קונגרס שמה קונגרס

ויקיפדיה/ ההסתערות על הקפיטול (2021)

אז לפנינו כתב תביעה מאוד מענין וחשוב של טראמפ. הכתב תביעה הוגש לבית המשפט המחוזי פדרלי של פלורידה (מחוז דרומי).

כולם זוכרים את אירועי ה-6 בינואר (2021). הסתערות על גבעת הקפיטול. הסתערות של תומכי טראמפ, ועל פי הנטען בעידודו של טראמפ עצמו. הוקמה ועדת חקירה של הקונגרס לחקר האירועים הקשים הללו. ועדת חקירה, שאמורה להפיק לקחים שונים ומשונים. לתקן המצב עם חקיקה מתאימה. ואם צריך (והם מתכוונים כמובן) להפנות חומרים לפרקליטים פדרליים, על מנת שיגישו כתבי אישום (מעבר לאלו שהוגשו (כמה הרבה מאות) בקשר לאינדיבידואלים שונים, שתכל"ס התפרעו בשטח).

אז ועדה כזו, יש לה סמכות להוציא צוים לנושאי משרה שונים, להתייצב, ולמסור מסמכים, ולתת עדויות. צוים מחייבים כמובן. אלא:

שהם רוצים שגם טראמפ, ובתורת נשיא לשעבר מכהן, יגיע, ימסור מסמכים מבוקשים, וייתן עדות לועדה. עוד פעם:

טראמפ בתורת נשיא מכהן דאז. על עניינים שקשורים לכהונתו כנשיא. לא סתם אדם כמובן. אלא נשיא בפועל כאשר קרו האירועים, ובקשר אליו כנשיא.

טראמפ מתנגד בכל תוקף. הוא מבקש לאיין הצוים. טוען שהם חסרי תקפות חוקית וחוקתית. מבקש מבית המשפט להורות לקונגרס, לא לאכוף הצוים עליו. לא לאכוף עליו סנקציות אם לא יתייצב וכדומה (אגב, ממש להיום הצו מורה לו להתייצב).

אז רגע בעצם, מה הטיעונים של בא כוחו של טראמפ ? למה לגבי דידו הצוים חסרי תוקף ? נפרט:

תחילה, יש לנשיא חסינות ומוחלטת. חסינות בין היתר מפני מתן עדות בקונגרס.

ועוד: המסמכים המבוקשים, יש עליהם חיסיון. חיסיון נשיאותי ( Executive privilege).

הלאה, יש לו זכות לחופש ביטוי. זכות חוקתית. תיקון ראשון לחוקה. הוא מתייעץ עם הקרובים אליו. עם נושאי משרה. יש עניינים פוליטיים. קמפייניים, עיצוב אסטרטגיות וכו…. זכותו שזה לא ייחשף.

ועוד: מדובר בבקשה גורפת למסמכים. לא בקשה נקודתית למסמכים נקודתיים. אלא, בקשה גורפת, בלי שום דיסיפלינה מוגדרת ומתוחמת היטב. מכאן, שזה לא מידתי כמובן. מעלים ברשת, כל דג שהוא, מכל גודל. ועוד, הקונגרס הוא טוען, יכול להגיע לאותם חומרים, בדרך אחרת. נשיא ארה"ב, זה אופציה אחרונה כמובן.

הקונגרס בועדת חקירה כזו, יש לו מטרה אחת בלבד לגיטימית: תכלית חקיקתית. אבל, זוהי לא התכלית של הקונגרס פה לגבי טראמפ. אלא, התכלית הינה פוליטית. רדיפה אחרי טראמפ, פשוטו כמשמעו. ואיך נמצאים אנו למדים זאת בין היתר לגבי דידו:

הרכב הוועדה. על פי החלטת הקונגרס, הרכב הוועדה צריך היה להיות 13 חברים. בפועל יש רק 9, ומהם רק שניים רפובליקנים. כנ"ל גם סדרי העבודה בקשר לגביית עדויות שהם פשוט בניגוד לכללים של הקונגרס עצמו. זה סיכול ממוקד של הדמוקרטים, ואיך לא: של ננסי פלוסי בייחוד (יו"ר הקונגרס).

אלו טיעוני טראמפ לביטול ואיון הצויים, ככה בגדול מאוד. זה סיבוכים פסיכיים על הראש כמובן לרדת פה על הכל.

ועכשיו, איך לא…. פינת הגיחוך כמובן:

Photo by Charles Parker: pexels.com

אז רגע, טראמפ טוען לחסינות מתוקף היותו נשיא ארה"ב דאז. זה נחמד מאוד. אלא:

שאין אפילו שמץ של אזכור חסינות לנשיא בחוקה האמריקאית. ואילו, כאשר מחוקקי החוקה, רצו לקבוע חסינות למישהו, אכן עשו זאת מפורשות. למי ? לחברי הפרלמנט. זה מצויין מפורשות בחוקה. לא לנשיא אבל. איך הגיעו לזה בכלל:

יפה מאוד. בית המשפט. הוא קבע שלנשיא יש חסינות, למרות שאין שום אזכור ובטח ובטח לא מפורש בחוקה.

אז שוב, מה נמצאים אנו למדים מכך. המחוקק לא מספיק. המחוקק לא יכול לצפות הכל. לחוקק הכל. צריך כאן ועכשיו לייצר תוצאה ומחייבת בקשר למצב משפטי נתון, ונתון כמובן במחלוקת. ולכן:

בית המשפט, הוא לא המחוקק אמנם. אבל, הוא מחוקק על בפועל. זוהי סיבה אחת רק. אבל, בגלל ערב רב של סיבות נוספות, שנעמוד עליהן בפירוט בפוסט מאורגן.

מספרים לנו, שיש הפרדת רשויות פשוט. אין דבר כזה. זוהי רק סמנטיקה או טרמינולוגיה סינטתית. למה ? עיננו הרואות, בעוד טראמפ זועק בכתב התביעה, שצו כזה שמוצא מאת הקונגרס אליו, הוא בבחינת הפרה של עיקרון העל של הפרדת רשויות, זה בכובע אחד. בכובע שני: הוא אץ רץ לבית משפט, לבטל זאת. לאיין זאת.

אז לא רק שהקונגרס הוציא צו על אפו וחמתו, ועל הזנגר שלו הפרדת רשויות. אלא, שמי שיקבע, גם לקונגרס, וגם לטראמפ בסוף, אם אכן הוא צריך לכבד הצו אם לאיו:

זה בית המשפט. הרשות השופטת. ושומה על טראמפ, או הקונגרס, לכבד את ההחלטה של השופט, כהחלטה סופית ומחייבת (אחרי ערעור כמובן סופית).

כלומר, שהרשות השופטת למעשה, היא הפוסקת האחרונה. היא לא רשות שמצויה ביחסים אופקיים עם שאר הרשויות. שוב, מדוע זה:

מכיוון שהדמוקרטיה משמעותה שלטון החוק. שלטון החוק הוא העיקרון העליון ביותר, והשולט בכיפה. לא השליט הוא החוק. לא הקפריזה של השליט הדיקטטור, אלא, החוק הוא השליט. עיקרון שלטון החוק. ואז:

צריך צו מחייב ומיידי שיוצא, וימנע מעשה לא חוקי. מיד. מי יעשה זאת ? בנון? הכנסת ? רק בית משפט ! ועוד: בית משפט הוא הערכאה המקצועית הגבוהה והמיומנת ביותר לפרשנות של החוק והחוקה. לא מישהו אחר. בטח לא המחוקק. אז מהו החוק, וממילא שלטון החוק, יודע הכי טוב בית משפט. לא מישהו אחר. משמע:

הדמוקרטיה, משמעותה למעשה מבחינה אפקטיבית:

בתי משפט. בתי משפט עצמאיים. שכולם סרים למרותם. נכון, רק בקשר לקייס נטען או מובא לבית משפט. אבל, מה לא מובא בסוף לבית משפט הרי ?

כך הדבר, ולא אחרת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: