אז לפנינו פסק הדין (באדיבות אתר TLB אתר מאוד מומלץ למתעניינים במשפט בינלאומי) של המחוזי פדרלי ( מחוז קולומביה, ארה"ב) בקשר לרצח העיתונאי הסעודי: ג'מל חשוגי ( Jamal Khashoggi) והחסינות של מוחמד בין סלמאן (שליט סעודיה).

אז נזכיר קצת נשכחות על הרצח הנורא הזה:

אז החשוגי הזה, עיתונאי סעודי. נרדף. עבר לארה"ב. טור בוושינגטון פוסט. הטיף לדמוקרטיה וחופש בעולם הערבי. הקים את – DAWN ארגון אשר פעל לאותה מטרה של חופש ודמוקרטיה בעולם הערבי (והיה אף מנהל הארגון עצמו).

התובעת עצמה, ארוסתו ( Cengiz) והוא עצמו, רצו להתחתן (בעודו בארה"ב כמובן). הוא פנה לשגרירות הסעודית בוושינגטון. הם הפנו אותו לקונסוליה הסעודית באינסטנבול לקבלת אישורים מתאימים לנישואים המבוקשים (שם תכננו לרצוח אותו, לא רצו לעשות זאת כמובן בארה"ב עצמה).

הוא הגיע לשם לאינסטנבול ( 2 לאוקטובר 2018) ארוסתו חיכתה לו בחוץ (12 שעות של סבל אכזרי). בתוך השגרירות ביתרו אותו לעשרות חלקים את המסכן.

אז למה בדיוק ? התיאוריה הדומיננטית, היא שהוא ביקר את המשטר, והעלה בכך את החלסטרה לראש של בין סלמאן. חד וחלק. זה נראה כך. אבל, יש עוד תיאוריות, למשל שהוא היה סימפטטי לתנועת האחים המוסלמים, וזה אותת סכנה למשטר ולבין סלמאן.

טוב, הפסק דין לא כל כך פשוט, לא נוכל לגעת בהכל, רק בנקודה עיקרית, והיא כמובן, טענת החסינות של בין סלמאן:

הקטע פה, שלא היה לו ממש חסינות. הוא לא היה ממש ראש ממשלה. אלא, מעין ממלא מקום. הכל היה תלוי (או כמעט בואו נגיד כך) בהצהרה של מח' המדינה האמריקנית. אם ההצהרה תעניק חסינות, אז לרוב, בית משפט יכבד ההחלטה. אם לאיו, אז זה גמור כמובן.

ודוק: כמה ימים ממש, לפני ההצהרה המתוכננת של מח' המדינה האמריקאית (אחרי קבלת ארכה של בית המשפט) המלך הסעודי, מינה אותו רסמי לראש הממשלה, ועכשיו, זה כבר סיפור אחר לגמרי:

בתורת ראש ממשלה, יש לו חסינות של ראש מדינה מכהן ( חסינות על פי המשפט הבינלאומי המנהגי, להבדיל מחסינות על פי אמנה כמובן. מנהגי, כשמו כן הוא ככה בגדול. כי כך נוהגים. כי כך מוכח שמוסכם ביחסים הבינלאומיים בין מדינות וכו….).

אז ממש כמה ימים לפני ההצהרה כאמור, הוא מונה לראש הממשלה רסמי. התובעים זעקו. זוהי מניפולציה ברורה הרי. לחמוק מאימת הדין. אבל, השופט כיבד את ההחלטה של מח' המדינה. לא בלי אי נוחות, אבל, קיבל אותה. נצטט:

אז היו איתו עוד נתבעים. בכירים סעודים. לא ניכנס לסיבוכים. השופט גם דחה התביעות נגדם ככה בגדול מאוד. הכל בהעדר הוכחה של זיקה ממשית של מעשי הנתבעים לארה"ב. העדר סמכות בית המשפט עליהם וכדומה. לא ניכנס לכך. לא נגמור פשוט פה.

העסק הזה באמת מדהים:

מחד, הממלכה הסעודית, לא מכחישה הרצח, והקשר שלה לרצח. בין סלמאן כמובן מכחיש שידע, תכנן וכדומה. אלא, שמסתבר, שחשוגי עצמו, פחד אפילו לסוע לטורקיה ( לאישור הנישואין וכו…..). הוא ביקש מבין סלמאן עצמו, ערובה לבטחונו שם. וזה ניתן לו על ידי בין סלמאן עצמו. מטורף לגמרי.

אותו בין סלמאן, עשה עלי רושם טוב מאוד. אנגלית רהוטה. גישה פרוגרסיבית ככה יחסית. הוא גם קצת פעל לרפורמות כפי הידוע. הוא הביע בריאיון איתו, זעזוע מן הרצח הזה. הבלתי אנושי ומטורף ממש.

אז האם כל זה יכול היה להיעשות בלי ידיעתו ? מי יודע…. מאידך, הוא נתן לו ערובות לבטחונו ויעשה דבר כזה ? יש הרואים בכל הסיפור הזה, את הסינדרום השבטי. נאמנות לשבט, וטירוף של נקמה על הפרתה. לך תבין. ערב הסעודית.

טוב, יש פה הרבה סיבוכים בקייס הזה. נראה הלאה, בטח יעתרו לפדרלי לערעורים. נעקוב ונעדכן.