עד מתי דרעי, עד מתי?

ויקיפדיה / אריה דרעי

אז לפנינו פסק הדין בבג"צ בקשר למינוי דרעי (או סבירות המינוי למעשה) לשר בממשלת נתניהו החדשה וכדומה. סערות אימים בתקשורת. אבל, נתחיל כמובן בקור רוח, עם כותרי הייחוס של פסק הדין:

הבג"צ סבוך. לא מעט עמודים ( 143 עמודים) לא ניכנס להכל, כי זה באמת פסיכי לגמרי יהיה. אבל, נפשט ככה בגדול. ולפני, נזכיר שידידי בית המשפט כפי הנקוב לעי"ל בכותרי הייחוס: מומחים לדבר או לשאלה הנדונה בבית המשפט, והם תורמים את חוות דעתם בסוגיה, על מנת להיות לעזר לבית המשפט. הם לא צדדים. אבל, ידידים.

אז ברור לנו, האם אפשר שמינוי כזה של דרעי לשר יהיה סביר. בג"צ קבע בעליל שלאיו. כך קבעו 10 שופטים (שופטים מימין ומשמאל לכאורה). שופט אחד (י.אלרון) במיעוט לכאורה. אבל זה רק לכאורה. מכיוון שהוא מוצא פסול בסיפור. פסול ופגמים מהותיים. רק הסעד או התרופה לגבי דידו, שונים. הוא עצמו גם טוען שהעסק לא סביר בעיקרון. רק אי הסבירות מבחינתו נשענת על מערכת עובדות שונה קצת, והתרופה לסיפור קצת שונה מבחינתו.

אז אל תשלו עצמכם שהוא נחשב בימין, אז הוא בעד המינוי בדעת מיעוט. זה לא הקייס. כלל וכלל לא. יש שופטים בימין לכאורה פה בהרכב, והם נגד. בראש אחד עם הנשיאה שהובילה הקייס. לא יעזור. ימין נ' שמאל בקשר לשופטים, אלו חארטות בטורי דיעה, פמפומים מפגרים בתקשורת ובפוליטיקה וכדומה.

אז מה בדיוק עומד על הפרק. נצטט:

עד כאן השאלות המרכזיות:

אז בעצם, הבעיה היא בכך, שראש הממשלה, צריך להפעיל סמכות. הסמכות שמוענקת לאדם, מחייבת אותו להפעילה. נניח כך:

שוטר יש לו שיקול דעת וסמכות לעצור אדם. אבל, זה לא אומר, שאם הוא צריך ורוצה רק אז הוא מפעיל הסמכות. אם שוטר, רואה אדם תוקף אדם אחר. אסור לו לעמוד מנגד. הוא חייב להפעיל הסמכות שלו. לעצור האדם התוקף ככה בגדול. הוא לא יכול להימנע מכך במצב דנן. כלומר, יש לו נניח בשפה הדיוטית, אפשרות לעצור אדם. אבל, חובה לעצור אדם, בנסיבות מסויימות. אחרת, למה הוא שוטר ? כך גם ראש הממשלה.הוא היה חייב להפעיל שיקול דעת, ולהימנע ממינוי דרעי לאור הנסיבות האופפות את המינוי. ועכשיו לעת הזו, חובה עליו להפעיל שיקול דעת וסמכות שניתנה לו, ולהעבירו מתפקידו כשר (על פי סעיף 22 (ב) לחוק יסוד הממשלה). על פי דעת המיעוט (י.אלרון) הוא (ראש הממשלה) היה חייב לפעול לפני המינוי, לפני התיקון לחוק יסוד הממשלה ( תיקון שאפשר את מינוי דרעי) לפנות ליו"ר ועדת הבחירות, ולהניח לפניו את נושא הקלון. נצטט את השופטת המובילה ( הנשיאה כאמור):

עד כאן:

ומה חושב השופט אלרון (בדעת מיעוט כאמור). נצטט:

עד כאן:

אז שוב, סבירות זה לא משחק אינטואטיבי. זה ענין של חוקיות. אלו הפנים הקונקרטיות של החוקיות. הסמכות הינה כללית. ערטילאית. אבל, בהפעלתה צריך שיקול דעת של סבירות. נניח בסעיף 22 (ב) כפי לעי"ל לחוק יסוד: הממשלה, אזי מצויין שניתנה סמכות לראש הממשלה, לפטר שר. נו….ומתי הוא צריך לפטר אותו. הרי יכול זה לא מספיק (יכול לפטר). חייבים להיות מקרים שהוא יהיה חייב לפטר (נניח שר חשוד או מואשם בריגול). אם לא יפעיל סמכותו לפטר, אז זה יהיה חוקי. חוקי, אבל, לא סביר. למה חוקי. כי לא כתוב בסעיף לעי"ל מתי הוא צריך לפטר מתי לאיו. אלא, זכותו סמכותו לפטר ככה בגלובל. אבל, במקרה שבו הוא חייב לפטר שר, ולא עושה זאת, אז זה חוקי לקונית. פורמלית. כללית. אבל, לא סביר. שזה בעצם לא סביר לא חוקי בכלל. כי שר מואשם בריגול, חשוד בריגול. עם ראיות רציניות, לא יוכל להמשיך להיות שר. ואם לא יפעיל הסמכות ויפטר. מה יקרה ? זה יהיה על פי לשון החוק מבחינה הדיוטית, אבל, לא סביר בעליל. אלא, שלא סביר, זה לא חוקי גם. אחרת, מתי כן קמה החובה לפטר. אף פעם ? אז למה ניתנה הסמכות לפטר ? הוא חייב להפעילה כאשר צריך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: