אז לפנינו הדו"ח השני, של ועדת החקירה של מועצת זכויות האדם של האו"ם, בקשר למצב פה בישראל ובשטחים וכדומה.
ציינו בפוסט הנוגע לדו"ח הראשון, שהם הגיעו למסקנה "מפתיעה" ששורש הרע פה בסכסוך, זה איך לא: הכיבוש. הדו"ח הראשון, היה קצת יותר מאוזן, ותיאר גם הפרות זכויות אדם, ביהודה ושומרון, בעזה וכדומה.
הדו"ח הזה השני, הרבה פחות מאוזן. אבל:
ציינו בפוסט הראשון: התגובה הישראלית, ילדותית ומגוחכת. תדיר כך. פוטרים זאת באנטישמיות, וזהו. כך גם לפיד הגיב בקשר לדו"ח השני הנוכחי. וכמובן, כפי בדו"ח הראשון, מנעו בכלל כניסה של חברי הוועדה לישראל.
אז ברור שזה מגוחך. יהיו בפניהם עמדות חד צדדיות, והרבה טיעוני נגד טובים, ייעלמו מהם. אז למה זה טוב ?
בעולם לא קונים בדרך כלל הטיעונים האלו של אנטישמיות. זה פסיכי לגמרי. פסיכי לגמרי, מכיוון שהם כאנשי מקצוע, מציבים טיעונים מאורגנים, יסודיים, מבוססים על קונפיגורציות עובדתיות מאורגנות. אז על פניו זה נשמע נכון וצודק וטוב. נכון, רק על פניו. אבל, כך זה נשמע. שהרי:
נניח הם מאזכרים בדו"ח החלטות מועצת הביטחון, לגבי סיפוח מזרח ירושלים, ורמת הגולן. אז החלטות מועצת הביטחון, דוחות הסיפוחים הללו, כבלתי חוקיים מבחינה בינלאומית משפטית. אז למה אפשר לצפות בדיוק, בלי להתמודד עם כך ?
אז בדו"ח הזה, הם דנים בכיבוש, כמצב פרמננטי. יותר דה פקטו, מאשר דה יורה בקשר ליהודה ושומרון. אז הם מביאים, את הפסיקה של בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, בנוגע לגדר ההפרדה. שם בית הדין, קובע, שהגדר מייצרת מצב של דה פקטו סיפוח.
אז הרי, גם אנשים ברי דעת בעולם, שהם לא אנטישמיים, חייבים להודות, שיש הרי דברים בגו. לא ייתכן אחרת. אז איך להתמודד אחרת ? צריך להציב טיעוני נגד מאורגנים. ויש הרבה מאוד כאלו.
אז מבחינתם הכיבוש עושה רושם כאמור, של כיבוש פרמננטי דה פקטו. זוהי הכוונה של ישראל מבחינתם. הם מביאים הרבה ראיות לכאורה לכך. ולמשל, הצהרות של מנהיגים. נצטט את נתניהו ובנט:
זה ברמה ההצהרתית. דה פקטו מעשים, אז למעשה השתלטות על משאבים, קרקעות, מינרלים, מים וכדומה רשימה ארוכה. נצטט בקשר למחצבים מינרלים וכדומה:
וממשיכים:
נכון ל- 2015, 11 מחצבות בשטח C. מחצבות המייצרות 10-12 מליון טון של חומרי גלם ומינרלים שונים. מתוכם, 10 מליון טון בקירוב הועברו לישראל. מדינת ישראל קיבלה ב-2015 מעל 74 מליון שקל תמלוגים שונים על שימוש במחצבים אלו.
או לגבי הכרזות על שטח צבאי סגור. נצטט:
אז מאז תחילת הכיבוש, ישראל השתמשה בצידוקים בטחוניים, לסגירת שטחים בגדה המערבית. בפועל, זה שומש לא לביטחון לרוב, אלא לבניית התנחלויות הם טוענים. ישראל הכריזה על כ-18 אחוזים משטח יהודה ושומרון, כשטחים צבאיים סגורים. מתנחלים ישראלים, עיבדו בתוך השטחים הצבאיים המוכרזים הללו, כ-14 אלף דונם, חלקם, קרקע פלסטינאית פרטית.
אבל, דברו עם המינהל האזרחי. עובדי מקורות. ארגוני הגנת הסביבה וכו… הם מלאים טענות כרימון. זה לא כזה פשוט או חד צדדי. הכל, מעבר לטיעונים גיאופוליטיים כלליים.
נמחיש למשל מן הדו"ח:
הם מציינים כך, נצטט:
For example the Nation state law of 2018 gives only Jews the right to self -determination in Israel and removes the status of Arabic as an official language alongside Hebrew
אין דבר כזה. הם טוענים שחוק יסוד הלאום (לא מציינים אגב, שזה חוק יסוד. basic law מתכנה באנגלית) שלל מן הפלסטינאים או הערבים הישראלים, את הזכות להגדרה עצמית, ושלל את תקפותה הרשמית של השפה הערבית לצד העברית.
לא היה ולא נברא כלום מכך. ותחילה:
הערבים הישראלים הם לא פלסטינאים כלל. הם סובייקטיבית מחשיבים עצמם כפלסטינאים וערבים. אבל, בפועל, אובייקטיבית, הם בסך הכל, אזרחים ישראלים, שדתם מוסלמית. הא ותו לאיו. ואם לא טוב להם, מה הם מתלוננים על כך שיהדות הינה דת, ולא לאום ? דת ולא לאום, ולכן, אין אפשרות ליישב הם טוענים, מדינה יהודית (או מדינת היהודים למעשה) עם מדינה דמוקרטית. אז הם עצמם, מה פתאום פלסטינאים בפועל, או ערבים בכלל ? אם הכל סטריקטי כמו וודקה בלי מיץ תפוזים, אז הם בסך הכל ישראלים וזהו.
וחוק יסוד הלאום, נהפוך הוא, מדגיש את הייחוד של השפה הערבית. אף אחד בכלל לא שלל כלום מן השפה הערבית, באשר, לא השפה העברית, ולא השפה הערבית, היו בעלי סטטוס חוקתי לפני חוק יסוד הלאום. נצטט מחוק יסוד הלאום:
- (א) עברית היא שפת המדינה.
(ב) לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה; הסדרת השימוש בשפה הערבית במוסדות ממלכתיים או בפניהם תהיה בחוק.
(ג) אין באמור בסעיף זה כדי לפגוע במעמד שניתן בפועל לשפה הערבית לפני תחילתו של חוק-יסוד זה.
אז מה בדיוק נשלל מן השפה הערבית ? נהפוך הוא, הוגדרה כשפה בעלת מעמד מיוחד במדינה.
ובכלל, מה פתאום יש זכות הגדרה עצמית לערבים ישראלים ? הם חיים במדינת ישראל על הגדרותיה, ועל האתוסים שלה המיוחדים. נניח באנגליה, ים הודים ופקיסטנים. אז מה, יש להם זכות הגדרה עצמית ? יש בעיה עם האתוס נניח של בית המלוכה הבריטי ? בית מלוכה יכול לשמש כאתוס, ולא דת מרכזית בהוייה האנושית ? איפה זה כתוב כל זה ?
והרי מגילת העצמות מבטיחה שיויון לכל האזרחים באשר הם. מגילת העצמאות, הינה מסמך משפטי מכונן (לא תחיקתי אמנם, אבל, בהחלט משפטי). איפה משהו פה נסתר בקשר למגילת העצמאות ולשיויון אזרחי ? מי שלל או שינה משהו ביחס למגילת העצמאות בחוק הלאום ? אם כבר, רק הוסיפו סטטוס ייחודי לשפה הערבית. והרי, אין בכלל אזכור בשמץ לשפה הערבית, במגילת העצמאות.
חבל על המדיניות הנפסדת הזו של ממשלות ישראל. מלפיד רק, אפשר היה לצפות לקצת יותר תחכום ותמרון. נתניהו, חבל על הזמן. זה אהבל של ממש. לפיד אבל, אכזבה של ממש.
נ.ב: החשיבות של הדו"ח הזה, גם במתן המלצות קונקרטיות. מאוד קריטי יכול להיות. זה קצת סבוך היה לשלב הכל פה. נעלה פוסט נפרד, בקשר למשמעות ההמלצות בדו"ח.
עפר הארץ 
להשאיר תגובה