כריש עליך נסראללה

Photo by Jan-Rune Smenes Reite/ Pexels.com

הכריש הזה, מאוד מעסיק ציבורים רבים לאחרונה. העסק קצת מתחיל להתבהר עם פרסום ההסכם ( באדיבות אתר Ynet) ועם פרסום חוות הדעת המשפטית של משרד המשפטים ( באדיבות אתר "מידה"). מתחיל קצת יותר להתבהר. לא לגמרי עדיין. רק הערת אגב: ההסכם נראה כמו התכתבות. זה בסדר. זה ההסכם עצמו. חילופי המכתבים ואישורם, מהווים ההסכם. כך נקוב הדבר.

אנו נדביק תחילה, סיכום תמציתי של חוות הדעת המשפטית של משרד המשפטים (מופנית ליועמשי"ת). אפשר להעריך, שזו תהא הפרשנות הדומיננטית יותר בקשר להיבטים המשפטיים של ההסכם. הנה:

אז זה די תמציתי ובהיר נקרא. מי שלא ברור לו משהו, יכול לשאול פה בתגובות, אין שום בעיה.

כמה הערות:

מחד, אין שום סעיפי ביטול או יציאה מן ההסכם. מאידך, הוא מחייב בכמה מובנים:

פשוט, מפקידים קואורדינטות מוסכמות אצל מזכ"ל האום ( שהוא נניח אחראי מבחינה משפטית בינלאומית, על הסדרי אמנות בין מדינות ) ובכך, נקבע סופית הגבול הימי הצפוני של ישראל עם לבנון ( מדגיש: שני הצדדים מסכימים שבכך הגבול הינו קבוע וסופי בכך).

יש גם התחייבות למשל, לחלוק מידע בין הצדדים. נצטט למשל:

אז זוהי התחייבות של ממש יותר. אלא, שאין שום מנגנון שיכול כמובן לאכוף פה התחייבויות. יש רק הבהרות, שהצדדים, בתיווך ארה"ב, יפתרו בעיות בדרך של הידברות. יש גם התחייבות של ישראל, לא למנוע שייט פיתוח נקרא לזה, בבלוק 9 (או למעשה, מדרום לו או לקו הגבול הימי).

אז נניח נתניהו עולה. הוא טוען שיבטל ההסכם. בעצם, אין פה שום סעיף שמתנה יציאה מן ההסכם, ביטול וכדומה. אז בעצם לכאורה, אם הוא יהיה ראש ממשלה, ויעמוד במילתו, אזי המשמעות הינה זו:

שהוא שולח הודעת ביטול אפשר להניח ללבנונים. ולמעשה, הגבול הימי הצפוני ביננו לבין לבנון, נפתח מחדש לדיון או לקביעה מחודש. אפשר להניח שיאתגרו זאת בבית משפט או בג"צ.

וכמובן, כסף, כסף, כסף…..נצטט החלק העיקרי בקשר לכסף:

נתרגם ספונטנית:

הצדדים מודעים לכך, שישראל והמפעיל (חב' הקידוח נניח) של בלוק 9, ידונו בנפרד, בחלקה הכלכלי העתידי של ישראל בבלוק 9. ישראל תתומלג על ידי המפעיל של בלוק 9 בקשר לכל זכויותיה הכלכליות בבלוק. לצורך כך, ישראל והמפעיל, יחתמו על הסכם כלכלי/פיננסי, לפני ההשקעה הסופית של המפעיל בעסקה. ישראל תנהג בתום לב ביחסיה עם המפעיל, זאת על מנת להוציא לפועל בזמן ראוי ההסכם. לבנון יודגש, אינה צד ואינה אחראית, להסכם בין המפעיל, לבין ישראל, וזכויותיה הכלכליות בבלוק לא יהיו מושפעות מכך.

עוד נכונו לנו גדולות ונצורות.

17 תגובות על 'כריש עליך נסראללה'

  1. […] הלגיטימיות של ההסכם ולפיכך לאובדן חשיבותו. כפי שאלרום מציין אין להסכם הגבלות ומחר נתניהו יכול לעלות לשלטון […]

    אהבתי

  2. רק שאלת הבהרה:
    האם הבנתי נכון שנתניהו, אם יחזור להיות ראש הממשלה, יוכל לבטל את ההסכם ללא כל השלכות משפטיות?
    מה בדבר הפגיעה באינטרסים של חברת הגז הצרפתית?
    מה בדבר הערבויות שנתנו האמריקאים ללבנונים שהם ערבים להתנהגותנו הטובה (אך הם אינם ערבים לנו לגבי התנהגותו העתידית של החיזבאללה)?

    ***

    במסגרת תפקידי החדש כדוורית, מצ'ב רשומה שכתב חיים רמון באתר של דיומא. י.ד. קישר אליה בבלוג של תמריץ, ואני מעבירה אותה גם לכאן.
    אולי תעניין גם אותך.

    https://dyoma.co.il/law/1437

    אהבתי

  3. היי קמיליה,

    לא כתבתי שלא יהיו השלכות משפטיות. גם לא שלא יהיו פגיעות באינטרסים של חברת הגז הצרפתית. כנ"ל ערבויות. מה שכתבתי:

    זה שבעצם, אין בהסכם עצמו גופא, שום דבר, שמהווה התנאה (תנאי) לגבי ביטול, יציאה, בוררות וכדומה. רק הצהרה כללית יותר של הצדדים בעצם, שהם ישתדלו לפתור מחלוקות, בדרך של הידברות. אבל, אין מנגנוני אכיפה מחייבים וכדומה.

    אז עשויים להיות השלכות. ורציניות. אבל, בהסכם עצמו, לא בא זכרם פשוט. לכן, אפשר להניח כפי שכתבתי, שיעתרו לבג"צ. ואז, שאלות ממש לא פשוטות יעמדו על הפרק.

    נתניהו גרס שההסכם לא יחייב אותו. ואם ייבחר יבטלו וכדומה. אז מתוך הנחה שאולי הוא יעמוד במילתו ( וספק אם אכן) ציינתי העובדה שאין שום התנאות כאלו בהסכם, וזה בטח רק יקל עליו המלאכה. לא עושה אותה יותר קשה. אבל, היא תהיה קשה מספיק אפשר להניח.

    תודה על הלינק. אקרא אותו באמת.

    להתראות

    Liked by 1 person

  4. קמיליה,

    קראתי באמת המאמר. מופרז, חסר שחר. ניכר בו בכותב, שהוא לא מסמפט כלל את יאיר לפיד והיועמשי"ת. זה בסדר. אבל, בין זה לבין דעתנות חסרת שחר, זה באמת לא זה.

    קודם כל, הוא מתאר כאילו הסוגיות המשפטיות הינן חד משמעיות. וצריך ליווי משפטי, וייגמר הסיפור. אבל, זה רחוק מלשקף המציאות:

    המציאות היא, שגם סוגיות משפטיות, ניזונות מעובדות משתנות ודינמיות. למשל:

    הוא לא טרח להזכיר כלל, שעל פי דעת המימשל הנוכחי, יש חלון הזדמנויות צר מאוד, להגיע להסכם עם לבנון, שחשיבותו עצומה ממש. למה ? אפשר להניח, שאיראן מנצלת המצב הכלכלי הקשה מאוד בלבנון ( הפיצוץ בביירות, הקורונה, פליטים וכדומה) בשביל אחיזה יותר ויותר משמעותית. הגז הזה נחוץ להם, להשתחרר מאיראן, מחיזבאללה וכדומה (או לפחות פוטנציאל כזה). יש תוכניות תקיפה כמובן של האיראנים וחיזבאללה דרך לבנון וכדומה. התלקחות כלל אזורית ועוד.

    אפשר להניח.

    אז העובדות הללו, יוצרות משמעות משפטית. גם לגבי ממשלת מעבר. אבל, הוא לא איזכר זאת, או שבכלל אין לו מושג לגבי זה. נצטט מחוות הדעת של משרד המשפטים:

    ביחס להערכת הצורך החיוני והדחוף, מדובר בהסכם בין -לאומי אשר ראשי מערכות הביטחון, החוץ והכלכלה סבורים שיש בו כדי להגן על אינטרסים חיוניים של המדינה, ושקיימת חשיבות מיוחד להשלמת המשא ומתן בעת הזו. כמו כן, על פי עמדתם של כל אלה, יש דחיפות בקידום ההסכם בעת הזו, שכן אנו מצויים בחלון ההזדמנויות ייחודי להשלמת המשא ומתן, שלא ניתן לחזות האם ומתי יפתח שוב. כמו כן, להקפאת המשא ומתן, עשויות להיות השלכות ביטחוניות כבדות משקל והשלכות כלכליות משמעותיות, וכן השלכות ביטחוניות כבדות, בייחוד מול הזירה הלבנונית, אולם גם כלל -אזורית.

    עד כאן הציטוט:

    אלו עובדות, דינמיות, שיוצרות משמעות משפטית. כגון: שהדחיפות, או החלון הזדמנויות הצר, מטה לכיוון אישרור ההסכם, למרות היותה של הממשלה ממשלת מעבר. אז, זה תלוי בחומר חסוי ומסווג. וצריך אבל, לציין, או לדעת בכללי, על מה המדובר.

    השאלות המשפטיות, בכלל טירוף. פה אין חוקה. אין פרוצדורות ברורות לגבי אישור אמנות והסכמים בינלאומיים וכו… אז זה דבר מורכב. משתנה ממקרה למקרה. וכבר יש הסטוריה עם נושא של שטחים ימיים וכדומה (קפריסין). אז לא סערו הרוחות אגב.

    מוטב היה לכותב, לבוא בטענות, לבית המחוקקים, שעד היום, לא מצא לנכון, לחוקק בכלל, מה קורה עם אמנות והסכמים בינלאומיים. אנו מדינה די חריגה בעולם בקשר לכך. כנ"ל חוקה קוהרנטית וכדומה. היה פעם ניסיון נואש של אריה אלדד אגב, אבל, נפל משהו.

    אז זה מייצר מורכבות משפטית מועצמת. זה מאתגר יותר משפטית. אבל, הכותב, במקום להתאתגר על חומרים מאתגרים, איתגר את לפיד והיועמשי"ת, שעשו עבודה לא רעה בכלל.

    מה נאמר, מה נוסיף….. אפילו הייתה חוות דעת משפטית, כתובה, ולמן ההתחלה, הוא לא היה טורח לקרוא אותה אפשר רק להניח.

    טוב, לא נישאר צעירים פה…..

    להתראות

    אהבתי

  5. לאל רום,
    כתבת:
    " … על פי דעת המימשל הנוכחי, יש חלון הזדמנויות צר מאוד, להגיע להסכם עם לבנון, שחשיבותו עצומה ממש. למה ? אפשר להניח, שאיראן מנצלת המצב הכלכלי הקשה מאוד בלבנון ( הפיצוץ בביירות, הקורונה, פליטים וכדומה) בשביל אחיזה יותר ויותר משמעותית. הגז הזה נחוץ להם, להשתחרר מאיראן, מחיזבאללה וכדומה (או לפחות פוטנציאל כזה). יש תוכניות תקיפה כמובן של האיראנים וחיזבאללה דרך לבנון וכדומה. התלקחות כלל אזורית ועוד.
    אז העובדות הללו, יוצרות משמעות משפטית. גם לגבי ממשלת מעבר. ….
    ….."
    ביחס להערכת הצורך החיוני והדחוף, מדובר בהסכם בין -לאומי אשר ראשי מערכות הביטחון, החוץ והכלכלה סבורים שיש בו כדי להגן על אינטרסים חיוניים של המדינה, ושקיימת חשיבות מיוחד להשלמת המשא ומתן בעת הזו.

    כמו כן, על פי עמדתם של כל אלה, יש דחיפות בקידום ההסכם בעת הזו, שכן אנו מצויים בחלון ההזדמנויות ייחודי להשלמת המשא ומתן, שלא ניתן לחזות האם ומתי יפתח שוב.
    כמו כן, להקפאת המשא ומתן, עשויות להיות השלכות ביטחוניות כבדות משקל והשלכות כלכליות משמעותיות, וכן השלכות ביטחוניות כבדות, בייחוד מול הזירה הלבנונית, אולם גם כלל -אזורית. … "
    —————-

    האם לא ניתן *תמיד* לטעון שקיימת דחיפות לחתום כי ( …. רשימת סכנות פוטנציאליות – שתמיד קיימות) ו/או שקיימת דחיפות לחתום כי עומד להיסגר איזשהו חלון הזדמנויות היפוטטי (בלי להתייחס לעובדה ההיסטורית שחלונות תמיד נפתחים ותמיד נסגרים)?

    מודה שבעיני טיעונים אלו נתפסים כ*תירוץ* לעקוף את כל כללי הנוהל התקין ולהצדיק חריגות בוטות ממנו.
    בין אם יש בספקולציות תיאורטיות אלו לגבי העתיד איזשהו שמץ של אמת ובין אם לאו.

    אהבתי

  6. קמיליה,

    ניתן תמיד לטעון. אבל, זה בכללי. זה טיעון בעלמא. מופשט מה שאת טוענת. במקרה הזה, יש בסיס עובדתי מוצק להנחות הללו. יש אינספור הערכות בטחוניות מסווגות שהצביעו על כך. מה נעשה יותר טוב מזה ? יעתרו לבג"צ, ובג"צ יבדוק ויחליט, עד כמה זה מבוסס ומניפולטיבי וכדומה. אחרת מה בדיוק נעשה?

    ואין פה שום עקיפה של כללים ונהלים וכדומה. כך זה תמיד במדינת ישראל. יש ממשלה. היא חותמת על אמנות והסכמים בינלאומיים. רק במקרים נדירים מסויימים, הכנסת מאשרת וכו…. כך גם לגבי ממשלת מעבר. אם יש ענין כלשהוא, שהוא בבחינת חלון הזדמנויות צר, בנושאים קריטיים, אז מה לעשות ?

    כך תמיד היה פה. מה נתניהו לא קבע הגבול עם לבנון ב- 2011. עם קפריסין גם וכדומה. אז לא קמה זעקה כזו. זה טבע הדברים. ובכלל, ממתי גבול או החזקה בטחונית, יוצרת ריבונות מלאה על השטח ?אין לזה ממש תקדים. נתניהו קבע הגבול עם לבנון ב- 2011 (גבול ימי). אז זה היה בהסכמה איתם ? מוכר ? מוכרז ? בינלואמית מוסכם ? לא ! נתניהו עשה זאת, בשביל שלא יהיה מצב, שהלבנונים יקבעו הגבול, ואנו בשתיקתינו, וחוסר מעשינו, נכיר כאילו בכך שזהו אכן הגבול כפי שהם קבעו אותו.

    בין זה לבין ריבונות רסמית, המרחק גדול. וזה סביר כך לטעון. סביר מאוד משפטית. צריך לקרוא חוות הדעת לעי"ל, ולהבין על מה זה מבוסס פשוט. לא עובד.

    אבל, נישאר תמיד מסוייגים, ונראה מה בג"צ יפסוק. כי בטח יהיו בגצי"ם פה, ונתרשם הרבה יותר טוב, האם הדברים באמת מבוססים כמו שצריך.

    בלי קשר, אין פה שום דבר באמת נורא. הסכם סביר.

    להתראות

    אהבתי

  7. רק נצטט, לא פחות ולא יותר, את ח"כ יריב לוין דאז. קצת רקע עליו מויקיפדיה תחילה:

    יריב גדעון לוין (נולד ב-22 ביוני 1969, ז' בתמוז ה'תשכ"ט) הוא יו"ר סיעת הליכוד וחבר הכנסת מטעמה. בעבר שימש כיושב ראש הכנסת, שר התיירות, יו"ר הקואליציה, יו"ר ועדת החוץ והביטחון ויו"ר ועדת הכנסת, שימש גם כשר לביטחון הפנים למשך 11 ימים עד למינויו של גלעד ארדן לתפקיד. עורך דין במקצועו.

    עד כאן.

    אין ספק באיזה צד הוא. אבל, באיזה צד הוא היה בקשר לריבונות נ' החזקה של שטח כאמור. נצטט:

    חה"כ יריב לוין, יו"ר הועדה, הסביר כי ההסדר חל על שטח אשר המשפט, השיפוט והמינהל חלים עליו באופן מלא, ולא מדובר רק שטח שבשליטת המדינה או בהחזקתה. וכלשונו ( דיון בוועדה המשותפת מיום 12.1.2010 בעמ' 3 ו-6):

    "החוק מדבר על ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל על שטח , הווה אומר שטח ריבוני של מדינת ישראל. לא לצורך הענין, שטח שישראל מחזיקה בו, אבל לא סופח אליה או הוחל עליו המשפט באופן מלא………."

    עד כאן הציטוט:

    עיננו הקוראות. זה יריב לוין. אז על מה משתוללים עכשיו. נניח איזה אסדה במרחק מעל 100 ק"מ מן החוף ( נזכיר, השטח הריבוני רסמי, הינו 12 מייל ימיים. משמע: כל מייל 1.8 ק"מ). רוצים שזה יהיה כמו תל אביב מבחינת ריבונות? גם בג"צ דחה אגב הרעיון, וגרס שחוקי התכנון והבניה למשל, לא יחולו על מקום כזה נידח ורחוק. מחזיקים במקום. שולטים בו. נכון. לא אומר בהכרח ריבונות רסמי.

    זה סביר.

    להתראות

    אהבתי

  8. כאן אגב לבג"צ (חוק התכנון והבניה על אסדות קידוח וכדומה כאמור לעי"ל):

    https://bit.ly/3eoaoSB

    לא ארוך ממש, 11 עמודים אגב.

    להתראות

    אהבתי

  9. תמונת פרופיל של הילה גורביץ עובדיה
    הילה גורביץ עובדיה

    חלון הזדמנויות צר זה בערך כמו לחץ שמפעיל עליך מוכר נוכל: אתה חייב לקנות מייד, מחר זה יעלה יותר. כל המטרה שלו היא לדחוף אותך לבצע פעולה פזיזה ולא שקולה כשלא כל הפרטים בידך. משהו בסגנון סמוך עלי.

    Liked by 1 person

  10. הילה גורביץ עובדיה,

    ברוך בואך לעפר הארץ.

    דיעה לגיטימית. אפשר לטעון אחרת אבל. כל מנהיג מחשב דברים כאלו. גם נסראללה עצמו. הוא ברבר הרבה על נקמה אדירה, בקשר לסיכול ולהריגה של עימאד מורניה בזמנו, מורניה הכה חביב עליו. אז דיבר. הוא גם כן מורתע מאוד ומפחד מאוד מאוד.

    להתראות

    אהבתי

  11. הנה, לכל מי שחושב שהישראלים רכרוכיים או נתפסים ככאלה בעיני האוייב (ובייחוד נסראללה):

    כאן רצ"ב לינק. נושא התאריך: פברואר 2010. עברו שנתיים מאז חיסולו של עימאד מורנייה. וחיבזאללה, עוד מאיים ומאיים בנקמה כבירה ואדירה, עד עצם היום הזה. נקמה שתרעיד מיתרי עולם.

    הוא מפחד. פחד מוות. נכון, לא פחד אנושי מצוי בדיוק ( נניח בחורה שהולכת בדד, באיזה סמטה חשוכה, באיזה מקום או אזור מפוקפק. או, לנוכח רעידת אדמה. או נכוחה אל מול טורף בג'ונגל וכדומה, פחדים קמאיים בסיסיים). אבל:

    מה שנקרא פחד אסטרטגי איום.

    הוא עצמו, לא מפחד מן המוות. אבל, אסטרטגית, הוא תדיר בפיק ברכיים. הוא יודע או התחוור לו:

    שהישראלים מעוצבנים ומושפלים בטירוף על מלחמת לבנון השניה (שם הוא הודה שעשה טעות חיו אגב). ומחפשים בטירוף הישראלים, "לתקן הטעון תיקון". וזה יהיה מטורף לגמרי. כך הוא רואה הדברים.

    אם זה בעיני הישראלים הפסד או תבוסה, מהו ניצחון הוא הרי תוהה בינו לבינו ( הגאווה המוצהרת שלו על המלחמה ונצחונו בה לכאורה, נסמכת יותר על ועדת וינוגרד לחקר כשלי המלחמה, על פני כל ניתוח רציונלי אחר. ואכן, הוא הודה לא פעם בכל פה, לועדת וינוגרד, שרוממה את הניצחון האלוהי שלו סו קולד).

    לכן, לא צריך להפריז עם נושאי הרתעה ותדמית. זה הרבה יותר מורכב אגב ממה שאנו חושבים.

    כאן:

    https://news.walla.co.il/item/1641720

    אהבתי

  12. מודה שלא ידעתי שמזה 32 שנה גיא בכור הוא עו'ד אזרחי וד'ר למשפט של העולם הערבי.
    לטענתו הוא עבר בחייו על מאות חוזים, אך מעולם לא נתקל במסמך רשלני ומסוכן כמו הסכם הגז.

    אהבתי

  13. קמיליה,

    זה באמת עשוי להיראות כך.

    האם זה כך אבל ? כן ולא. כלומר, מהותית זה ממש בחסר משפטי קוהרנטי המסמך עצמו. זה נכון. ולמה לא ? לא, בגלל שזוהי לא בדיוק אמנה בינלאומית. אמנה על פי הכללים של אמנת וינה ( אמנה שכשלעצמה יוצרת את הכללים המנחים להתקשרות בין מדינות באמצעות אמנות).

    בדרך כלל, ממשלות חותמות על הסכמים כאלו, על מנת לעקוף את אישור הפרלמנט, או: בשביל להשאיר העסק יותר פתוח ולא מחייב ממש. לפעמים זה רזה. מאולתר וכדומה. מיידי. שלא יהיה מסורבל וכדומה.

    כך הרי דפקו את נתניהו עם הסכם הגרעין האיראני:

    נתניהו חשב שהסכם הגרעין יאושר בסנאט/ קונגרס. אבל, כלל לא הגיע לאישור בית המחוקקים. מה קרה? אובמה, בשביל לעקוף את בית המחוקקים, בשביל לעקוף את נתניהו, יצר מסמך ממש כזה כמו ההסכם עם לבנון הנוכחי:

    לא ממש מחייב. לא ממש על פי הכללים של אמנת וינה וכדומה. או אז, נתניהו חיכה כמו סאקר, והמלחמה שתכנן בקונגרס נגד אישור ההסכם, כלל לא התחילה אפילו. הוא לא ידע בכלל מהדוקטרינה הזו.

    אז ייתכן בהחלט, שלפיד ו/או הלבנונים, לא רצו הסכם ממש מחייב ועל פי הכללים הבינלאומיים. על פי הפרוטוקול הבינלאומי לכתיבת אמנות וכדומה.

    למה ? אפשר לשער באמת לכאן ולשם. רצו אולי בזריזות לסגור ענין. רצו לסגור ענין. אבל, לא ממש הכי חשוב, איזה ענין בדיוק. אפשר לשער…..

    להתראות

    אהבתי

  14. כאן לכל המעונין, לינקים מ-אופיניו ג'וריס, מאמרים של מומחים למשפט בינלאומי, המביעים ההבדל בין הסכם רשות מבצעת ( Executive agreement) לבין אמנה בינלאומית מחייבת, שמזקיקה, אישור של הקונגרס כאמור, והכל בקשר להסכם הגרעין עם איראן:

    http://opiniojuris.org/2013/11/24/new-us-iran-deal-doesnt-look-legally-binding-matter/

    http://opiniojuris.org/2015/01/22/president-obama-need-congress-approval-sign-nuclear-deal-iran-can-congress-force-get-approval/

    http://opiniojuris.org/2016/11/09/why-president-obama-gave-president-elect-trump-the-power-to-undo-the-iran-deal-and-paris-agreement/

    אהבתי

  15. בבלוג שלי, נבלעת תגובה שלי. קולטים ? אז שוב:

    כאן לכל המעונין, לינקים מ-אופיניו ג'וריס, מאמרים של מומחים למשפט בינלאומי, המביעים ההבדל בין הסכם רשות מבצעת ( Executive agreement) לבין אמנה בינלאומית מחייבת, שמזקיקה, אישור של הקונגרס כאמור, והכל בקשר להסכם הגרעין עם איראן:

    http://opiniojuris.org/2013/11/24/new-us-iran-deal-doesnt-look-legally-binding-matter/

    http://opiniojuris.org/2015/01/22/president-obama-need-congress-approval-sign-nuclear-deal-iran-can-congress-force-get-approval/

    http://opiniojuris.org/2016/11/09/why-president-obama-gave-president-elect-trump-the-power-to-undo-the-iran-deal-and-paris-agreement/

    אהבתי

  16. בבלוג שלי, נבלעות תגובות שלי. קולטים ? אז שוב, הנה:

    כאן לכל המעונין, לינקים מ-אופיניו ג'וריס, מאמרים של מומחים למשפט בינלאומי, המביעים ההבדל בין הסכם רשות מבצעת ( Executive agreement) לבין אמנה בינלאומית מחייבת, שמזקיקה, אישור של הקונגרס כאמור, והכל בקשר להסכם הגרעין עם איראן:

    http://opiniojuris.org/2013/11/24/new-us-iran-deal-doesnt-look-legally-binding-matter/

    http://opiniojuris.org/2015/01/22/president-obama-need-congress-approval-sign-nuclear-deal-iran-can-congress-force-get-approval/

    http://opiniojuris.org/2016/11/09/why-president-obama-gave-president-elect-trump-the-power-to-undo-the-iran-deal-and-paris-agreement/

    אהבתי

  17. ואגב, דברים כאלו קורים תדיר. אנו רק לא ממש שומעים עליהם ממש בהעמקה, או שסתם שוכחים:

    נזכיר את "הסכם הפיוס" בין טורקיה לישראל ( מה שהחזיר נורמליזציה בין המדינות, פיצויים לטורקיה בגין המרמרה בלי לקיחת אחריות וכו…). אז גם כן עתרו לבג"צ. טענו שההסכם משולל סמכות. צריך אישור הכנסת וכדומה טענות שונות.

    בג"צ דחה זאת. ואיפשר את ביצוע ההסכם וכדומה.

    בג"צ לא ארוך כלל. מאוד מענין. 12 עמודים סך הכל. מומלץ. כאן:

    https://bit.ly/3rZXvB6

    מי שלא מבין משהו, יכול לשאול כמובן….

    להתראות

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: