כולם אני מניח, מכירים את הפרוספקט הקודר של מלחמה או פלישה צפויה של סין לטאיוואן. הסינים לא יוותרו בסיפור הזה. הטאייוואנים מצידם, גם לא. אז, ברור, שרוב הסיכויים שהפלישה תתרחש מתי שהוא. שני הצדדים בהחלט נערכים לכך בכל מובן שהוא. 

אבל, הענין שלנו כאן למי שמתענין צבאית בסכסוך, הוא יותר ספציפי וצבאי/ משפטי: 

כולם מכירים ככה בגלובל, את האיסור המשפטי בינלאומי, לתקוף אזרחים לא מעורבים, ומטרות אזרחיות פרופר, במהלך מלחמה או פעולות איבה וכדומה. אין להרבות בדבר. 

אבל, יש סיפור באמת מדהים עם הסינים כאן: 

כמות אדירה של אוניות מלחמה צבאיות למעשה, שהן מוגדרות כספינות מלחמה בתחום האפור. נניח, במסווה של אוניות דייגים, אוניות קרגו (מטענים)וכדומה. בפועל אבל, אלו ספינות מלחמה. גם אם לצרכי עזר: כגון לאיסוף מודיעין וכדומה. עדיין, אלו נחשבות בעצם, ספינות מלחמה. הם יהוו מטרה לגיטימית מבחינת האמריקנים. 

בבלוג: Lawfire, עלה פוסט מענין בקשר לכך. פוסט של חוקר מומחה לענייני סין וכדומה ( Robert Haddick) גם כתב ספרים מעניינים בדבר. הוא טוען כך:

האמריקנים, חייבים להבהיר לסינים שבזמן עימות, הספינות "האפורות" האלו, יהוו מטרה צבאית לגיטימית. 

חשוב להדגיש, כפי שהדגשנו בפוסט אחר (אמנת ג'נבה בחלל):

החובה לאבחן בין מטרות אזרחיות ואזרחים, לבין מטרות צבאיות, חלה לא רק על התוקף (חובה אקטיבית). אלא, גם על הנתקף (חובה פאסיבית). אחרת, הנתקף, הזמין הרי תקיפה, על מטרה צבאית לגיטימית, וגרם לנזק אגבי (אגב) מיותר וגורף. אז נכון, אם אלו מטרות צבאיות, אז מה זה משנה יטען הטוען ? זה משנה. שהרי, זוהי חובה כללית, שתמנע מצבים דו משמעיים מסוכנים:

האמריקנים יתרגלו לסכנה מאוניות אזרחיות על פי הנחזה להיראות, וזה יגביר את הסיכון גם לאוניות אזרחיות תמימות באמת. יוריד את סף או רף הסבלנות שלהם בזמן עימות.

תופעה באמת מדהימה. כמות עצומה של אוניות וספינות, במסווה של פעילות אזרחית. יותר בפרטים אפשר לקרוא כאן בפוסט טוב מאוד בקשר לכך. פוסט של עורך דין ברזילאי בשם: ויקטור מאריוטיני (באתר מאוד מומלץ אגב למי שמתענין במשפט בינלאומי). תחת הכותרים:

נקווה לטוב. המון עננים מתקדרים באופק. ממזרח. ממערב. מצפון. מדרום. העולם כמרקחה. נקווה שהתבונה והרגש היותר עילאי וערכי, יגברו על הטירוף חושים.