אז לפנינו הצעת חוק הכה מדוברת, של חבר הכנסת צביקה פוגל (עוצמה יהודית). הצעת החוק, מתיימרת לקבוע חסינות לאנשי כוחות הביטחון.

תחילה, כותרי הייחוס של הצעת החוק:

אז הצעת החוק, כשמה כן היא, קובעת ככלל ( רק ככלל אבל) חסינות לאנשי כוחות הביטחון, במהלך פעילות מבצעית. נצטט את הסעיף העיקרי: 

אלא מאיי:

שלא כפי שתופסים זאת או מציגים זאת בתקשורת, זוהי לא חסינות גורפת. כלל וכלל לא. חייל למשל, שעבר עבירה ברורה במהלך פעילות מבצעית, בזדון, שלא בתום לב וכדומה על פי הצעת החוק, הרי חסינותו תוכל להיות מוסרת, והוא יעמוד לדין.

משמע, החסינות היא כלל. אבל, חריגים לכלל הזה. והחריגים למעשה, בעצם, שומרים על מסגרת משפטית מוסרית בדבר נורמות במהלך פעילות מבצעית וכדומה.

נצטט:

ועל איזה עבירות תוסר החסינות, נצטט מדברי ההסבר (להבדיל מסעיפי הצעת החוק עצמם):

טוב, יש הרבה בעיות עם הצעת החוק הזו. זה לא כזה פשוט. בטח יהיה בג"צ על כך גם, ונראה. עמדנו פה רק על עיקרי הדברים ככה, מאוד מאוד בגדול.

צריך גם לציין פה:

ישנה איזה אגדה, שבג"צ או מערכת המשפט פה, הינה השכפ"צ של הלוחמים ושל מדינת ישראל, בקשר לעבירות בינלאומיות וכדומה. זה לא ממש ככה. בי כמובן אי אפשר לחשוד. אני מסנגר תדיר על השופטים ועל בג"צ והמערכת. אלא, שהפרספציה או התפיסה בעולם, הינה זו בכלל, שמערכת המשפט פה, הכשירה בעזות מצח פשעי מלחמה, התנחלויות וכדומה. עזות מצח לאור היום ממש, ובמשך עשרות שנים כך. לא אחת נשמעים קולות של מלומדים במשפט הבינלאומי, שצריך להעמיד לדין פה את שופטי בית המשפט העליון. לדין בהאג כמובן.

תכל"ס:

כך או כך, מתנהלת לה חקירה בהאג על המצב פה ( חקירה מלאה, אחרי חקירה מקדימה). אם מתנהלת לה ממילא חקירה, זאת אומרת, שכך או כך, התובע בהאג, לא מאמין ומעלה על דעתו, שמערכת המשפט פה, המדינה עצמה וכדומה, יכולים או רוצים בכלל, לשפוט בעצמם עבריינים בינלאומיים פוטנציאליים. ישראל בכלל לא חברה כמובן באמנת רומא. אז זה ממילא לא משנה וישנה הרבה, שהרי, החקירה ממילא מתנהלת, ממילא בעיצומה, ולא יעלה או יוריד הרבה:

בסופה (ואולי עוד לפני) יוצאו צווי מעצר נגד בכירים פה.

על כך חשוב מאוד להבין:

בהאג הולכים על ראש הנחש כפי שכתבתי לא פעם. קודם כל, ראש הנחש. האחראים למעלה. ההוגים. ראשי מערכת הביטחון. ראשי הצבא. שרים, ראש ממשלה וכדומה. כך שהסיכוי כפי שמציגים בתקשורת, שאיזה טייס קרב, אלמלא בג"צ, לא יוכל ליסוע לחו"ל כי הוא ייעצר שם, אפילו לא קלוש. צריך קודם כל בכלל צווי מעצר בהאג (צווי מעצר, או צווי התייצברות). וכך או כך, חקירה מתנהלת. התובע בהאג, ממילא לא מסתמך על מערכת המשפט פה. זה יותר ממגוחך כל התסריטים הללו.

מה כן ? כן ככה תיאורטית:

שיש מה שנקרא: "סמכות אוניברסלית". הסמכות האוניברסלית כפי שציינתי לא פעם, מאפשרת למדינה צד ג', לא מעורבת כלל בפשעים הבינלאומיים הנדונים, לשפוט בתחומה עבריינים בינלאומיים. אבל, זה בלי קשר ממש, למה שמערכת המשפט פה עושה או לא עושה. עיקרון ההשלמה הידוע חל לגבי האג. לא ממש לגבי סמכות אוניברסלית. כלומר: אם התובע בהאג, משוכנע על פי העיקרון הזה, שמערכת המשפט הלאומית, תתמודד בצורה רצינית ונחרצת עם עבריינים, אז הוא עשוי להניח למערכת עצמה לשפוט אותם. זה בהאג. לא ממש קשור לסמכות האוניברסלית של מדינות שונות בעולם.

זה כמובן לא צריך לגרום להתרת הרסן. לא צריך לשנות הרבה. אבל, מי שחושב שבג"צ פה יעלה או יוריד הרבה. לא מבין באמת באיזה פלאפלנד הוא חי.

מה שכן, עד לא מזמן, ככה בכללי, ממש בגלובל, מערכת המשפט פה, בג"צ בייחוד, תרמו לתדמית של "המדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון" . ככה בכללי ביותר (בלי קשר לפשעים בינלאומיים). אבל, זה בכללי ביותר. חשוב מאוד. אבל, בקשר לפשעים בינלאומיים, ממש לא קלוש אפילו. אלא, שגם בזה, הרפורמה המשפטית סו קולד, נגסה בעוצמה ממש אדירה. לא סוף פסוק עדיין. התפיסה היא שמתנהל מאבק איתנים. אבל, אם ידה של הרפורמה סו קולד, תהא על העליונה, גם המעט הזה, יאבד לנו. רע מאוד.

טוב, תקצר היריעה…….