התוצאות המדהימות של הבחירות מעלות הרבה תובנות והרהורים.

ממש במקרה, ניתן היום פסק דין מענין של בג"צ. העותרים, תנועת רגבים ואחרים, עתרו לבג"צ, בבקשה שיורה לשר הביטחון, למפקד פיקוד מרכז, וראש המינהל האזרחי, לבטל חוק ירדני משנת 1953. 

החוק עצמו, גזעני. אוסר לכאורה, על רכישת קרקעות ביהודה ושומרון ככה בגדול מאוד, על מי שהוא לא ערבי. והעותרים, רוצים לבטלו. בג"צ סירב. לא ניכנס לפרטים וסיבוכים. 

הקטע הוא, שסמורטיץ, אחד המנצחים הגדולים בבחירות (ניצחון יחסי כמובן). היה אחד ממקימי תנועת רגבים. תנועה שבין היתר, מנסה לאכוף את שלטון החוק, בקשר לקרקעות וכדומה, על המגזר הערבי, וביהודה ושומרון וכו…. 

ויקיפדיה/ רגבים

צריך לשים לב: 

אם נתניהו יקים ממשלה לאומית ימנית כפי שמצפים ממנו. כפי המנדט שניתן לו, אזי, זו תהא ממשלה של ימין של ממש. עכשיו מה ? סמורטיץ ובן גביר, ייכנסו לממשלה בשביל לשמש כתפאורה ? מה יעשו בדיוק ? נתניהו הרי אוהב לתחזק דברים, ותו לאיו. להכיל לנהל הסכסוך וכדומה. אז סמורטיץ ובן גביר, לא יעשו כלום בקשר ליהודה ושומרון ? אפילו לא לספח את שטח C? נתניהו בעבר הצהיר שיספח את שטח C. למה נסוג מכך ? זה פשוט:

הסכמי אברהם (היו מותנים באי סיפוח שטח C). ומעל הכל, הפחד מהאג הפלילי. סיפוח שטח C, יוביל קרוב לוודאי לצווי מעצר. ועוד, רוח גבית ל-BDS בעולם. 

מה יעשה אז נתניהו אם ילחצו אותו מחד, ומאידך, הממשלה תהא על טהרת הימין הלאומי ככה בגדול. כל לחץ ואיום של הציונות הדתית, יוכל להפיל הממשלה. נזכיר למשל בקטנה ימים עברו עם בנט: 

היה את נושא שחרור האסירים והמשא ומתן עם אבו מאזן. בנט איים בפרישה מן הממשלה.

נו…. ומה בן גביר וסמורטיץ ? זה יהיה בנג רציני הרבה יותר אפשר להניח רק. 

אז ניתן לטעון, שכדאי לו להכניס את המחנה הממלכתי (גנץ וכדומה). ולייצר הרתעה נגדית כנגד סמורטיץ ובן גביר. אחרת, הם יחזיקו אותו בגרון חזק. לא ייתנו לו להתנהל על מי מנוחות ולנהל הדברים ולתחזק אותם ותו לאיו. והרי, איום שלהם בפרישה, או פרישה בפועל, תהא קריטית מבחינה אריתמטית. ממשלה תיפול קרוב לוודאי.

אפשר לטעון בהחלט כך. 

כבר מתחילים לחפש אגב שעירים לעזאזל השמאל/ מרכז. נדהמתי גם מטיעון מטורף לגמרי. שלמעשה, משפטנים, בג"צ וכדומה, הכשירו את נתניהו להיות ראש ממשלה תחת כתבי אישום וכדומה. פתאום, מערכת המשפט עם נתניהו בכלל. בג"צ לא עשה כדבר הזה. בג"צ לא ממש דן בסוגיה לגופו של ענין באופן חזיתי. אלא, שהוא קבע, שאין דרך משפטית לתקוף הדברים ממש. למשל:

שאי אפשר להורות לנשיא לא להעניק לנתניהו את מלאכת הרכבת הממשלה. למה ? כי לנשיא יש חסינות לכאורה. ובג"צ לא יכול  להורות לו כך לעשות ככה באופן כללי גדול מאוד. לא נוכל להיכנס לפרטים וסיבוכים. זה  לא המקום בדיוק. 

משמאל, מימין, מן המרכז. תוקפים שופטים, בלי להבין שמץ של דבר בדבר. שעירים מסורתיים לעזאזל. 

בסוף, מסתבר ש-אל אקצה וליברמן. שינו התוצאות ממש. צפיתי הדבר למעשה. כאפשרות מרכזית ממש. אל אקצה הביא את "שומר החומות" וההתפרעויות במגזר הערבי יהודי. תסביכי שמד קמו והתעוררו ( כפי באינתיפאדה השניה). וזה הביא קולות לגנץ ואייזנקוט מחד. מאידך, מימין יותר, הביא לבן גביר וסמורטיץ עדנה. ליברמן ? נו….. גזירות שמד כלכליות על החרדים. והם התגייסו במלוא המרץ למערכה. והתוצאה, ש"ס התחזקה אכן. 

מוזר בטירוף. 

נ.ב: הפסק דין בג"צ לעי"ל, בקשר לנתניהו וחסינות הנשיא וכו… ארוך מאוד יחסית (78 עמודים). אפשר כאן בג"צ קצר מאוד (4 עמודים) בקשר לנתניהו, הרכבת ממשלה, חסינות הנשיא וכו…..