אז אפשר להניח שהסאגות המשפטיות סביב הסרט ג'נין ג'נין (מבצע חומת מגן נזכיר, 2002) נגמרו כאן לפנינו בערעור אזרחי בעליון (אפשר להניח). 20 שנים של סיבוכים משפטיים סביב הסרט הזה.

אז לפנינו ערעור אזרחי בעליון, תביעה של אחד המילואימניקים כנגד יוצר הסרט. ותחילה, כהרגלנו כמובן, כותרי הייחוס של פסק הדין בעליון:

אז למעשה השופט המוביל (י.עמית) במעין דעת מיעוט. ושופטי הרוב, הכריעו לדחות הערעור, ולהשאיר על כנו במלואו, את פסק הדין של המחוזי בענין. במעין דעת מיעוט אני כותב, כי זה לא בדיוק אפס/ אחד. בחלק מן הנקודות יש הסכמה, בחלק חולקים וכדומה. 

נדביק פה רק התקציר לנוחות אקונומית מהותית: 

עד כאן התקציר:

טוב, הפסק דין הזה, קצת סבוך. הרבה ארוך ( 108 עמודים) לא ניכנס פה להכל כמובן. זה בלתי אפשרי.

אז אמרנו שפסק הדין של המחוזי, נשאר על כנו בדעת רוב. נצטט עיקרי הפסיקה של המחוזי:

עד כאן הציטוט:

אז כנגד עיקרי הדברים האלו מבחינה אפקטיבית, נדון הערעור כאמור בעליון.

כמה דברים מעניינים פה:

הסברנו לא אחת שיש התיישנות. ההתיישנות יסודה בכך, שנתבע פוטנציאלי, צריך בסוף לחיות בשקט. לא להסתובב עד שארית ימיו עם חשש שתביעה תוגש נגדו. לסגור הפרק. אם שם כסף בצד למשל. לא ישאיר אותו עד אינסוף בצד. גם ראיות נעשות פחות חדות ותקפות עם חלוף השנים. לכן, ההתיישנות כאמור, מונעת מן התובע, אחרי פרק זמן מוגדר בחוק, לתבוע אדם או גוף מסוים.

אלא, שלכך יש חריגים. ואחד החריגים הוא מצב, שבו אדם או תובע לא יכול היה לדעת נניח העובדות המהוות את עילת התביעה שלו. לא יכול היה גם לברר אותן בשקידה סבירה נניח.

פה יש סיפור קצת מענין ושונה:

התובע (את יוצר הסרט כאמור) רק בשנת 2015 ראה הסרט. יכול היה לראות לפני. ואז לתבוע. אבל, לא ראה. בכל זאת יש דילמה פה לשופטים בקשר להתיישנות. למה? הוא היה פגוע נפשית כמובן מן הסרט. לא רצה לחטט בזכרונות וכדומה. טראומטי משהו. הוא כמובן לא שיער שדמותו כפי שהוכח, מופיעה בסרט. ובהקשר ממש לא טוב (אם כי מטעה כמובן מאוד). השופטים קיבלו זאת בעיקרון ככה בגדול מאוד. השופט י.עמית, הבין לליבו. אבל, לא ממש למעשה, קיבל זאת (בניגוד למחוזי). וגם השופט מינץ הסכים עימו. נצטט את השופט עמית:

עד כאן:

והנה השופט מינץ, גם הוא, עם תחושת אי נוחות לא פשוטה, אבל, לא חולק על השופט עמית. נצטט:

עד כאן:

לא פשוט מה שהבחור עבר. יוצר הסרט, כל השופטים בדיעה אחידה, לא בירר שום עובדות שום עניינים. אלא, הפיק סרט ויהי מה. קצת על הסצנה בה מופיע התובע (המילואימניק כאמור):

עד כאן:

הג'אננה של ג'נין רק ממשיכה וממשיכה. כמובן, היום ובכלל, ג'אננה אחרת לגמרי. מג'נין תיפתח הרעה.