
טוב, הארץ, או דעת הקהל בארץ למעשה, כמרקחה מהצעת החוק בקשר לתיקון פקודת המשטרה, סמכויות וחלוקתן עם השר המיועד בן גביר וכדומה.
אין מה להתרגש יותר מדי. לא סערה בכוס מים, אבל, לא יותר מכוס בירה. פה נדון בהצעת החוק.
תחילה, איזה שער או כותרי ייחוס של הצעת החוק:

רק למי שלא יודע, ב-"רשומות", הכוונה, למכלול הפרסומים הרשמיים של מדינת ישראל, בעיקר בקשר לחוק ומשפט וכדומה. יש לנו פרסומים של חוקים, תקנות, ו- ילקוט הפרסומים (האחרונים, הוראות מינהל שונות ככה בכללי, כגון: מינויים בשירות הציבורי וכדומה). אמנות שונות בהן ישראל צד. חיקוקי עזר (שלטון מקומי) ועוד.
ברשומות אז, גם הצעות חוק מתפרסמות. וזו בה אנו דנים, התפרסמה עכשיו ברשומות. ניתן לעיין ברשומות, באתר משרד המשפטים.
אז זה ככה בגדול מאוד לגבי רשומות.
הצעת החוק, מתקנת את פקודת המשטרה כאמור (פקודה נזכיר או למי שלא יודע: חוק מימי המנדט הבריטי. הפקודה בה אנו עוסקים, משנת 1926 למשל).
אז למה סערה בכוס בירה ולא יותר מזה:
היו כמה וכמה וועדות ( צדוק, זמיר, אור) אשר דנו בתיקון פקודת המשטרה. והן הגיעו למסקנה, הרבה לפני בן גביר, שיש לתקן הפקודה, ולהסדיר היחסים בין השר הממונה על המשטרה (השר לביטחון פנים) לבין המשטרה עצמה והמפכ"ל כמובן. אין בכך רבותא גדולה. יש אחריות מיניסטריאלית לשר, אחריות על המשטרה. הוא הריבון או נציגו, וצריך ליישם מדיניות תואמת של נבחרי הציבור וכדומה, בגבולות הסבירות כמובן.
נצטט מדברי ההסבר להצעת החוק:
הצעת החוק המתפרסמת בזה נועדה אפוא לעגן את סמכותו של השר כמתווה המדיניות שלאורה תפעל המשטרה, ברוח המלצות ועדת צדוק, ועדת אור, וועדת זמיר.
אז זוהי סערה בכוס מים. איפה הבירה יתמה התמה ? אם כך:
צריך להזהר, שהשר, לא יכנס לתחום מקצועי אופרטיבי. שם למשטרה יש פררוגטיבה (סמכות ייעודית טבועה). אין לערב בין מדיניות כללית, לבין תכל"ס ניהול אופרטיבי מקצועי של המשטרה. שם השר בעיקרון, לא יכול להתערב. ואכן, הצעת החוק מגדירה זאת כך, נצטט מדברי ההסבר:
מוצע להסדיר את יחסי המרות והכפיפות בין המפכ"ל והמשטרה ובין הממשלה והשר, בדומה לאופן שבו מוסדרים אלה בין הרמטכ"ל וצה"ל ובין הממשלה ושר הביטחון בחוק -יסוד: הצבא. מוצע לתקן את סעיף 8א לפקודה ולקבוע כי המפכ"ל יהיה נתון למרות הממשלה וכפוף לשר, אך בצד זאת להדגיש כי לצד כפיפותו, המפכ"ל הוא הדרג הפיקודי העליון במשטרת ישראל, כשם שנקבע לגבי הרמטכ"ל בחוק-יסוד: הצבא.
ועוד אפרופו כוסות בירה, הנושא הרגיש מאוד בדעת הקהל, וזה נושא החקירות:
הצעת החוק מדגישה זאת. אין עירוב תחומים. המשטרה מנהלת החקירות, פותחת בחקירה על פי דין וכדומה. יחד עם זאת, יכולה להיות לשר מילה, לגבי נושאים מסויימים הנוגעים למשך החקירה. אופן הטיפול בתיקים וכדומה. אבל, לא יוכל להורות למשטרה, להימנע מלחקור עבירה מסויימת כדרך משל. נצטט מדברי ההסבר:
מוצע להבהיר כי מדיניות השר לא תוכל לגרוע מחובתה של משטרת ישראל לפי כל דין בענין חקירה או תיק, לרבות לעניין פתיחתם, ניהולם או סגירתם, וכן לא תוכל לגרוע מהחובה המוטלת על המשטרה לפתוח בחקירה אם נודע לה על ביצוע עבירה, בהתאם להוראות סעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב)התשמ"ב -1982 (להלן- חוק סדר הדין הפלילי). הוראה זו נועדה למנוע את האפשרות שמדיניות השר תכלול הנחיה שלא לחקור עבירה מסוימת.
ותמיד יש בג"צ. אם מישהו מגזים. מישהו לא קולט המקום שלו. הגודל הטבעי שלו. השילוב שלו במערך הכללי של המימשל והמשפט, אזי, שופטי בג"צ יורו לו את דרך הישר. כך היה תמיד, וכך יהיה גם. זהו זה. ולבג"צ ברוך השם, עותרים בערימות. בלי הכרה בכלל. וטוב שכך בסוף. אפילו דרך השר בטעות על היבלת של איזה עובד, עותרים לבג"צ בקריזה. טוב שכך.
להשאיר תגובה