם טוענים:

הם טוענים, שאמנת ג'נבה, מכתיבה עיקרון שכתבנו עליו לא פעם: "מקבילית כוחות". ככל שהמטרה הצבאית האסטרטגית חשובה וקריטית יותר, אפשר לפגוע ביותר אזרחים לא מעורבים, ומתקנים אזרחיים כפגיעה אגבית (אגב). וההיפך: ככל שהמטרה הצבאית האסטרטגית זניחה, כך פחות אזרחים ומתקנים אזרחיים יכולים להיפגע.

אז בעלות השחר הם טוענים. לא מובן על מה כל כך הרבה קורבנות של אזרחים לא מעורבים ? איזה עילה ? איזה מטרה אסטרטגית ? הטיעון שלהם תמוה קצת, הם טוענים כך, נצטט מן ההודעה שלהם בדבר התביעה:

While Lapid claimed to have defended his people, Gantz announced that there would be “further pre-emptive strikes in the future if necessary”, whether the threat came from Khan Younis (in Gaza) or Tehran – a sign that the Israeli leadership wanted to show strength by killing Palestinian children in the face of Western nuclear negotiations with Iran

אז הישראלים רצו להראות עוצם ידם, על ידי הרג ילדים פלסטינאים, והכל לאור או בגין המשא ומתן בין המערב לאיראן בקשר להסכם הגרעין ? והרי האיראנים טועמים מעוצם ידה של מדינת ישראל, כל שני וחמישי בסוריה. באיראן עצמה.הם חולי עצבים מזה כבר. חברו להסכם עם הרוסים, על מנת לשפר את יכולת הביון הנגדי שלהם. בטח שגם המערב מודע ליכולות הישראליות. ובכלל, הכל התחיל עם מעצרים בג'נין והתרעות לגבי מתקפות של הג'יהאד האיסלאמי. קצת תמוה. ואם מדינת ישראל בנחיתות צבאית כלשהיא, אז זה דווקא בקשר לתקיפה של כורים באיראן. לא דברים כאלו. סיכולים ממוקדים ואללה פגיעות מדוייקות במטרה וכו… ? קצת תלוש.