אז לפנינו הצעת החוק הכה מדוברת, שיסודה בתיקון של חוק יסוד: הממשלה, והקובעת שינויים בכל הנוגע ליציאה לנבצרות של ראש ממשלה מכהן. נדביק תחילה כותרי ייחוס, והתיקון עצמו:
אז מה בעצם מציעה הצעת החוק הזו (שהיא עוד בשלבים טרומיים למעשה):
הצעת החוק, רוצה לקבוע למעשה (קביעות שלא מצויות אגב בחוק היסוד המתוקן) כמה וכמה דברים:
תחילה, מי זה רשאי לקבוע שראש הממשלה יוצא לנבצרות. ועוד: איזה הן הסיבות בגינן ייצא ראש הממשלה לנבצרות. ועוד: פרוצדורות ספציפיות שנועדו לקיים התכליות האלו כאמור.
אז כך:
רק מסיבות של בריאות פיזית או נפשית, ייצא ראש הממשלה לנבצרות על פי התיקון (בחוק היסוד המתוקן, אין ציון של סיבות לנבצרות). בעיקרון, הממשלה קובעת נבצרות (ברוב של 3 רבעים מחבריה) אבל, יכול גם ראש הממשלה לקבוע זאת לעצמו ביחס לעצמו. אלא, שראש הממשלה יכול להתנגד להחלטת הממשלה בדבר נבצרותו, או כי אז, הכנסת תכריע ברוב של 90 מחבריה.
עוד קביעה למעשה, מאוד אסטרטגית ובעייתית בהצעת החוק:
שבג"צ למעשה, לא יוכל לדון ולקבוע בנושא. אם ידון ויקבע משהו, הצעת החוק קובעת, שיהא זה למעשה "אפס משפטי". חסר תוקף.
טוב, ברור שעסקינן פה בשינוי אסטרטגי ממש. בבג"צ הנבצרות של אולמרט דאז (בגין חקירות פליליות) בג"צ היה מוכן להניח (מבלי לחתוך רסמי הדבר) שהיועמ"ש יש לו סמכות לקבוע נבצרות. וגם להניח שתיתכן נבצרות בגין חקירה פלילית. היועמ"ש התנגד לכך, מתוך הצהרה, שבנסיבות האלו, זה לא ענין להכרעה משפטית. אלא, ענין להכרעה ציבורית פוליטית יותר. נצטט:
עד כאן:
אבל, מה שתמוה בהצעת החוק הזו (תמוה בלשון המעטה) זה שההצעה קובעת בדברי ההסבר, נצטט:
כלומר, הצעת חוק זו אינה משקפת שינוי של הדין הקיים אלא הבהרת הליך היישום שלו
למה זה. מכיוון שעסקינן על פי דברי ההסבר, בהחלטה ריבונית. של הריבון הטבעי. נצטט:
בהינתן שראש ממשלה מכהן שואב את כוחו וסמכותו מהעם באמצעות נציגיו, הצעה זו משקפת בעיני מציעיה את התפיסה הקיימת ולפיה הדחת המנהיג נגד רצונו תהיה בקביעת נציגי העם בלבד מבלי מעורבות של זרוע לא- נבחרת.
עד כאן:
מעבר להבלות הרוח העקרונית פילוסופית בקביעה כזו, הרי שהצעת החוק, מתעלמת לחלוטין מחוק יסוד: השפיטה ( חוק יסוד יודגש). חוק יסוד זה, מעניק סמכות לכאורה לבג"צ, להורות בצו לממשלה או לרשות ציבורית, לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה. זה מקרה קלאסי. לא התערבות אפילו במעשי חקיקה של הכנסת. אלא, בקשר לממשלה ולרשות מבצעת.
אז הצעת החוק, אפילו לא מציינת מה שמקובל לציין בהצעות חוק או תיקונים:
שלמרות הקביעות בהצעת חוק יסוד: השפיטה, לא יחולו כך הדברים במקרה נניח דנן של יציאה לנבצרות.
שאם לא כן, מתי בג"צ על פי חוק יסוד: השפיטה מתערב ? נצטט את חוק יסוד השפיטה(סעיף 15 (ג)(2)) בחלק רלבנטי שקובע את סמכויות בג"צ. הנה:
לתת צווים לרשויות המדינה, לרשויות מקומיות, לפקידיהן ולגופים ולאנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידיהם כדין, ואם נבחרו או נתמנו שלא כדין – להימנע מלפעול;
עד כאן:
אז ברור, אינספור פעמים, הפעיל בג"צ סמכותו זו, באינספור מקרים. כלפי הממשלה. כלפי ראש ממשלה וכדומה. הצעת החוק, אפילו לא מנסה ליישב הדברים ככה על הנייר.
נחיה ונראה. ברור שתהא עתירה לבג"צ, כאשר תגיע הרכבת לתחנתה הסופית.
עפר הארץ 
להשאיר תגובה